במתקפה רחבת ההיקף שלו על איראן, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ניצל רגע מכונן למורשתו כדי להמחיש את נכונותו להפעיל עוצמה צבאית אמריקאית גולמית. אך בכך הוא גם נוטל את ההימור הגדול ביותר של כהונתו בתחום מדיניות החוץ – מהלך רווי סיכונים ונעלמים.

טראמפ חבר לישראל הבוקר (שבת) כדי להיכנס למערכה צבאית מול איראן, מבלי שסיפק לציבור האמריקאי כמעט שום הסבר באשר למה שעלול להפוך למבצע הצבאי האמריקאי הגדול ביותר מאז המלחמות באפגניסטן ובעיראק.

טראמפ התרחק מהעדפתו למבצעים מהירים ומוגבלים, כמו הפשיטה הלילית בוונצואלה בחודש שעבר. במקום זאת, הוא פונה כעת לעבר מה שמומחים מזהירים כי עלול להתפתח לעימות ממושך יותר עם איראן – עימות בעל פוטנציאל הסלמה לכדי התלקחות אזורית שתסחוף את המזרח התיכון כולו.

טראמפ התרחק מהעדפתו למבצעים מהירים ומוגבלים, כמו הפשיטה הלילית בוונצואלה בחודש שעבר. במקום זאת, הוא פונה כעת לעבר מה שמומחים מזהירים כי עלול להתפתח לעימות ממושך יותר עם איראן

הנשיא האמריקאי גם הציב לעצמו יעד שאפתני ומרתיע של חילופי משטר בטהרן, תוך שהוא מקדם את הרעיון שתקיפות אוויריות יכולות להצית התקוממות עממית שתדיח את שליטי איראן.

זוהי תוצאה שכוח אווירי חיצוני מעולם לא השיג באופן ישיר ללא מעורבות של כוח קרקעי חמוש כלשהו, ותוצאה שרוב המומחים מטילים ספק ביכולתה להצליח גם הפעם.

איראנים צופים בעשן המיטמר מעל שמי טהרן בעקבות הפצצות של חיל האוויר הישראלי והאמריקאי, 28 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo)

"רוב האמריקאים יתעוררו בבוקר יום שבת וישאלו מדוע אנחנו במלחמה עם איראן, מהו היעד, ומדוע בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון נתונים למתקפה", אמר דניאל שפירו, לשעבר שגריר ארצות הברית בישראל, הפועל כיום במכון המחקר "אטלנטיק קאונסיל" בוושינגטון.

האובססיה של טראמפ לאיראן מסתמנת עד כה כדוגמה הבולטת ביותר לכך שמדיניות החוץ, ובכללה גם השימוש הנרחב שלו בכוח צבאי, עמדה בראש סדר היום שלו במהלך 13 החודשים הראשונים של כהונתו השנייה

האובססיה של טראמפ לאיראן מסתמנת עד כה כדוגמה הבולטת ביותר לכך שמדיניות החוץ, ובכללה גם השימוש הנרחב שלו בכוח צבאי, עמדה בראש סדר היום שלו במהלך 13 החודשים הראשונים של כהונתו השנייה. היא לעיתים אף האפילה על סוגיות פנים דוגמת יוקר המחיה, שלפי סקרי דעת קהל נמצאות הרבה יותר גבוה בסדר העדיפויות של רוב האמריקאים.

עוזריו של טראמפ דחקו בו בשבועות האחרונים, בשיחות סגורות, להתמקד יותר בדאגות הכלכליות של ציבור הבוחרים. הם הדגישו בפניו את הסכנות הפוליטיות לקראת בחירות האמצע שייערכו בנובמבר הקרוב, בהן המפלגה הרפובליקאית עלולה לאבד את הרוב באחד מבתי הקונגרס או בשניהם.

הסרטון הקצר שפרסם טראמפ לפנות בוקר ברשת החברתית שלו Truth Social, ובו הודיע על מה שהפנטגון כינה "מבצע זעם אפי", סיפק רק נימוקים כלליים ליציאה הנוכחית למלחמה. מדובר ביציאה למערכה נגד מדינה שארצות הברית התעמתה עמה לאורך עשרות שנים, אך תמיד הקפידה להימנע מולה מעימות כולל.

טראמפ התעקש כי ישים קץ למה שכינה איום הטילים הבליסטיים של טהרן – מה שלדברי רוב המומחים כלל אינו מהווה איום ישיר על ארצות הברית – ויעניק לאזרחים האיראנים הזדמנות להפיל את שליטיהם.

הוא ציין שכדי להשיג את מטרותיו, כוחות צבא ארצות הברית יחריבו חלקים נרחבים מהצבא האיראני, וכן ימנעו מאיראן את היכולת להחזיק בנשק גרעיני. מנגד, איראן ממשיכה להכחיש שלתוכנית הגרעין שלה ישנן מטרות צבאיות.

ניפוץ התקוות לפתרון דיפלומטי

הפנייה הפתאומית של טראמפ לשימוש בכוח, תוך הפעלת נכסים צבאיים אמריקאיים עצומים שנצברו באזור במהלך השבועות האחרונים, נראית כמעט בוודאות כמהלך שטורף את הקלפים וסוגר לעת עתה את הדלת בפני אפיק דיפלומטי עם איראן. זאת בייחוד לאחר שסבב שיחות הגרעין האחרון, שנערך בז'נבה ביום חמישי, לא הצליח להביא לפריצת דרך.

כמה מעוזריו של טראמפ העריכו בעבר כי ייתכן שניתן יהיה להפציץ את טהרן ולדחוק אותה בחזרה אל שולחן המשא ומתן, במטרה לכפות עליה ויתורים מרחיקי לכת. אך בפועל, איראן הגיבה היום בשיגור טילים לעבר ישראל ולעבר מדינות המפרץ.

המיקוד של טראמפ בסרטון, בו הדגיש את דחיפות האיום הנשקף לדבריו מתוכניות הגרעין והטילים של איראן, הדהד את קווי הטיעון שהציג הנשיא ג'ורג' בוש הבן כשקידם את היציאה למלחמה בעיראק בשנת 2003

המיקוד של טראמפ בסרטון, בו הדגיש את דחיפות האיום הנשקף לדבריו מתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן, הדהד את קווי הטיעון שהציג הנשיא ג'ורג' בוש הבן כשקידם את היציאה למלחמה בעיראק בשנת 2003 – טיעונים שהתבררו מאוחר יותר כמבוססים על מודיעין לקוי וטענות שווא.

הנשיא ג'ורג' בוש הבן נואם בבית הלבן על המלחמה בעיראק, 3 באפריל 2007 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)

קביעתו של טראמפ בנאום מצב האומה ביום שלישי האחרון, שלפיה לאיראן יהיה בקרוב טיל שיוכל לפגוע בארצות הברית, אינה מגובה בדוחות המודיעין האמריקאיים, כך לדברי מקורות המעורים בהערכות אלו.

נוסף על כך, מומחים הטילו ספק בטענות האחרונות של עוזריו בנוגע ליכולתה של טהרן לקדם את יכולותיה הגרעיניות במהירות.

באמצעות התקיפות היום, טראמפ – שאיים לתקוף את איראן כבר בינואר במטרה לתמוך במפגיני הרחוב שניצבו מול דיכוי שלטוני אלים – הסיר כל ספק כי חלק ממטרתו הנוכחית היא חילופי משטר בטהרן.

אלא שמומחים מטילים ספק אם לטראמפ, שפסל לחלוטין הצבת כוחות קרקע אמריקאיים, ישנה אסטרטגיה ממשית שתוכל להפיל את משטר האיתוללות של איראן. מדובר בשלטון הנשלט בידי אנשי דת, אשר כבר הוכיח את עמידותו מול סנקציות משתקות וגלי מחאה המוניים שפורצים מעת לעת.

גל התקיפות הראשון הבוקר כוון בעיקר נגד בכירים בהנהגה האיראנית, כך מסר מקור המעורה בפרטים. המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, לא שהה בטהרן בזמן התקיפות והועבר קודם לכן למיקום מאובטח

גל התקיפות הראשון הבוקר כוון בעיקר נגד בכירים בהנהגה האיראנית, כך מסר מקור המעורה בפרטים. המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, לא שהה בטהרן בזמן התקיפות והועבר קודם לכן למיקום מאובטח, על פי מקור המעורה בנושא.

We obtained the first known satellite image of Ayatollah Ali Khamenei's compound in Tehran. There are several destroyed buildings. While the current whereabouts of Iran's supreme leader are unknown, the compound is generally used as his official residence. ????️????: @Airbus pic.twitter.com/48krjclMBL

— Christiaan Triebert (@trbrtc) February 28, 2026

עם זאת, מקור איראני המקורב לממסד אישר כי כמה מפקדים בכירים במשמרות המהפכה וכן בכירים בזירה הפוליטית נהרגו בתקיפות.

מומחים טוענים כי גם אם התקיפות יצליחו לחסל את ההנהגה הבכירה, הדבר עלול להוביל לתוצאות הרסניות ובלתי מכוונות.

בין היתר, קיים חשש לזריעת כאוס במדינה עצומת ממדים המונה 93 מיליון תושבים, או לחלופין לעלייתה של ממשלת אנשי משמרות המהפכה שעלולה להתגלות כנוקשה ובלתי מתפשרת אף יותר כלפי המערב, ומדכאת אף יותר כלפי אזרחיה.

"הוא רוצה להחליף את השלטון", אמר ג'ון אלטרמן מהמרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, מכון מחקר מוביל בוושינגטון, "אבל קשה להחליף שלטון מהאוויר. קשה לשנות את התודעה של האיראנים מהאוויר".

"הוא רוצה להחליף את השלטון", אמר ג'ון אלטרמן מהמרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, מכון מחקר מוביל בוושינגטון, "אבל קשה להחליף שלטון מהאוויר. קשה לשנות את התודעה של האיראנים מהאוויר"

טייסון בארקר, בכיר אמריקאי לשעבר שכיום פועל ב"אטלנטיק קאונסיל", ציין כי קריאתו של טראמפ לעם האיראני להתקומם נגד שליטיו אינה צפויה להצליח. "הם ממש מפקירים את האזרחים האיראנים האומללים האלה כשהם אומרים להם: 'קומו ותפילו את הממשלה שלכם. אנחנו שומרים עליכם'", אמר בארקר.

עומס תנועה בטהרן לכיוון צפון בעקבות המתקפה של ארצות הברית וישראל על איראן, 28 בפברואר 2026 (צילום: AFP)

תיאבון לסיכון צבאי

טראמפ, שתיאבונו למבצעים צבאיים הלך וגבר מאז תחילת כהונתו השנייה, קיבל טרם התקיפות באיראן תדרוכים שהציגו הערכות נוקבות וישירות בנוגע לסכנה של ספיגת אבדות אמריקאיות כבדות. לצד זאת, גורם אמריקאי מסר ל"רויטרס" כי התדרוכים גם הבליטו את הסיכוי לחולל שינוי מהותי במזרח התיכון, כזה שישרת את האינטרסים של ארצות הברית.

נראה כי טראמפ שאב ביטחון רב מהפצצת מתקני הגרעין המרכזיים של איראן על ידי ארצות הברית בחודש יוני – פעולה שאותה ראה כהצלחה כבירה.

לכך נוספה הפשיטה המהירה שבוצעה בוונצואלה בינואר האחרון, אשר במהלכה נלכד הנשיא ניקולס מאדורו – מהלך שהעניק לארצות הברית השפעה ניכרת על עתודות הנפט העצומות של המדינה.

ייתכן שטראמפ כפה את המהלך מול איראן על עצמו במו ידיו, וזאת בשל איומיו התכופים בפעולה צבאית, לצד ריכוז של כוח ימי עצום באזור – כוח שלא היה מסוגל להחזיק שם ללא הגבלת זמן.

מומחים מדגישים שאיראן היא יריב מורכב וחמוש הרבה יותר מאשר ונצואלה, אף שמערכות ההגנה האווירית ויכולות הטילים שלה ספגו פגיעה קשה בעקבות התקיפות המשותפות של ארצות הברית וישראל ביוני

מומחים מדגישים שאיראן היא יריב מורכב וחמוש הרבה יותר מאשר ונצואלה, אף שמערכות ההגנה האווירית ויכולות הטילים שלה ספגו פגיעה קשה בעקבות התקיפות המשותפות של ארצות הברית וישראל בחודש יוני.

שלט חוצות בכיכר המהפכה האסלאמית בטהרן, המציג נושאת מטוסים אמריקאית עם מטוסי קרב פגועים ועליו כיתוב בפרסית ובאנגלית: "אם תזרע רוח, תקצור סופה", 22 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

"איראן היא מעצמה צבאית אימתנית יותר, ואפילו עצם אופי התגובה כעת במפרץ מראה שהם מוכנים לחצות קווים אדומים שבעבר לא היו מוכנים לחצות", אמרה ניקול גרייבסקי ממכון קרנגי לשלום בינלאומי.

"איראן היא מעצמה צבאית אימתנית יותר, ואפילו עצם אופי התגובה כעת במפרץ מראה שהם מוכנים לחצות קווים אדומים שבעבר לא היו מוכנים לחצות", אמרה ניקול גרייבסקי ממכון קרנגי לשלום בינלאומי

מנגד, מארק דובוביץ – מנכ"ל "הקרן להגנה על דמוקרטיות", מכון מחקר ללא מטרות רווח הנחשב לפרו-ישראלי ולבעל עמדות ניציות כלפי איראן – טוען כי טהרן שרויה במצב כה מוחלש, עד שמשתלם לטראמפ לקחת את הסיכון כדי לבלום את יכולותיה הגרעיניות.

לדבריו, בין אם המשטר האיראני יפול ובין אם לאו, פגיעה קשה בתוכניות הגרעין והטילים של איראן בהחלט עשויה להיחשב כניצחון אסטרטגי עבור טראמפ.