מאת אבנר הופשטיין
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
מה שנתניהו למד בקדנציות האחרונות זה שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא משנה. תמנה אנשים לא מתאימים, תשדוד את תקציב המדינה, או בכלל אל תעשה תקציב שנתיים וחצי, או תעשה עסקאות צוללות מאחורי גבה של מערכת הביטחון, או תביא אסון של 1200 אזרחים מתים ו- 250 חטופים, או תמשוך מלחמה על שנתיים וחצי בלי לנצח, או תחריב שני חבלי ארץ. שום דבר לא משנה – הקופים יצביעו אותו הדבר. כל אחד למפלגה של המגזר שלו, והמאזן משתנה לאט רק ע"י השרצה.
הדבר השני שלמד הוא שכדי להיות ראש ממשלה, לא משנה כמה הצביעו בשבילך, כל עוד אתה מקבל את המנדט להקמת הממשלה. מרגע שהמנדט שלך, תבטיח כל מה שצריך להבטיח, לא משנה כמה מופרך, תעביר איזה חוק שתצטרך, תמנה כמה שרים למשרדים מופרכים שתצטרך, ותשחד (בכספי הציבור) את דרכך להקמת קואליציה וללשכת ראש הממשלה.
לדעתי האמת פחות מתוחכמת. לנתניהו אין באמת זמן לג'נגל בין מיליון משימות והוא מתעדף. אין לו עוזרים שהוא יכול לסמוך עליהם אז ככל הנראה הוא מסתמך על הילד ז' שיביא לו עוד טופז לוק. מה שמעניין את נתניהו לעניות דעתי הבלתי נחשבת, איך לצאת נקי מהמשפט. כל השאר תפל, כשהביטחון קצת מעל השאר אבל לא מעל למשפט. הנאמנות העיוורת של אוהדיו, שלשכתו מאמינה שהם בבונים, היא המאפשרת לנתניהו לבצע טעויות מביכות עד קולוסאליות. אין לנו ברירה אלא לסמוך על שומרי הסף המתמעטים שילחמו עבורינו עד שיגיעו הבחירות ונעיף את חלום הבלהות הזה מחיינו.
כמו באיראן כך גם בישראל. הכוחות הדמוקרטיים ניגפים בפני כוחות הדיקטטורה האיסלאמית או היהודית שבה שולטים מנהיגים מושחתים, לוקחי שוחד, גנבים ועבריינים. ההבדל המהותי, הגדול, העצום והיחיד בין שתי הדיקטטורות שבאיראן כבר שנים ארוכות יורים למוות במפגינים ברחובות, או שממיתים אותם בתלייה או באמצעים אחרים לאחר שהם נקטפים למעצר. בישראל בסך הכל מפוצצים את המפגינים במכות, מטיחים אותם לרצפה ו/או עוצרים אותם ללא שום סיבה. תנו לדיקטטור ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו עוד כמה שנים טובות בשלטון, והוא יהפוך אותנו לאיראן על מלא. תסמכו על מי שפעם אמר שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משמונה שנים בתפקיד או שראש ממשלה שמסובך בחקירות פליליות צריך להתפטר. העוד יותר גרוע והגרוע ביותר עוד לפנינו.
וכמובן שגם ההתרחקות מהרחש בחש של "בגידה מבפנים" משרתת בעת הזו רק אדם אחד. את הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות), ורוצח 46 החטופים, ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו. מכמה סיבות: אחת, היא יוצרת לדוד זיני הילה של ראש שב"כ ממלכתי ולא משיחי, כפי שהוא באמת ובכך היא מכשירה צעדים שנויים במחלוקת של השב"כ בחודשים הקרובים. למשל, חוות דעת של זיני כראש שב"כ לשופטי קרקס שקרניהו על כך שמטעמים של בטחון המדינה נבצר משקרניהו להמשיך להעיד בחקירה הנגדית במשפטו. למשל, אם בכל זאת יתקיימו בחירות בישראל ב-2026 (ולדעתי לא יתקיימו) יגיש השב"כ לוועדת הבחירות המרכזית חומר חסוי התומך בפסילת חלק מהרשימות הערביות. שתיים, היא מרחיקה משקרניהו עוד יותר את הסכנה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית לשואת 7 באוקטובר. הרציונל הוא כזה: אם ראש השב"כ אומר שלא היתה בגידה מבפנים, אלא זהו רק כשל מערכתי, לא צריך ועדת חקירה ממלכתית, כי אם אין עננה, לא צריך להסיר אותה.
תמיד צריך לזכור עובדה אחת. ביבים שקרניהו הוא הפוליטיקאי היחיד בישראל שמחשב תמיד עשרה צעדים קדימה עם תכניות חלופיות ותוכניות גיבוי (אם משהו משתבש) מירושלים ועד קמצ'טקה הדרומית. כאשר חובת הנאמנות האישית היא העקרון מספר אחת במנויים שמבצע שקרניהו, ברור לחלוטין שגם מינויו של דוד זיני כראש שב"כ חייב לספק לביבים שקרניהו את התועלת הפוליטית הדרושה רק לו, בכל רגע נתון, על פי הנסיבות המשתנות.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו