מי שטס מברלין לישראל וההיפך, משלם עכשיו כ-150 אירו. קשה להאמין, אבל בתחילת העשור מחירה של אותה טיסה, אפילו מחוץ לעונת השיא, יכול היה להגיע ליותר מ-500 אירו.
הסיבה היא הסכמים קשיחים ונפרדים ששררו בין ישראל לכל אחת ממדינות אירופה, אשר הגבילו את מספר חברות התעופה, תדירויות הטיסות, הקיבולת וסוגי המטוסים שקיבלו רשות להוביל נוסעים בין ישראל למדינות האיחוד.
לקח הרבה מאוד זמן מאז שממשלת ישראל ניסתה לעשות משהו בעניין הזה. אבל, בסופו של דבר נפתחו השמיים לתחרות מלאה בין חברות התעופה, כך שמספר הטיסות גדל בעשרות אחוזים, ולישראל נכנסו חברות הלואו קוסט שהחלו להמטיר כרטיסים זולים על הטסים לישראל וממנה.
הישראלים למדו לאהוב את טורקיש, איזיג'ט, וויזאייר וראיינאייר בטיסות לאירופה, את דלתא ויונייטד בארה"ב, ולהיזהר מהטריקים של החברות הללו בגביית תשלומים סמויים מהעין על שליחת מזוודות, או שינוי מקומות הישיבה.
שיא במספר התיירים
בנתב"ג עברו השנה כ-25 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות, והוא כבר מגרד את קצה הקיבולת שלו. מנתוני נובמבר, עולה שתנועת הנוסעים בשדה עלתה השנה ב-7%. עם שיאי תיירות שנשברים כבר שלוש שנים ברציפות, מבלי שיש סימנים להאטה, נשאר מרווח קטן מאוד להמשיך את הוויכוח על הקמת שדה בינלאומי חדש בנבטים שבדרום או במגידו שבצפון.
לא תמיד זה היה כך. בשלוש השנים הראשונות של המילניום, מספר הנוסעים בנתב"ג דווקא ירד מ-9 מיליון לפחות מ-7 מיליון.
באותה התקופה עלה מספר הטסים בשאר העולם בעשרות אחוזים, בין השאר הודות להופעתן של חברות לואו-קוסט, כמו איזי-ג'ט, שהציעה כרטיסים במחירים הנמוכים ממחיר נסיעה באוטובוס.
לצד הוזלת מחירי כרטיסי הטיסה, התיירים קצת פחות מתרגשים כיום מכל ידיעה על ערעור המצב הביטחוני במזרח התיכון. כתוצאה מכך קפץ מספר הטסים מכאן ולכן פי-2.5 משנת 2000 ועד היום
הסיבה לחולשה בטיסות לישראל הייתה משבר כלכלי ומצב בטחוני, שהצטרפו ליוקר הכרטיסים כאן.
אבל כאמור, המצב כיום שונה, ולצד הוזלת מחירי הטיסות, מי שבוחרים לטוס לכאן כבר פחות מתרגשים מכל ידיעה על ערעור המצב הביטחוני במזרח התיכון. כתוצאה מכך ישראל מגרדת את ה-5 מיליון תיירים בשנה והמספר הכולל של הטסים בין ישראל לחו"ל קפץ פי-2.5 משנת 2000 ועד היום.
דחייה של כמה שנים ביישום הרפורמה
חלק ניכר מקדחת הטיסות נובעת ממחירי הכרטיסים הנמוכים ומהרפורמה הקפיטליסטית שאפשרה את ההוזלה הזו. זה קרה רק ב-2013, ומי שתקע את היישום במשך כמה שנים היו בעיקר חברות התעופה המקומיות, ארקיע, ישראייר ובעיקר אל על, שכבר הייתה חברה פרטית, אבל עדיין החזיקה בנתח שוק שלא רצתה לוותר עליו.
הרפורמה הזאת, שנקראת "השמיים הפתוחים", שזורה בגאון בנאומי הקמפיין של בנימין נתניהו, שר התחבורה לשעבר, ישראל כ"ץ, ושר האוצר לשעבר יאיר לפיד, שלא מפספסים הזדמנות למנף אותה כאחד ההישגים הגדולים שלהם בעשור האחרון.
יש שיאמרו, שההישג הזה, לצד רפורמת הסלולר, אכן ניצב בבדידות מזהרת לקיפאון של כלכלת ישראל בשאר המדדים, לכישלון המחפיר בחינוך, למשבר במערכת הבריאות הציבורית וכמובן, לשערוריית התחבורה ולפקקים המחריפים בשלל המחלפים והכבישים שנסללו כאן בקצב לא מספיק מהיר ביחס למספר מכוניות שגדל בקצב מהיר הרבה יותר.
בצד הכלכלי הישראלים עדיין נאנקים תחת יוקר מחיה במוצרי צריכה, וכמובן ההתייקרות שלא נגמרת במחירי הדיור. וזה מבלי להזכיר את בעיות הביטחון הנערמות מכל עבר.
אבל הגדולה של רפורמת השמיים הפתוחים, לכל הדעות, היא שגם דלת העם, ובטח שמעמד הביניים, יכולים עכשיו לשכוח מכל הצרות ולפרוש כנפיים לחופשה זולה בחו"ל, וליהנות משקל חזק, שמאפשר כוח קנייה גדול יותר בגוש היורו, בלונדון המעטירה או בצפון אמריקה.
מי שמוכן להרחיק לכת עד שדה התעופה עובדה שליד אילת, יוכל לטוס כמעט בחינם שכן המטוסים ממריאים משם ריקים ונואשים למצוא נוסעים לטיסות החזור. הגדלת היצע הטיסות הביא לכך שהישראלים מגלים אינספור יעדים שכוחי אל במזרח אירופה, ואחרי שריצ'רד ברנסון השיק את הפעילות של וירג'ין בישראל, אפשר כבר להתחיל לחלום על טיסות לירח.
רפורמת "השמים הפתוחים", שלב אחרי שלב
ישראל חתומה על הסכמים מול חברות התעופה הזרות, שמגבילים את היצע הטיסות ונותנים רשת בטחון לאל על, שכ-40% מהנוסעים עוברים דרכה. עופר קיש, מנכ"ל לופטהנזה, אומר שיש בעיה של "צוואר בקבוק", שגורמת לכך שהקו לברלין מלא והמחירים הגיעו ל-600 יורו.
משרדי התחבורה, האוצר והתיירות רוצים לקדם כניסה של חברות תעופה זרות לישראל, שיתחרו באל על בקווים הסדירים, או במלים אחרות "שמים פתוחים". ממונה ועדה ציבורית לבחון את הסוגיה, בראשות מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן.
הוועדה ממליצה לפתוח את השמים לכניסת חברות נוספות באופן מדורג, לעודד כניסה של חברות לואו-קוסט שכבר הוכיחו מחירים נמוכים בעולם.
נפתחו שיחות בין ישראל לאיחוד האירופי על הסכם תעופה חדש, שיגביר את התחרות.
תומכים: משרד התחבורה, (בתנאי שיבטיח שרידות של חברות התעופה), משרד התיירות, (ההסכם יגדיל את מספר התיירים), המלונאים (יותר לינות בבתי המלון), מורי דרך, חברות השכרת רכב, וחברות התעופה הזרות.
מתנגדים: חברות התעופה הישראליות, שיאבדו את הבלעדיות היחסית, מאיימות בפיטורי עובדים, ובסוכנויות הנסיעות חוששים מאובדן של עמלות על שיווק הטיסות.
מוכרז סכסוך עבודה בין 7,000 עובדי אל על, ארקיע וישאייר, שחוששים מההסכם המתקרב, בלי שנוהל מולם משא ומתן.
ועדת הכלכלה מבקשת לדחות את יישום הרפורמה. אליעזר שקדי, מנכ"ל אל על, מזהיר מקריסה של חברת תעופה ישראלית. "מה שקורה פה לא אחראי. זה כמו לשלוח מתאגרף לזירה עם יד אחת קשורה מאחורי הגב… מבקשים שיינתן לנו להתחרות בתנאים שווים והוגנים… נכון להיום, במתכונת המוצעת, לא מתקיימים תנאים בסיסיים המאפשרים תחרות הוגנת ואמיתית".
ישראייר, ארקיע ואל על פותחות בחמש בבוקר בשביתה שנמשכת יומיים, בניסיון ללחוץ על הממשלה לשנות את ההסכם המסתמן. משרד האוצר הסכים לפצות את החברות בדרך של מימון עלויות האבטחה. מאות עובדים מפגינים מול ישיבת הממשלה.
חמש שנים אחרי שהחלו המגעים מול האיחוד האירופי, ישראל כ"ץ חותם סוף-סוף על הסכם השמים הפתוחים בלוקסמבורג, שייכנס לתוקף בהדרגה. כץ: "הפכנו לחלק מאירופה בכל הנוגע לטיסות לישראל וממנה".
אל על משיקה את מותג UP, שיציע טיסות לואו קוסט לברלין, קייב, לרנקה, פראג ובודפשט. ארקיע ביצעה מהלך דומה עם שירות ארקיע Express.
נתב"ג מסכם שנת שיא עם 17 מיליון נוסעים, פי-2 יותר מאשר בעידן של טרום הרפורמה, בתחילת העשור. רוב הנוסעים הם ישראלים, כך שעיקר הזינוק מיוחס לרפורמת השמיים הפתוחים. שמואל זכאי, מנהל נתב"ג: "שינוי לטובה מבחינת מדיניות השמים הפתוחים והוזלת מחירי הטיסות לצרכנים הישראלים".
אל על מבטלת את המותג UP, והנוסעים יכולים לבחור טיסות מוזלות בכל הטיסות לאירופה.
אל על מבטלת עמלת בסיס של 5% ששילמה עד היום לסוכני נסיעות ולסיטונאי תיירות בארץ ובחו"ל. היא מסבירה את השינוי ב"מדיניות השמים הפתוחים, שהובילה להתגברות התחרות מצידן של חברות התעופה הזרות, בריתות ענק בינלאומיות, וכן משינויים בהרגלי הצריכה כפועל יוצא מהמפיכה בערוצי השיווק הדיגיטליים".
שווי השוק של אל על: פחות מחצי מיליארד שקל, שמהווים נפילה של כמעט 75% מסוף 2016. נתח השוק של החברה ירד לכ-25% בלבד, אחרי שהיה כמעט כפול בתחילת העשור. החברה סיימה את 2017 ברווח זעום, וב-2018 הפסידה 52 מיליון דולר. ב-2019 החברה חוזרה להרוויח.
גרטה תונברג חוצה את האוקיינוס האטלנטי ביאכטה בדרכה לוועידת האקלים בניו יורק. טיסות נחשבות לאחד הגורמים המזהמים ביותר, והאקטיביסטית נגד משבר האקלים מעדיפה לבלות 15 יום בים כדי לא לטוס. התנועה נגד הטיסות עדיין לא הגיעה לישראל.
ריצ'רד ברנסון נוחת בישראל כדי לקדם את השקת הטיסות של וירג'ין ללונדון.
אל על חוזרת להרוויח, אך פחות מדי יחסית לרוח הגבית שהיתה אמורה למנף, נוכח הירידה במחירי האנרגיה וההצטיידות במטוסי דרימליינר חדשים. המניה חוזרת לירידות ואל על מנסה לגייס קצת יחסי ציבור חיוביים עם הודעה על כוונתה לטוס ישירות לאוסטרליה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם