כשהחלו לעלות בתחילת המלחמה עם איראן שאלות כיצד – ואם בכלל – ניתן יהיה להפיל את משטר האיתוללות ללא כוחות קרקע אמריקאיים או ישראליים, המיעוט הכורדי במדינה מצא את עצמו בעל כורחו באור הזרקורים כפתרון אפשרי.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עצמו העלה את הרעיון לפני עשרה ימים, כשאמר: "אני חושב שזה נפלא שהם רוצים לעשות את זה, אני לגמרי בעד".

לפי הדיווחים, הוא אף שוחח ישירות עם מנהיגים כורדים בעיראק. סוכנות AP דיווחה ב-4 במרץ כי קבוצות אופוזיציה כורדיות-איראניות, הפועלות מבסיסים בצפון עיראק, נערכות למבצע צבאי אפשרי מעבר לגבול, וכי ארה"ב ביקשה מהכורדים בעיראק לתמוך בהן.

סוכנות AP דיווחה ב-4 במרץ כי קבוצות אופוזיציה כורדיות-איראניות, הפועלות מבסיסים בצפון עיראק, נערכות למבצע צבאי אפשרי מעבר לגבול, וכי ארה"ב ביקשה מהכורדים בעיראק לתמוך בהן

ואז הציפייה התפוגגה. בשבת טראמפ שינה כיוון. "אנחנו לא מצפים שהכורדים ייכנסו", אמר. "אנחנו לא רוצים להפוך את המלחמה למורכבת עוד יותר מכפי שהיא כבר".

ואכן, שום מתקפה כורדית לא יצאה אל הפועל.

אנשי המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטאן האיראנית, PDKI, עומדים במחסום המוביל לבסיס שלהם במחוז קויה שבארביל, עיראק, 27 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo/Rashid Yahya)

ייתכן שעדיין מתנהלות שיחות עם גורמים כורדיים בעיראק ובאיראן, אך כל מי שתולה את תקוות המלחמה בכורדים של איראן צפוי כנראה להתאכזב.

למרות שהם חמושים, הארגונים הכורדיים הבדלניים אינם מסוגלים להוציא לפועל מתקפה צבאית גדולה נגד המשטר, ויש להם סיבות טובות מאוד להיזהר מהבטחות אמריקאיות לגיבוי צבאי אם יפתחו במתקפה.

המשטר האיראני משתמש זה זמן רב באיום של מרד כורדי חמוש כתירוץ לדיכוי פוליטי, במיוחד נגד המיעוט הכורדי במדינה. אילו מהלך כזה אכן היה בתכנון, כל מגע ותיאום משמעותיים בין כורדים לבין גורמים חיצוניים היו נשמרים בחשאיות, כדי לא לשחק לידי הנרטיב של הקיצונים.

"אם הפעם זה היה נעשה בגלוי, זה היה לחלוטין חריג. לא מפני שאנחנו לא באמת רוצים את זה, אלא מפני שהם עצמם לא רוצים את זה – זה למעשה גורם להתלכדות של גורמים לאומניים איראניים נגדם"

"אם הפעם זה היה נעשה בגלוי, זה היה לחלוטין חריג", אומרת המומחית לכורדים עפרה בנג'ו מאוניברסיטת תל אביב. "לא מפני שאנחנו לא באמת רוצים את זה, אלא מפני שהם עצמם לא רוצים את זה – זה למעשה גורם להתלכדות של גורמים לאומניים איראניים נגדם. אם יש קשר כלשהו, הוא תמיד צריך להיות מאחורי הקלעים ובשקט, כפי ששני הצדדים מעדיפים".

אנשי מפלגת החירות של כורדיסטן, PAK, עומדים על המשמר בארביל, עיראק, ביום חמישי, 5 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Rashid Yahya)

כורדים מפולגים

הכורדים, שמספרם נע בין 30 ל-40 מיליון, נחשבים לקבוצה האתנית הגדולה בעולם שאין לה מדינה. הם קרובים לפרסים מבחינה תרבותית ולשונית, רובם מוסלמים סונים, והם חיים בקהילות מובחנות אך מקושרות בעיקר באיראן, עיראק, סוריה וטורקיה.

ששת מיליוני הכורדים בעיראק זכו למידת העצמאות הרבה ביותר; מאז 2005 הם מנהלים את הממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG) במסגרת המערכת הפדרלית העיראקית.

הכורדים בסוריה, המיעוט האתני הגדול במדינה, מהווים כ-9% מ-23 מיליון תושביה, לפי נתוני ממשלת ארה"ב. לוחמים כורדים בסוריה חברו לארה"ב לפני יותר מעשור במאבק נגד ארגון המדינה האסלאמית, והקימו אזור אוטונומי למחצה בשטחים שכבשו מדאעש.

כוחות הביטחון הטורקיים ניהלו במשך שלושה עשורים מאבק עקוב מדם נגד המרד של מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) בדרום-מזרח המדינה, אם כי ה-PKK הודיע בשנה שעברה כי יתפרק

האוכלוסייה הכורדית הגדולה ביותר נמצאת בטורקיה, ולעיתים מעריכים כי היא מהווה כרבע מכלל אוכלוסיית המדינה, המונה 80 מיליון בני אדם. כוחות הביטחון הטורקיים ניהלו במשך שלושה עשורים מאבק עקוב מדם נגד המרד של מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) בדרום-מזרח המדינה, אם כי ה-PKK הודיע בשנה שעברה כי יתפרק.

קבוצת לוחמים כורדים חמושים ממפלגת הפועלים של כורדיסטאן, PKK, נכנסת לצפון עיראק באזור הרור, מצפון-מזרח לדהוכ, 430 קילומטרים מצפון-מערב לבגדד, עיראק, 14 במאי 2013 (צילום: AP Photo/Ceerwan Aziz)

אין מפקד אוכלוסין רשמי של הכורדים באיראן, אך מקובל להעריך שהם מהווים כ-10% מ-90 עד 100 מיליון אזרחי המדינה, ומרוכזים בצפון-מערב איראן.

אף שלכורדים באיראן אין את האוטונומיה שלה זוכים אחיהם בעיראק ובסוריה, או המספרים של הכורדים בטורקיה, הם הכורדים היחידים שהייתה להם מדינה משלהם – גם אם לזמן קצר – ב-1946.

"זה אזור עני למדי באיראן, כמו אזורי פריפריה רבים אחרים במדינה", אומר רוהאם אלוונדי, פרופסור להיסטוריה בינלאומית בבית הספר לכלכלה של לונדון. "וזה, כמובן, מוליד טינה כלפי השלטון המרכזי".

מתוך אותה טינה צמחו שורה של קבוצות כורדיות חמושות קטנות, בעלות אידיאולוגיות מגוונות, שלחמו נגד איראן ולעיתים גם זו בזו, לצד קבוצות כורדיות מתונות יותר שנמנעות ממאבק מזוין.

מתוך אותה טינה צמחו שורה של קבוצות כורדיות חמושות קטנות, בעלות אידיאולוגיות מגוונות, שלחמו נגד איראן ולעיתים גם זו בזו, לצד קבוצות כורדיות מתונות יותר שנמנעות ממאבק מזוין

המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית (PDKI), הוותיקה ביותר מבין המפלגות החמושות, קוראת להחלפת המשטר ולאוטונומיה לכורדים בתוך איראן דמוקרטית.

כורדים עיראקים מניפים דגלי כורדיסטאן במהלך אירוע הקורא לציבור להצביע במשאל העם הקרב על העצמאות בארביל, בירת החבל הכורדי האוטונומי בצפון עיראק, ב-16 בספטמבר 2017 (צילום: Safin HAMID / AFP)

מפלגת החיים החופשיים של כורדיסטן (PJAK) היא שלוחה של ה-PKK המרקסיסטי, ומוגדרת בארה"ב כארגון טרור. גם היא תומכת באוטונומיה בתוך איראן מבוזרת.

קבוצות חמושות אחרות, כמו מפלגת החירות של כורדיסטן (PAK), נאבקות למען מדינה כורדית עצמאית.

איראן הגדירה את ארגוני המורדים הכורדיים, שמבוססים ברובם בעיראק, כארגוני טרור, ורבים מהם לחמו בעבר נגד כוחות הביטחון שלה באזורים בעלי רוב כורדי לאורך הגבול.

בפברואר התכנסו בכורדיסטן העיראקית חמש מקבוצות המורדים הבולטות – ובהן שלוש המפלגות שנזכרו לעיל – כדי להקים ברית שמטרותיה הן "המאבק להפלת הרפובליקה האסלאמית של איראן, מימוש זכותו של העם הכורדי להגדרה עצמית, והקמת מוסד לאומי ודמוקרטי המבוסס על הרצון הפוליטי של האומה הכורדית בכורדיסטן המזרחית".

בשנים האחרונות הקבוצות הללו נמנעו ברובן מפעילות חמושה, תחת לחץ פוליטי בעיקר מצד המארחים שלהן בעיראק – מה שמעורר ספקות באשר ליכולתן הנוכחית להוביל מתקפה מזוינת נגד איראן

אך בשנים האחרונות הקבוצות הללו נמנעו ברובן מפעילות חמושה, תחת לחץ פוליטי בעיקר מצד המארחים שלהן בעיראק – מה שמעורר ספקות באשר ליכולתן הנוכחית להוביל מתקפה מזוינת נגד איראן.

אישה כורדית מסוריה מסמנת באצבעותיה את אות הניצחון במהלך הפגנה נגד האיומים הטורקיים בעיר ראס אל-עין שבמחוז חסכה בסוריה, סמוך לגבול הטורקי, ב-9 באוקטובר 2019 (צילום: Delil SOULEIMAN / AFP)

בהתחשב באידיאולוגיות המגוונות שלהם, למורדים הכורדים יש מגוון גישות כלפי ישראל. הקבוצות המזוהות עם מפלגות כורדיות בעיראק נוטות יותר לראות בישראל בעלת ברית נגד לאומנות ערבית ופרסית, ונגד ארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים.

עם זאת, ה-PKK הטורקי, שנחשב לארגון המורדים הכורדי החזק ביותר, היה אנטי-ציוני מבחינה אידיאולוגית, ואף התעמת עם כוחות ישראליים בלבנון בשנות ה-80. גם העובדה שישראל הייתה בעלת ברית ביטחונית קרובה של טורקיה בתקופת מרידות ה-PKK העקובות מדם בשנות ה-90 לא סייעה. גם השלוחות שלו באיראן חלקו השקפה דומה.

אלא שהעמדות הללו השתנו בשנים האחרונות.

"מבחינה היסטורית, המחתרת הכורדית הייתה מרקסיסטית, וגילתה אהדה רבה כלפי אש"ף, ובאופן כללי הייתה עוינת לישראל", אומרת גליה לינדנשטראוס, עמיתת מחקר בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב. "בשנים האחרונות, בעקבות ההתפתחויות במלחמת האזרחים בסוריה, חל שינוי, והיו קשרים בין ישראל לבין השלוחה הסורית של התנועה הכורדית, אפילו בפומבי".

מבחינה היסטורית, המחתרת הכורדית גילתה אהדה רבה כלפי אש"ף, ובאופן כללי הייתה עוינת לישראל. בשנים האחרונות, בעקבות ההתפתחויות בסוריה, חל שינוי , והיו קשרים בין ישראל והשלוחה הסורית אפילו בפומבי"

בגידה

הקבוצות הכורדיות באיראן אולי חולמות להפיל את המשטר האיראני, אך יש להן סיבות טובות להיזהר מהבטחות ישראליות ואמריקאיות לגיבוי צבאי אם יפתחו במרד.

כורדים וישראלים על רקע בית חולים שדה צבאי-ישראלי שהוקם על ידי ישראל בכורדיסטאן בסוף שנות השישים. בתמונה רופאים וחובשים ישראלים, האלוף רחבעם זאבי (גנדי), המולא מוסטפה ברזני, אלוף הר אבן ולוחמים כורדים (צילום: דובר צה"ל)

ישראל, יחד עם ארה"ב ועם משטרו של השאה רזא פהלווי ששלט באיראן עד 1979, תמכו במרידות כורדיות בעיראק נגד השלטון המרכזי בעיראק בשנות ה-60 וה-70. השאה הגיע להסדר עם עיראק ב-1975, מה שאילץ את ישראל להפסיק את תמיכתה הפעילה במורדים הכורדים.

תחושת הבגידה של הכורדים מצד ארה"ב חריפה ועדכנית יותר. במהלך מלחמת המפרץ ב-1991 קרא נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב לעיראקים "לקחת את העניינים לידיים". שיעים בדרום וכורדים בצפון אכן התקוממו, רק כדי להיטבח בידי כוחותיו של סדאם חוסיין בזמן שארה"ב עמדה מהצד. יותר ממיליון פליטים כורדים נמלטו מהאלימות.

הדפוס הזה נמשך גם בסוריה. לפני עשור חברו הכוחות הכורדיים שם לארה"ב כדי להביס את דאעש. אך כאשר הצבא החדש של סוריה, בהנהגת הנשיא אחמד א-שרע, השתלט בשנה שעברה על רוב האזורים שהיו בידי הכורדים במתקפה רחבה, קראו הכורדים בסוריה לארה"ב להתערב לטובתם, והרגישו נבגדים כאשר וושינגטון דחקה בהם במקום זאת להתמזג עם כוחותיו של א-שרע.

כורדים בסוריה מזהירים את ארגוני המורדים באיראן מפני מתן אמון בארה"ב. אחמד ברכאת, ראש המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית הכורדית בסוריה, אומר כי על הכוחות באיראן לנקוט "זהירות קיצונית"

לפי "רויטרס", כורדים בסוריה מזהירים את ארגוני המורדים באיראן מפני מתן אמון בארה"ב. אחמד ברכאת, ראש המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית הכורדית בסוריה, אומר כי על הכוחות הכורדיים באיראן לנקוט "זהירות קיצונית".

רכב משוריין אמריקאי נוסע לצד שלט של יחידות ההגנה הנשיות הכורדיות בסוריה, YPJ, במהלך סיור בעיירה קחטאניה שבצפון-מזרח סוריה, על הגבול עם טורקיה, ב-31 באוקטובר 2019. (צילום: Delil SOULEIMAN / AFP)

"אני מקווה שהכורדים של איראן לא יחברו לאמריקה, כי היא תפקיר אותם", אומר סעד עלי, תושב בן 45 מהעיירה הכורדית קמישלי שבצפון-מזרח סוריה.

"אני בטוח שהכורדים נזהרים מאוד מאוד מלהפוך, למעשה, לחיילי הרגלים של המערכה האמריקאית והישראלית הזאת נגד איראן", אומר פרופ' אלוונדי.

"הם לכודים בעמדה שברירית מאוד, משום שהבטחות התמיכה מצד האמריקאים והישראלים עלולות להתפוגג במהירות רבה ולהותיר אותם במצב שבו אין להם תמיכה חזקה במיוחד מצד ה-KRG, ובמקביל הם עלולים לעמוד מול משטר איראני שיבוא איתם חשבון באכזריות".

מטפסים על ההר

גם אם יצליחו להתגבר על משקעי העבר, ישנם מכשולים משמעותיים נוספים העומדים בדרכה של מערכה כורדית נגד השלטון באיראן.

ארגוני המורדים קטנים, ויש להם יחד רק אלפים בודדים של לוחמים. הם גם אינם נהנים מתמיכה רחבה, ורוב האיראנים, כולל כורדים, נראים מודאגים מהאפשרות של מרד ממושך

ארגוני המורדים קטנים, ויש להם יחד רק אלפים בודדים של לוחמים. הם גם אינם נהנים מתמיכה רחבה, ורוב האיראנים, כולל כורדים, נראים מודאגים מהאפשרות של מרד כורדי ממושך שעלול לדחוף את המדינה למלחמת אזרחים עקובה מדם.

חוסיין סלאמי, משמאל, מפקד משמרות המהפכה של איראן, ואמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, מסיירים בבסיס טילים תת-קרקעי במקום לא ידוע באיראן. ינואר 2025 (צילום: IRAN'S REVOLUTIONARY GUARDS WEBSITE / AFP)

"הם בשום אופן לא מייצגים את הזרם המרכזי של הכורדים באיראן, אבל הם מציאות קיימת", אומר אלוונדי. "ככל שהשלטון המרכזי ייחלש וככל שהמצב באיראן יהפוך נואש יותר, הקבוצות הפוליטיות האלה יבואו למלא את החלל".

ובו בזמן, הם כן מצליחים להדאיג את המשטר בטהרן. מאז החלו התקיפות האמריקאיות-ישראליות נגד איראן בסוף פברואר, טהרן תקפה שוב ושוב עמדות של פעילים כורדים בעיראק, בטענה שהם משרתים אינטרסים מערביים או ישראליים.

איראן גם העבירה מסר לממשל הכורדי בעיראק, והזהירה אותו שלא לאפשר לארגוני המורדים לחצות לתוך איראן. המסר הזה הודגש באמצעות תקיפות על אתרים אזרחיים בתוך כורדיסטן העיראקית, ובהם נמלי תעופה בינלאומיים. גם לחץ טורקי על ארה"ב ככל הנראה צינן את ההתלהבות של טראמפ ממתקפה כורדית.

"שני הגורמים האלה – הלחץ על ארה"ב והלחץ על האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק – הובילו לשינוי הכיוון הזה, או לפחות לסיום השיח הפומבי על הפעלת הכורדים באיראן"

"שני הגורמים האלה – הלחץ על ארה"ב והלחץ על האוטונומיה הכורדית בצפון עיראק – הובילו לשינוי הכיוון הזה, או לפחות לסיום השיח הפומבי על הפעלת הכורדים באיראן", אומרת לינדנשטראוס.

חברות אגודת הסהר האדום האיראנית עומדות סמוך לעמודי עשן משריפה המשתוללת בעקבות תקיפה אווירית לילית בבית הזיקוק לנפט שהראן בצפון-מערב טהרן, ב-8 במרץ 2026 (צילום: AFP)

אין פירוש הדבר שלא מתבצעת עבודה שקטה. במקביל נעשו גם ניסיונות גלויים יותר לסלול את הדרך להתקוממות כורדית.

מוקדם יותר החודש דיווחה "רויטרס" כי ישראל הפציצה אתרים במערב איראן כדי לסייע למיליציות הכורדיות המקוות להשתלט על עיירות סמוכות לגבול, בציטוט שלושה מקורות המכירים את השיחות של ישראל עם הפלגים הללו.

גם למתקפה כורדית מוגבלת יכולה להיות חשיבות אסטרטגית מסוימת, שכן היא עשויה לאלץ את איראן להזרים כוחות לגבול, ולהשאיר פחות חיילים במרכזי האוכלוסייה הגדולים כדי להתמודד עם התקוממות אפשרית של האוכלוסייה הפרסית.

ובכל זאת, האוכלוסייה הכללית באיראן אינה צפויה לתמוך בהתקוממות כורדית, שתהיה מכוונת להשגת אוטונומיה כורדית ואולי גם להפלת המשטר.

"רבים, למרות שהם שונאים את המשטר, עדיין חשים גאווה לאומית ואינם רוצים לראות את איראן מתפצלת גיאוגרפית או, חלילה, מתדרדרת למשהו כמו סוריה"

"זה נתפס כמנגנון להחלשת איראן, והוא עלול לתרום לפירוקה", אומרת לינדנשטראוס על מתקפה כורדית. "ורבים, למרות שהם שונאים את המשטר, עדיין חשים גאווה לאומית ואינם רוצים לראות את איראן מתפצלת גיאוגרפית או, חלילה, מתדרדרת למשהו כמו סוריה".

לוחמים כורדים, אנשי ארגון המאבק של כורדיסטאן האיראנית (סאזמאני ח'באת), עומדים על המשמר בשער הבסיס שלהם סמוך לארביל, בחבל הכורדי האוטונומי בצפון עיראק, ב-9 במרץ 2026 (צילום: Ozan KOSE / AFP)

עם זאת, יש מי שסבורים שקיימת נוסחה שתאפשר לארגוני המורדים הכורדיים להשתלט על שטחים משמעותיים מהשלטון המרכזי בטהרן, אם כי הם יזדקקו לעזרה.

"הכורדים בסוריה היו גורם חסר משמעות בשנים 2010-2011", אומרת בנג'ו, "אבל ברגע שקיבלו גיבוי מארה"ב – תקיפות אוויריות וכן הלאה – הם הצליחו גם להביס את דאעש בסוריה וגם להקים לעצמם מעין ישות אוטונומית. לכן הכול תלוי בשאלה אם ארה"ב אכן רוצה להיכנס לזירה הזאת ולסייע לכורדים במלחמה נגד איראן".

אם זה לא יקרה, הכורדים בכל זאת רשמו כמה הישגים בשבועיים האחרונים.

"המפה התיאורטית של כורדיסטן, גם אם אינה ישות מדינתית מוצהרת, הופיעה על מסכי הטלוויזיה ובערוצי החדשות המובילים", אומרת לינדנשטראוס. "זה הגביר את המודעות לסוגיה הכורדית. יש גם תחושה שלמרות הכישלונות, הם מטפסים על ההר".

"המפה התיאורטית של כורדיסטן, גם אם אינה ישות מדינתית מוצהרת, הופיעה בערוצי החדשות המובילים. זה הגביר את המודעות לסוגיה הכורדית. יש גם תחושה שלמרות הכישלונות, הם מטפסים על ההר"

בינתיים, לא ברור מה משמעותה של נפילת המשטר האסלאמי באיראן עבור הנהגת המדינה או עתידה. בכיר ישראלי, שעל פי הדיווחים מכיר את התכנון והאסטרטגיה של המלחמה באיראן, אמר ביום שני ל"וושינגטון פוסט" כי ירושלים לא זיהתה חלופה בת-קיימא להנהגה האיראנית הנוכחית.

קהל מתאבלים על מותו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, בטהרן, ב-1 במרץ 2026 (צילום: Atta KENARE / AFP)

אותו בכיר הביע ספק "שחימוש הכורדים או מיעוטים אחרים יהיה אסטרטגיה טובה, משום שזה ירחיק את הרוב האיראני".

"אנחנו לא רואים מי יכול להחליף את המשטר", אמר הבכיר הישראלי בריאיון טלפוני, והוסיף: "אני לא בטוח שזה משרת את האינטרס שלנו להילחם עד שהמשטר יופל… אף אחד לא רוצה סיפור שלא נגמר".