חקירה אחת בעניין פרשת קטארגייט כבר יכולה להיפתח בעקבות הריאיון עם אלי פלדשטיין בערוץ 11 – חקירת הידיעות ששודרו מפי "גורם מדיני בכיר" או "גורם ביטחוני" או "מקורות בלשכת רה"מ".

על פי העדויות של פלדשטיין, ועל פי סמסים שפורסמו ב-I24 – כתבים ופרשנים קיבלו ידיעות לכאורה מלשכת רה"מ, פרסמו אותן ללא הצלבה וללא בדיקה ואלו היו ידיעות מצוצות מהאצבע של יועצי התקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

על פי עדות פלדשטיין, וסמסים שפורסמו, כתבים ופרשנים קיבלו ידיעות לכאורה מלשכת רה"מ, פרסמו אותן ללא הצלבה או בדיקה, ואלו היו ידיעות מצוצות מהאצבע של יועצי התקשורת של ראש הממשלה

ובכן, אחרי יותר משנתיים של מלחמה וציטוטים כמעט יומיומיים מלשכת הגורם המדיני הבכיר, נמצאים כולם בארכיוני ערוצי הטלוויזיה הרדיו והאינטרנט. אל כולם ניתן להגיע ולבדוק כעת מידי מי שקיבלו אותם, אם היו אלה דיווחי אמת או שקרים. אם היו אלה ידיעות שנועדו להנדס את תודעת הציבור הישראלי או עובדות מוצקות. הרי יושבי האולפנים עצמם טוענים כיום (הכתב הצבאי ניר דבורי למשל) שלא העלו בדעתם כי אלה ידיעות שקטאר מעורבת בהן ומממנת אותן.

ובכן האם פרשנים צבאיים ומדיניים וכתבים פוליטיים שמדווחים לנו יומיום, מקבלים ידיעות שהם לא בודקים? לא מצליבים כפי שמחייב הקוד האתי הבסיסי ביותר של העיתונות? לא מבקשים ממי שעליו הם מדווחים תגובה?

כיצד יתכן שיועצי תקשורת מזינים את כלי התקשורת שלנו ודרכם את מוחם של אזרחי ישראל במידע שנועד לשטוף את מוחם ותו לא? האם המידע הזה נועד לקבל החלטות על חיי האזרחים? או נועד לשנות את דעתם ועמדתם על ראש הממשלה האחראי לאסון הגדול ביותר מאז השואה?

פלדשטיין העיד בראיון כי נתניהו ביקש ממנו לטפל בכך שהערוצים מדברים "על אחריותו". כלומר תפקידו היה לרקוח מידע, ידיעות, ספינים, הודעות לעיתונות דרך כתבים שהוא מכיר ואולי סומכים עליו שהוא מעביר מידע אמין מלשכת ראש הממשלה, ובכך לגרום להם לשדר מה שראש הממשלה צריך ולא מידע אמיתי. וכל זאת כאשר כל האירועים מצביעים על מחדל נוראי, מאות אזרחים נטבחים, מאות חיילים נהרגים ומאות חטופים מוחזקים בתנאי נוראיים בידי האויב.

פלדשטיין העיד בראיון כי נתניהו ביקש ממנו לטפל בכך שהערוצים מדברים "על אחריותו". כלומר תפקידו היה לרקוח מידע, ידיעות וספינים, דרך כתבים שהוא מכיר ואולי סומכים עליו שהוא מעביר מידע אמין מלשכת רה"מ

את החקירה הזו אפשר להתחיל מייד. אין צורך לחכות למינוי ועדת חקירה ממלכתית. לכל כלי תקשורת יש מבקר פנים ויש קוד אתי ויש ממונה על תלונות הציבור.

כל עיתונאי ששידר במהלך השנתיים הללו ידיעות שקיבל מפלדשטיין או מיונתן אוריך או משרוליק איינהורן או מנתניהו עצמו או לשכתו, יודע ממי הוא קיבל את המידע. הרי אנחנו כצופים ראינו לעיתים את אותם ציטוטים בכל הערוצים באותו ערב. כיצד זה יתכן? ברור לכל בעל היגיון כי אותו גורם הדליף ולמעשה שלח במודע את הציטוטים הנדרשים לכל כלי התקשורת שהוא חשב לנכון כי ישרתו את האג'נדה של ראש הממשלה.

כל החומרים הללו נמצאים בארכיונים. פרוסים ברשתות. ניתן כעת לבדוק אותם בידי מי ששידר אותם. ומי ששידר אותם חייב לנו את התשובות על מה ששידר וממי שקיבל את החומר אשר שטף את מוחנו.

וזאת בעת שנרצחו חטופים בשבי, ובעת שאמרו לנו שוב ושוב שרק לחץ צבאי ישחרר חטופים, ובעת שניסו לשכנע אותנו שאפשר לחסל את חמאס ולהקים שם בעזה שלטון חלופי שאינו חמאס ואינו הרשות הפלסטינית.

ערב ערב איימו עלינו ב"עוד 7 באוקטובר" וקראו לחיילי המילואים הקרועים "גיבורים" כדי לשרת את הארכת המלחמה למען מניעים פוליטיים לחלוטין. מי ששיתף פעולה עם המעשים הללו יודע היום שעבדו עליו, אם לא היה מודע לכך בזמן אמת. ואם עשה זאת במודע אין לו מקום בעולם העיתונות.

כל החומרים ששירתו את אג'נדת ראש הממשלה נמצאים בארכיונים. פרוסים ברשתות. ניתן לבדוק אותם ואת מי ששידר אותם. והוא חייב לנו תשובות על מה ששידר וממי שקיבל את החומר אשר שטף את מוחנו

מהדורות החדשות אמורות לשדר חדשות. כל מה שראוי לשידור, אומרת הקלישאה. אבל מהדורות החדשות אמורות גם לשדר רק מידע אמין, בדוק, מוצלב ואמיתי. התחרות בין ערוצים הביאה לכך שגם פרשנים וכתבים מרכזיים נפלו לידיו של מי שהוליך את ישראל בכחש, למלחמת הונאה עקובה מדם. הם לפחות יכולים להתחיל את החקירה עם מה שקרה להם בשנתיים הללו.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.