התרגשות בקרב יהודים יוצאי מצרים: בית הכנסת אליהו הנביא, אחד משני בתי הכנסת שנותרו באלסנדריה, ייפתח באופן רשמי בינואר, כך מסר משרד העתיקות של מצרים בהצהרה מיוחדת שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו ביום שישי האחרון.
בית הכנסת הזה הוא אחד מהאתרים היהודים המעטים באלכסנדריה, שהיוותה בעבר בית לכ-30,000-40,000 יהודים. המבנה הנוכחי שלו הוקם "רק" בסביבות 1850, והוא יכול לארח כ-700 מאמינים. בית הכנסת המקורי, שהוקם עוד במאה ה-14, נפגע באופן חמור בסוף המאה ה-18 – במהלך הפלישה של צרפת למצרים.
השיפוצים השנה כללו חיזוקים מבניים של בית הכנסת, שחזור החזית הראשית, קירות דקורטיביים וחפצי נחושת ועץ, כמו גם פיתוח של מערכות ביטחון ותאורה.
לדברי אלק נקמולי, חבר ועד באגודת נבי דניאל (ארגון הפועל לשימור אתרים יהודיים במצרים), בית הכנסת היה בעבר פעיל ושוקק חיים, אבל הידרדר למצב מסוכן לאחר שמי גשמים החלו לדלוף דרך הגג לעזרת הנשים לפני כ-7 שנים.
נקמולי, שעזב את אלכסנדריה עם משפחתו לאירופה ב-1956 בגיל 13, מוסיף כי חלק מגג בית הכנסת קרס לפני 4-5 שנים, ואז התעורר הצורך דחוף בתיקון, "כאשר משרד העתיקות נכנס לתמונה כדי לקחת אחריות על השחזור".
עלות השיפוצים עמדה על כ-4 מיליון דולר, במימון ממשלת מצרים, אומר נקמולי, אשר מוסיף כי מצרים סירבה להצעה של אגודת נבי דניאל לסייע בגיוס הכספים.
יהודים בודדים
הקהילה היהודית של מצרים, הקיימת כבר אלף שנים, מנתה כ-80,000 איש בשנות ה-40 של המאה הקודמת, אך כיום היא כוללת פחות מ-20 איש.
עזיבת יהודי מצרים הואצה בעקבות המלחמות בין ישראל למצרים ומדינות נוספות, וכמה גירושים ישירים שביצע הנשיא גמאל עבד אל נאצר.
מצרים וישראל חתמו על הסכם שלום ב-1979 ושמרו מאז על יחסים דיפלומטיים רשמיים, אבל דעת הקהל במצרים נותרה ברובה עוינת למדינת היהודית.
לדברי נקמולי, רק ארבעה או חמישה יהודים בשנות השבעים והשמונים לחייהם גרים היום באלכסנדריה. בעבר פעלו בעיר 12 בתי כנסת, אבל רובם נמכרו במהלך השנים כדי לתמוך כספית בקהילה היהודית בעיר, בתשתית ובמוסדות שלה.
שר העתיקות המצרי, חאלד אל-אנני, ביקר בבית הכנסת אליהו הנביא ביום שישי האחרון. לפי הודעת משרדו, ממשלת מצרים פועלת לשימור העתיקות במדינה, "בין אם הן פרעוניות, יהודיות, קופטיות או אסלאמיות".
שר העתיקות המצרי, חאלד אל-אנני, ביקר בבית הכנסת אליהו הנביא ביום שישי האחרון. לפי הודעת משרדו, ממשלת מצרים פועלת לשימור העתיקות במדינה, "בין אם הן פרעוניות, יהודיות, קופטיות או אסלאמיות"
שיפוץ בית הכנסת נדיר אך אינו יחיד מסוגו. מצרים גם מימנה את שחזור בית הכנסת הרמב"ם בקהיר בשנות ה-2000, אך בתי תפילה יהודיים אחרים בקהיר, כמו גם בית קברות יהודי בעיר, עמדו מוזנחים במשך עשרות שנים.
נשיא מצרים עבדול אל-פתאח א-סיסי אמר בנובמבר 2018: "אם יש לנו יהודים, אנחנו נבנה עבורם (בתי כנסת)". בשנים האחרונות, א-סיסי – שנאבק קשות במתנגדים מבית – נפגש באופן תדיר עם נציגים יהודיים בארצות הברית ובקהיר.
גם משרד החוץ הישראלי מברך על שחזור בית הכנסת. "אנו רואים בחיוב רב את מאמציה של מצרים לשמר את האתרים של הקהילה היהודית שהתקיימה במצרים מאז יותר מ-2000 שנים", הודיע דובר המשרד.
שגריר ישראל במצרים, דוד גוברין, ביקר בבית הכנסת בספטמבר 2016. ביום הביקור שלו בבית הכנסת, אמר גוברין לערוץ 7: "שחזור בתי הכנסת הוא חשוב משום שהוא חלק מהמורשת שלנו, כמו גם חלק מההיסטוריה של מצרים.
"זה מדהים ומיוחד להיכנס לתוך בית כנסת ישן, יפה ומופלא. זה סמל לעבר, לזמן בו הייתה קהילה יהודית פורחת בעיר הזו".
השגריר הסביר אז כי ישראל לא הייתה יכולה לתמוך פיננסית בשחזור של בתי כנסת במצרים, "משום שזה היה נראה מהצד של מצרים בתור התערבות, ומצרים לא רוצה לעמוד בפני לחצים למסור מסמכים או נכסים".
"מהלך חיובי במיוחד"
אלק נקמולי, שסבו היה נשיא הכבוד של הקהילה היהודית של מצרים, שיבח השבוע את מצרים על שיפוץ בית הכנסת. "לדעתי מדובר על מהלך חיובי במיוחד. זו הכרה בכך שהיהודים היו חלק מההיסטוריה המצרית", הוא אמר לזמן ישראל, וציין כי משטרת מצרים מגנה על בתי הכנסת היהודים במדינה.
גם לבנה זמיר, ראש האיגוד הבינלאומי של יהודי מצרים, אמרה כי היא נרגשת מהשיפוצים של בית הכנסת. "אנחנו מתרגשים מאוד, זה נכס חשוב מאוד", אמרה לנו זמיר, שחגגה את ראש השנה בבית הכנסת אליהו הנביא בספטמבר האחרון.
להערכתה, מצרים שיפצה את המקום משתי סיבות מרכזיות. "הם עשו את העבודה הזו מתוך כבוד לעתיקות ולעבר היהודי שלהן", אמרה זמיר, שעזבה את קהיר עם משפחתה ב-1949 בגיל 12, והוסיפה כי הגורם השני היה לעודד תיירות.
זמיר, שחיה בישראל, אמרה כי היא ומשפחתה עזבו את מצרים לאחר שהרשויות עצרו את דודה ב-1948 והחרימו את הנכס שלהם.
נקמולי אמר כי על אף שאיננו משוכנע שמספר משמעותי של יהודים יחזור למצרים בעתיד, שימור הקהילה היהודית בהיסטוריה של מצרים הוא קריטי.
"האם נראה אי פעם תחייה של החיים היהודים במצרים? אני לא יודע", הוא אמר. "לכל הפחות, יהיו עקבות של המסע וההיסטוריה שלנו שם. זה מאוד משמעותי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו