באקט פחדני, נסו חברי הקואליציה ממליאת הכנסת, כדי שלא לתמוך בהצעה שהעלה יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, לאמץ את תוכנית 20 הנקודות של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לסיום המלחמה ברצועת עזה – תוכנית שאושרה ומיושמת על ידי ממשלת ישראל, אשר הם חבריה ותומכיה.

לפיד, בצעד אופוזיציוני ראוי לציון, שם בפני הממשלה מראה וזו סירבה להביט בה והעדיפה לברוח ולהשאיר את חברי האופוזיציה לתמוך לבדם בהצעה, שהממשלה עצמה אישרה וטוענת למחויבותה להמשך יישומה.

לפיד, בצעד אופוזיציוני ראוי לציון, שם בפני הממשלה מראה וזו סירבה להביט בה והעדיפה לברוח ולהשאיר את חברי האופוזיציה לתמוך לבדם בהצעה, שהממשלה עצמה אישרה וטוענת כי היא מחויבות להמשך יישומה

אזרחי ישראל כבר מכירים את העמדת הפנים הקבועה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבל חשוב שבוושינגטון יבינו כי ההיעדרות הזו איננה רק תוצאה של מאבקי כוח בין קואליציה לאופוזיציה – אלא האמת.

ממשלת הימין הקיצוני בהובלת נתניהו מעוניינת לשחק משחק כפול, לעשות את עצמה מחויבת לתוכנית הכוללת את אותו נתיב מפורסם למדינה פלסטינית, ובמקביל לחבל ככל יכולתה בהתקדמות התהליך. ממשלה הבוחרת לשדר מסרים סותרים, כי בעיני נתניהו אין סיבה שאם העמדת הפנים הובילה אותו עד הלום, היא לא תמשיך לשרת אותו גם כעת ובעתיד. 

"נתניהו, עושים שלום בטוח", היה הזמריר שליווה את נצחונו הראשון של נתניהו ב-1996, ויונת השלום הלבנה הייתה הכוכבת שלו, לצידו של המועמד. נתניהו אמנם שיווק את עצמו כאיש שלום, ואף הוביל לחתימת הסכם חברון ב-1997, אך המשיך ותרם תרומה עצומה להכשלת המשך יישום הסכמי אוסלו ולהרחקת חלום השלום שהוא עצמו הבטיח לקדם.

מאז ועד היום, זו תמיד הייתה דרכו של נתניהו – לזרוע רסיסי תקווה, בתחילה גם כלפי פנים, ובהמשך בעיקר כדי שזה יסייע לו במריחת הזמן מול הממשלים האמריקאים ואז לפעול לניפוצה של אותה תקווה.

תמיד הוא שיחק על זמן. את חזרתו למשרד ראש הממשלה ב-2009, ציין נתניהו בנאום בר אילן: "נהיה מוכנים בהסדר שלום עתידי להגיע לפתרון של מדינה פלסטינית מפורזת לצד המדינה היהודית", אמר נתניהו. הוא מכר שם לנשיא האמריקאי ברק אובמה, שכמו נתניהו רק החל אז את כהונתו, מילים ריקות, שהמציאות הוכיחה עד כמה היו רחוקות מכוונותיו האמיתיות.

ממשלת הימין הקיצוני בהובלת נתניהו מעוניינת לשחק משחק כפול, לעשות את עצמה מחויבת לתוכנית הכוללת את אותו נתיב מפורסם למדינה פלסטינית, ובמקביל לחבל ככל יכולתה בהתקדמות התהליך

מריחת הזמן המשיכה בשיגורו של מקורבו יצחק מולכו לסבבי שיחות רבים וריקים מהצלחות, כשבינתיים קנה לעצמו נתניהו עוד ועוד זמן מול ממשל אמריקאי, אשר לא השכיל להבין, כי עומד מולו מעמיד הפנים הגדול מכולם.

בדיוק מהסיבה הזו, הצעד של לפיד להביא את תוכנית טראמפ לאישור הכנסת היה חשוב כל כך. כי זו לא רק תחרות הורדת ידיים פרלמנטרית בין האופוזיציה לקואליציה, כי אם אות אזהרה לטראמפ ולבכירי ממשלו – נתניהו מנסה לעבוד עליכם, בדיוק כמו שעבד על קודמיכם – ראו הוזהרתם.

כשהכנסת אישרה באוקטובר בקריאה טרומית את חוקי הסיפוח ההצהרתיים, מיהר נתניהו לצייץ (באנגלית), שחוץ מחבר כנסת סורר אחד שנקם את הדחתו מראשות ועדה בכנסת (יולי אדלשטיין) כל חברי הליכוד והמפלגות הדתיות שהן חברות הקואליציה המרכזיות לא תמכו בחוקי הסיפוח.

אבל מה לעשות ששתי השותפות היחידות של נתניהו בקואליציה – הציונות הדתית ועוצמה יהודית, כן תמכו בהצעות חוק הסיפוח, וראשיהן אף התגאו בכך באופן פומבי.

אבל האמת, שאף פעם לא הייתה רלוונטית עבור ראש הממשלה – לא מפריעה להעמדת הפנים של נתניהו מול טראמפ ואנשיו. לכן הבריחה ההמונית של הקואליציה מהצורך לתמוך בתוכנית טראמפ, קרעה את המסכה שנתניהו עמל כל העת כדי לתחזק.

הצעד של לפיד לא היה רק תחרות הורדת ידיים פרלמנטרית בין האופוזיציה לקואליציה, כי אם אות אזהרה לטראמפ ולבכירי ממשלו – נתניהו מנסה לעבוד עליכם, בדיוק כמו שעבד על קודמיכם – ראו הוזהרתם

הספסלים הריקים במליאה צריכים לעמוד לנגד עיניהם של בכירי הממשל בבואם לקדם את יישום חלקי ההסכם הבאים – יש להם עסק עם אשף המריחה והעמדות הפנים, אבל המסכה שלו כבר נקרעה. כעת עליהם לשמור כי לא יצליח לחזור ולאחות את קרעיה ולאלץ אותו לפעול כפי שהתחייב.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.