מי שעקב אתמול אחרי הדיונים בבג"ץ בעניין גיוס החרדים לצבא הבין כי כל המערכות הרימו ידיים דווקא בימי מלחמה שבהם הרמטכ"ל מניף עשרה דגלים אדומים וטוען כי הצבא עומד לקרוס לתוך עצמו בגלל מצוקת כוח אדם לוחם.

לאורך כל שעות הדיונים עלתה תחושה של התחמקות מכוונת עד כדי חוסר אונים של כולם. הממשלה מסיבותיה לא רוצה לעשות דבר מעבר למה שהיא עושה (וזה כמעט כלום); הצבא מביא את הנתונים אבל לא יכול לכפות מציאות אחרת; והמשטרה פשוט לא מעוניינת וגם לא מסוגלת להשתתף בתהליך הגיוס בכפייה של החרדים.

נציגת המשטרה, תת-ניצב מיכל וגנר, הציגה בבג"ץ תמונה מבצעית שמאפיינת את משטרת הקומיקאי הצרפתי לואי דה-פינס, ולא את גוף האכיפה הראשי של מדינת ישראל. לדברי וגנר, המשטרה לא יכולה להעמיד ניידת לטובת מעצר עריק משירות צבאי, מכיוון שחסרות לה בכל שעה נתונה מאה ניידות לצרכים מבצעיים דחופים יותר.

נציגת המשטרה, תת-ניצב מיכל וגנר, הציגה בבג"ץ תמונה מבצעית שמאפיינת את משטרת הקומיקאי הצרפתי לואי דה-פינס, ולא את גוף האכיפה הראשי של מדינת ישראל

וכך, עריק שנעצר במקרה נלקח מייד לתחנת המשטרה הקרובה, משם עוברת השמועה מפה לאוזן. עד מהרה נוהרים לשם המוני חרדים, נוצר אירוע הפרת סדר, והמשתמט משוחרר לקול צהלות המפגינים.

חרדים מפגינים נגד מעצר עריקים שלא התייצבו לגיוס, מול כלא 10 בבית ליד, בסמוך לנתניה, 14 באוגוסט 2025 (צילום: טל גן/פלאש90)

השופטים נדהמו, ולא בפעם הראשונה בדיון הזה. "זה חידלון מוחלט. אתם נותנים כוח להמון ואין שלטון חוק", הטיח המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, בתנ"צ וגנר, שניסתה להעביר את האשמה גם לצבא שלא משתף פעולה עם המשטרה למרות הפניות הרבות.

"בזבזנו עשרת אלפים שוטרים על אירועים של חרדים נגד גיוס", סיכמה וגנר את הדברים, או בקיצור: נמאס לנו כבר מהסיפור הזה. תעזבו אותנו. יש לנו משימות רציניות יותר על הראש.

כל הדיון אתמול, להזכיר, היה בעקבות החלטה של בג"ץ בסוף נובמבר 2025 לחייב את הממשלה לנקוט בפעולות אפקטיביות, פליליות וכלכליות "כדי להגיע למצב שוויוני שבו שיעור המשתמטים החרדים לא יהיה נמוך משל האחרים". מבחינת הנתונים מדובר ב-82 אלף צעירים בגילאי גיוס שנשארים בבית, כ-75% מתוכם הם חרדים.

"בזבזנו עשרת אלפים שוטרים על אירועים של חרדים נגד גיוס", סיכמה וגנר את הדברים, או בקיצור: נמאס לנו כבר מהסיפור הזה. תעזבו אותנו. יש לנו משימות רציניות יותר על הראש

שופטי בג"ץ תבעו מהממשלה לגבש תוך 45 ימים מדיניות מעשית שתביא לשינוי ממשי. מכיוון שלא נעשה דבר, הגישו ארגונים אזרחיים עתירות על ביזיון בית המשפט. העותרים בחלקם תבעו לחייב בסנקציות אישיות את שרי הממשלה ואפילו להוציא נגדם צווי מעצר על אי מילוי פסקי דין.

המשנה לנשיא בית המשפט עליון, השופט נעם סולברג (במרכז), בראש ההרכב שדן בבג"ץ גיוס החרדים, 12 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ובכל זאת, כולם שותפים למחדל הגיוס, אבל נראה שהממשלה כמעט גאה בזה. האינטרס הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו גובר על הכול, ושלמות הקואליציה היא המלחמה הקיומית האישית שלו, שגלשה אתמול גם לאולמות ומסדרונות בג"ץ.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס, אולי המומחה מספר אחת בממשלה לענייני חרדים, הסביר בשוויון נפש כי הממשלה עושה את כל מה שהיא יכולה במציאות הנוכחית.

צעדים אפקטיביים? פוקס טען כי הממשלה לא יכולה לעשות הרבה בלי חקיקה. מה זו חקיקה? פוקס הסביר בעצם שזהו חוק הפטור מגיוס שמקדם ח"כ בועז ביסמוט עבור הממשלה והחרדים.

ההונאה כאן זועקת לשמיים. כולם יודעים שחוק הפטור מגיוס נועד להרחיק את תלמידי הישיבות ואת החרדים בכלל מלשכות הגיוס, ולכן הסיעות החרדיות כל כך תומכות בו.

ההונאה כאן זועקת לשמיים. כולם יודעים שחוק הפטור מגיוס נועד להרחיק את תלמידי הישיבות ואת החרדים בכלל מלשכות הגיוס, ולכן הסיעות החרדיות כל כך תומכות בו

אילו הייתה הממשלה רוצה חוק גיוס אמיתי, נתניהו לא היה מסלק מתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון את ח"כ את יולי אדלשטיין ומקדם את החוק האפקטיבי שאדלשטיין הציע. במקביל הממשלה מאריכה היום את השירות של החיילים הסדירים ומוסיפה חטא על ביזיון הפטור הזה.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס מגיע לדיון בבית המשפט בנושא גיוס חרדים לצה"ל בבית המשפט העליון בירושלים, 12 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופטים בבג"ץ תבעו ממזכיר הממשלה תשובות אחרות. שאלות ההבהרה שלהם שיקפו מורת רוח אבל בעיקר ייאוש. "ברגע זה אין חוק. מה אתם עושים? אתם מטביעים את כולם בסבך הביורוקרטיה", התלונן ראש ההרכב סולברג. "תוך 40 שנה הכול יסתדר", הוסיפה בציניות השופטת דפנה ברק-ארז.

"ברגע זה אין חוק. מה אתם עושים? אתם מטביעים את כולם בסבך הביורוקרטיה", התלונן השופט סולברג. "תוך 40 שנה הכול יסתדר", הוסיפה בציניות השופטת ברק-ארז

פוקס לא התרשם מדי מהערות השופטים. גם הוא שותף בכיר למסע של שרי הממשלה וחברי הקואליציה נגד מערכת המשפט, החל בשופטי בג"ץ ועד ליועצת המשפטית לממשלה שנציגיה בדיון אתמול התייצבו גם הם נגד עמדת הממשלה ופעולותיה האפסיות. לפוקס עצמו אין פתרון מיידי והוא גם לא חותר לכך.

"מצב כאוטי", סיכם מזכיר הממשלה את המצב הנוכחי. "עושים מבצעי מעצרים, שולחים יס"מ לבני ברק? זה יביא מגויסים?" בעניין הזה הוא אכן צודק, אם חוזרים לרגע לכאוס בבני ברק לפני חודשיים, אז נשלחו שתי חיילות להעביר צווים למלש"ב חרדי, מה שהוציא את כל העיר החרדית להפגנות אלימות.

מה פוקס בכל זאת מציע? לפני שנה, הוא סיפר, ביקר ראש הממשלה יחד עם פוקס ועוזריו האחרים בחטיבת החשמונאים החרדית למחצה. נתניהו ניהל שיחה עם חיילים שאחים שלהם לומדים בישיבות. "אם אתם רוצים שנמשיך לבוא לצבא אל תוציאו את האחים שלנו מהישיבות", הם אמרו לנתניהו.

הפעם השופטים לא התאפקו. "אתה רוצה שהמשפחות האלה יקבעו מי מתגייס ומי לא?" הם התריסו כלפי מזכיר הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת ביקר בבא"ח חטיבת חשמונאים, במחנה תבץ שבבקעת הירדן. 15 ביולי 2025 (צילום: חיים צח/לע"מ)

השופטים לא קיבלו אתמול החלטה – וגם אם יקבלו, שוב אי אפשר יהיה לאכוף אותה. זו תמונת המצב כאן כבר 78 שנים. חרדים לא הולכים ולא ילכו לצבא.

עו"ד שמואל הורביץ, שייצג בדיון אתמול את ועד הישיבות, הסביר שסנקציות מכל סוג שהוא לא יעזרו כאן. "אם אתה נותן לחרדי או מונע ממנו עשרת אלפים שקל אתה לא תגרום לו לחלל שבת", אמר הורביץ, "יש נושאים שבית המשפט לא יכול לפתור".

הורביץ צודק, למרבה הצער. צודקת גם האמא מארגון "ערה בלילה" שזעקה אתמול לעבר השופטים: "אנחנו דורשות שוויון. כבר 914 יום למלחמה. מאסנו. עוד חודשיים ועוד חודשיים ושום דבר לא קורה. אנחנו נשחקים. אמא אחת בחרדה ואמא שנייה יושבת לשולחן של שבת וחיים טובים".

או בקיצור, ביזיון כללי.