"ההסכם החדש הוא צעד משמעותי להוזלת יוקר המחיה בישראל ולחיזוק הקשרים האסטרטגיים עם ארה"ב", צוטט שר הכלכלה ניר ברקת בהודעה לעיתונות שבישרה על הסכם הסחר החדש עם האמריקאים. במסגרת ההסכם, ישראל הסכימה לפטור סחורות חקלאיות מארצות הברית ממכס באופן הדרגתי, החל מתחילת השנה הנוכחית ולאורך העשור הקרוב.
החקלאות הישראלית צפויה לספוג מכה קשה ביכולתה להתמודד מול הייבוא הזול, והחקלאים כבר התריעו מפני אובדן כושר הייצור.
אלא שבמסגרת עסקת החבילה שעליה סיכם בנימין נתניהו עם דונלד טראמפ, הסתתר מרכיב נוסף שצפוי לפגוע גם בייבוא החקלאי ולהוביל לייקור סל המזון המקומי בעשרות מיליוני דולרים בשנה, נוסף על התייקרויות הנובעות משיבושי אספקה ועליית מחירי האנרגיה.
במסגרת עסקת החבילה שעליה סיכם נתניהו עם טראמפ, הסתתר מרכיב נוסף שצפוי לפגוע גם בייבוא החקלאי ולהוביל לייקור סל המזון המקומי בעשרות מיליוני דולרים בשנה
זאת, מאחר שבצד ההסכם החליטו משרדי האוצר, הכלכלה והחקלאות להטיל מכס על ייבוא חיטה למספוא ממזרח אירופה, בעיקר מרוסיה ומאוקראינה. במקביל, הוחלט לפטור ממכס את החיטה מארצות הברית, זאת כדי לרצות את ממשל טראמפ, שמעוניין להגדיל את הייצוא של ארצו.
הבעיה היא שהאמריקאים מייצרים בעיקר חיטה למאכל אדם ולאפייה, והיא יקרה יותר. היצרנים הישראלים יידרשו לשלם מכס על החיטה ממזרח אירופה. לחלופין, הם יוכלו לייבא את החיטה היקרה יותר מארצות הברית, לשלם יותר על ההובלה ולהשתמש בה למספוא, אף שאינה מתאימה לכך. בכל מקרה, התוצאה תהיה התייקרות ישירה של מוצרים מהחי, בהם חלב, ביצים ובשר.
החלטה מלמעלה
בעבר, רוב החיטה גודלה בישראל והוטל היטל מגן על סחורות מחו"ל, עד שבהדרגה ירד הייצור המקומי לכ־100 אלף טון בשנה, כך שהצורך בהיטל התייתר. מאז, רוב החיטה למספוא מגיעה ממזרח אירופה, בהיקף של כ־930 אלף טון בשנה, ונפרקת בנמלי חיפה ואשדוד. מדובר במרכיב עיקרי המאפשר להדביק את תערובת התבואות להזנת בעלי חיים במשק החי.
נוסף על כך, יש גם ייבוא של תבואות אחרות שיכולות לשמש להזנת בעלי חיים, כמו דורה, תירס, שעורה וכוספאות, אך החיטה למספוא מהווה מרכיב חיוני, שכן היא מדביקה את התערובת. כאמור, החיטה האמריקאית טובה לאפייה אך פחות מתאימה לבעלי חיים, והיא גם יקרה יותר.
המכס על החיטה למספוא ממזרח אירופה היה אמור להיכנס לתוקף בתחילת החודש הקרוב, וניתנה הארכה עד 7 באפריל. כמו כן, ניתן פטור לכמות מסוימת של חיטה ממערב אירופה, שגם היא יקרה יותר, שכן האירופאים עצמם רוכשים חלק מהסחורה ממדינות במזרח היבשת, כלומר מחוץ לשוק המשותף של האיחוד האירופי.
ההכבדה שתיווצר כתוצאה מהעדפת האמריקאים בידי מקבלי ההחלטות בירושלים מתווספת להתייקרות של כמעט 20% בחוזים על החיטה בבורסת הסחורות מתחילת השנה, כך שמדובר במכה כפולה לצרכני הקצה.
"אז כל העולם יקנה חיטה למספוא בזול ורק ישראל תקנה ביוקר", אומר איתי רון, יו"ר איגוד ייבוא התבואות, שמתקשה להבין את ההיגיון במהלך. "שוחחתי עם שר החקלאות דיכטר והמנכ"ל שלו אורן לביא והם אמרו שזו גזרה מלמעלה, כי מישהו החליט להביא חיטה למספוא רק מארה"ב. המחיר של כל המוצרים יתייקר".
"אין עסקאות עתידיות"
"כדי להוריד את יוקר המחיה רוצים לבטל מכסות ייצור של רפתנים, אז יסגרו מאות רפתות בשביל להביא עוד חצי מיליון טון חיטה מארה"ב במקום מאוקראינה. הנזק יהיה שקונסים את הציבור בכמה עשרות מיליוני דולרים. הם עדיין צריכים להעביר את זה בוועדת הכספים, אבל עוד לא נתנו רישיונות ייבוא שנגמרים בתחילת החודש, אז אף אחד לא עושה עסקאות עתידיות", הוסיף רון.
"הנזק יהיה שקונסים את הציבור בכמה עשרות מיליוני דולרים. הם עדיין צריכים להעביר את זה בוועדת הכספים, אבל עוד לא נתנו רישיונות ייבוא שנגמרים בתחילת החודש, אז אף אחד לא עושה עסקאות עתידיות"
"איגוד יבואני התבואות" כולל את מכוני התערובת, טחנות הקמח, מפעלי מזון, קנייני תבואות ומוצרי גרעינים מחו"ל וכן סוכני אוניות שאינן קשורות לחברת "צים", שכן תבואות אינן מגיעות במכולות.
האיגוד פנה למנכ"לי משרדי האוצר והחקלאות, אילן רום ואורן לביא בהתאמה, בבקשה להאריך את הפטור ממכס על יבוא חיטה ממזרח אירופה, אך לפי שעה ההחלטה עומדת בעינה.
במסגרת הבקשה הם ציינו:
"אין צורך להכביר מילים על המצב המורכב בו אנו נמצאים […] הסיטואציה שנוצרה מקשה מאוד על כולנו להביא אוניות עם מטעני תבואה לארץ מסיבות מובנות – בעלי האוניות מפחדים להיפגע מטילים וכטב"מים וכיו"ב.
"במצב זה, אנחנו מבקשים כי, בשלב ראשון, תאריכו את מתן הפטור מהטלת המכסים שאמורים היו להיות מוטלים על החיטה המיובאת ממקורות שאינם ארה"ב החל מ־1 באפריל לתקופה של שלושה חודשים (עד יעבור זעם)".
"המשרד (החקלאות) האריך את רישיונות הייבוא הקיימים לפרק זמן של שבוע על מנת לאפשר הגעת האוניות והמשך אספקה סדירה לטובת הרציפות התפקודית"
"לישראל קיימים מקורות ייבוא מגוונים"
ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "יש מכס על ייבוא חיטה למספוא (הזנת בעלי חיים) מהעולם, פרט לכמה מדינות שיש להן הסכם סחר חופשי עם ישראל. ישראל באופן וולונטרי נהגה לתת מכסות פטורות ממכס לכל העולם, דבר שכל שנה ניתן לבחינה.
"במסגרת המשא והמתן האינטנסיבי עם ארה"ב, אותו מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, מטעם ממשלת ישראל, ועל מנת למקסם את הערך עבור הכלכלה הישראלית, שאלפי חברות בה משלמות כיום מכס בכניסה לארה"ב ואנו נושאים ונותנים עם האמריקאים על מנת להפחיתו – הוחלט שלא לחלק יותר את המכסה הוולונטרית הזו לעולם.
"עדיין תוכל להגיע חיטה למספוא בפטור מלא ממכס – בין אם במסגרת מכסות שניתנות במסגרת הסכמי סחר לאוקראינה, האיחוד האירופי, בריטניה, ובין אם ללא הגבלת מכסה מארה"ב".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "לישראל קיימים מקורות ייבוא מגוונים ובהיקפים משמעותיים לייבוא חיטה בפטור ממכס, בהם כ־300 אלף טונות מהאיחוד האירופי, לצד ייבוא פטור מארה"ב ומקנדה.
"לעניין הרישיונות, המשרד האריך את רישיונות הייבוא הקיימים לפרק זמן של שבוע על מנת לאפשר הגעת האוניות והמשך אספקה סדירה לטובת הרציפות התפקודית. לעניין הארכת הפטור ממכס, הנושא מצוי בבחינה, לרבות בהיבטים משפטיים, מול המשרדים הרלוונטיים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו