החסם הגדול לשינוי בעזה הם קורי העכביש הארסיים המצויים בתוכה. הם ימנעו תמורה ומזור של ממש בדרכה לשיקום ולעתיד טוב יותר לילדיה. הם יפעילו תאי טרור מתוך מחילות ומנהרות, יטילו מורא על תושבי הרצועה וישבשו את עבודת ממשלת הטכנוקרטים.

אחרי כל פיגוע מפתיע הם יאשימו את הפלגים האחרים. בלי תוכנית נחושה ומאורגנת היטב לסילוקם משטח הרצועה כל עבודות השיקום ייעשו תחת עננה כבדה של אי ודאות.

לבסוף זה יתפוצץ. אם לא היום אז מחר ואם לא מחר אז בעוד מספר שנים, ולאחר שהושקעה כבר עבודה מאומצת של הקהיליה הבינלאומית. ארה"ב, המערב והמדינות הערביות הסוניות הנוטלות חלק בשיקום יפנימו זאת מול המציאות שתחבל בעבודתם. 

אחרי כל פיגוע – קורי העכביש הארסיים בעזה יאשימו את הפלגים האחרים. בלי תוכנית נחושה ומאורגנת לסילוקם משטח הרצועה – כל עבודות השיקום ייעשו תחת עננה כבדה של אי ודאות. לבסוף זה יתפוצץ

חמאס לא יתפרק מנשקו. מבחינתו זו התאבדות. הוא חושש יותר מכל מתושבי רצועת עזה שממתינים לרגע לנקום בלוחמיו ובראשיו שהמיטו אסון קולוסלי על תושבי עזה, גרמו להרס חייהם, מות יקיריהם ואיבוד רכושם והביאו אותם לחיי חרפה ועליבות שלא היה כדוגמתם בהיסטוריה הפלסטינית.

התושבים העזתים ממתינים מעבר לפינה כדי לרוצץ את גולגולות של האחראים לגורלם המר. אם לא יהיה להם נשק להגן על עצמם הם יישחטו ויופקרו לגורלם. הם מודעים לכך היטב ונלחמים על חייהם ועל חיי משפחותיהם.

הדרך הטובה ביותר לשפר את הצלחת השיקום הוא בהסכם הגירה מרצון של אלפי לוחמי ארגון הטרור ביוזמת מועצת השלום. צעד זה יסלול את הדרך להתחיל במסע הארוך ורב השנים לשיקום החיים האזרחיים ובנייתה של חברה המצמיחה עולם חדש תחת העולם שנקבר. על ישראל לעמוד על סילוקם מהאזור.

ראוי לאפשר את יציאתם מהרצועה בסיוע מועצת השלום ולנקות את השטח מהגורם ההרסני המונע משנאה דתית קיצונית. מחבלי חמאס הם אבן בנעל והתבססותם מחדש לא תחדל ללבות את האש והטרור.

ניתן לעשות זאת בשקט ובתחכום, במנופי לחץ ותמריצים כספיים תוך מתן אפשרות למקלט במדינות שיסכימו לקלוט אותם. רק לאחר שיסולק הגורם הסרטני הזה מתוך הנהגת הרצועה, ניתן יהיה להתחיל בפירוז מלא של השטח, החזרה הדרגתית של החיים למסלולם ובניית חיים חדשים.

ראוי לאפשר את יציאת חמאס מהרצועה בסיוע מועצת השלום ולנקות את השטח מהגורם ההרסני המונע משנאה דתית קיצונית. מחבלי חמאס הם אבן בנעל והתבססותם מחדש לא תחדל ללבות את האש והטרור

לממשלת הטכנוקרטים יש כוונות טובות והיא יכולה לגבש צוותים מקצועיים מכל העולם ולארגן מחדש מנגנון שלטוני יעיל. ואולם, אם לא תיפסק מערכת ההסתה והשנאה כלפי ישראל, המניעה את האלימות והטרור, השינוי החדש שילדי עזה כה זקוקים לו, יקרטע.

המפתח הוא בחינוכם של ילדים לערכים שמאפשרים לחיות בעולם של בני אדם בעלי תכונות של מוסר חברתי ותרבות של שלום. החברה הישראלית מצויה בפוסט טראומה כתוצאה מהמלחמה וכך גם החברה הפלסטינית. כדי לשנות את המציאות נדרשת גישה המשנה מן היסוד את התרבות הפוליטית ודרכי החשיבה שחדרו עמוק לתודעתם של ילדי עזה, ובלי שינוי במוחותיהם של האנשים השינוי הדרוש לא יתרחש. מהפכה מתחילה בצעדים קטנים. החינוך הוא המפתח.

הממשלה הפגינה כישלון למופת בכל הטיפול בסוגיית עזה. מינויו של עלי שעת', איש הרשות הפלסטינית, הוא מהלך שראש הממשלה בנימין נתניהו נמנע ממנו ולבסוף בלע את תוכנו.

נתניהו שגה בכל הערכות הדינמיקה שלו לאורך כל הדרך. התחכמות היתר של נתניהו ושל שריו הקיצוניים החמירה את המצב. הוא קיבל את מעורבותן של טורקיה וקטאר במועצת השלום, ספג את כניסתה של הרשות הפלסטינית שהתנגד שנים רבות לנהל עמה כל מו"מ, והסכים לעקרון לפיו היעד הסופי הוא הקמת מדינה פלסטינית בהתאם למתווה טראמפ.

החברות הישראלית והחברה הפלסטינית בפוסט טראומה מהמלחמה. כדי לשנות את המציאות נדרשת גישה המשנה מהיסוד את התרבות הפוליטית ודרכי החשיבה שחדרו עמוק למוחות ילדי עזה. חינוך הוא המפתח

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ כופף את נתניהו כל הדרך לעזה, הפך מליץ יושר לחנינת נתניהו ועלול להפוך לפתע לרועץ. קשה לדאוג לאינטרסים הביטחוניים הקריטיים לישראל ובמקביל, לדאוג לחנינה. התלות האישית של נתניהו בטראמפ מעמידה אותו בניגוד עניינים ומחלישה את כושר עמידתו.

כניסתה של קטאר הוציאה את סעודיה מהמשחק, משום שיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמן אינו רוצה את קטאר. זו טעות. סעודיה היא מדינה מרכזית בעולם הערבי והסיוע הכספי הנדיב שלה חיוני מאוד.

האמריקאים מנהלים את עזה ולטראמפ יש אינטרסים אחרים. צירוף טורקיה וקטאר הוא מחדל גדול, שיכניס את האלמנטים האסלאמיים לתוך הסכסוך ויהפוך את עזה לנפיצה עם הזמן.

דחיקתה של מצרים והעדפת הקטארים והטורקים היא שגיאה אסטרטגית שנתניהו האחראי הראשי לה. נציגי המדינות הללו יתנו חמצן לארגון חמאס ויפעלו לרסן את ההתנגדות כלפיו במועצת השלום. 

מדיניות נתניהו להתעצמות חמאס הובילה למחדל ה-7 באוקטובר ובהמשך הוא לא ידע לתרגם את ההישגים הצבאיים הגדולים, וריסק את הישגי צה"ל באי חתירתו להישגים מדיניים של ממש. דרוש קבינט אחר עם רגליים על הקרקע שיחתור להסדרים מדיניים אזוריים. נראה שהסעודים מבינים היטב שאסור לתת שום הישג לנתניהו בשנת בחירות.

דחיקתה של מצרים והעדפת הקטארים והטורקים היא שגיאה אסטרטגית שנתניהו האחראי הראשי לה. נציגי המדינות הללו יתנו חמצן לחמאס ויפעלו לרסן את ההתנגדות כלפיו במועצת השלום

בכל מהלך יש סיכונים וכל החלטה היא הימור עמום. היציאה למסלול חדש אחרי ההרס והחורבן שהותירה המלחמה בעזה בנפשותיהם של מיליונים – מייצרת טלטלה עזה גם במוחותיהם של האנשים. אין לדעת בדיוק לאן זה מוביל. ככלל, הכרחי להבטיח שעזה תישאר מפורזת ושקטה. יחלפו שנים עד שהישראלים יחושו בטוחים בעצמם, גמישים בחשיבתם ויאזרו אומץ ליצר דינמיקת חיים חדשה כלפי עזה. עד אז ראוי לצעוד במסלול איטי ובטוח ולייצר את התנאים לשינוי.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.