ישראלים נוטים לחשוב שהדיקטטור של אזרבייג'ן, אילהם אלייב, הוא ידיד. לאחרונה טען שמנהיגי הארמנים הבדלנים לשעבר מנגורנו־קרבאך, שהוא מחזיק בהם כאסירים פוליטיים, הם גרועים מהנאצים – תוך רמיזה כי פשעיהם הנטענים חמורים אף מאלה שנדונו בנירנברג.

כישראלית ממוצא יהודי-ארמני ופעילת הקהילה בארץ, אני קובעת שישראל, אם יש לה כבוד לזכר קורבנות השואה, חייבת למחות על זה נחרצות.

בריאיון לערוץ France24 דחה אלייב כל רעיון שיעניק חנינה לארמנים הכלואים, סוגיה שעלתה בפגישתו השבוע עם סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די. ואנס. "אנשים אלה ביצעו פשעים חמורים נגד האנושות", אמר. "פשעיהם אף גרועים ממה שעשו הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה".

אלייב טען שהארמנים שהוא מחזיק כאסירים פוליטיים – גרועים מהנאצים. כישראלית ממוצא יהודי-ארמני ופעילת הקהילה בארץ, אני קובעת שאם ישראל מכבדת את זכר קורבנות השואה, עליה למחות על זה נחרצות

אמירות אלו אינן רק בלתי ניתנות להגנה מבחינה היסטורית; הן מטרידות מבחינה מוסרית. פשעי הנאצים אינם מטאפורה גמישה שניתן לשלוף לצורכי הדגשה, אלא מיזם ייחודי, קטסטרופלי, של השמדה אידיאולוגית מכוונת מדינה. גרמניה הנאצית בנתה מנגנון של רצח מתועש שביקש לכלות את יהודי אירופה. השואה התאפיינה בתכנון שיטתי, תיאום ביורוקרטי, יעילות טכנולוגית וכוונת השמדה מפורשת. היקפה, שיטותיה והאידיאולוגיה שלה מציבים אותה בקטגוריה ייחודית. השוואת יריבים אזוריים בני זמננו למבצעי פשעים אלה היא שערורייה, ובפרט עבור העם היהודי.

במקרה שלפנינו, בית משפט צבאי בבאקו העמיד לדין כ-16 מנהיגים ובכירים ארמנים לשעבר הקשורים לממשל נגורנו־קרבאך שהוחרב בעקבות מתקפת אזרבייג'ן בספטמבר 2023 אשר השיבה את שליטתה של אזרבייג'ן באזור.

בין הנאשמים היה רובן ורדניאן, המנהיג בפועל של המחוז ומיליארדר יליד ארמניה, שנידון לפני ימים אחדים ל-20 שנות מאסר. לפחות שבעה אחרים כבר קיבלו עונשי מאסר ממושכים. משפטים אלה, שנערכו במדינת משטרה, ספגו ביקורת בינלאומית על הוגנות והליך ראוי.

כל השוואה למשפטי נירנברג שנערכו לאחר מלחמת העולם השנייה היא אבסורדית.

בין הנידונים בנירנברג נמנו בכירי משטר האחראי להרס חסר תקדים: הרמן גרינג, מפקד הלופטוואפה ואדריכל מרכזי במבנה הכוח הנאצי; יואכים פון ריבנטרופ, שר החוץ שסייע בהנדסת מלחמות תוקפניות; וילהלם קייטל, ראש הפיקוד העליון של הוורמאכט, שחתם על הוראות שאפשרו הוצאות להורג המוניות; וארנסט קלטנברונר, בכיר אס-אס המעורב עמוקות במנגנון הטרור וההשמדה. הם תכננו, ניהלו והוציאו לפועל מדיניות שהובילה למלחמת עולם ולרצח שיטתי של מיליונים.

אמירות אלו לא רק בלתי ניתנות להגנה מבחינה היסטורית; הן מטרידות מבחינה מוסרית. פשעי הנאצים אינם מטאפורה שניתן לשלוף לצורכי הדגשה, אלא מיזם ייחודי, קטסטרופלי, של השמדה אידיאולוגית מכוונת

המשפטים נתנו ביטוי משפטי למושגים כגון פשעים נגד האנושות דווקא משום שהמעשים שנדונו שברו מסגרות הבנה קיימות. מורשת נירנברג נשענת על ההכרה כי יש פשעים כה רדיקליים בטבעם עד שהם מחייבים הן אחריות והן בהירות מושגית.

הסכסוך בנגורנו־קרבאך היה אלים וטראומטי לכל הצדדים – אך שימוש בהשוואות לנאצים כלפי מנהיגים מקומיים, שפעלו במסגרת סכסוך טריטוריאלי ממושך, ושוודאי לא ביצעו פשעים בקנה המידה של השואה (וב-2023 דווקא האוכלוסייה הארמנית כולה נעקרה) – הוא עוול לאמת ההיסטורית.

סמכותם של בתי משפט נשענת על ראיות, הליך ראוי ומידתיות. כאשר מנהיגים פוליטיים מתארים נאשמים כמבצעי פשעים החמורים מפשעי הנאצים, מתעוררות שאלות לגבי דיוק שיפוטי לעומת הגזמה פוליטית. בלשון המעטה.

אלייב הביע ביטחון כי הסכם השלום עם ארמניה עצמה, בתיווך ארה"ב, יחזיק מעמד. זה ראוי להערכה, ובתוך המציאות הזו  סוגיית המשך מעצרם של מנהיגים ארמנים חייבת להיפתר.

יש הקוראים לשחרורים או חנינה כאמצעי לבניית אמון, וזה כולל לאחרונה, במרומז, את סגן נשיא ארה"ב. עמדות אלה אינן שוללות בהכרח קיומה של אשמה כלשהי, אלא משקפות דינמיקה מוכרת של דיפלומטיה לאחר סכסוך, שבה מחוות הומניטריות מלוות לעיתים הסדרים פוליטיים. עצם קיומן מדגיש את הצורך בשיח מדוד, לא בהצהרות מרתיחות.

מעבר לפוליטיקה המיידית מצויה דאגה עמוקה יותר: הזיכרון ההיסטורי. אנלוגיות לנאצים נושאות עוצמה מוסרית אדירה דווקא משום שהן מתייחסות לאירוע חסר תקדים. שימוש נלוז בהם מדלל ומטשטש את ייחוד השואה.

הסכסוך היה אלים וטראומטי לכל הצדדים – אך שימוש בהשוואות לנאצים כלפי מנהיגים מקומיים, שפעלו במסגרת סכסוך טריטוריאלי וב-2023 דווקא האוכלוסייה הארמנית נעקרה – הוא עוול לאמת ההיסטורית

אם אכן מתהווה שלום בין אזרבייג'ן לארמניה, הוא יישען על יסודות שבריריים: אמון, ערבויות וניהול זהיר של הזיכרון. ראוי שאלייב, המתיימר להיות ידיד של מדינת היהודים, ושאכן מקיים יחסים טובים עם המדינה היהודית, יגלה רגישות רבה יותר בדבריו.

מרינה קוזלינר היא ישראלית ממוצא ארמני ודוברת הקהילה היהודית-ארמנית.