מאת לייזר ברמן | צילום ראשי: Safin Hamid/AFP
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
הסקרים בארה"ב מעידים באופן חד וברור: הציבור האמריקאי אינו מעוניין בסבב צבאי נוסף באיראן, והיה רוצה שהדמוקרטים בסנאט ובקונגרס יפעלו למען סיום המלחמה. השאלה היא האם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בעידן שלאחר בחירות האמצע, יהיה בכלל קשוב לדעת הקהל האמריקאית. חלון ההזדמנויות לפעולה צבאית באיראן הוא עכשיו – עד השבעת הקונגרס והסנאט החדשים.
על פי פרסומים ב"אקסיוס" ובכלי תקשורת נוספים, בנימין נתניהו לוחץ וטראמפ שוקל ברצינות מבצע שיימשך "ארבעה–שבעה ימים". טראמפ כבר הספיק להתייחס לעניין בערב הפסגה המשולשת עם שי ג'ינפינג וולדימיר פוטין בשנג'ן, ואמר בריאיון לערוץ "פוקס ניוז" שאיראן מנסה לפתח נשק כימי וביולוגי, כאשר המודיעין על כך לכאורה מגיע מישראל.
בדיוק כך, לפני 24 שנים, ניסו הבכירים בממשל בוש להסביר לאומה האמריקאית את הצורך הדחוף שבפלישה לעיראק, כאשר שר החוץ האמריקאי קולין פאוול חזר בביטחון על הערכות מודיעיניות שכולן התבררו כשגויות.
ראשי גוש השינוי כבר הזהירו את נתניהו מפני יציאה למלחמה בתקופת ממשלת מעבר. אך כשהוא לחוץ עם הגב לקיר (וגם כשהוא לא), נתניהו כמו נתניהו – קודם כל חושב על האינטרסים שלו
האם המודיעין על כוונותיה של איראן לפתח נשק כימי וביולוגי – וגם לעשות בו שימוש נגד ישראל ומדינות האזור – מדויק? האם הוא מצדיק עוד סבב צבאי באיראן שספק אם יוליד תוצאה אחרת?
האם כדאי לישראל לקפוץ על השלל, גם אם טראמפ ישתף פעולה, לנוכח ההתנגדות הברורה של הציבור האמריקאי והמפלגה הדמוקרטית שתשלוט בעוד כחודשיים בקונגרס ובסנאט? ומה חלקם של השיקולים הפוליטיים והניסיון של נתניהו למנוע את הקמתה של ממשלת שינוי ולקדם "ממשלת אחדות" בראשותו?
ראשי גוש השינוי כבר הזהירו את נתניהו מפני יציאה למלחמה בתקופת ממשלת מעבר. אך כשהוא לחוץ עם הגב לקיר (וגם כשהוא לא), נתניהו כמו נתניהו – קודם כל חושב על האינטרסים שלו. הוא גם יודע לעשות את המכירה במיומנות של להטוטן, כשבידיו הכדורים: "אחדות", "ועדת חקירה ממלכתית", "משפט" ועוד.
המחיר של טעות בחישוב (מיסקלקולציה) עלול להיות גבוה מאוד. במקרה "הטוב", נתניהו רק ישניא את ישראל עוד יותר על האמריקאים. אך במקרה הגרוע יותר, מי שישלמו את מחיר ההרפתקנות שלו יהיו מדינות ערב במפרץ, שם ייפגעו תשתיות קריטיות כגון מתקני ההתפלה, החשמל והנפט.
ישראל עלולה לצאת מהסבב הזה עוד יותר מבודדת ושנואה מבעבר, בעוד שהרפובליקה האסלאמית השולטת באיראן ואנשיה, כך נראה, אינם הולכים לשום מקום.
ישראל עלולה לצאת מהסבב הזה עוד יותר מבודדת ושנואה מבעבר, בעוד שהרפובליקה האסלאמית השולטת באיראן ואנשיה, כך נראה, אינם הולכים לשום מקום
בתחילת השבוע השלימו כוחות הממשלה התימנית המוכרת על ידי האו"ם את נסיגתם מסביבת מצר באב אל־מנדב, השער הדרומי של הים האדום.
הכוחות התקפלו לאורך החוף אל א־סוקיה, כ־150 קילומטרים מערבית לעדן, ונסוגו גם מחלקים ממחוז מאריב. רק בחודש שעבר הם כבשו מחדש שטחים סביב המצר במתקפת נגד.
עתה נראה שסדר העדיפויות השתנה: הכוחות הפרו־סעודים בתימן חוששים לגורלה של עדן, הבירה הזמנית שלהם, ונחושים להגן עליה בכל מחיר. כמו כן, הם מתכננים לשבור את המצור החות'י על תעז, העיר השלישית בגודלה בתימן.
יחד עם זאת, נראה שבמחנה האנטי־חות'י הולכים ומתרחבים סדקים: מועצת המעבר הדרומית מאשימה את ריאד בחוסר מקצועיות, ורבים מלוחמי הדרום מצהירים כי אינם מוכנים להילחם מחוץ לגבולות תימן הדרומית לשעבר.
למרות העליונות האווירית של ריאד, שעומדת מאחורי הכוחות התימניים המזוהים עם ממשלת עדן, מדובר בהיפוך מגמה מדאיג ובמכה כואבת. בערב הסעודית הגיבו בהדחת מפקד הקואליציה, הגנרל פהד בן עבד אל־עזיז אל־סלמאן, ומינו במקומו את הרמטכ"ל, פיאד אל־רוואילי.
בסתר ליבם, הסעודים עדיין מקווים שוושינגטון תעניק להם סיוע התקפי, אף שכרגע אין לכך שום אינדיקציה. בינתיים, נמל התעופה בריאד סגור לרוב הטיסות עוד מאוקטובר
כעת מנסים בערב הסעודית לגבש אסטרטגיה חדשה ומתכוננים למלחמה ממושכת עם החות'ים, שבוודאי תגלוש אל תוך 2027 וייתכן שאף מעבר לכך.
כמו בעבר, ייתכן שגם הסבב האלים הזה של הכוחות הפרו־סעודיים והחות'ים יסתיים במשא ומתן ובפתרון דיפלומטי כלשהו. לשם כך, ריאד זקוקה לניצחונות ולהחזרת השליטה על השטחים האסטרטגיים בתעז ובבאב אל־מנדב.
בסתר ליבם, הסעודים עדיין מקווים שוושינגטון תעניק להם סיוע התקפי, אף שכרגע אין לכך שום אינדיקציה. בינתיים, נמל התעופה בריאד סגור לרוב הטיסות עוד מאוקטובר, ואירועי תרבות וספורט, כגון גביע אסיה בכדורגל, נדחו או בוטלו.
לפני כשנתיים יצאו כוחותיו של אחמד א־שרע (אבו־מוחמד אל־ג'ולאני) מחבל אידליב בסערה, ותוך 11 ימים כבשו את כל ערי סוריה, לאחר שמשטרו של בשאר אל־אסד קרס אל מול עיני העולם הנדהמות.
מאז, המשטר החדש עובד קשה כדי למשוך למדינה השקעות ומטבע זר, בשביל לאפשר את התחלת השיקום של המדינה ההרוסה. התהליך הזה ייקח עוד שנים רבות, אך בינתיים משרד התרבות המקומי מנסה למשוך למדינה כוכבים ואושיות רשת בשביל שישימו זרקור על סוריה ויראו את יופייה למעריצים שלהם.
לאחר שמילר הסתובבה ברחבי סוריה, ערכה ביקור במסגד האומיי המפורסם, ונפגשה עם שורה של בכירים סורים, לרבות עם שר התרבות, המידע על כך שבעבר היא כיכבה בסרטי פורנו פורסם ברשתות
ספק אם במשרדי הממשלה בדמשק ידעו במה עסקה אמרנה מילר, ידוענית ספרדייה שבעברה הייתה כוכבת סרטי פורנו, או שאולי דווקא כן ידעו – ואז הסיפור הזה הופך לעוד יותר מעניין.
לאחר שמילר הסתובבה ברחבי סוריה, ערכה ביקור במסגד האומיי המפורסם, ונפגשה עם שורה של בכירים סורים, לרבות עם שר התרבות, המידע על כך שבעבר היא כיכבה בסרטי פורנו פורסם ברשתות. הסיפור עורר זעם וסערה.
על פי שמועה שמסתובבת ברשתות הסוריות, משרד התרבות הסורי מימן את המסע של מילר ושילם על כך 23,400 דולר. בינתיים אין לכך אישור רשמי, אך אין ספק שהיא פגשה את שר התרבות מוחמד יאסין סאלח ובכירים נוספים במהלך ביקורה בתדמור (פלמירה).
הגורמים במשרד מצדם טוענים שהם נתקלו במילר "במקרה". כך או אחרת, ברשתות התפתח דיון ער בנוגע לזכויות נשים, לדת ולמדינה, למתירנות מול שמרנות ולמדיניות התמוהה של משרד התרבות הסורי.
ומה בנוגע למילר עצמה? לפי שעה, בעמוד האינסטגרם שלה אין אזכור לביקורה בסוריה, בעוד שבסטוריז היא נהנית מהנופים היפהפיים של האי סוקוטרה, שבאופן רשמי שייך לתימן. בדרך לעוד שערורייה?
ומה בנוגע למילר עצמה? לפי שעה, בעמוד האינסטגרם שלה אין אזכור לביקורה בסוריה, בעוד שבסטוריז היא נהנית מהנופים היפהפיים של האי סוקוטרה, שבאופן רשמי שייך לתימן. בדרך לעוד שערורייה?
ב־18 בנובמבר 1977, יום אחרי שנשיא מצרים אנואר סאדאת קיבל רשמית את הזמנתו של מנחם בגין לבקר בישראל, מצרים כבר החלה לשלם את המחיר על החלטתו האמיצה. כ־30 סטודנטים פלסטינים פרצו לשטח השגרירות המצרית באתונה ופתחו באש. שמונה מהם נורו למוות על ידי אנשי הביטחון של השגרירות, ו־17 נעצרו על ידי כוחות הביטחון היוונים.
הפריצה עוררה בהלה בעצרת סמוכה שבה התכנסו כמעט 100 אלף איש לשמוע את נאום הבחירות האחרון של ראש ממשלת יוון קונסטנדינוס קרמנליס. מאוחר יותר, הסטודנטים שנעצרו הכחישו שהיו חמושים וטענו שהם רק באו למחות נגד מדיניותו של סאדאת.
במקביל, בביירות נורו רקטות לעבר שגרירות מצרים. מאבטח מצרי נהרג, ושישה חיילים סעודים – שהיו חלק מכוח ההרתעה הערבי שהליגה הערבית הציבה בלבנון שנה קודם לכן – נפצעו. המתקפה באה אחרי פיצוץ עוצמתי במשרדי חברת התעופה הלאומית של מצרים בעיר.
גם במצרים החלטתו של סאדאת לבקר בישראל עוררה התנגדות וזעם. שר החוץ אסמאעיל פהמי התפטר במחאה, בעוד ש"מדינות ההתנגדות", לרבות סוריה ועיראק, גינו את המהלך ואיימו בבידודה של מצרים
גם במצרים החלטתו של סאדאת לבקר בישראל עוררה התנגדות וזעם. שר החוץ אסמאעיל פהמי התפטר במחאה, בעוד ש"מדינות ההתנגדות", לרבות סוריה ועיראק, גינו את המהלך ואיימו בבידודה של מצרים. סאדאת לא נרתע: למוחרת, ב־19 בנובמבר, הוא נחת בישראל, וב־20 בנובמבר נאם בכנסת. הוא היה המנהיג הערבי הראשון שביקר בישראל.
שאלת טריוויה לכל אזרח, לכל חייל סדיר או מילואים, לכל משפחה מודאגת: איך מחליטים לצאת למלחמה בישראל?
על פי הדיווחים, בשבועות האחרונים נראה שראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו עושה מאמצים לשכנע את ארה"ב לצאת לעוד מתקפה באיראן. לא שמענו על מאמציו לשכנע את הקבינט, את הממשלה כולה, את המטכ"ל. גם לא את ראשי המוסד ושב"כ – נראה ששני אלה כבר נחשבים למעשה למשרות אמון שיצייתו לכל גחמה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

זה קרה בשבת חמימה, מוארת ונעימה, כחמש שנים אחורה מעכשיו.
בשעת הצוהריים חזרתי מאימון במכון כושר בקלנסווה ומסיבוב קניות, עצרתי מול הבית שלי והחלטתי להישאר במכונית ולהעלות סטטוס לפייסבוק לפני שאכנס הביתה.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

זה לא רק בנט וליברמן, גם אצל אייזנקוט יש כל מני גזענים חבויים. הבחירות הנכחיות חשפו את ערוותו של הציבור הישראלי המתגלה ברובו כגזען המאמין בעליונות יהודית – גם בין אלו המכונים "ליברלים". זו התפכחות לא נעימה.
במשך שנים ניפנפנו בזה שאנחנו "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", שערבים בישראל הם שווי זכויות, ושיש שופטים ערבים בבית המשפט העליון. עכשיו מסתבר שהכל זה רק עלי תאנה.
לאיראן יש עדיפות צבאית בהשוואה לארה"ב ולישראל. נושאות מטוסים, משחתות, מטוסי קרב, מטוסי הפצצה – כל אלה הם כלי נשק שהתאימו לעידן מלחמת העולם השניה. כיום אנו נמצאים בעידן הטילים. את הטילים זול מאד לייצר במספרים עצומים. הם אינם דורשים טייס, שהוא פגיע. הם נושאים טונות של חומר נפץ. הם מפתחים מהירות של ששה מאך. יש להם יכות תמרון. טיל בליסטי שנוחת על בניין מגורים או על בניין בבית חולים משמיד את הסביבה כולה.
נתניהו וטראמפ חיים בעבר. העימות הצבאי השלילי מול איראן, שנתניהו יוזם וגורר אליו את טראמפ, יסתיים בחורבן גדול.
העימות הימי שהתרחש ב- 1588 בין הארמדה הספרדית האדירה לבין הצי הקל, הזריז והחדשני של אנגליה הסתיים בתבוסתה המוחלטת של ספרד.
לנאשם אין !!! את המנדט הבטחוני, הפוליטי והמוסרי לתקוף באירן בעוד מבצעונצ'יק יש ברירה, שלא ישיג כלום מבחינה בטחונית ; לממשלת השינוי – לקום במהרה ולהתחיל לסגור !!! זירות לחימה של יש ברירה.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו