בכדי להציל את מדינת ישראל מציפורני קואליציית הדמים, השחיתות וההשתמטות, כדאי לכל ראשי מפלגות גוש השינוי לעבוד בתיאום. הדבר מצריך בראש ובראשונה הבנה עמוקה של גודל השעה אצל כולם: יאיר לפיד, נפתלי בנט, יאיר גולן, אביגדור ליברמן, גדי איזנקוט ובני גנץ, ובעיקר להניח בצד את האגו והשיקולים האישיים והמפלגתיים הצרים.

דומה, שבחינת המתרחש מאחורי הקלעים של כל אחד מראשי מפלגות גוש השינוי אינה אפשרית בשלב זה, וספק אם תתאפשר בעתיד. חומה גבוהה חוצצת בין מה שמוקרן החוצה ובין מה שספק קורה (או לא קורה) במטות השונים.

הצהרות של ששת ראשי מפלגות הגוש מגלות שהם שמים מבטחם על בסיס רעוע של סקרים, ותקווה שמא רוחות יום הבחירות יניעו דיונות של קולות נודדים לעברם.

חומה חוצצת בין מה שמוקרן החוצה לבין המתרחש במטות. הצהרות ששת ראשי מפלגות גוש השינוי מגלות שהם שמים מבטחם על בסיס רעוע של סקרים, ותקווה שרוחות יום הבחירות יניעו דיונות של קולות נודדים לעברם

הדרך הנכונה היא מינוי מתאם-על, שיזכה לאמון כל ראשי מפלגות הגוש, שיידע לתכלל את מלוא פוטנציאל הקולות של הגוש כולו. מתאם שיביט במבט-על ויידע למקסם את כוחה של כל אחת ממפלגות הגוש. זהו שובר השוויון, שקודם יידע לאתר ואחר כך להניע ביום הבחירות את המהססים והמתלבטים לקלפיות.

הערכה מושכלת מדברת גם בימים שלאחר ה-7 באוקטובר על תוספת לגוש של כ-160,000 קולות "קלים" ועוד כ-120,000 קולות מעט יותר "מורכבים". הכול כתוצאה מיישום התכנית המוצעת.

אני מציע כאן את שובר השוויון באמצעות תכנית עבודה שתגדיר כיעד את העלאת אחוז המצביעים לכל מפלגות גוש השינוי באופן משמעותי מעל אחוז ההצבעה הארצי.
.
עבודה של אסטרטגים מטעמו של כל אחד מהמועמדים, שתביא לחידוד מסרים, עמדות ומצעים, על מנת להשפיע על דעת הקהל ולמשוך מצביעים עבור המתמודד אתו הם עובדים – היא נשמת אפו של כל קמפיין בחירות. אולם היא לא תביא לשבירת המאזן הבין גושי.

מה מחייב שובר השוויון

1. מינוי מנהל למטה יום בחירות של הגוש – כזה שידע לתכלל עבודת מטה אקטיבית ודינמית מול כל מפלגות הגוש, אדם שידע לרכז סביבו צוותי על ביצועיים שידעו לשבור את מחסום הסקרים ובעיקר מיקוד בקולות של גוש השינוי.
2. הפעלת צוותים – למיפוי דפוסי הצבעה ומצביעים בכל רחבי הארץ ברשתות ובקלפיות, ובמקביל, מחקרי עומק ממוקדים לשיפור מתמיד של איכות ההערכות והנתונים המתגבשים. צוות נוסף יפעל במקביל ויאתגר באופן קבוע את הממצאים.

עבודת הצוותים תאפשר:

1. הצבת יעד מצביעים (ריאלי) גושי ומפלגתי.
2. הגדרת ה"ערך המוסף" על ידי מנהל המטה.
3. הגדרת ה"ערך המוסף" המפלגתי ובכלל זה הסכמי עודפים.
4. הנגשת הנתונים כשהם מטויבים למטות השונים.
5. סנכרון על מפלגתי ביום בחירות בשלושה תחומים משותפים: נתונים, המרצה והנעה, שמירה על טוהר הבחירות.

נדרש מתאם-על, שיזכה באמון ראשי מפלגות הגוש, יביט במבט-על ויתכלל את כל פוטנציאל הקולות הגושי למיקסום כוחן של המפלגות. זהו שובר השוויון, שיידע לאתר ואז להניע את המתלבטים לקלפיות ביום הבחירות

מדובר בשובר שוויון שמחייב הקמת מטה אד הוק, אשר יקבל מנדט להציג תכנית עבודה, ויכנס לפעילות אינטנסיבית באופן מיידי מרגע הקמתו ועד לסיום ספירת הפתקים. הזמן היקר דרוש בין השאר על מנת לאסוף את האנשים המוכשרים ביותר והמחויבים ללא סייג למטרה, כאלו עם יכולות וניסיון מוכחים.

יידרש תהליך של בניית אמון על מנת לחסוך מאמצים דומים או זהים על ידי אחד או יותר ממרכיבי הגוש. הדבר יביא גם להתייעלות ולחסכון כספי לכל אחת ממפלגות גוש השינוי.

האדונים הנכבדים איזנקוט, בנט, גולן, גנץ, ליברמן ולפיד, ראשי החץ של המאבק על דמות המדינה המשתנה לנגד עינינו, מדינה שמאבדת ערך מידי יום, עבורכם זהו מאמץ קטן. עליכם לפתוח דלת לצוות שכבר הפיק בעבר נתונים מעולמות של רשתות חברתיות ו-BIG DATA מפורטים שעשו את ההבדל.

נדרשת תכנית עבודה שתמקסם את כוחה של כל אחת ממפלגות הגוש ותסייע באופן משמעותי בכל ממדי הפעילות של המפלגות, הסניפים, המטות האזוריים, האשכולות, הקלפיות והפעילים; תכנית שתיתן משמעות מוחשית לתקווה ולכוח המניע את כלל מחנה השינוי על המגוון הגדול של מצביעיו.

לסיום אומר, שבמושגי זמן ומרחב, כרגע ברור שהשליטה המוחלטת בתזמון הבחירות היא בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם אם הבחירות יתקיימו רק באוקטובר 2026, הרי שיריית הפתיחה נורתה.

שובר השוויון מחייב הקמת מטה אד הוק, עם מנדט להציג תכנית עבודה, שיפעל באופן מיידי ואינטנסיבי עד לסיום ספירת הפתקים. הזמן היקר דרוש, בין השאר, לאיסוף המוכשרים והמחויבים ביותר למשימה

לבנייה של תוכנית עבודה ויישומה נדרש בין השאר זמן, כך גם בחירה של מנהל מוסכם, וזמן כאמור הינו המשאב היחיד שעליו אין לששת הג'נטלמנים שום שליטה.

אל"מ (מיל.) שמעון בטאט היה מבכירי המפקדים והלוחמים בסיירת מטכ"ל. בנוסף, כיהן כיועצו האישי של ראש הממשלה אהוד ברק, כראש המטה של שאול מופז בקדימה, וראש המטה של יצחק הרצוג במחנה הציוני. דמות מרכזית בתכנון וניהול קמפיינים פוליטיים בישראל מאז 1999, לרבות מערכת הבחירות של 2015, בה זכה המחנה הציוני ב-24 מנדטים.