מאחורי המאבק הציבורי המתמשך סביב ההרשעה של רומן זדורוב ברצח של תאיר ראדה, התחולל קרב כמעט חסר-תקדים בעוצמתו בין גורמים בפרקליטות, ובראשם פרקליט המדינה שי ניצן עצמו, לבין דוקטור מאיה פורמן מהמכון לרפואה משפטית, שכתבה חוות דעת פרטית במשפטו של זדורוב.
חוות הדעת זכתה לביקורת שלילית מבית המשפט בנצרת, אך במשרד הבריאות ובמכון לרפואה משפטית התייצבו לצידה של פורמן.
ניצן נלחם נגד מינויה של פורמן לרופאה בכירה במכון, על אף שזכתה בתפקיד במכרז. רק בזכות התערבות בית הדין לעבודה שאליו פנתה פורמן התאפשר לבסוף מינויה לתפקיד. שופטת בית הדין לעבודה עידית איצקוביץ' קבעה כי החלטתו של ניצן אינה סבירה.
"היה מאמץ נמרץ להכשיל את כניסתי לתפקיד, תוך הכפשתי ורמיסת הזכויות הבסיסיות ביותר שלי", האשימה פורמן בעדותה מול הוועדה לחוקה, חוק ומשפט בכנסת. "זו הזכות להתפרנס הזכות לשימוע. אני מעולם לא נקראתי לא על ידי פרקליט המדינה ולא על ידי היועץ המשפטי לממשלה. בשום שלב, אף מכתב לא כותבתי עליו, נערכו דיונים בענייני ולא ידעתי עליהם.
"כשעברתי על החומרים עכשיו מצאתי פרוטוקול דיון בודד שקוים, יש שם 18 אנשים שיושבים, כולל פרקליט המדינה כולל שרת הבריאות, כולל היועץ המשפטי לממשלה. 18 אנשים יושבים ודנים בענייני כאילו אני סכנה לביטחון המדינה. כמה עיסוק היה בנושא הזה. וזה מטיל אימה, זה מפחיד…
"אפילו קיבלתי הצעה מפרקליטות המדינה לא להיכנס לתפקיד עד שיתקבל פסק הדין של זדורוב בעליון. מה הם ציפו שאעשה עד אז? האם פרנסתו של עובד ציבור תלויה בפסק דין פלילי? הפרקליטות התנהגה אלי כאילו הייתי נאשמת.
"בתחושה שלי בפרקליטות לא הפנימו שמה שקרה לא היה הליך תקין. רואים את זה במכתב של פרקליט המדינה שמתאר את ההשתלשלות כמשהו שקרה, אבל לא כמשהו לא תקין".
בסביבתה של פורמן, ראו במהלך כולו תפירת תיק לכל דבר. "שי ניצן התנהג באופן לא תקין מכמה היבטים", אומר גורם משפטי בכיר. "להתערב במכון לרפואה משפטית בה בשעה שהוא יודע שמתנהל משפט. הוא ידע שכל הגורמים במכון סבורים שמאיה צודקת. הדבר הזה מעיד על כך שהתפיסה שלו היא שיותר חשוב לו הניצחון המשפטי, מאשר האמת העובדתית".
מנהל המכון פרופ' חן קוגל, שהתייצב לימינה של פורמן, העיד אף הוא בוועדה, והיפנה אצבע מאשימה לעבר ניצן: "הייתה ישיבה ביני לבין פרקליט המדינה שבה הוא אמר לי את דעתו לגבי העסקתה של מאיה במכון לרפואה משפטית. אני אמרתי לו שאני חושב אחרת, שהיא צריכה לעבוד במכון לרפואה משפטית והיא רופאה טובה וישרה והגונה… (אמרתי ש)אני חושב שאסור (לו) להתערב…
"מאותו רגע שהבעתי את דעתי, מידרו אותי מכל הישיבות. גמרנו. בטענה של 'ניגוד עניינים'. אני חושב שכל אחד שיושב יש לו ניגוד עניינים, יש לו דעה והוא רוצה שהדעה שלו תישמע. אז הדעה שלי הייתה אחרת: שמאיה צריכה לעבוד במכון לרפואה משפטית. אז באותו רגע זה היה 'ניגוד עניינים' הזה…".
קוגל טען כי תצהיר שהגיש לבית המשפט בעניינה של פורמן שונה בהוראתן של ארבע הפרקליטות הבכירות בפרקליטות שעסקו בפרשה, וכי התצהיר שהגיש אינו מייצג את עמדתו האמיתית. הפרקליטות הגדירה את השינויים שנעשו כ"השמטות נדרשות".
הנציבה גרסטל בדקה את התלונה ומצאה אותה מוצדקת: "התנהלותן (של הפרקליטות) מהווה התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד".
גם ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין קבעה כי נפל "פגם אתי" בהתנהלות הפרקליטות. במכון לרפואה משפטית הפנו אצבע מאשימה כלפי ניצן עצמו כמי שנתן, לכל הפחות, גיבוי גם לשינויים הללו.
מסמוס תלונות
תלונה אחרת שבדקה גרסטל בהקשר לתפקוד ניצן בפרשה, ונמצאה מוצדקת, הייתה של ד"ר חיים סדובסקי, אפרים שבתאי ושלושה פעילים נוספים, שפנו לפרקליטות בטענה לבידוי ראיות בחקירת פרשת זדורוב, וצירפו לתלונתם דיסק. תלונתם נדחתה ללא בדיקה וללא מענה ענייני.
מבלי להיכנס לטענות הראייתיות בפרשת זדורוב, קבעה גרסטל, לאחר שבחנה את תשובתו של ניצן, כי למעשה הפרקליטות עשתה סלט בין תלונה זו של סדובסקי ושבתאי לבין תלונה אחרת (גם היא של סדובסקי), וסגרה את שתי התלונות יחדיו כמקשה אחת.
"אין כל נפקות לעובדה שאתם שבים ופונים לגורמים שונים באותו עניין, מבלי שנערכת בדיקה האם מדובר בתלונות זהות, אם לאו, ומבלי שמיידעים אתכם על בירורן יחד", כתבה גרסטל.
"העובדה שחלפה שנה תמימה, וטרם קיבלתם מענה ענייני לתלונתכם, מביאה למסקנה שתלונתכם מוצדקת. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח ניסיונותיכם החוזרים ונשנים לברר אודות סטטוס הטיפול בתלונתכם והתשובה היחידה שקיבלתם היא שהעניין בטיפול".
תגובת משרד המשפטים:
באשר לטענותיה של דוקטור פורמן: "הקביעות הקשות וחסרות התקדים ביחס לד"ר פורמן-רזניק לא נקבעו ע"י הפרקליטות, אלא נקבעו פה-אחד ע"י הרכב בכיר של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בנצרת.
"יממה לאחר שניתן פסק הדין בערעור, שביטל את פסק הדין הקודם, עדכן פרקליט המדינה את מנכ"ל משרד הבריאות על תוצאות פסק הדין, והבהיר כי יש בכך להסיר את העננה הכבדה שהציב ביהמ"ש המחוזי מעל מקצועיותה ואמינותה של ד"ר פורמן.
"אשר לתצהיר של פרופ' קוגל: השיח בין פרקליט לבין עובד מדינה בנוגע לתצהירו הוא עניין של יום ביומו. כמובן שלא ניתן לבקש מעובד מדינה לשנות עובדות שאותן הוא אמור להעיד. אך שונה הדבר ביחס לדעות, עמדות משפטיות והגיגים אישיים שיש לעובד המדינה, הסותרים את עמדת המדינה, שאין מקומם בתצהיר.
כזכור, היועמ"ש הקודם וינשטיין קבע כי לא נפל כל פגם ולא היה כל דופי בהתנהלות המשנים ליועמ"ש בעניין זה, עמדה אותה אימץ היועמ"ש הנוכחי מנדלבליט, ואף בג"ץ דחה עתירה שהוגשה בעניין זה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם