הממשלה הביאה "בשורה" לחברה הערבית: נקצה 570 מיליון ש"ח לטובת מאבק בפשיעה. אלא מה? יד אחת נותנת והשנייה לוקחת. התקציב שיועבר לגופי הביטחון יקוצץ מתקציבי תוכנית החומש "תקאדום" לפיתוח ביישובים הערביים לשנים 2021-2026 (החלטה 550 של הממשלה משנת 2021).

יצוין כי מהלך דומה בוצע בשנת 2025, אז קוצצו מהתוכנית 220 מיליון ש"ח לאותה מטרה. החברה הערבית נדרשה גם לשלם מחיר גבוה יותר על הוצאות המלחמה, בדמות קיצוץ עמוק במיוחד של 15% מתקציבי התוכנית לשנים 2024-2026, סדר גודל שלא הוחל בקיצוץ הרוחבי שהושת על כלל משרדי הממשלה.

עו"ד נוגה דגן-בוזגלו (מתמחה בדיני עבודה, חוקרת ומרצה במרכז אדוה, מתמחה בחינוך, תעסוקה וביטחון סוציאלי. בעלת תואר שני בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית. פעילה בתחום החינוך מעל 20 שנה, ממייסדי בית הספר קדמה בירושלים – שנועדו להעניק חינוך תיכון איכותי על בסיס קהילתי. היתה חברת ועד מנהל בארגון ה.ל.ה, שפעל לעידוד הורים בשכונות ובעיירות פיתוח למעורבות בבתי הספר.

בימים האחרונים "התבשרנו" על תוכנית של השרה לשוויון חברתי מאי גולן והשר לביטחון פנים איתמר בן גביר לנייד תקציבים של מעל שני מיליארד שקלים מתוכנית החומש "תקאדום" לפיתוח ביישובים הערבים לשנים 2026-2021 (החלטה 550 של הממשלה משנת 2021) לטובת שיטור. ניוד התקציבים מלווה בנוסחה דכאנית במיוחד של הפיכת שב"כ לגורם השיטור בחברה הערבית ובה בלבד.

יצוין כי הצעות ברוח זו עלו בעבר ונדחו בתוקף על ידי שב"כ עצמו, לצד אזהרות מהשלכות המהלך מצד נבחרי ציבור ערבים וארגוני זכויות אדם. יש לציין כי לצד החלטה 550 התקבלה החלטה נפרדת (549) שהקצתה 2.5 מיליארד ₪ למיגור הפשע בחברה הערבית.

עו"ד נוגה דגן-בוזגלו (מתמחה בדיני עבודה, חוקרת ומרצה במרכז אדוה, מתמחה בחינוך, תעסוקה וביטחון סוציאלי. בעלת תואר שני בסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית. פעילה בתחום החינוך מעל 20 שנה, ממייסדי בית הספר קדמה בירושלים – שנועדו להעניק חינוך תיכון איכותי על בסיס קהילתי. היתה חברת ועד מנהל בארגון ה.ל.ה, שפעל לעידוד הורים בשכונות ובעיירות פיתוח למעורבות בבתי הספר.

תארו לעצמכם שבבית מדרש למורות ולמורים עוסקים בחינוך חברתי ורגשי ואומרים להם: למדו את הילדים שככל שיפעילו יותר אלימות, כך יגדל הסיכוי שישיגו את מבוקשם.

תארו לעצמכם מורה המעודדת ילדים לפתור סכסוכים במכות, לתפוס בכוח את השולחנות המבוקשים, להרוס משחק שבו הפסידו ולהפסיק לציית לכללי בית הספר כאשר הכללים מעכבים אותם. איש מאיתנו לא היה מכנה זאת חינוך. ובכל זאת, זהו שיעור שהחברה הישראלית מלמדת היום את ילדיה, לא במילים אלא במעשים.

פרופ' מיכל מושקט-ברקן היא פרופסור לחינוך יהודי ומייסדת ומנהלת המחלקה לחינוך ולפיתוח מקצועי בהיברו יוניון קולג' בירושלים. היא מייסדת וראש אקדמית של התוכניות "רקמה", "חדר מורים לזכר שירה בנקי", "מורה.כיתה.מדינה". מחקריה ועשייתה עוסקים בחינוך יהודי ודמוקרטי, בפלורליזם, במנהיגות חינוכית ובחברה משותפת.

בשבת זכה "נז"א" בפרס חבר השופטים בוונציה, אחרי 25 דקות רצופות של מחיאות כפיים בהקרנת הבכורה. שני יוצרים ישראלים, יובל אברהם ורחל שור, עם סרט הבנוי כולו על עדויות של 24 חיילים וקצינים בצה"ל.

התגובה כאן הייתה מיידית וצפויה, מהממשלה ומרוב האופוזיציה. אביגדור ליברמן כתב שהם "עוכרי ישראל" שהפכו את המלחמה למסכת של "הכפשות ועלילות דם" נגד המדינה, צה"ל והלוחמים.

איליי קואז הוא מנהל מדיניות בכיר בקרן שיתוף פעולה כלכלי (ECF). בעבר שימש כמנהל התקשורת של Israel Policy Forum, וכותב את הניוזלטר The Middle Ground על פוליטיקה ישראלית, יחסי ישראל-ארצות הברית והתפוצות. טוויטר: @elikowaz