ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה אתמול (שני) להפיח חיים בחוק הפטור מגיוס. בנאום "40 החתימות" במליאה הוא יצא למלאכת שיווק של חוק בעייתי, וניסה למכור את הסחורה, תוך שהוא מעביר גינוי רפה לעוד אחת מן האמירות המטורללות של ח"כ יצחק גולדקנופף, לשעבר שותפו לממשלה.

כאשר גולדקנופף יושב במליאה, אמר נתניהו: "אני מגנה בפירוש את הדיבורים על הטלאי הצהוב. זה לא טלאי צהוב להתגייס לצה"ל. אבל יש חשיבות לעולם התורה. לא היינו מגיעים להיכן שאנחנו נמצאים ללא עולם התורה ולכן אנחנו מקיימים את שני הדברים ביחד.

"כולנו יודעים מה שקרה ליהודים בגלות, ובכל הזמן הזה, לימודי התורה ושמירת מורשת הגנו [על היהודים], ובלי זה לא היינו פה היום. אני לא בז לכך, ולא מנסה לחסל זאת, אלא רוצה דו־קיום. לומדי תורה ומתגייסים וברוך השם, זה יקרה במכפלות".

כדי שחס וחלילה לא תצא לנתניהו אמירה של ביקורת עניינית על התוכן האלים והקשה של גולדקנופף וחבורתו, הוא בחר להבליט את ערך לימוד התורה

כמובן שאת מדינת ישראל ייסדו יהודים שדווקא התכחשו לעולם התורה, ובאו אליה תוך התנערות מן המגבלות החמורות של החסידויות היהודיות בגולה.

הציונים של סוף המאה ה־19 וראשית המאה ה־20 לא התביישו להתנער מן החיידר, מעולם הישיבות ומעול המצוות הנוקשה. הס מלהזכיר את חילוניותו של הרצל ואת כתביו המודרניים של אחד העם, ואת ההגות הציונית שמשכה צעירים רבים ליישב את הארץ עוד לפני שהוקמה המדינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בכנסת, 5 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כדי שחס וחלילה לא תצא לנתניהו אמירה של ביקורת עניינית על התוכן האלים והקשה של גולדקנופף וחבורתו, הוא בחר להבליט את ערך לימוד התורה. לא קשה לדמיין אותו זועף ונוזף בכל אדם אחר שהיה מעז לעשות שימוש בדימוי הטלאי הצהוב תוך הטחת ביקורת במדינת היהודים.

גולדקנופף, לעומת זאת, לא ישב נזוף במליאה. הוא יודע שמותר לו לומר כל מה שעולה במחשבתו, ונתניהו עדיין יתחנן אליו לקראת הקמת הממשלה הבאה. אומנם השותפות הפוליטית של נתניהו עם האדמו"ר מגור וחסידיו, מוטי בבצ'יק וגולדקנופף, נראית מעט אבודה בשלהי הכנסת ה־25, אך תמיד כדאי לסגור מראש את הקואליציה הבאה.

במסגרת השיווק האגרסיבי של חוק הפטור מגיוס, נתניהו ליהג על "החוק ההיסטורי" והפריח לאוויר מספרים נטולי אחיזה. לדבריו, רק עם החוק שלו יגיעו מספרים עצומים ללשכות הגיוס – 23 אלף בתוך שלוש וחצי שנים – "והדבר יקל מאוד על משרתי המילואים".

בחלק המגוחך ביותר בנאומו השווה נתניהו את החוק של הליכוד לחקיקה שעברה בקריאה ראשונה במהלך ממשלת השינוי, תוך שהוא מכנה את אותו חוק "חוק ההשתמטות". כמובן, החקיקה ההיא קדמה למלחמה

מדוע, אם כן, המתין בהבאת אותם אלפים עד לחלוף שנתיים וחצי מתחילת המלחמה? הרי המילואימניקים היו זקוקים להם כבר ב־2024 וב־2025. ובשנים הבאות מספר ימי המילואים אף עשוי לרדת בהדרגה. היכן היה עד עכשיו עם ההבטחות הללו, ומדוע לא פנה עד עתה ישירות לציבור החרדי ואמר להם מפורשות: צאו מן החיידר ובואו לעזור במלחמה.

בחלק המגוחך ביותר בנאומו השווה נתניהו את החוק של הליכוד לחקיקה שעברה בקריאה ראשונה במהלך ממשלת השינוי, תוך שהוא מכנה את אותו חוק "חוק ההשתמטות". כמובן, החקיקה ההיא קדמה למלחמה, לאובדן חיי אדם ולפציעתם של עשרות אלפים, ובאותה עת מטרתה הייתה לאפשר לחרדים להשתלב בשוק העבודה ולשפר הן את מצבם האישי והן את מצבה הכלכלי של המדינה.

מוטי בבצ'יק בכנס חירום של רבנים חרדים נגד חוק הגיוס, 30 ביולי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השיווק האגרסיבי של חוק הפטור מגיוס עשוי לסמן את מאמצו של נתניהו להאריך את ימי הממשלה, כך שלא תתפזר על בסיס הצבעת התקציב, אלא תמשוך עוד כמה חודשים – קרוב ככל האפשר למועד הבחירות באוקטובר 2026. עם זאת, ברקע נאום השיווק ניכרים סימנים המעידים על בעיות.

כל דיוני ועדת החוץ והביטחון בחוק הפטור מגיוס, שתוכננו לימים שני, שלישי ורביעי, בוטלו. מנגד, ביום חמישי הקרוב, 8 בינואר, נקבעו שתי ישיבות ארוכות לדיונים על החוק. מה פשר התזמון? זה פשוט. ביום רביעי בערב תתכנס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל – הפלג של חברי הכנסת גולדקנופף, יעקב טסלר, ישראל אייכלר ומשה רוט, שכל אחד מהם מייצג חסידות אחרת.

הכינוס אמור להיערך בבית הנופש של האדמו"ר מוויז'ניץ במושב אורה שבהרי ירושלים. משם תצא הבשורה – או התורה. אם ארבעת חברי הכנסת של אגודת ישראל יקבלו הוראה להצביע נגד החוק, ההחלטה עשויה לגרור גם את דגל התורה וש"ס להביע עמדה נגד החקיקה.

הליך החקיקה הזה פוגע בליכוד ומרחיק גם בוחרים הנאמנים למפלגה. לפיכך, אם האדמו"ר מגור ושאר האדמו"רים יורו להצביע נגד – מוטב לליכוד לחדול ממאמצי השיווק

על כן, אתמול בשעות הערב המוקדמות, כינס נתניהו את יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, והשניים החליטו שאין טעם להשחית זמן על דיונים בחקיקה. הם ימתינו להוראת גדולי התורה.

הליך החקיקה הזה פוגע בליכוד ומרחיק גם בוחרים הנאמנים למפלגה. לפיכך, אם האדמו"ר מגור ושאר האדמו"רים יורו להצביע נגד – מוטב לליכוד לחדול ממאמצי השיווק.

ח"כ בועז ביסמוט מנהל דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 25 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אומנם ללא אגודת ישראל מונה הקואליציה של נתניהו 64 חברי כנסת, אך מתוכם יש מתנגדים ודאיים לחקיקה – חברי הכנסת שרון השכל, יולי אדלשטיין, אופיר סופר, דן אילוז, ורבים אחרים מתנדנדים.

לפני מספר ימים שיגר ח"כ אריה דרעי לנתניהו אולטימטום שלפיו ש"ס לא תתמוך בתקציב המדינה אם חוק הפטור מגיוס לא יוסדר בתוך שבועיים. עם זאת, לאולטימטומים של דרעי קשה לייחס משקל ממשי: במהלך שנת 2025 הוא פרסם שורה של איומים דומים, כמעט מדי חודש, ולא מימש אף אחד מהם.

מה עוד יכול נתניהו להציע לחרדים, כאשר את חוק הפטור מגיוס הוא מתקשה להעביר? הכלי הפוליטי היחיד שנותר בידיו הוא הטבות תקציביות במסגרת תקציב 2026. אלא שכמעט על כל סעיף תקציבי שינסה לעקוף את סנקציות אי־הגיוס יימצא מי שיעתור לבג"ץ ויסנדל את המהלך.

בשולי הדברים: לפני חמישה ימים נכנסה מדינת ישראל לתקציב של אחד חלקי 12. בשנים שלפני המלחמה, אי־העברת תקציב המדינה במועד הקבוע בחוק – 31 בדצמבר – הייתה פותחת מהדורות

בשולי הדברים: לפני חמישה ימים נכנסה מדינת ישראל לתקציב של אחד חלקי 12. בשנים שלפני המלחמה, אי־העברת תקציב המדינה במועד הקבוע בחוק – 31 בדצמבר – הייתה פותחת מהדורות. החל מ־1 בינואר של השנה האזרחית החדשה, משרדי הממשלה אינם רשאים לפרוץ את מסגרת התקציב ועליהם לפעול לפי תקציב 2025, בחלוקה ל־12 חודשים.

החוק מאפשר לקואליציה לדחות את אישור התקציב עד 31 במרץ 2026, אך ההקפאה התקציבית כבר נכנסה לתוקף בימים האחרונים – מבלי שהתקיים על כך דיון ציבורי של ממש, לא בתקשורת ולא במליאה. נדמה שהציבור הישראלי התרגל לחיות תחת שגרה של חריגות מתמשכות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 5 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המשמעות של אי־העברת תקציב במועד היא דרמטית: השירותים לאזרחים נפגעים, אין הגדלה של תקציבי רווחה או חינוך, ורבות מן ההבטחות לתגמל מילואימניקים או לשלם הטבות למשרתים עלולות להיפגע. יתרה מכך, אם הממשלה תיפול עד 31 במרץ ולא תצליח להעביר תקציב, הקיפאון התקציבי הזה עלול ללוות כמעט את כל שנת 2026.