בקצרה:

• היועמ"שית הנחתה לדחות עד לאחר הבחירות כנס ממלכתי לזכר הרב עובדיה יוסף, מחשש שהאירוע יהפוך לתעמולת בחירות עבור מפלגת ש"ס.
• ש"ס ניהלה מאבק משפטי נגד ההנחיה, שכלל פנייה לוועדת הבחירות ועתירה לבג"ץ בטענה "הפליה לעומת אירועי הזיכרון ליצחק רבין".
• סערה ציבורית נוצרה סביב החלטת היועמ"שית. פורסמו אודותיה הצהרות ופרסומים כוזבים ומטעים, בעיקר בערוץ 14 ומטעם מפלגת ש"ס.

לפי דוח של העין השביעית מ-2024, ערוץ 14 חוטא באופן שיטתי בפרסום מידע כוזב, ובכלל זה מקרים מתועדים של הטעיה בעובדות. הסערה סביב הכנס לזכר הרב עובדיה יוסף ממחישה את אותו דפוס מוכר.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• החוק קבע שלמשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי. 
• החוק לא נכנס לתוקף, כיוון שבג"ץ השהה אותו בצו ארעי בתוך יממה מאישורו ואחר כך פסל אותו כליל.
• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילי חובה, בהם כ-7,000 לוחמים; אנשי מילואים מגיעים ל-80-100 ימים בשנה, במקום היעד של כ-42 ימים בשנתיים.
• כ-80% מהמשתמטים מצה"ל חרדים, אך מתוך 422 כתבי האישום שהוגשו נגד משתמטים ב-2025 הוגשו כ-81 בלבד נגד חרדים (19%), וב-2026 – רק 10%.

מאז פג תוקפו של החוק שהעניק פטור זמני לתלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, החוק קובע שכל הגברים הצעירים החרדים בגיל ובמצב הבריאותי המתאימים לגיוס צריכים להתגייס כמו כולם (בניגוד לערבים, שפטורים משירות במסגרת החלטה ביטחונית חוקית). אבל בפועל, רובם הגדול אינם מתגייסים, וכמעט שלא מתנהלים נגדם הליכים בשל כך. 

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בחודשים האחרונים, חברי כנסת בקואליציה ותומכיהם תוקפים שוב ושוב החלטות של ועדת הבחירות המרכזית, ושל יו"ר הוועדה, סגן נשיא בית המשפט העליון נעם סולברג.

גורמים באגודת ישראל אף מסרו לתקשורת הצהרה שקרית, לפיה "יש להם תחושה של ניסיון לגנוב את הבחירות", כביכול. ההצהרות הללו, שאינן מבוססות על עובדות או היגיון כלשהו, זוכות לתהודה רבה ברשתות החברתיות.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הטענה שהשופט נעם סולברג פועל בשיטתיות מתוך עוינות אידיאולוגית לימין מופרכת החל מן העובדה הראשונה: אחד מיסודות הטענה – שסולברג "אישר את מינוי יצחק עמית" לנשיא העליון – אינו נכון.

בג"ץ דחה על הסף את העתירה נגד מינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון בהרכב השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וחאלד כבוב. סולברג לא ישב בהרכב.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

המערכת הפוליטית והרשתות גועשות: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, אסר על העברת מידע מהקלפיות על זהותם של המצביעים בזמן אמת; שר התקשורת שלמה קרעי, דוברי הליכוד וערוץ 14 מאשימים את סולברג ב"גניבת בחירות", לא פחות. כן טוענים דוברי הממשלה כי סולברג "נותן גיבוי לנרטיב של השמאל", כביכול.

טענות מתלהמות אלה אינן עומדות במבחן הנתונים. ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר חלה על כל המפלגות ונשענת על עקרונות הגנת הפרטיות וסודיות הבחירות, לא על שיקול פוליטי; ועדת הבחירות כוללת נציגי ליכוד וש"ס.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

מאז שנכנס לתפקידו בסוף 2022 משבש שר המשפטים יריב לוין את עבודת הוועדה לבחירת שופטים ומעכב במשך חודשים ושנים מינוי של שופטים בכל הערכאות במערכת המשפט. כתוצאה מכך, במערכת חסרים יש עשרות תקני שופטים שאינם מאוישים. 

כמה תקני שיפוט עומדים ריקים, ומי צריך לאייש אותם?

לפי החוק הקיים מאז 2008 שופטים נבחרים בוועדה לבחירת שופטים, בה חברים שר המשפטים ושרים וח"כים נוספים המייצגים את הממשלה והכנסת, נשיא בית המשפט העליון ושופטים נוספים, וכן נציגי לשכת עורכי הדין. שלושה חברי קואליציה חברים כיום בוועדה: לוין, שרת ההתיישבות אורית סטרוק וח"כ יצחק  קרויזר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

שרים בממשלה, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודפים את הטענות על פגיעה בדמוקרטיה כאשר הם מייחסים את הביקורת לאופוזיציה ולארגוני המחאה – כלומר, צובעים את הביקורת כ"פוליטית". הם אף טוענים שה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית) שהובילו הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

אבל במציאות, בית המשפט הגבוה לצדק, בהרכבים מורחבים, קבע פעמיים בתוך שנתיים כי מהלכי הממשלה פוגעים במאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה. בהרכבים הללו השתתפו גם שופטים שמרנים, וחלקם פסלו גם הם את החלטות הממשלה והחוקים שיזמה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.