ישראל ניצבת בפני דילמה משמעותית סביב ההבנה ההולכת ומתרחבת כי בינה מלאכותית (AI) איננה עוד טכנולוגיה כמו החשמל, הטלפון או האינטרנט. כמו טכנולוגיות ששינו בעבר את חיינו, גם הבינה המלאכותית מאפשרת אוטומציה, ייעול תהליכים והקלה בחיי היום-יום.

אולם ההבדל המהותי, כפי שמסביר ד"ר יובל נח הררי, הוא שבינה מלאכותית אינה רק כלי המסייע לבני אדם להיות יעילים יותר, אלא "סוכן" (Agent) היכול ללמוד, לקבל החלטות עצמאיות ואף להעלות רעיונות חדשים ללא התערבות אנושית.

ההבדל המהותי מטכנולוגיות אחרות הוא שבינה מלאכותית אינה רק כלי המסייע לבני אדם להיות יעילים יותר, אלא "סוכן" היכול ללמוד, לקבל החלטות עצמאיות ואף להעלות רעיונות חדשים ללא התערבות אנושית

בפודקאסט "מפלגת המחשבות", ד"ר מיכה גודמן ואפרת שפירא-רוזנברג מזהירים מפני "המהפכה הפוליטית הגדולה שמתרחשת לנו מתחת לאצבעות", ומהאפשרות של "השתעבדות למכונות מרצון". גם זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2024, פרופ' ג'פרי הינטון – הנחשב ל"סנדק הבינה המלאכותית" – מזהיר כי בעתיד ייתכן שמערכות בינה מלאכותית ישלטו בבני אדם בקלות שבה מבוגר משחד ילד בן שלוש בסוכריה.

דוח שפרסם לאחרונה מכון מוזאיק, "בינה מלאכותית כתשתית לאומית", עוסק בין היתר במושג "ריבונות AI", המוגדר כיכולתה של מדינה או ארגון לשלוט ולנהל באופן עצמאי את טכנולוגיות הבינה המלאכותית, הנתונים והתשתיות שלה. זו הרחבה של רעיון "הריבונות הדיגיטלית".

לפי הפורום הכלכלי העולמי, ריבונות AI נשענת על שישה עמודי תווך: תשתיות דיגיטליות, הון אנושי, חדשנות ומחקר ופיתוח, רגולציה ואתיקה, קידום תעשיית הבינה המלאכותית, ושיתוף פעולה בינלאומי.

דוח מוזאיק האחרון מחזק את מסקנות דוח ועדת נגל (דוח הועדה להאצת תחום הבינה המלאכותית, אוגוסט 2025): ישראל רחוקה מאוד מהשגת ריבונות AI.

השאלה היא אם על ישראל לשאוף ליעד האתגרי הזה והאם הדבר בכלל אפשרי. לפי המלצות מכון מוזאיק, הצעד הראשון הוא גיבוש אסטרטגיה לאומית. בנושא זה, יש לקוות שבקרוב תהיה התקדמות משמעותית בעקבות מינויו של ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, תא"ל (במיל') ארז אסקל, שנכנס לתפקידו בתחילת נובמבר.

הדוח "בינה מלאכותית כתשתית לאומית", עוסק בין היתר במושג "ריבונות AI", המוגדר כיכולת של מדינה או ארגון לשלוט בטכנולוגיות הבינה המלאכותית, הנתונים והתשתיות שלה ולנהל אותם באופן עצמאית

כבר עתה ברור כי לישראל אין יכולת כלכלית להשיג ריבונות AI מוחלטת, כשם שאין לה יכולת לעצמאות ביטחונית מוחלטת. בדוח מוזאיק נאמר:

"המלצות המדיניות מתבססות על ההנחה שלישראל אין משאבים כלכליים וגיאוגרפיים כדי לנצח במרוץ הזה ולהפוך למעצמת תשתיות AI, כפי שמתכננות סעודיה ואיחוד האמירויות. ואולם, באמצעות שימוש בחוזקות הייחודיות לה ופיתוח וניצול הקשרים האזוריים והעולמיים, ביכולתה לשמר את מעמדה כמובילה בתחום, גם אם לא בשכבת התשתית".

מסקנה זו מובילה להבנה כי שיתופי פעולה בינלאומיים יהיו חיוניים ובמיוחד עם ארצות הברית. כיום אין הסכם אסטרטגי בין ישראל לארה"ב בנושא AI, אך החתירה לכך צריכה להיות יעד ישראלי מרכזי.

ביולי השנה חתם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על צו נשיאותי בשם Promoting the Export of the American AI Technology Stack, שנועד להבטיח את הדומיננטיות הטכנולוגית האמריקאית בתחום ("סטאק" טכנולוגי של בינה מלאכותית כולל את כל השכבות הנדרשות לפיתוח, אימון, פריסה והפעלה של מערכות בינה מלאכותית). לפי הצו, תוקם תוכנית לייצוא טכנולוגיות AI אמריקאיות אך עדיין לא ברור אם תותר השתתפות של חברות זרות ובאיזו מתכונת. זו עשויה להיות הזדמנות לישראל לחזק את הקשר האסטרטגי עם ארצות הברית בתחום זה.

למרות הפערים, לישראל עדיין יכולת לצמצם אותם ולהציב את עצמה בחזית העשייה של הבינה המלאכותית. בזכות ההון האנושי, החדשנות והיזמות, ישראל מוצבת גבוה בדרוג העולמי במחקר וביישומי AI. תחום קריטי נוסף שבו לישראל יתרון מובהק הוא אבטחת מערכות בינה מלאכותית, בדומה למעמד הגלובלי המוביל של ישראל בטכנולוגיות סייבר.

לישראל אין יכולת כלכלית להשיג ריבונות AI מוחלטת, כשם שאין לה יכולת לעצמאות ביטחונית מוחלטת. לפי דוח מוזאיק, לישראל אין משאבים כלכליים וגיאוגרפיים לנצח במרוץ הזה ולהפוך למעצמת תשתיות AI

אין לדעת אם התרחישים הקודרים על "השתלטות מכונות" אכן יתממשו. אולם ברור שלבינה מלאכותית תהיה השפעה עצומה על הכלכלה, החברה והביטחון הלאומי. הדילמה של ישראל היא לקבוע כמה, היכן ובאילו תחומים להשקיע כדי להתקרב ככל האפשר לריבונות AI.

ד"ר איתן יודילביץ כיהן כמנכ"ל קרן בירד (הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב) משך 17 שנה עד פברואר 2023. קודם כיהן בתפקידים בכירים ברפאל. כיום הוא יועץ בכיר. בעל תואר שלישי בהנדסת מחשבים ומערכות. באוקטובר 2020 מונה לקונסול כבוד של צ'ילה במחוז חיפה. נשוי לברוריה, גרים בפרדס חנה.