שרת התחבורה מירי רגב התגאתה השבוע כי היא מקדמת את תכנית "מסילות השלום", פרויקט שאפתני שנועד לחבר את מדינות המפרץ לישראל ומשם לאירופה, וליצור מסדרון סחר בעל חשיבות בינלאומית.

דבר אחד לא צוין: בספטמבר אשתקד ביטלה השרה רגב את תוואי עפולה-ג'נין – מקטע מרכזי שיזם השר ישראל כ"ץ כחלק מהחזון המקורי של "מסילות השלום". הביטול גרם לשיבוש תכנון הפרויקט ולהאטה ממשית בקידומו.

השרה רגב לא ציינה כי בספטמבר אשתקד היא ביטלה את תוואי עפולה-ג'נין – מקטע מרכזי שיזם השר כ"ץ כחלק מהחזון המקורי של "מסילות השלום". הביטול גרם לשיבוש תכנון הפרויקט ולהאטה ממשית בקידומו

לא מדובר רק ב"עוד תוואי", אלא בנתיב החיבור בין ישראל, הגדה המערבית וממלכת ירדן, לב־לבו של הקו שמאפשר למסילה לנוע דרומה ומזרחה אל עבר סעודיה ומדינות המפרץ. ביטולו גרם להשבתת עבודת המטה של ועדת התכנון ולפגיעה ישירה בלוחות הזמנים של פרויקט, שאמור היה להפוך את ישראל לציר תחבורה וסחר בינלאומי מהמעלה הראשונה.

בזמן שישראל נסוגה לאחור, טורקיה החלה לקדם מסדרון מסילות חלופי דרך סוריה, כזה שמדלג על ישראל לחלוטין. המשמעות: נתיב הסחר האסטרטגי שהיינו אמורים להיות חלק מרכזי בו יכול להתקדם בלעדינו. מדובר בפגיעה אסטרטגית חמורה במעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל.

ל"מסילות השלום" פוטנציאל אדיר עבור ישראל, הזדמנות כלכלית, מדינית וביטחונית שאסור להזניח. המסילה תעצים את הקשרים עם מדינות ערב המתונות, תחליש את ההשפעה האיראנית באזור, תשלב את הכלכלה הפלסטינית בציר אזורי מתון ומתקדם ותחזק את מעמדה של ישראל כציר סחר בינלאומי חיוני. זהו פרויקט שיוצר אינטרס משולש – ביטחוני, כלכלי ומדיני – ומעטים הם המיזמים שמסוגלים להניב תשואה אסטרטגית כה רחבה.

אלא שבמקום להוביל מהלך היסטורי, ישראל נרדמת בשמירה. השרה רגב מציגה עצמה כמי שמקדמת את הפרויקט, אך בפועל היא זו שעצרה אותו מסיבות פוליטיות לחלוטין. היא טענה בזמנו כי ביטלה את תכנון המקטע בשל "העמדה הטורקית במלחמה". אבל כל גורם מקצועי יודע שהסיבה האמיתית הייתה התנגדותו של ראש עיריית עפולה, מקורב פוליטית לשרי הליכוד, להעברת רכבת המחברת בין שטחי הרשות לישראל דרך תחומי עירו. רגב העדיפה את שיקולי הפריימריז על פני שיקולי המדינה. 

כעת, משהבינה שהרכבת האזורית עומדת לצאת לדרך בלעדינו, רגב מנסה להציג מסע דילוגים מדיני במפרץ כאילו מדובר בעשייה, אך האמת הפשוטה היא שרגב היא זו שבלמה את התהליך מלכתחילה.

יתרה מזו, ברור לכל גורם מקצועי שאין למסילות השלום היתכנות ללא הסדרה מול הפלסטינים ובלי תוואי משותף. והממשלה הנוכחית מסרבת להתקדם בחלק הפלסטיני, ולכן משתקת את הפרויקט כולו.

ל"מסילות השלום" יש פוטנציאל אדיר לישראל, אך ברור לכל גורם מקצועי שאין לו היתכנות ללא הסדרה מול הפלסטינים ותוואי משותף. הממשלה מסרבת להתקדם בחלק הפלסטיני ולכן משתקת את הפרויקט כולו

בפעולותיה, ממשלת ישראל ממשיכה לחזק את חמאס ולהחליש את הרשות הפלסטינית. בלי לחבר את הפלסטינים לציר המתון, גם ישראל לא תוכל להתחבר לציר המתון ותישאר לבד מול הציר האיראני ובבוץ העזתי.

הממשלה הנוכחית סירבה לאורך זמן להתקדם בכל נתיב מול הרשות הפלסטינית, ובכך שיתקה לא רק את המסילה, אלא גם את האינטרסים הישראלים הרחבים. ההתנהלות הזו מחלישה את הרשות, מחזקת את חמאס, ומבודדת את ישראל מהציר האזורי המתון שהיא חייבת להיות חלק ממנו.

ישראל חייבת להתעורר לפני שהרכבת האזורית תצא לדרך בלעדינו. המשך קידום מסילות השלום הוא אינטרס ישראלי מובהק. זו הזדמנות נדירה לשלב אינטרסים של ביטחון, כלכלה ויחסים אזוריים בפרויקט אחד.

אבל כדי להפוך חזון למציאות נדרש שינוי מדיני ומקצועי. החיפזון להכריז על ביטול מקטע עפולה-ג'נין היה לא ענייני, לא חכם ולא מרחיק ראות. עכשיו, משהמסילה מתחילה לברוח לנו, השרה רגב מזדרזת לייצר כותרות ריקות בניסיון להסתיר את העובדה שהיא נרדמה בשמירה.

בפעולותיה, ממשלת ישראל ממשיכה לחזק את חמאס ולהחליש את הרשות הפלסטינית. בלי לחבר את הפלסטינים לציר המתון, גם ישראל לא תוכל להתחבר לציר המתון ותישאר לבד מול הציר האיראני ובבוץ העזתי

אם ישראל לא תפעל עכשיו, אחרים יפעלו במקומה. ואת ההחמצה הזאת, אסטרטגית, כלכלית ומדינית, שום סרטון יחסי ציבור של השרה רגב לא יוכל לכסות.

גיא אתגר הוא סמנכ״ל מדיניות "דרכנו", יועץ אסטרטגי המתמחה בתקשורת ומדיניות ציבורית.