בימים האחרונים "התבשרנו" על תוכנית של השרה לשוויון חברתי מאי גולן והשר לביטחון פנים איתמר בן גביר לנייד תקציבים של מעל שני מיליארד שקלים מתוכנית החומש "תקאדום" לפיתוח ביישובים הערבים לשנים 2026-2021 (החלטה 550 של הממשלה משנת 2021) לטובת שיטור. ניוד התקציבים מלווה בנוסחה דכאנית במיוחד של הפיכת שב"כ לגורם השיטור בחברה הערבית ובה בלבד.

יצוין כי הצעות ברוח זו עלו בעבר ונדחו בתוקף על ידי שב"כ עצמו, לצד אזהרות מהשלכות המהלך מצד נבחרי ציבור ערבים וארגוני זכויות אדם. יש לציין כי לצד החלטה 550 התקבלה החלטה נפרדת (549) שהקצתה 2.5 מיליארד ₪ למיגור הפשע בחברה הערבית.

הצעות ברוח ניוד התקציבים מהחברה הערבית לטובת שיטור והפיכת שב"כ לגורם השיטור בה, עלו בעבר ונדחו בתוקף על ידי שב"כ עצמו, לצד אזהרות מהשלכות המהלך מצד נבחרי ציבור ערבים וארגוני זכויות אדם

החברה הערבית היא שק החבטות של ממשלת ה"ימין על מלא", כאשר במסגרת קיצוצי הרוחב בכל משרדי הממשלה הושת על תכנית החומש, שתוקצבה במקור ב-30 מיליארד שקלים, קיצוץ עמוק במיוחד של 15 אחוז מתקציבה לשנים 2024 עד 2026 שמשמעו הפחתה של כ-900 מיליון שקלים לכל שנה. גם תקציבי החלטה 549 קוצצו בשיעור דומה, אף כי אלה תקציבים שמוקצים במיוחד להתמודדות עם הפשיעה.

ועוד, בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026, שפורסמה לאחרונה, נכלל פרק ובו שתי תוכניות לפיתוח החברה הערבית המתמקדות בשיפור לימודי העברית ובשיפור התעסוקה והשכר. לפי דיווח של מירב ארלוזרוב ב"דה-מרקר", יומיים לאחר פרסום הטיוטה, פרק זה נעלם מחוק ההסדרים.

מחקרים ודוחות מהשנים האחרונות מתריעים על תופעה רחבה של צעירים "חסרי מעש" (שאינם עובדים ואינם לומדים) ביישובים הערבים, תופעה המקושרת ישירות למיעוט הזדמנויות, הדוחף אותם לעולמות הפשע.

25 אחוז מהגברים הערבים הצעירים ו-34 אחוז מהצעירות הערביות הם צעירים "חסרי מעש", לעומת 14% מהגברים היהודים הצעירים ו-17 אחוז מהצעירות היהודיות. בו בזמן כמעט מחצית התיקים הפליליים שנפתחו לצעירים בגילאי 18-24 נפתחו לצעירים ערבים.

מחקרים ודוחות מהשנים האחרונות מתריעים על תופעה רחבה של צעירים "חסרי מעש" (שאינם עובדים ואינם לומדים) ביישובים הערבים, תופעה המקושרת ישירות למיעוט הזדמנויות, הדוחף אותם לעולמות הפשע

במזרח ירושלים, בה סובלים התלמידים ממחסור עצום של כיתות לימוד, קבלה הממשלה החלטה להתנות את תקצוב בתי הספר במעבר לתוכנית הלימודים הישראלית. החלטה זאת, לצד החקיקה שהביאה לסגירת בתי הספר של אונר"א, העמיקה את מצוקת החינוך וחותרת תחת התוכנית לפיתוח מזרח ירושלים, הכוללת את שיפור ההשכלה והתעסוקה של הצעירים. זאת כאשר שיעורי ההשכלה והתעסוקה של צעירי מזרח ירושלים נמוכים במיוחד, ושיעור "חסרי המעש" גדול.

תוכנית החומש תקאדום הקצתה 1.4 מיליארד שקלים להתמודדות עם התופעה של צעירים חסרי מעש באמצעות שיפור הזדמנויות בחינוך, בהשכלה גבוהה ובשוק העבודה, לצד תקציבים שנועדו לפיתוח ודיור. התפיסה בבסיס תוכנית החומש, כמו גם בבסיס תוכנית 922 שקדמה לה, היא הצורך בצמצום הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית, והכרה בפוטנציאל האנושי של החברה הערבית. כלומר, פיתוח כשלעצמו, וגם כדרך לצמצם את הפשיעה הגואה ביישובים הערבים.

דו"ח של משרד ראש הממשלה הצביע על שיעורי ביצוע גבוהים מאוד של תוכנית תקאדום בשנת 2022: 87 אחוזים מהתוכניות והתקציבים יושמו. מנגד, על פי דוח מעקב של המרכז להעצמת האזרח יוזמות אברהם, היישום של החלטה 549 למיגור הפשיעה היה חלקי מאוד.

עד כה, תפיסת השיטור המוגבר של בן גביר נחלה כשלון מוחץ, כאשר למרות המשאבים הרבים שהועברו למשרד לביטחון פנים שבשליטתו, והחלטה 549, שיעור הנרצחים הכפיל את עצמו בשנים 2024-2023, ביחס לשנת 2022, עם 244 נרצחים ו-230 נרצחים בשנים אלו.

עד כה, תפיסת השיטור המוגבר של בן גביר נחלה כשלון מוחץ, כאשר למרות המשאבים הרבים שהועברו למשרד לביטחון פנים שבשליטתו, והחלטה 549, שיעור הנרצחים הכפיל את עצמו בשנים אלו

בשנה הנוכחית המספר אף גבוה יותר: 230 איש ואישה נרצחו מתחילת 2025 ועד מחצית נובמבר, כאשר רק 18 ממקרי הרצח פוענחו. במילים אחרות: מדובר בשיטור כושל על חשבון פיתוח.

עו"ד נוגה דגן-בוזגלו (מתמחה בדיני עבודה, חוקרת ומרצה במרכז אדוה, מתמחה בחינוך, תעסוקה וביטחון סוציאלי. בעלת תואר שני בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית. פעילה בתחום החינוך מעל 20 שנה, ממייסדי בית הספר קדמה בירושלים – שנועדו להעניק חינוך תיכון איכותי על בסיס קהילתי. היתה חברת ועד מנהל בארגון ה.ל.ה, שפעל לעידוד הורים בשכונות ובעיירות פיתוח למעורבות בבתי הספר.