במשך עשורים המערב מנהל משא ומתן עם המשטר האסלאמי הטרוריסטי באיראן בתקווה להגיע להסכם. אך כאיראני אני מבקש להבהיר מדוע לעולם לא יהיה הסכם עם המשטר האסלאמי. אף אחד לא מכיר את המשטר האסלאמי טוב יותר מהעם האיראני.

נולדתי וחייתי באיראן תחת שלטון המשטר האסלאמי. במשך חמישה עשורים המשטר שיקר לעם האיראני ולא קיים אף הבטחה, עוד לפני המהפכה. החל מחומייני שהבטיח חשמל חינם, חינוך חינם, מים חינם, שירותי בריאות חינם, תחבורה חינם וחלוקה של הכנסות הנפט. חומייני גם הבטיח שלאחר המהפכה יפרוש מהשלטון ויישאר רק מנהיג דתי. אך הוא שיקר.

לא רק שאף אחת מההבטחות לא התקיימה – העם האיראני נעשה עני יותר, ואפילו כשהוא משלם על חשמל, פעמים רבות אין חשמל. נשים אולצו ללבוש חיג'אב, חוקי השריעה הפכו לחוקי המדינה, והעם איבד את חירותו וזכויותיו. כספי הנפט הושקעו בתוכנית גרעין, במימון ארגוני טרור כמו חזבאללה, החות'ים, חמאס, משטר אסד ומיליציות שיעיות בעיראק. מיליארדי דולרים הושקעו גם בתוכנית טילים בליסטיים.

לפני המהפכה האסלאמית, האיראנים נסעו לאירופה לחופשות וחיו חיים טובים ומשגשגים, אך הוטעו על ידי אייתוללה דתי, למרות שמעולם לא דמיינו שישקר וירמה אותם. הם חשבו שהוא אדם צדיק שרוצה לשפר את חייהם. אך בפועל העם האיראני הידרדר לעוני, איבד זכויות בסיסיות, האינטרנט מצונזר, המידע מוגבל, ואין תקווה כל עוד המשטר האסלאמי בשלטון.

כילד באיראן הייתי מרים את עיניי ורואה מנופים, ולא כדי לבנות בתי ספר, בתים, אוניברסיטאות או בתי חולים, אלא מנופים ששימשו לתליית גברים ונשים חפים מפשע שהעזו להתנגד למשטר. אם השתמשו במנופים לתלייה במקום לבנייה, האם לדעתכם תוכנית הגרעין היא לצורכי אנרגיה? אם הם שיקרו לעם שלהם ולא קיימו הבטחות, האם יקיימו הסכמים עם ארה"ב והמערב?

העם האיראני חי תחת המשטר כבר 47 שנים. המשטר מציג מועמד קיצוני ומולו "רפורמיסט" כדי להפחיד את הציבור, לגרום לו להצביע, ואז משתמש בכך כתעמולה כאילו יש דמוקרטיה. אך שום דבר לא השתנה – לא עם רפורמיסטים ולא עם קיצוניים. העם נשכח והמצב רק הידרדר.

70 אחוזים מהאיראנים הם מתחת לגיל 40, כלומר לא היו חלק מהמהפכה ב-1979. הם רוצים חיים נורמליים, חופש, תקווה, יציבות ושלום, אך יודעים שזה בלתי אפשרי כל עוד המשטר בשלטון. לכן בינואר הם יצאו לרחובות במיליונים בידיים ריקות והתמודדו מול משטר אכזרי.

עשרות אלפים נהרגו, ועד היום מפגינים מוצאים להורג. אחי עצמו נורה, נפצע ונמצא עדיין בכלא. העם האיראני מעדיף מלחמה שתסיים את הסיוט מאשר חיים של פחד וייאוש מתמשך. אז האם משטר שלא היה ישר עם עמו, יהיה ישר עם המערב שאותו הוא רואה כאויב?

70% מהאיראנים מתחת לגיל 40, כלומר לא היו חלק מהמהפכה ב-1979. הם רוצים חיים נורמליים, חופש, תקווה, יציבות ושלום, אך יודעים שזה לא אפשרי כל עוד המשטר בשלטון

בליל הפסקת האש קיבלתי הודעה מאישה בת 42, אם לשני ילדים. היא אמרה שהעם באיראן לא מפחד מהפצצות, אלא מפחד שהמשטר יישאר. תחשבו על זה רגע. היא אמרה: "אני מקווה שארה"ב וישראל ימשיכו עד שהמשטר יושמד לחלוטין".

זהותו של המשטר האסלאמי היא ג'יהאד – הפצת המהפכה וייצוא טרור למדינות שכנות ואף לאמריקה הלטינית ואפריקה. מטרתו היא להשמיד את ישראל ולהניף את דגל האסלאם בהר הבית.

כשגדלתי לימדו אותנו שבסופו של דבר יכבשו את אמריקה ויהפכו את הבית הלבן למסגד. כל בוקר צעקנו בבית הספר "מוות לאמריקה ומוות לישראל". זו מהות המשטר. הם מאמינים שעליהם ליצור כאוס כדי להביא את האימאם ה-12, המהדי. אם ישנו זאת – יאבדו את קיומם. מה שהמשטר עשה גרם לעם האיראני להזדהות עם ישראל ולהבין שיש אויב משותף.

לכן העם האיראני תומך בניצחון של ישראל וארה"ב. 98% מהעם מתנגד למשטר ורוצה חופש. יש פתגם פרסי: "המלחמה הראשונה עדיפה על השלום האחרון" – עדיף להילחם עכשיו ולסיים, מאשר לחיות בלי שלום.

אני קורא לישראל ולאמריקה להמשיך עד קריסת המשטר. אז איראן תהפוך מאויבת מספר אחת לידידה ובת ברית של ישראל וארה"ב. התמורה תהיה גדולה ושווה את המחיר.

רמין פרסא נולד באיראן וגלה ממנה לאחר שהתנצר והפך לציוני ותומך ישראל. כיום הוא מתגורר בישראל, ופעיל בשגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים.