בדוח השנתי של בנק ישראל שפורסם ב-23 במרץ 2026, ישנה התייחסות למאזן ההגירה: במהלך השנים 2025-2024 עלה באופן ניכר מספר הישראלים שעזבו את הארץ, ומאזן ההגירה הבינלאומי הפך לשלילי: הוא עמד בממוצע על כ-20 אלף עוזבים לשנה, וזאת לעומת מאזן הגירה חיובי של כ-20 אלף בממוצע בשנים 2019-2016.

בחלק אחר של הדוח, הדן בנושא הדיור, מצוין כי ניכרת עזיבה משמעותית של צעירים. על פי ידיעה של הדר חורש ב"דה מרקר" בשבוע שעבר, מקרב העוזבים את ישראל נרשם שיעור גבוה של בני 44-30, המהווים 29% מהעוזבים, בעוד ששיעורם באוכלוסייה הכללית עומד על 18% בלבד.

"מוקדם להסיק אם השינוי השלילי במאזן ההגירה הוא גורם זמני שנבע מהמלחמה או משקף גורמים מתמשכים יותר", נכתב בדוח בנק ישראל.

ובכן, לא צריך לחכות שהסטטיסטיקה תוכיח בדיעבד שיותר ויותר צעירים עוזבים את הארץ – יש לפעול להיפוך המגמה. גם בעיצומה של מערכה צבאית יש מקום להעביר מסרים של תקווה, אך לא זה מה שנשמע מפי ההנהגה הישראלית הנוכחית.

לא צריך לחכות שהסטטיסטיקה תוכיח בדיעבד שיותר ויותר צעירים עוזבים את הארץ – יש לפעול להיפוך המגמה. גם בעיצומה של מערכה צבאית יש מקום להעביר מסרים של תקווה, אך לא זה מה שנשמע מפי ההנהגה

הרוח שנושבת מראש הממשלה בנימין נתניהו היא המשך ישיר למה שביטא ב"נאום סופר ספרטה" שלו. במסיבת עיתונאים באנגלית אמר נתניהו (בתרגום חופשי): "ישו אינו עדיף על ג'ינגיס חאן, משום שאם אתה חזק מספיק, חסר רחמים מספיק ועוצמתי מספיק, הרוע יגבר על הטוב. תוקפנות תגבר על מתינות".

התבטאות זו עוררה ביקורת עזה בחוגים נוצריים, לאחר שנתפסה כפוגעת בדמותו של ישו. נתניהו הסביר בתגובה כי ציטט את ההיסטוריון ויל דוראנט מספרו "לקחי ההיסטוריה", שנכתב יחד עם אשתו אריאל ופורסם ב-1968. ואכן, בני הזוג דוראנט כתבו:

"הטבע וההיסטוריה אינם רואים עין בעין את מושגי הטוב והרע שלנו. הטוב הוא מה ששורד והרע הוא מה שיורד למצולות. והיקום אינו מעדיף את ישו על פני ג'ינגיס חאן"

(תרגום ברוריה בן-ברוך, 2020, עמ' 73)

אולם, מדובר בבחירת ציטוט לא מוצלחת מצד ראש הממשלה, שבנוסף מעבירה לציבור הישראלי מסר בעייתי של "מלחמה לעד".

הזוג דוראנט כתב גם כי ציוויליזציה היא "רשת סבוכה ועדינה של יחסי אנוש, שנבנו בעמל ואשר אפשר להורסם במחי יד" (עמ' 135). את הדברים הללו בדיוק אפשר לומר גם על החברה הישראלית, שלמרבה הצער, חווה פגיעה קשה בערכים בסיסיים של דמוקרטיה ושוויון.

בסיכום של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2025 זוהו שש זירות פגיעה מרכזיות:

• מתקפה על שומרי הסף.
• איום על טוהר הבחירות.
• פגיעה בתקשורת ובחברה האזרחית.
• פוליטיזציה של מערכת המשפט.
• החלשת המשטרה והשירות הציבורי.
• פגיעה בזכויות יסוד.

על אף המלחמה עם איראן, הממשלה והקואליציה ממשיכות בקידום מהלכי חקיקה שיוצרים מחלוקות חריפות בחברה הישראלית – כגון פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הקמת ועדת חקירה (פוליטית) לאירועי השבעה באוקטובר, וחוק התקשורת.

מאז 7 באוקטובר 2023, הלך הרוח בישראל נוטה לפסימיות עמוקה באשר לסיכויי השלום באזורנו. מובן שאין זה פשוט, ודאי לא בזמן שאוכלוסיית ישראל מצויה תחת מתקפה מתמשכת: אזרחים נכנסים ויוצאים ממרחבים מוגנים מספר פעמים ביום (אם בכלל יש להם כאלה), והורים יוצאים לעבודה בעוד ילדיהם אינם נמצאים בגנים או בבתי הספר.

אכן, רוב הישראלים ספקנים מאוד לגבי האפשרות להשיג משהו שמתקרב לשלום במהלך חייהם. רק הנהגה נחושה ובעלת חזון תוכל להביא לשינוי במצב זה.

ישראל חייבת להיות מוכנה להגן על עצמה. אם נצטט את דוראנט: "השלום הוא שיווי משקל לא יציב, שאפשר לשמר אותו אך ורק באמצעות הכרה בעליונות או יצירת מאזן כוחות"

ישראל חייבת להיות מוכנה להגן על עצמה. אם נצטט שוב את דוראנט: "השלום הוא שיווי משקל לא יציב, שאפשר לשמר אותו אך ורק באמצעות הכרה בעליונות או יצירת מאזן כוחות" (עמ' 125).

המלחמה עם איראן הוכיחה את יכולותיה הצבאיות של ישראל, בהתקפה ובהגנה, מעבר לכל דמיון. זהו פרי השקעה של עשרות שנים בפיתוח טכנולוגיות ומערכות – תהליך שהחל אף בטרם הקמת המדינה, בהנהגת דוד בן-גוריון. יש גם לציין את חשיבותו המכרעת של שיתוף הפעולה ההדוק עם ארה"ב והתמיכה הכלכלית המסיבית שלה.

אולם, עוצמה צבאית לבדה לא תספיק להמשך קיומה של מדינה נאורה ומוצלחת; כזו שחוזרת למאזן הגירה חיובי ולא גורמת למיטב צעיריה לחפש חיים נורמליים יותר ביבשות אחרות.

לשם כך, המדינה חייבת לעלות על מסלול אחר – מסלול שמהותו דאגה לכלל אזרחיה וחתירה ליחסי שלום עם כל שכניה.

והשאלה הגדולה היא האם תימצא המנהיגות שתוביל לשם.

ד"ר איתן יודילביץ כיהן כמנכ"ל קרן בירד (הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב) משך 17 שנה עד פברואר 2023. קודם כיהן בתפקידים בכירים ברפאל. כיום הוא יועץ בכיר. בעל תואר שלישי בהנדסת מחשבים ומערכות. באוקטובר 2020 מונה לקונסול כבוד של צ'ילה במחוז חיפה. נשוי לברוריה, גרים בפרדס חנה.