מייד לאחר שזכה בבחירות בפעם הראשונה, לפני 30 שנה, הכריז בנימין נתניהו על כוונתו להקים ממשלה "מקצועית", ואף פנטז לרגע על התאמה בין התפקיד המיניסטריאלי ליכולות ולהכשרה של מי שימלא אותו: כלכלן לאוצר, משפטן למשפטים וכן הלאה.

משא ומתן ארוך ומביך להקמת הקואליציה, עטור בסחטנות כמנהג המקום, שיבש את תוכניותיו, ונתניהו למד את הלקח. כיום הפוליטיקה והנאמנות האישית מאפיינות לא רק את השיבוץ הפוליטי אלא גם את יחסו למִנהל הציבורי בכללותו.

בין אם מדובר בדובר הממשלתי, בראש שב"כ או בגורם המקצועי העומד בראש ועדה ציבורית – נתניהו מקפיד לבחור בדמויות הנעות על הרצף בין המקרי למביך, ופעם אחר פעם משדר שהדבר האחרון שחשוב לו הוא איכות התוצר המקצועי שלהן.

בין אם מדובר בדובר הממשלתי, בראש שב"כ או בגורם המקצועי העומד בראש ועדה ציבורית – נתניהו מקפיד לבחור בדמויות הנעות על הרצף בין המקרי למביך

לא בכדי חלק ניכר מהמינויים המופרכים כושלים עוד לפני שהערב יורד והיד חותמת עליהם, ומתחלפים במסגרת ביטול נמהר, סאגה מביכה, הודעות סותרות ומינוי חדש – לעיתים מביך או מופרך אף יותר מקודמו.

מפתה לייצר דאחקות, גיפים, ממים ויצירות בינה מלאכותית על כל סיבוב כזה, שאינו נעדר הומור משובח שאפילו סאטיריקנים מנוסים היו מתקשים להגות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד דוברו זיו אגמון לפני העלייה למטוס בוושינגטון, 12 בפברואר 2026 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

המראה של זיו אגמון, ספק דובר ספק ממלא מקום ראש הסגל, מקריא מדף נייר התנצלות עילגת על דברים שאמר בשיחה פרטית לצחי דבוש – בנו של חבר מרכז ליכוד שמונה לכתב צבאי בגלי צה"ל בשיאה של ההשתלטות הפוליטית על התחנה, רק כדי להפוך זמן לא רב לאחר מכן לדוברו של המאור הפוליטי, השר ניר ברקת – ואז מפנה את עיניו בחשש אל דמות עלומה בצד החדר ומלקק לאשת ראש הממשלה, אכן מגוחך ומצחיק מאוד.

וממילא אין לנו ציפיות מראש סגל של חונטה, שהוחלף בעדו נורדן – אדם המחזיק בכמה חשבונות "X" במקביל, מחמיא לעצמו בגוף שלישי, קורא לחברי כנסת לפרוץ לתא מעצר ולשחרר חשודים בבגידה עם קטאר, ומאמין בדיפ סטייט.

אותו הדבר לגבי תפקיד שהפך ממשרה רשמית חשובה בשלטון דמוקרטי – שאף נקראה באורווליאנית בשלב מסוים "ראש מערך ההסברה הלאומי" – לשק חבטות של הגברת הראשונה ולילקוט הכזבים הלאומי.

שרשרת המינויים המביכה הזאת אינה מייצגת רק חלמאות וכישלון ניהולי מפעים, אלא גם אידיאולוגיית כאוס של ממש, כזו החותרת תחת כל אמת מידה של חוק וסדר

הרי הראשון שאחז בתפקיד במיתוגו החדש, ניר חפץ, הועסק לאחר מכן כדוברה של משפחת נתניהו באופן לא חוקי, כשהוא מקבל שכר מהליכוד, ואז הפך לעד מדינה.

אחריו הגיע האקדמאי, ד"ר עומר דוסטרי, שהצטיין בהדרת עיתונאים ופוטר במוצאי שבת ללא שימוע, אך המשיך ללחך את פנכתו של הבוס כפיניאטה לאומית באולפנים; או אז מונתה טל גלבוע – שקנתה את תהילתה תחילה כפעילת זכויות בעלי חיים, עד שהתברר שאינה כזאת באמת – למשך פרק זמן קצר וכן הלאה. חד גדיא, חד גדיא.

הערב פרסמנו – לא רק זיו אגמון, גם לדוברת המיועדת של משרד ראש הממשלה, טל גלבוע, יש שלל התבטאויות עבר בעייתיות בהתכתבויות וברשת – על רוסים, הומואים ואוכלי בשר. באחד המקרים סירבה לסייע לילד חולה סרטן בן 8 בנימוק – "קרניסט שמת – פחות סבל" pic.twitter.com/8tfnDmXMhN

— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) March 28, 2026

ממשלת הכישלון המכוון

שרשרת המינויים המביכה הזאת אינה מייצגת רק חלמאות וכישלון ניהולי מפעים, אלא גם אידיאולוגיית כאוס של ממש, כזו החותרת תחת כל אמת מידה של חוק וסדר.

נתניהו גדל להאמין שאין פשלה מטורפת שלא ניתן להדביק ברוק ולצאת ממנה בשלום. אם מינויו של רוני בראון לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לפני 29 שנים, כמעט הסתיים בכתב אישום ובסיום משפיל של כהונתו הראשונה, הרי שכעת מתייחס ראש הממשלה למינויים בכירים בשירות הציבורי כאל גלגל מזל או רולטה בלאס וגאס. הפסד הוא זמני, ותמיד אפשר לקנות עוד ז'יטונים.

במובן הזה, אין הבדל מהותי בין ראש שב"כ לראש הסגל, בין יו"ר הרשות השנייה לבין יו"ר הוועדה לבחינת עתידה של גלי צה"ל. הטעות שלנו היא לנסות לבחון כל מינוי כזה בכלים הישנים: קורות חיים, ניסיון, הצלחות וכישלונות, אישור משפטי וכיו"ב. בפועל, רק דבר אחד חשוב – והוא נאמנות.

הטעות שלנו היא לנסות לבחון כל מינוי כזה בכלים הישנים: קורות חיים, ניסיון, הצלחות וכישלונות, אישור משפטי וכיו"ב. בפועל, רק דבר אחד חשוב – והוא נאמנות

המסר לעובדים בשירות הציבורי עגום במיוחד. הם לומדים על בשרם שממילא אין עוד חשיבות לתואר "פקיד ציבור", ולכן אפשר להשליך לפח הזבל כישורים, לקיחת אחריות, מצוינות ושאר ערכים מיותרים מפעם. כדי להתקדם צריך להפגין נאמנות שלטונית, וזאת תכפר גם על חוסר התאמה, התנהלות הזויה או אפילו חשדות בפלילים.

מי שמבצע את תפקידו נאמנה או אומר אמת לא רק מסתכן באובדן פרנסה, מעמד וקידום, אלא גם צפוי למתקפה חזיתית מופרעת מצד חיילי מכונת השיסוי, לאיומים והטרדות, ולבסוף לאובדן פוטנציאלי של שפיות.

לידיעת הגברת נעמי זיני, נשים משרתות בשב"כ והן בזכות עצמן. אנחנו בשנת 2026. pic.twitter.com/tOB9FxxT9a

— קארין אלהרר | Karine Elharrar (@KElharrar) April 7, 2026

כאשר נבחר לתפקיד ראש שב"כ דוד זיני, התחולל קרב אימתני בתקשורת בין אלה שחרדו מפני השקפת עולמו ומה שכונה "בית גידולו" החרד"לי־משיחי, לבין אלה שזעמו על פסילתו "רק בגלל שהוא חובש כיפה". עיתונאי המגזר נעמדו בתור כדי להגן על זיני, על אף האופן העקום שבו נבחר לתפקיד וההסדרים התמוהים שליוו את מינויו.

מאז התברר שאחיו חשוד בהברחת סחורות לעזה, ורעייתו מציגה את עצמה במכתב לעובדות ולעובדים כ"אשת ראש הארגון" – ועל הדרך מפלה לרעה את עובדות שירות הביטחון הכללי, המהוות יותר משליש.

הנרמול של מינויים קלוקלים, מבחני נאמנות לשליט ולרעייתו, קיצורי דרך, פיטורים באבחה ללא הנמקות, ולבסוף תגמולים תמוהים כמו הדלקת משואה – נועדו לייצר למנהיג יותר "משילות", שהיא שם מכובס לרודנות

במילים אחרות: היא למדה פרק חשוב מ"הגברת הראשונה", וקשה להאמין שעשתה זאת ללא ידיעת בעלה, ראש שב"כ. אז אולי "בית גידול" וערכים בסיסיים בכל זאת רלוונטיים?

את המסלול החדש בשירות הציבורי יש לבחון כעוד אבן בהפיכה משטרית לכל דבר. הנרמול של מינויים קלוקלים, מבחני נאמנות לשליט ולרעייתו, קיצורי דרך, פיטורים באבחה ללא הנמקות, ולבסוף תגמולים תמוהים כמו הדלקת משואה – נועדו לייצר למנהיג יותר "משילות", שהיא שם מכובס לרודנות.