"התיקים תפורים", זועק ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר שנים. כל חנפניו ושופרותיו חוזרים ומייללים השכם והערב "התיקים תפורים".

ובכן, בואו נראה איך באמת תופרים תיק.

בימים אלה יצא לאור ספרו של עורך הדין ירום הלוי "הזיכוי", בו הוא מגולל בפירוט כיצד הביא למשפט חוזר לרומן זדורוב, לאחר שזה ישב בכלא 15 שנה באשמת רצח תאיר ראדה ז"ל.

מהספר עולה כי זדורוב נתפר למעשה בידי חוקריו במשטרה, בידי התובעים מהפרקליטות ובידי שורה של בתי משפט, שהאמינו לחוקרים ולתובעים גם כשהראיות הצביעו בבירור על חפותו.

מספרו של עו"ד ירום הלוי, "הזיכוי" עולה, כי זדורוב נתפר למעשה בידי חוקריו במשטרה, בידי התובעים מהפרקליטות ובידי שורה של בתי משפט, שהאמינו לחוקרים ולתובעים גם כשהראיות הצביעו בבירור על חפותו

גילוי נאות – כותב שורות אלה ערך מספר תוכניות ששודרו בעבר בערוץ הראשון במסגרת "מבט שני" תחת הכותרת "מי רצח את תאיר ראדה". כבר שם הצבענו על שורת ראיות בלתי אפשריות. כאלה שלפיהן לא ניתן לייחס לזדורוב את הרצח, וכל אחת מהן מצביעה על חורים, סימני שאלה קשים ולמעשה הייתה יכולה להביא לזיכוי כבר בתחילת הדרך כשזדורוב נעצר.

עטיפת הספר של ירום הלוי: "הזיכוי – המסע אל החופש של רומן זדורוב"

זדורוב נעצר אחרי מעצר עוד שני עובדים אקראיים ששהו בבית הספר נופי גולן בקצרין באותו יום, ושוחררו אחרי מספר ימים כשהאליבי שלהם נבדק.

אבל זדורוב הוכנס מייד לתא עם מדובב. איבד כ-10 ק"ג ממשקל גופו תוך ימים ספורים, ועבר מסע לחצים כבד שמטרתו הודאה ברצח שתסגור למשטרה את התיק.

חוקריו, שלחצו עליו להודות ברצח, השתמשו בכל טריק ותרגיל חקירה שקרי כדי לגרום לו להודות. סיפרו לו שקר לפיו על כלי העבודה שלו כאילו נמצאו סימני דם ודנ"א של תאיר, והבטיחו לו שאם יודה יקבל עונש מופחת ולא מאסר עולם.
זדורוב היה באותה עת אב לתינוק בן חודש ובקושי דיבר עברית. הציבו בפניו ברירה בין מאסר עולם לבין עשר שנות מאסר שאחריהן יחזור למשפחתו, אם יודה.

גם המדובב, עבריין שקיבל כסף תמורת הרשעת זדורוב, דיבר איתו רוסית והכניס לפיו מילים ותיאור אירוע שלא היה ולא נברא (שיטת הרצח, הצד שבו שוסף הגרון ועוד). המדובב, כמו החוקרים, השתמש בביטוי "הודאה בלב נקי" המקובל במערכת המשפט ברוסיה, ומטרתה להפחית בעונש אם החשוד מודה מרצונו.

גילוי נאות – ערכתי בעבר כמה תוכניות בערוץ הראשון במסגרת "מבט שני" תחת הכותרת "מי רצח את תאיר ראדה". כבר שם הצבענו על שורת ראיות בלתי אפשריות, שלפיהן לא ניתן לייחס לזדורוב את הרצח

הלוי נחשף לראיות המוזרות, בלשון המעטה, והחל לבדוק.

כזכור לכול, בתא בו בוצע הרצח נמצאו שלוש עקבות נעליים על האסלה, מכסה האסלה והקיר המחבר לתא 3 הצמוד לתא 2 בו נרצחה תאיר. הוסכם כבר אז בין התביעה להגנה, שטביעות הנעליים הללו בדם אינן של זדורוב.

התאוריה שהועלתה והתקבלה גם בבתי המשפט הייתה כי אלו טביעות של "מחלץ אלמוני". למה? ככה. בית המשפט בנצרת כתב כי הוא יכול לפסוק רק לפי ראיות שהוצגו בפניו ועל שאלה זו אין לו תשובה.

על אחת מטביעות הנעליים היה דם שנזל מייד אחרי הרצח והוכח כי אין נזילת דם בחלוף שעות ממועד הרצח. כלומר טביעת הנעל היא של הרוצח ולא מי שנכנס לשם שעות אחר כך. העידו על כך שורת מומחים. הפרקליטות ניסתה לטעון שהדם היה בקפל המעיל של תאיר וכי תזוזת הגופה יכולה להוביל לזרימת דם גם אחרי שעות. לא מהגופה, מהמעיל. גם זה הופרך מבחינה מדעית.

כזכור תאיר נרצחה בסביבות 13:30 בצהריים וגופתה התגלתה בערך בחמש.

ובכן מתי הגיע "מחלץ אלמוני" לכאורה לתא בו נרצחה תאיר? עו"ד הלוי בדק והתברר, כי מרגע שהתגלתה הגופה בתא השירותים, חלפו בסך הכול 4 דקות עד שהדלת לתא נפרצה בידי אב הבית ואנשיו.

מדוע המחלץ קפץ מעל הקיר, נכנס לתא, דרך על הדם של תאיר ויצא החוצה? הרי היה יכול להיכנס דרך הדלת הפרוצה. לא הגיוני. לא סביר, אבל כדי להרשיע את זדורוב ולתפור אותו לרצח, נמצא נימוק "המחלץ האלמוני". נימוק שגם בתי משפט קיבלו במהלך הליכים שונים.

כזכור לכול, בתא בו בוצע הרצח נמצאו שלוש עקבות נעליים על האסלה, מכסה האסלה והקיר המחבר לתא 3 הצמוד לתא 2 בו נרצחה תאיר. הוסכם כבר אז בין התביעה להגנה, שטביעות הנעליים הללו בדם אינן של זדורוב

בתא הסמוך נמצאו כתמי דם על מכסה מתקן נייר הטואלט. כלומר המשך מסלול הבריחה מעל הקיר של הרוצח. המשטרה כתבה בטעות שזה נמצא בתא 2 במקום 3. על רצפת תא הרצח נמצאו עקבות נעלי ילדים. לא נמצאו עקבות של זדורוב. האם הוא ריחף באוויר? לאיש לא הייתה תשובה.

התא היה נעול ודם ניתז על הקירות. כיוון שהיה נעול, הדם לא הגיע למשקוף הדלת. זה מוכיח שהרצח בוצע בדלת סגורה ואחריו הרוצח קפץ מעל הקיר הצדדי לתא 3.

אבל זדורוב משחזר קפיצה לפנים מעל הדלת הסגורה של התא, במסלול שונה מזה של ה"מחלץ האלמוני" או של הרוצח האלמוני שקפץ מעל הקיר שבין התאים.

בכלל לאורך כל השחזור, זדורוב לא ידע למעשה באיזו קומה בוצע הרצח. הוא  הוכוון לתאי השירותים באמצעות השוטרים החוקרים שהובילו אותו באזיקים מלפנים ויד מכוונת מאחור במעלה המדרגות לזירת רצח שהוא לא מכיר.

הלוי מפריך אחת לאחת את ראיות התביעה, ומוכיח שהוצגו כדי לתפור את אשמת הרצח לזדורוב. לחץ ציבורי, הורים שפחדו לשלוח את ילדיהם לבית הספר אחרי הרצח, ומשטרה שהייתה להוטה לגלות מהר את הרוצח כדי לחפות על מחדליה ולהרגיע את הציבור בקצרין – השפיעו גם על הפרקליטות שהתעקשה על הרשעה בכל מחיר.

בתא הסמוך נמצאו כתמי דם על מכסה מתקן נייר הטואלט – המשך מסלול בריחת הרוצח מעל הקיר. המשטרה כתבה בטעות שזה נמצא בתא 2 במקום 3. לא נמצאו עקבות של זדורוב. האם ריחף באוויר? לאיש לא הייתה תשובה

התביעה התעקשה גם במשפט החוזר לחזור שוב ושוב על אותן ראיות שלמעשה זיכו את זדורוב, אבל לביהמ"ש נאמר שהן "הוכחה".

תאיר נרצחה בסכין משוננת. סימני הסכין המשוננת צולמו ונמצאו על גופה בבירור. אבל בכליו של זדורוב נמצאה סכין יפנית, לא משוננת. התביעה הביאה מומחה מהמכון הפתולוגי שיעיד על כך שהרצח בוצע בסכין יפנית והתעמרה בשני מומחים אחרים מהמכון שהעידו כי הרצח בוצע בסכין משוננת.

כך זה נמשך. חומר דנ"א שנאסף מתחת לציפורניה של תאיר והיה יכול להעיד על זהות הרוצח איתו נאבקה, הושמד במעבדה שאספה את החומר.

שערות שנמצאו על גופת תאיר לא היו של זדורוב. רק לאחר דרישה ובדיקה חוזרת, על חשבון זדורוב, התברר שיש בהן שערות עם דנ"א מיטוכונדריאלי של אדיר חבני, שלימים יעיד כי חברתו א.ק. טענה באוזניו כי היא הרוצחת, וכי לבשה את בגדיו בעת הרצח.

לציבור פורסם כי במחשב של זדורוב נמצאו חומרי סנאף, וכי גלש לאתרים שמתארים כיצד משספים גרון. אבל במשפט החוזר התברר שהמחשב בכלל לא היה של זדורוב, ומילות החיפוש שנבדקו העלו בסך הכול מילים שדרכן אפשר היה לחשוב שזדורוב גלש לאתרים. הוא לא גלש לאותם אתרים, אבל תדמית הרוצח החולה, האכזרי, כבר הודבקה לו בפרסומים מגמתיים.

תאיר נרצחה בסכין משוננת. סימניה צולמו ונמצאו על גופה בבירור. אבל בכליו של זדורוב נמצאה סכין יפנית, לא משוננת. התביעה התעמרה בשני מומחים מהמכון הפתולוגי שהעידו כי הרצח בוצע בסכין משוננת

במהלך תוכניות "מבט שני" הצבענו על כך שמכשיר הטלפון של תאיר אותר באולם ההתעמלות הרחק מזירת הרצח, הוא נוקה מטביעות אצבע ורק כתמי דם נותרו בחריצי ההקלדה. מי לקח אותו מגופת תאיר ומי זרק אותו שם? אין ולא הייתה תשובה.

מכנסיה של תאיר הכילו הרבה סימני דם ולכאורה גם טביעות נעליים נוספות, אבל המשטרה גזרה את המכנסיים בקצוות שעליהם היו לכאורה טביעות מזכות של מישהו אחר.

מומחה הנעליים של המשטרה ייחס לכתמי הדם על מכנסי תאיר את צורת נעליו של זדורוב, אבל נעליו נבדקו בחומרים מיוחדים ולא נמצא בהן שום סימן דם. מומחה נעליים מחו"ל העיד שהכתמים אינם סימני נעליים כלל.

במהלך השחזור המצולם ניכר שהחוקרים מדריכים את זדורוב כיצד הוא ביצע את הרצח, הוא לא יודע אם זה היה בשיסוף מימין לשמאל או משמאל לימין.
החוקרים לוחצים עליו כל הזמן להודות. לרגע הם לא מחפשים את הרוצח האמיתי או התאמה בין הראיות לרוצח כלשהו.

נדגיש כי המשטרה הודיעה על מסיבת עיתונאים בשמונה בערב, שבועיים אחרי הרצח, כאשר קלטות התיעוד של השחזור בו משתתף זדורוב הן מתשע בערב באותו יום. כלומר המשטרה כבר הדביקה לו את אשמת הרצח עוד לפני שהשחזור הסתיים.

ויש עוד פרטים רבים, המצביעים על מחדלים ותפירה.

מומחה הנעליים של המשטרה ייחס לכתמי הדם על מכנסי תאיר את צורת נעליו של זדורוב, אבל נעליו נבדקו בחומרים מיוחדים ולא נמצא בהן שום סימן דם. מומחה נעליים מחו"ל העיד שהכתמים אינם סימני נעליים כלל

ירום הלוי פנה במהלך המשפט להצביע על רוצחת אפשרית, אותה א.ק. שעליה העיד חבני כי התוודתה בפניו שהיא הרוצחת, והציג מכלול ראיות התומכות בכך. הנושא נמצא כיום בתביעה ולא אכנס לכך.

אבל תפירת התיק הזה לזדורוב נחשפת פרט אחר פרט אחר פרט. המערכת של התביעה בפרקליטות פשוט מסרבת לאורך הדרך להודות בכישלונה ובניסיונה להדביק לזדורוב את הרצח. בתי המשפט עומדים בדרך כלל לצד הפרקליטות.

ובכן, זדורוב היה מקרה קל לתפירת תיק. עולה חדש, בקושי דובר עברית, פועל שיפוצים בבית ספר. ללא כסף להגנה משפטית ראויה, מול כל מערכת החקירה, התביעה והמשפט של מדינת ישראל. מערכות שרצו לסיים מהר תיק רצח שהלחיץ את כולם.

אבל נתניהו? הוא האיש החזק במדינה, עשיר כקורח (וקמצן כדמות של מולייר), מקושר לכל גופי אכיפת החוק, עם סוללת עורכי דין הבכירים ביותר בישראל ותמיכה כספית של מיליארדרים לאורך שנים. כיצד אפשר לתפור תיק לאדם כזה?

הרי מכונת התפירה והחוטים היו נחשפים מהרגע הראשון. שלא לדבר על משתפי פעולה בתוך כל המערכות הללו, בהם אף שופט כזה או אחר, שהיו מייד חושפים את התופרים.

ירום הלוי בילה כשבע שנים בחשיפת מחדלי חקירות זדורוב, תפירת תיק הרצח וקבלת אישור מבתי המשפט לערעור, משפט חוזר וזיכוי משכנע.

זדורוב היה מקרה קל לתפירת תיק. עולה חדש, בקושי דובר עברית, פועל שיפוצים. ללא כסף להגנה משפטית, מול כל מערכת החקירה, התביעה והמשפט של המדינה, שרצו לסיים מהר תיק רצח שהלחיץ את כולם. אבל נתניהו?

נתניהו טען עם תחילת חקירותיו בביהמ"ש כי הוא מחכה שמונה שנים להשמיע את ה"אמת שלו". מאז הוא לא הצביע על ראיה אחת שמצביעה על תפר אחד בתיק אחד.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.