מדינות רבות השתנו ללא היכר בשנים שחלפו מאז "האביב הערבי": שליטים הודחו, ממשלות הוחלפו, מיליונים יצאו לרחובות - ויישובים שלמים התרוקנו מגברים שיצאו להיאבק בשלטונות או בדאע"ש ומעולם לא שבו לביתם ● אל הוואקום הזה נכנסו הנשים ● קסניה סבטלובה ביקרה במדינות, דיברה עם הנשים והאנשים, ומביאה את סיפורה של המהפכה הפמניסטית המוסלמית הראשונה
עובדים במשרד החוץ פנו במכתב לשר החוץ ישראל כץ, בבקשה שיפעל נגד החלטת ראש הממשלה לבחון מחדש את המינוי של השר מהליכוד, איוב קרא, לתפקיד שגריר ישראל בקהיר
16 אנשים נפצעו היום ממטען צד שפגע באוטובוס תיירים באיזור הפירמידות בגיזה שבמצרים. לפני פחות מחצי שנה התרחש פיגוע נוסף באוטובוס באיזור זה, אז נהרגו 4 אנשים. לפי משרד החוץ, לא ידוע על נפגעים ישראלים לפי שעה.
מצרים מתמודדת בשנים האחרונות עם טרור איסלאמי בסיני ולעתים יש גם זליגה לפנים המדינה. בדרך כלל המטרה היא נוצרים או תיירים. הפיגוע של היום מתרחש כאשר מצרים חווה התאוששות של ענף התיירות. זאת, לאחר שנים של קיפאון בעקבות התהפוכות הפוליטיות שבאו בעקבות מהפיכת 2011 וירידתו מהבמה של הנשיא מובארק.
לישראל ולחמאס יש בשבועות האחרונים אינטרס משותף: להגיע לרגיעה ● אלא שהג'יהאד האיסלאמי, במימון ובהפעלת איראן, יעשה הכל כדי להפר את הסדר ● וכך נמצא מנהיג חמאס יחיא סינואר בעמדה המפתיעה: הוא הקול המתון בעזה
ההוכחה הטובה ביותר שראשי חמאס לא היו מוכנים לסבב הלחימה היום, היא העובדה שמנהיג הארגון יחיא סינואר בכלל נמצא בקהיר.
סינואר נקרא ביום חמישי האחרון על ידי המודיעין המצרי לעוד סבב שיחות, כדי לקדם את הרגיעה המתגבשת עם ישראל. יחד עם ראשי חמאס נקרא למצרים גם זיאד נחלה, מנהיג הג'יהאד האיסלאמי, ומי שמצטייר כגורם המרכזי שמנסה לחבל במאמצי הרגיעה.
על פי דיווחים פלסטיניים, מי שעוד הגיע מהרצועה לקהיר הוא בהאא' אבו-אל עטא, מפקד הג'יהאד האיסלאמי בצפון הרצועה, ומי שמוציא לפועל בשבוע האחרון את הפיגועים וירי הרקטות. בתזמון אחר – ללא יום עצמאות ואירוויזיון בפתח – לא מן הנמנע שאבו-אל עטא היה עולה בדיוני מערכת הביטחון בישראל כיעד לחיסול. אלא שאף אחד בירושלים לא ייקח סיכון להיכנס לסבב ארוך בעיתוי ובנסיבות הנוכחיים.
זו הסיבה שישראל הפנתה אצבע מאשימה לעבר הג'יהאד האיסלאמי בשבוע שעבר, לאחר ירי הרקטה ארוכת הטווח שנחתה בים. המסר הישראלי היה הפעם ממוקד, בשונה מהנוסח הרגיל שמסתיים בדרך כלל בשורה "חמאס הוא הריבון ברצועה ולכן הוא נושא באחריות". הפעם, ההודעה הישראלית הופנתה ישירות לג'יהאד, ללא אזכור של חמאס. אם תרצו, עוד הוכחה – עד כמה שהדבר נשמע מופרך – כי בשבועות האחרונים לישראל ולחמאס יש שותפות אינטרס: להגיע לרגיעה.
ההסכמות הללו הן לצנינים בעיני הג'יהאד האיסלאמי, הממומן ומופעל על ידי איראן. על פי גורמים במערכת הביטחון, ביום שישי האחרון היה זה צלף של הג'יהאד האיסלאמי שירה לעבר כוח צה"ל בדרום הרצועה ופצע קצין באורח בינוני וקצינה באורח קל. זה קרה כשנציגי חמאס וג'יהאד נכחו בחדר אחד עם המודיעין המצרי. אפשר רק לדמיין מה אמר יחיא סנואר לזיאד נחלה, כשזה מגלגל עיניים ומיתמם.
בשני המקרים האחרונים ברצועה – ירי הרקטה וירי הצלף – הג'יהאד ניסה להסתיר את זהות המבצעים כדי להרוויח פעמיים: לפגוע במאמצי הרגיעה אך לא להתעמת עם חמאס. ישראל דאגה לפזר את מסך העשן הזה ולעמת את הצדדים, כשהיא מעבירה למודיעין המצרי את החומר המודיעיני הרלוונטי.
סינואר נמצא בתקופה מורכבת מבחינתו. מי שבילה את רוב שנותיו בכלא הישראלי ונחשב לדמות מפתח בזרוע הצבאית של חמאס, מוצא עצמו פתאום כקול המתון ברצועה
בכלל, סינואר נמצא בתקופה מאד מורכבת מבחינתו. מי שבילה את רוב שנותיו בכלא הישראלי ונחשב לדמות מפתח בזרוע הצבאית של חמאס, מוצא עצמו פתאום כקול המתון ברצועה. סינואר במקרה הזה צריך להביט לאנשי הזרוע הצבאית של חמאס, שהוא בשר מבשרה, ולהסביר להם מדוע יש לנצור את האש. יותר מכך, סינואר מבין שאם המצרים לא יצליחו לגשר על הפער מול הג'יהאד האיסלאמי, ולא רחוק היום שהוא יצטרך להתעמת עם השלוחה האיראנית על אדמת עזה. בינתיים זה לא קורה.
סינואר, בניגוד לפעולות הנחרצות נגד גורמי דעא"ש ברצועה, מכלכל את צעדיו כאשר זה מגיע לג'יהאד האיסלאמי ונמנע בכל דרך מעימות גלוי עם אנשי הארגון. תקיפת המוצב המאוייש של חמאס ביום שישי והרג שלושה פעילים של הארגון, היו הסיבה לירי מאות הרקטות במהלך השבת. אבל בל נטעה, למרות החמ"ל המבצעי המשותף של הארגונים ברצועה, נראה שהצדדים – חמאס והג'יהאד – הגיעו למבוי סתום באשר להבנות הרגיעה ולכן יצאו לקהיר.
מבחינת סינואר, המודיעין המצרי הוא מנוף לחץ משמעותי על הג'יהאד, שכן מצרים רואה עין בעין עם חמאס. האם מצרים תצליח להוציא את הערמונים מהאש עבור סינואר? ספק גדול, אך בכל מקרה היא עושה הכל כדי שזה יקרה, כולל איומים על הג'יהאד כי לא תעצור את ישראל אם וכאשר ירושלים תחליט להעלות את רף התגובה.
האש בדרום נמשכת הערב, כשישראל עם יד אחת על ההדק ויד שנייה עם הטלפון לקהיר. זה לא מצב חדש, זו המציאות בחודשים האחרונים. כרגע נראה שדלי המים שיכול להוריד את גובה הלהבות בסבב הזה – בדגש על להוריד את הגובה ולא לכבות את האש – הוא הכסף הקטארי.
עדיין לא ברור מדוע הוא מתעכב – האם זו יוזמה ישראלית או גרירת רגליים קטארית. מה שבטוח, עם 30 מיליון דולר למשכורות לפני חג הרמאדאן המתחיל ביום שני, סנואר יכול להציג הישג לרחוב העזתי, לדחוק את הג'יהאד לפינה ולקבל שקט זמני. בדגש על זמני.
טיוטת כתב האישום נגד ח"כ חיים כץ מספרת סיפור מדהים על מערכת היחסים ההדוקה ויחסי הגומלין בין ההון לשלטון בישראל ● למרות ההאשמות החמורות, כץ - שנאלץ להתפטר מתפקידו בממשלה - טוען כי לא היה כלום ולא יהיה כלום ● הצעת קריאה מודרכת במסמך שחמק מתחת לרדאר התקשורתי
לאביגדור ליברמן לא הייתה באמת ברירה אלא לחתום על הסכם עודפים עם כחול-לבן ● גם אחרי הבחירות, האפשרויות של ליברמן מצומצמות ● אם ישיג 15 מנדטים - ידרוש רוטציה לראשות הממשלה ● אם ישיג 10 או פחות - ינסה להגשים חלום אחר שלו: להעיף את נתניהו לכל הרוחות
1
קצת קשה להבין את ההפתעה שהביעו רבים אתמול (שלישי) על הסכם העודפים שישראל ביתנו חתמה עם רשימת כחול-לבן.
אביגדור ליברמן לא רוצה לאבד מנדטים, אבל אין לו עם מי לחתום על הסכם עודפים. הליכוד לא רצה לחתום איתו, ימינה אכזבה אותו – וממילא שתי המפלגות האלו חתמו על הסכם עודפים ביניהן. עם החרדים ליברמן לא יעשה הסכם. עם העבודה-גשר, המחנה הדמוקרטי והרשימה המשותפת – כמובן שלא. כולנו של משה כחלון כבר לא בשטח. מה נשאר?
כחול-לבן זו המפלגה היחידה עמה ליברמן יכול היה להגיע להסכם.
2
האפשרויות של ליברמן יהיו מוגבלות גם אחרי הבחירות. ליברמן עלה על גל אדיר – מלחמה בכפייה הדתית והחרדית. הוא הצליח לקבוע סדר יום אזרחי שמביס, לפי שעה, את סדר היום המדיני-ביטחוני ומושך אליו מצביעים גם מהשמאל. הסיכוי ברגע זה שישראל ביתנו תזכה למספר דו-ספרתי של מנדטים בהחלט ריאלי.
אבל מה יעשה ליברמן עם כל המנדטים הללו? בגוש המרכז-שמאל הוא אבוד. הוא לא יכול ולא ירצה להמליך את בני גנץ ויאיר לפיד – ולאפשר להם להקים ממשלה שתישען על קולות ערבים.
ליברמן יתבע מנתניהו רוטציה בראשות הממשלה אם יזכה ב-15 מנדטים, כמו בבחירות 2009. זה הרי החלום של ליברמן – להיות ראש ממשלת ישראל, אפילו לשנה אחת
החיבור של ליברמן טבעי יותר עם גוש הימין. אחרי הבחירות, אני מעריך כי ליברמן יתבע מבנימין נתניהו רוטציה בראשות הממשלה אם ישראל ביתנו תזכה ב-15 מנדטים, כמו בבחירות 2009. זה הרי החלום של ליברמן – להיות ראש ממשלת ישראל, אפילו לשנה אחת.
לעומת זאת, אם ליברמן ישיג 10 מנדטים או פחות, הוא ינסה להגשים חלום אחר שלו: להעיף את נתניהו לכל הרוחות. התסריט: נשיא המדינה ראובן ריבלין מטיל על נתניהו להרכיב את הקואליציה, נתניהו נכשל, בני גנץ הבא בתור. ליברמן מציע לליכודניקים להחליף את נתניהו במועמד אחר, כדי לכונן ממשלת אחדות רוטציונית שבה יתמוך.
3
קשה להפריז בתוהו ובוהו שישרור בליכוד אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה. האפשרות הזו כבר עולה בשיחות בצמרת התנועה. כולם שם מסבירים שזו הסיבה שגלעד ארדן נשאר בארץ, ולא לקח את המינוי לשגריר ישראל באו"ם. הבכירים בליכוד משרטטים לוח זמנים צפוף ולחץ גדול שלא יאפשר קיום פריימריז לבחירות המנהיג הבא. במקרה כזה, הם אומרים, יסמיך מרכז הליכוד את הסיעה לבחור את יו"ר התנועה. ומי יתמודד? כמעט כולם.
קשה להפריז בתוהו ובוהו שישרור בליכוד אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה. האפשרות הזו כבר עולה בצמרת התנועה, וכולם שם מסבירים שזו הסיבה שגלעד ארדן נשאר בארץ, ולא לקח את המינוי לשגריר ישראל באו"ם
אגב, הבכירים נהנים בשיחות פרטיות לשחזר את ההתפטרות הקודמת של נתניהו לפני עשרים שנה ושואלים מי יהיה האריאל שרון הבא.
אחרי ההפסד בבחירות הישירות לאהוד ברק, במאי 1999, עמד נתניהו על במה מאולתרת בהילטון תל אביב והודיע שייצא מהחיים הפוליטיים. אנשים בקהל בכו וזעקו, ואילו שרון – שעמד מאחורי נתניהו – סינן ש"צריך להשתלט על העסק הזה". חודש לאחר מכן נבחר לראשות הליכוד.
4
הקטע המדהים עם ליברמן הוא ההדחקה של התומכים החדשים שלו, ביניהם אנשי מרכז ואפילו שמאל. הם להוטים להחליף נתניהו ואת חברי הממשלה שלו, שעומדים בפני כתבי אישום, אבל שוכחים כי ליברמן היה יעד משטרתי קרוב לעשרים שנה, וכי בכירי ישראל ביתנו בעבר ריצו מאסר, או שהם בדרך לשנות מאסר ארוכות, או עדיין עומדים לדין על שחיתות שלטונית חמורה וממוסדת.
5
ומי שעדיין לא השתכנע כי ליברמן הוא הפוליטיקאי הכי ציני במדינה, צריך לראות את הסרטון שנחשף אתמול בחדשות 12.
ליברמן, שרץ היום תחת הדגל האולטרה-ליברלי, נפגש ב-2013 עם הרב שמואל אוירבך ז"ל, שהיה ראש הפלג הירושלמי החרדי-קיצוני, ומבטיח לו להילחם במצעדי הגאווה "ופסטיבלי הגייז" בירושלים. הכול כדי להשיג תמיכה במועמד שלו ושל אריה דרעי לראשות העיר, משה ליאון.
ליברמן, בקיצור, צריך בכלל לחתום על הסכם עודפים עם מפלגת נעם, ולרוץ אתה תחת דגל הומופובי משותף. זה הרבה יותר מתאים לו מכחול-לבן.
הסירוב להכניס לארץ את חברות הקונגרס האמריקניות ראשידה טאליב ואילהן עומאר הזכיר לי את הסיפור הבא:
בשנות השבעים הייתי עדיין בחור צעיר ורווק, שלמד סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב והתפרנס מעבודתו כמרכז שבט צופים.
בעבודתי זאת נהגתי להוציא את החניכים מהשבט לטיולים רבים בסופי שבוע. ההנחה היתה שבטיולים הללו, שנקראו אז "מסעות", החניכים לומדים להכיר את הארץ דרך רגליהם ומקרוב, מתנסים בלהסתדר זה עם זה במצבים לא שגרתיים, וגם לומדים ומתנסים בעזרה הדדית. כל הדברים שציינתי כאן נחשבו באותם ימים לדברים חיוביים, חשוב לציין. כי כלל לא ברור מה עוד נחשב חיובי ומה לא בטירוף המערכות של המדינה כיום.
המסלול האהוב עלי ביותר באותם ימים, כאן המקום לציין, היה בוואדי קלט.
יום אחד אמר לי אבא שלי, שהיה מוטרד מאוד מעניין רווקותי, כמו שגם הייתה מוטרדת מכך אמי: "הבת של חבר שלי ארתור מאטפס מגיעה לביקור מגרמניה. היא רווקה, והיא בערך בגילך. הוא מאוד היה רוצה שאתה והיא תיפגשו. הוא חולם שאתה תהיה השידוך בשבילה".
ארתור מאטפס היה חבר טוב של אבא שלי ברומניה. עם עליית הקומוניסטים, כשאבא שלי וחברו ארתור מאטפס החליטו שרומניה לא מתאימה להם יותר, הוריי עלו לארץ, ואילו ארתור מאטפס עלה לגרמניה. שם הוא עשה הון קטן – בעצם גדול מאוד – בקניית ובניית דירות להשכרה.
המיועדת לי הייתה בחורה נחמדה, סטודנטית לאדריכלות, וחשבתי ביני לבין עצמי, שבכל העולם הזה כולו בוודאי יימצא מישהו שיחשוב שהיא יפה בעיניו. הבנתי גם שהמישהו הזה איננו אני
"לארתור מאטפס יש המון בתי דירות בגרמניה", אבא שלי אמר. "הוא שווה שישים מיליון מארק, בהערכה שמרנית. כדאי לך להתחתן עם הבת שלו".
כשראה שאני לא מגיב אמר: "הוא רוצה שהחתן שלו ייכנס לעסקים שלו וינהל אותם".
עדיין לא נראיתי נלהב אבל לאבא שלי היתה מספיק התלהבות בשביל שנינו.
"היא מגיעה לארץ עם חברה שלה", אבא שלי אמר. "דיברנו ארתור ואני שאתה תיקח אותן לטיול, תראה להן את הארץ. בזמן הטיול תלמדו להכיר אחד את השנייה ואחת את השני ואחר-כך נראה. כל ההוצאות עלי".
כאמור, הייתי באותם ימים מרכז שבט צופים, טיילתי רגלית בארץ לעיתים מזומנות, והמסלול האהוב עלי מכולם לטיולים היה בוואדי קלט. המסלול המקובל היה לרדת בהרי ירושלים אל הוואדי, ליד הבריכות, לעלות על האקוודוקט, מוביל המים, וללכת על דופן האקוודוקט החיצונית, היצוקה בטון, 15 עד 20 ס"מ' רוחבה, כשהמים משכשכים באקוודוקט עצמו, עד למנזר סט. ג'ורג'.
המנזר היה נגלה לעיניך באורח מפתיע, ללא הכנה מראש, בנוי על צלע ההר, כשעשית עיקול בדרך. במקום זה מוביל-המים התעקל על צלע ההר, והמראה שנגלה לפניך לפתע היה אחד המרשימים שפגשתי בחיי עד אז. נווה מדבר מוריק ובנייה יפהפייה על צלע ההר המדברי.
משם המשיכה הדרך בשביל עפר לכפר קטן בהמשך הדרך וליריחו. במקום הזה מקובל היה לתפוס טרמפ או מונית ולחזור אל נקודת המוצא שבה הושארה המכונית.
חשבתי שלילדה מפונקת שגדלה על מצע של שישים מיליון מארק גרמני זו תהיה חוויה חדשה לחלוטין, ועל כן צפוי שהיא גם תהיה מרשימה.
אבא שלי קיבל את פני הבנות בשדה התעופה ולקח אותן למלון. אחרי יומיים שבהם הן שהו בתל-אביב, באתי אל המלון בבוקר מוקדם, פגשתי את המיועדת לי ואת חברתה. עשינו היכרות קצרה ויצאנו אל הרי ירושלים, אל ואדי קלט.
המיועדת לי הייתה בחורה נחמדה, סטודנטית לאדריכלות, וחשבתי ביני לבין עצמי, שבכל העולם הזה כולו בוודאי יימצא גם מישהו שיחשוב שהיא יפה בעיניו.
גם הבנתי שהמישהו הזה איננו אני.
ולמה אני מספר את זה? כי אם מישהו רצה ללמד לקח את שתי חברות הקונגרס האמריקאיות, שתדענה להזהר מאיתנו, הדבר האחרון שהיינו צריכים לעשות הוא לאסור עליהן להיכנס
לאורך אותו יום מצאתי את עצמי תוהה לא פעם האם שווים לי שישים מיליון המארקים הללו כדי להתעורר מדי בוקר ולראות אותה מתעוררת במיטה לידי.
הגעתי למסקנה שלא, מה שלא הפריע לי להשתדל מאוד שהיום הזה יהיה מיוחד עבור המיועדת לי ועבור החברה שלה.
אלא מאי?
לא לקחתי בחשבון שעבור נערה אירופאית, מגרמניה נוסף לכל, שזה אומר צפון אירופה, טיול רגלי במדבר בשלושים ושתיים מעלות, בתקופה שטרם ההתחממות הגלובלית, כשבאירופה 25 מעלות עדיין נחשבו גל חום, כל מה שהיא תחלום עליו במהלך הטיול הוא להגיע לחדר עם מזגן ואל כוס קולה קרה עם הרבה קוביות קרח.
בעת ההיא עדיין לא המציאו את הדיאט-קולה, אגב.
כך קרה שלמיועדת לי ולחברתה היו פנים אדומים בכל מהלך הטיול, והן הזיעו והתנשפו, ולא ממש נראו מרוכזות בהסברים שלי בכל עצירה, שבה ניתחתי את צלע ההר מבחינה גיאולוגית, ואת צמחי המדבר מבחינה בוטנית, ואת המערה שבה נהגו המחבלים להסתתר בתקופת המרדפים מבחינה כרונולוגית ובטחונית, ואת העקרבים והנחשים ושאר הזוחלים שניתחתי זואולוגית – הרושם שלי היה שלא הצלחתי לעורר בהן הרבה עניין בכל זה.
רק בעיקול ההר, כשהמראה המדהים של מנזר סט. ג'ורג' נגלה לעינינו – עיניהן אורו.
חשבתי שהאור שעלה בעיניהן הוא כגלל המראה המדהים, אבל מאוחר יותר הבנתי, לאור השתלשלות העניינים כפי שיפורט כאן מיד, שעיניהן אורו בגלל שהן חשבו שהגענו לציביליזציה, והן חשבו שבזאת הן נפטרו ממני.
"מה עשית להן???" אבא שלי זעק בטלפון למחרת היום.
"עשיתי להן אחלה טיול לואדי קלט", אמרתי לו מופתע. "למה? מה קרה?"ג"כשהן חזרו למלון הן שינו את המועד של הטיסה חזרה", אבא שלי אמר בטלפון. "והבוקר הן לקחו מונית ונסעו לשדה התעופה. אפילו לא אמרו שלום. התקשרתי למלון ושם אמרו לי שהזמינו להן מונית ושהן עזבו לשדה התעופה. מה עשית להן, ריבונו של עולם???"
ולמה אני מספר את זה?
כי אם מישהו רצה ללמד לקח את שתי חברות הקונגרס האמריקאיות, ראשידה טאלב ואילהן עומאר, שתדענה לא להתחיל איתנו שוב ושתילמדנה להיזהר כשהן מתעסקות איתנו, מכאן ולהבא, ואם רצינו שהן לא תרצינה לשמוע עלינו עוד לעולם, הדבר האחרון שהיינו צריכים לעשות הוא לאסור עליהן להיכנס.
להיפך – היינו צריכים לקבל אותן בזרועות פתוחות כמו את החשובים שבאורחים: לגרור אותן שעתיים במרתפים של יד-ושם, לקחת אותן לקבר יוני, שם יקבלו הרצאה ארוכה מפי בנימין נתניהו ואולי איזו נעל בראש מרעייתו, להכניס אותן לרחצה בים-המלח, ולהקשיב לצרחות הנוראות שלהן כשילד היפראקטיבי משפריץ להן מי-ים לעיניהן הפקוחות.
להיפך – היינו צריכים לקבל אותן בזרועות פתוחות כמו את החשובים שבאורחים: לגרור אותן שעתיים במרתפים של יד-ושם, לקחת אותן לקבר יוני להרצאה ארוכה מפי בנימין נתניהו, ואולי איזו נעל בראש מרעייתו
משם היינו צריכים לקחת אותן לעלייה למצדה בשביל הנחש, רצוי בשעה שתיים בצהריים כשהשמש קופחת, ולמעלה באתר לתת להן הסברים על הקנאות היהודית ויצר ההתאבדות המובנה בעם הזה.
וגם לעשות להן בראש ההר טקס השבעה, עם כתובת-אש ובה הסיסמה הבלתי נשכחת "שנית מצדה לא תיפול", כשהעשן מכתובת האש מחניק אותן ומדביק אותן בריחו, וגוזניקים מעלים אדים של נפט לאורך כל המסלול.
והיה ומישהי מהשתיים הייתה נופלת מסוחררת מאדי הנפט של כתובת האש והגוזניקים ומשתטחת על האבנים שבאתר וניפצעת ומדממת, היינו נותנים לה צ'אפחה ידידותית ומסבירים לה שזה כלום לעומת אבותינו, שקפצו מכאן כל הדרך למטה, ו"נו, נראה אותך עושה את זה, אחות שלי! אני מחכה לך למטה עם מאגנום-פקאן על חשבוני!".
אם היינו עושים את כל זה מובטח לכם שהן היו מזדרזות ואצות, כמו המיועדת ההיא להתחתן אתי. מזדרזות עד כדי כך שאפילו היו רצות ברגל בכל המהירות האפשרית עם המזוודות והתיקים ביד, כדי לא לבזבז זמן יקר עד שהמכונית תתניע, היישר לנתב"ג. עולות על המטוס הראשון לכל יעד שהוא, והעיקר שיהיה הרחק מפה, ולא היו מוכנות לשמוע יותר אפילו ציוץ על מדינת ישראל – קוראים למצב הזה PTSD במונחים רפואיים (post traumatic stress syndrome)
אבל כהרגלנו, גם כאן החמצנו את ההזדמנות.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
לפי הפרסום בידיעות אחרונות, חברת המודיעין שנשכרה על ידי גנץ סיימה את עבודתה ומצאה כי המדליפים הם פעיל מטה וח"כ ששייך לאנשי יש עתיד ● כחול לבן: "אין שמץ של אמת בידיעה" ● גדעון סער: "מה שנראה כאלטרנטיבה בסיבוב הבחירות הקודם, נראה היום כמצג שווא"
איתמר בן גביר לאחמד טיבי: "אתה צריך להיות בכלא!"
בתגובה לציוץ של טיבי, על כך ש"נתניהו מנסה לבצע טיהור אתני אלקטורלי בכנסת באמצעות פסילת המשותפת", ענה בן גביר: "לא טיהור אתני, אלא סילוק מחבלים. אתה לא צריך להיות בכנסת, אלא בכלא!".
לא טיהור אתני אלא סילוק מחבלים ! אתה לא צריך להיות בכנסת, אלא בכלא ! https://t.co/oJqRU9NRxH
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) August 21, 2019
מבוכה לשר המשפטים אמיר אוחנה. בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי למניעת מינויו של אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים. הדיון התקיים לאחר שהתנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה, ובמהלכו התייחס השופט מני מזוז לכך שהשר אוחנה פיטר את אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים הקודמת, ואמר "הפסקת כהונתו של מנכ"ל בתקופת בחירות ומינוי אחר מחוץ לשירות המדינה סותר כל צורה בהנחיית היועמ"ש, ועומד חזיתית לפסיקה ברורה של בית המשפט העליון".
נחשף שמו של מי שלכאורה פנה בשם איילת שקד, יו"ר ימינה, לבנימין נתניהו בבקשה להכניס אותה בחזרה לליכוד – אלישיב עמיצור, נהגה לשעבר של שקד, שנחשב למקורבה. לפי הדיווח בידיעות אחרונות, עמיצור הוא זה שניהל את המגעים ולפי הפרסומים הציע בשמה "לדאוג" לחסינות לראש הממשלה.
אסף זמיר מגיב לפרסום אודות ממצאי חקירת ההדלפות: "אין אמת בידיעה הזאת"
חבר הכנסת @asafzamir: "לא הוגש דוח לכחול לבן, אין ח"כ החשוד בהדלפות" • לריאיון המלא מהתוכנית "העולם הבוקר" >> https://t.co/BxGkRJC0Wu pic.twitter.com/GgM6ixv0nF
— חדשות 13 (@newsisrael13) August 21, 2019
בליכוד מטרילים את ישראל ביתנו לאחר החתימה על הסכם עודפים עם כחול לבן: המפלגה פנתה למכוני הסקרים בבקשה להתייחס לליברמן כחלק מגוש השמאל ולא להמשיך להציגו בהטעייה מכוונת כחלק מגוש עצמאי, כפי שהם נוהגים עד כה. על המכתב חתום עופר גולן מנהל קמפיין הליכוד.
ח"כ גדעון סער מהליכוד הגיב גם הוא לידיעה על ההדלפות במפלגת כחול לבן: "מה שנראה כאלטרנטיבה בסיבוב הבחירות הקודם, נראה היום כמצג שווא". עוד אמר בראיון בגלצ: "רשימה של שלוש מפלגות שונות שלא מצליחות לנהל קמפיין, אז איך הן יצליחו לנהל מדינה. כל יום יש שם התבטאות אחרת שמתקנים אותה לאחר שהיא נאמרת. כל אזרחי המדינה רואים אותה".
ח"כ חילי טרופר מכחול לבן, שנחשב לאחד מהאנשים הקרובים לבני גנץ, הגיב לידיעה אודות החפרפרות בראיון לגלצ: לא הוגש שום דו"ח כזה. אין בידיים של גנץ או בידיים של מישהו אחר דו"ח כזה. כל הידיעה היא ידיעה על דו"ח שלא קיים".
בוקר טוב! 26 ימים נותרו לפתיחת הקלפיות ונראה שהסערות בכחול לבן לא שוככות. "ידיעות אחרונות" מפרסמים הבוקר כי דו"ח חקירת ההדלפות מראה כי "החפרפרות" במפלגתו של בני גנץ הם פעיל מטה וגם חבר כנסת מכהן, ששייך לאנשי יש עתיד.
לפי הדיווח, דו"ח חברת החקירות ששכר גנץ, הגיע כבר לידיו ולכמה מבכירי המטה וכי נראה כי המתינו לחזרתו של לפיד מחו"ל, כדי קיים פגישה בנושא. אותם מדליפים, עסקו בהקשר של מספר אירועים מביכים בחייו של גנץ.
על פי ממצאי החקירה שהוצגו על ידי חברת CGI, אותה חברת אבטחה שנשכרה, נמצאו שתי דמויות – פעיל מטה, שגרסת קמפיין הושתלה אצלו, היא גירסה שפורסמה בכלי תקשורת. ממצאי החקירה העלו שם נוסף של ח"כ מכהן מאנשי יש עתיד.
כחול לבן בתגובה: "אין שמץ של אמת בידיעה. החשודים היחידים במערכת הפוליטית יושבים בממשלת נתניהו. בכחול לבן אין אף ח"כ שחשוד בהדלפות וחבל שניתן ביטוי לשמועות עלומות חסרות בסיס".
הסכם העודפים בין ישראל ביתנו לכחול-לבן מכעיס את מצביעי השמאל, שקיוו להסכם בין כחול-לבן למחנה הדמוקרטי ● אלא שכחול-לבן איננה (ומעולם לא הייתה) מפלגת שמאל ● היא אפילו לא יותר מרכז מהליכוד
ביהמ"ש העליון דחה היום את ערעורה של חברת בנייה שסירבה למכור בית לבני זוג ערבים, וחויבה לפצותם ● אבל בני הזוג ועורך דינם אומרים כי מדובר בניצחון קטן מאוד - וכי מדובר בתופעה נפוצה שערבים רבים עומדים מולה חסרי אונים
בלעדי חשיפת זמן ישראל: יו"ר ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה, השופטת נחמה מוניץ, מונתה ל"בודקת מיוחדת" של אירוע אלים, במהלכו בכיר בקק"ל תקף עובדת ● מוניץ גנזה את הממצאים הקשים ● בכיר בקק״ל: "לא ניתן היה לחלץ ממנה תשובה לאף שאלה" ● מוניץ בתגובה: "אני לא מדברת. לא איתכם - ולא עם אף אחד אחר"
מועצת האיגוד: "אתה יודע כמה דברים כאלה קורים בטיסות? יש מיליון מקרים כאלה" ● "אחד לא מרוצה מזה ואחד לא מרוצה מזה, ואחד יש לו טענות כאלה" ● "אם כל פעם שנוסע יתנהג בטיסה ככה או אחרת נעשה מזה עניין - לא נצא מזה"
אשת ראש הממשלה שרה נתניהו זעמה על טייס אל על בטענה כי לא בירך אותה בפנייתו לנוסעים, וניסתה להיכנס לקוקפיט בזמן טיסת בני הזוג לביקור רשמי באוקראינה – כך על פי הדיווחים.
באיגוד הטייסים, המייצג את הטייסים בכל חברות התעופה, לא מתרגשים האירוע: התנהגות תוקפנית של נוסעים ישראלים בטיסות היא תופעה נפוצה.
חבר מועצת האיגוד, גדעון מנדלסון, אמר היום לזמן ישראל: "אנחנו לא מתערבים באירוע הזה כי זה אירוע שגרתי בטיסה של אל על. יש נאום קבוע שבו אנחנו מברכים את הנוסעים והטייס נאם את הנאום הזה, כך שככל הידוע הטייס פעל כשורה. אף נוסע לא אמור לקבל ברכה מיוחדת".
אבל הייתה כאן לכאורה נוסעת שחשבה שמגיעה לה ברכה מיוחדת וכעסה כשלא קיבלה אותה.
"אנחנו מתערבים כשחברות תעופה מתנכלות לעובדים, אבל למיטב ידיעתנו אל על לא התנכלה לעובד שלה. אל על מגבה את הטייס. אם היא לא הייתה מגבה אותו, בוודאי שהיינו מתערבים. הטייס לא פנה ולא התלונן, וטייסים יודעים להתלונן על התנכלויות".
"מבחינתנו לא היה כאן שום סיפור. אתה יודע כמה דברים כאלה קורים בטיסות? יש מיליון מקרים כאלה. אחד לא מרוצה מזה ואחד לא מרוצה מזה ואחד יש לו טענות כאלה וטענות כאלה".
וזה נפוץ שזה מגיע לצעקות ולאנשים שמנסים להיכנס לקוקפיט?
"בוודאי. קורה כל הזמן. פעם זה צעקות ופעם זה התנהגויות כאלה ואחרות. אם אנחנו נעשה עניין מכל אירוע כזה אנחנו לא נצא מזה. התרגלנו כבר, זאת התנהגות רגילה ובטיסה הזאת של אל על לא קרה שום דבר יוצא דופן".
האם בנימין נתניהו הוא באמת "מר ביטחון"? מספר ההרוגים, הפצועים ושיגורי הטילים ירד קלות בשנות שלטונו ● אבל מומחים לענייני ביטחון לא חוסכים ממנו ביקורת, גם מימין וגם משמאל ● פרשנות
האם בנימין נתניהו הוא באמת "מר ביטחון"? מספר ההרוגים, הפצועים ושיגורי הטילים ירד קלות בשנות שלטונו ● אבל מומחים לענייני ביטחון לא חוסכים ממנו ביקורת, גם מימין וגם משמאל ● פרשנות
עוד 1,702 מילים
בערעור לבית המשפט העליון, נטען כי הצעד מגיע על רקע הסתה לגזענות, תמיכה בארגון טרור, ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית על ידי הרשימה ● תיעוד של ליברמן מנסה "לחזר" אחר הקול החרדי ב-2013 ● דוד ביטן על מקרה החלה האוקריאנית: "צפיתי בזה, לא בטוח שהיא זרקה את זה על הרצפה"
איילת שקד הכחישה את הדיווחים לפיהם ניסתה לרקום עם נתניהו דיל חסינות (שלו) תמורת משילות (שלה) ● אלא שהסיפור דווקא תואם את האמביציה של שקד - ואת קלות הדעת שהיא מפגינה ביחס לשחיתות שלטונית ● או כמו שהיא עצמה אמרה: צריך "לתת לבן אדם להיות ראש ממשלה, ולא להציק לו בעבירות שהן לא מאוד משמעותיות"
האוקראינים לא מכירים את שרה נתניהו כמו שאנחנו מכירים ● הם לא מבינים את הנסיבות, ויש נסיבות ● בירנית גורן ניתחה את תקרית החלה של שרה נתניהו, פריים אחרי פריים, פירור אחרי פירור ● פרשנות
האוקראינים לא מכירים את שרה נתניהו כמו שאנחנו מכירים ● הם לא מבינים את הנסיבות, ויש נסיבות ● בירנית גורן ניתחה את תקרית החלה של שרה נתניהו, פריים אחרי פריים, פירור אחרי פירור ● פרשנות
עוד 650 מילים ו-4 תגובותתא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון
תא"ל במיל' שאול חורב, לשעבר יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מאיום איראני ימי: "גם אנחנו חשופים שם לפגיעה, הם יכולים להציב עלינו איום ישיר" ● חורב מטיל ספק בכוחם של נתניהו וטראמפ ("מדינה שרוצה פצצה תשיג אותה"), ומותח ביקורת על כ"ץ, שהתגאה כי ישראל "הורגת איראנים" ● ראיון
עוד 2,000 מילים
המשטרה הפלסטינית איימה לעצור חברים בארגון גאה וקראה לציבור לדווח עליהם ● ראש הנציבות לזכויות אדם בגדה: "רבים הבינו את ההצהרה הזאת כקריאה לשפיכות דמים, וללקיחת החוק לידיים במעשי רצח מאורגנים"
הרשות הפלסטינית הודיעה כי היא אוסרת על ארגון פלסטיני למען זכויות להט"בים לארגן פעילויות כלשהן בגדה המערבית, ואיימה לעצור את חבריו בטענה שפעילותם מנוגדת ל"ערכי החברה הפלסטינית".
בשבת האחרונה שחרר דובר המשטרה הפלסטינית, לואיי ארזייקאת, הצהרה שלפיה פעילותו של ארגון אל-קאוס "פוגעת ומפרה את העקרונות והערכים הגבוהים ביותר של החברה הפלסטינית".
ארזייקאת גם האשים כי "גורמים חשודים" מנסים "לזרוע סכסוך ולערער את השלום הביתי בחברה הפלסטינית", וטען שהמשטרה תרדוף את פעילי אל-קאוס ותמסור אותם לרשויות במקרה שתלכוד אותם.
הוא גם קרא לאזרחים הפלסטינים לדווח על כל פעילות של אל-קאוס, והבטיח שהמודיעים יישארו אנונימיים.
אל-קאוס הוא ארגון לא ממשלתי שהוקם ב-2001 במטרה לתמוך בערבים ישראלים ופלסטינים הומוסקסואלים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרים.
על פי אתר האינטרנט של הארגון, הוא מחזיק משרדים במזרח ירושלים ובחיפה. כוחות הביטחון הפלסטיניים אינם מורשים להיכנס לאזורים הללו, על פי ההסכמים בין ישראל לאש"ף.
הצהרת המשטרה באה בעקבות פוסט שפרסם אל-קאוס בעמוד הפייסבוק שלו, ולפיו ב-4 באוגוסט הוא ארגן מפגש בשכם, בצפון הגדה המערבית, כדי לדון בפלורליזם המגדרי בעיר.
הארגון גם הודיע שהוא מתכנן לקיים "מחנה קווירי" ב-30 וב-31 באוגוסט, במיקום שיפורסם במועד מאוחר יותר.
על פי הפרסום, המחנה "יספק מקום מפגש לצעירים הומוסקסואלים, לסביות, בי-סקסואלים וטרנסג'נדרים מפלסטין, שבו הם יוכלו להתוודע למושגים הבסיסיים של פלורליזם מגדרי ולחקור את הצדדים השונים של המיניות שלנו".
לדברי הארגון, הוא "מהווה חזית של שינוי חברתי ותרבותי נמרץ בחברה הפלסטינית, בונה קהילות להט"ביות ומקדם רעיונות חדשים על תפקיד השונות המגדרית והמינית בפעילות פוליטית, במוסדות אזרחיים, בתקשורת ובחיי היומיום".
למרות שהרשות הפלסטינית אינה אוסרת בחוק על פעילות הומוסקסואלית, קהילת הלהט"בים הפלסטינית חיה בעיקרה במחתרת בשל דיכוי משפחתי, דתי וממשלתי, כך אמר לנו מקור המקורב לנושא, שהסכים לדבר בעילום שם.
אתמול בערב גינה אל-קאוס את הצהרת המשטרה כ"אומללה מאוד", ודחק ברשויות להתוודע אל עבודתו.
ארזייקאת גם האשים כי "גורמים חשודים" מנסים "לזרוע סכסוך ולערער את השלום הביתי בחברה הפלסטינית", וטען שהמשטרה תרדוף את פעילי אל-קאוס ותמסור אותם לרשויות במקרה שתלכוד אותם
הארגון ציין כי המשטרה שחררה את הצהרתה שעות ספורות לאחר "מתקפה חסרת תקדים של עשרות אנשים על דפי המדיה החברתית של אל-קאוס, לרבות איומים באלימות".
אתמול הצלחנו לאתר רק כמה פוסטים מאיימים בדפי המדיה החברתית של אל-קאוס. אבל לית' א-טמיזי, לשעבר עיתונאי ברשת החדשות אל-קודס, כתב בעמוד הפייסבוק שלו שהוא ספר 643 תגובות שנכתבו ביום ראשון בערב, בפרק זמן של שלוש שעות, על ידי פלסטינים נגד הקהילה הלהט"בית.
חנין מאיקי, מנכ"לית אל-קואס, אמרה לאתר החדשות אולטרא-פלסטין שלמרות הצהרת המשטרה, הארגון "ימשיך בפעילותו בחלקים שונים של פלסטין, כשהוא מביא בחשבון את האווירה הטעונה עקב ההשתלחויות במדיה וההסתה המשטרתית, כדי שלא נעמיד אף אחד מהפעילים או מהחברים שלנו בסכנה".
אחמד חרב, ראש הנציבות העצמאית לזכויות אדם, גינה בחריפות את דברי המשטרה וטען שהיא למעשה קוראת לאזרחים לקחת את החוק לידיים.
"הצהרת המשטרה הפלסטינית לגבי האיסור על מפגשים של 'גייז' ופעילים של אל-קאוס, האיום לרדוף אותם והקריאה לאזרחים לדווח בחשאי על 'חשודים' היא חמורה מאוד", כתב חרב בעמוד הפייסבוק שלו.
"היא מגיעה לרמה של קריאה ל'אלימות קהילתית והסתה לפשע'. רבים הבינו את ההצהרה הזאת כקריאה לשפיכות דמים וללקיחת החוק לידיים במעשי רצח מאורגנים. לא כך מטפלים בעניינים. לא כך מגנה המשטרה על אזרחיה", הוסיף.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם