תהיה תוצאת הדיון בעתירות להדחת איתמר בן גביר היום (רביעי) בבג"ץ אשר תהיה, אפשר כבר לקבוע כי הדמוקרטיה הישראלית הפסידה – אם לא הפסד משפטי, אז לפחות הפסד מהותי.

היא הפסידה בין אם בג"ץ ייעתר ויאפשר את פיטוריו של השר לביטחון לאומי, שהפך את המשטרה לזרוע ארוכה וגזענית של השלטון, ובין אם יחפש פשרה כלשהי בין עמדת היועצת המשפטית לממשלה, המצדדת בעותרים, לבין סירובו של ראש הממשלה – פשרה שתאפשר לעגלה לקרטע עד הבחירות, בלי להידרש לאיום במשבר חוקתי.

הכישלון אינו של בג"ץ, כמובן. הוא נדחק שוב לפינה ונדרש להוציא את הערמונים מהאש ולבצע ניתוח לב פתוח, מסובך ומסוכן, בגוף שמערכותיו השונות מצויות על סף קריסה.

הכישלון אינו של בג"ץ, כמובן. הוא נדחק שוב לפינה ונדרש להוציא את הערמונים מהאש ולבצע ניתוח לב פתוח, מסובך ומסוכן, בגוף שמערכותיו השונות מצויות על סף קריסה

תמונת הרנטגן של מדינת ישראל באביב 2026 משקפת מצב אבסורדי: שלטון ריכוזי משתלט על מערכות אכיפת החוק ומכפיף את המשטרה ושב"כ לצרכיו האידיאולוגיים. הוא משתיק את היועצת המשפטית לממשלה, משפיט את הייעוץ המשפטי של הכנסת ומאיים על היועצים המשפטיים ברשויות המקומיות והציבוריות.

במקביל, הוא מרוקן את ועדותיה מתוכן, ממנה דמויות מופרכות בוועדות המינויים ומאיין את שומרי הסף בביקורת המדינה ובנציבות שירות המדינה – וכן הלאה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לפני הדיון בבג"ץ על הדחתו, 15 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואז, לאחר שרוקן מתוכן כמעט כל שומר סף פוטנציאלי המאיים על משילותו, הוא מותיר את בג"ץ לבדו – אחרון על הסיפון – נאבק באמצעות דלי מחורר לרוקן את המים בחזרה לים. וכשהוא עושה זאת, הוא כמובן מאשרר לכאורה את "ההאשמה" המקורית שבג"ץ מושל במדינה ולכן "חותר נגד החלטת הבוחר".

נקודת הנחמה האחרונה של המחנה הליברלי

בשנתיים האחרונות התרגלנו למצב שבו כל סוגיה ומחלוקת מובאות לפתחו של בג"ץ: מהשאלה מי יתגייס, דרך הצבעה על חוקים רגילים או סתמיים, ועד מינוי ראש שב"כ וראש המוסד. מה שהיה אמור להיות מחסום אחרון, לאחר שכלו כל הקיצין, הפך לסטנדרט: כבר בתחילת הדרך מחפשת העיתונות, בצדק מבחינתה, את סימני הנפט ש"יעזרו בבג"ץ".

חברת הכנסת גלית דיסטל־אטבריאן פתחה השבוע מבערים בצעקות על כל שדרת הייעוץ המשפטי של הוועדה המיוחדת (והלא תקינה, חשוב להזכיר) שהוקמה כדי להכשיר חוק תקשורת חדש ומושחת. המחזה המבעית של פקידי ציבור נכלמים, המנסים לעשות את מלאכתם מול מחוקקת המשתוללת עליהם עד שנאלצו לקום ולעזוב את הוועדה, אינו חדש.

באכזבה החמוצה הזאת, שעלולה לבוא גם כעת בעקבות חשש של העליון לתמוך בפיטורי שר שמעל באמון הציבור והשתמש במשטרה כבשלו, טמון המוקש שעלול להקריס את בג"ץ

הייתה רק נקודת נחמה אחת: אם כל הייעוץ המשפטי עוזב את הוועדה במחאה כאיש אחד, זה "יעזור לנו" (לשוחרי הדמוקרטיה, לליברלים, למי שעדיין מאמין בחוק ובסדר) בבג"ץ.

אותו הדבר סביב מינויו של תא"ל במילואים רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. השלטון האביס את הוועדה למינוי בכירים בדמויות בעייתיות, שאחת מהן סוחבת עימה חשש לניגוד עניינים מובהק (פרופ' טליה איינהורן, שבנה מבוקש על ידי רשויות החקירה בעקבות מעורבותו בפרשת קטאר־גייט וההדלפה ל"בילד"), ושלושה נוספים המצטיינים בעיקר בנאמנותם לשלטון.

כעת התקווה שנותרה היא שבג"ץ יתרשם מעמדת המיעוט של חבר הוועדה, השופט אשר גרוניס, ויפסול את החלטת הוועדה בשל חוסר סבירות קיצוני.

טוב, זה מלטדאון יוצא דופן גם במונחי הקואליציה הנוכחית, כנראה שהסטרס מהפריימריז נותן אותותיו. שלוש נקודות הסתכלות על הקטע הבא ברשותכם:

1. כמובן הספורט הלאומי של הקואליציה הזאת, יש לך יכולות נמוכות בניהול וקידום? אין שום בעיה! תשליכו הכל על הייעוץ המשפטי ותחתכו הפסדים בבייס.

2.… pic.twitter.com/WUkNLHo7rb

— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) April 13, 2026

הדפוס הזה חוזר על עצמו יותר מדי פעמים. ואז כאשר בג"ץ אינו מצליח לשמש בלם חזק דיו למגמות שלטוניות עכורות, בעיקר בשל מגבלות משפטיות או הבדלי גישות משפטיות, מגיעה האכזבה. הרי תלינו בו תקוות רבות – והינה אנחנו מאבדים גם אותו. ציפינו שיפגין עמוד שדרה, והוא, נעבעך, נצמד לדקדקנות משפטית.

באכזבה החמוצה הזאת, שעלולה לבוא גם כעת בעקבות חשש של העליון לתמוך בפיטורי שר שמעל באמון הציבור והשתמש במשטרה כבשלו, טמון המוקש שעלול להקריס גם את בג"ץ. כמו חייל נאמן וחזק שנסמכים על גבו החסון ומעמיסים עליו את הפק"לים של כל המחלקה, "כי הוא יכול" – עד שבסוף הוא בקושי מצליח לעשות צעד אחד בלי למעוד.

לא בכדי הכריז עדר הפשיסטים, בראשות פעילי ימין קיצוני כמו שפי פז, על כוונתו לעלות היום על בית המשפט העליון כדי להילחם בשופטים "השודדים", בצירוף סרטון שבו הם אשכרה מפוצצים את המשכן החוקי הבכיר של ישראל. הם יודעים היטב לזהות הזדמנות.

החזית הליברלית צריכה לשאוף לקימום מחדש של מערכות שומרי הסף הוותיקות – אלה שבולמות מגמות לפני שהן מגיעות לבג"ץ ומהוות תשתית איתנה מתחת לקומת בג"ץ

כמובן, משטרת בן גביר לא עיכבה איש לחקירה על ההסתה המטורפת הזאת לאלימות – שלו הייתה מגיעה מגורם ערבי, הייתה מביאה מייד לחקירת שב"כ ולמעצרים מנהליים.

כדי לאגור כוחות למאבקים הבאים על עתיד הדמוקרטיה, בג"ץ זקוק להפוגה. השיטה שלפיה הילדים מתקוטטים והוא נדרש להפריד ביניהם מחייבת אותו לקפוץ ראש אל תוך הבוץ העכור של השיח הישראלי הרעיל. זו בדיוק המטרה של סוכני ההפיכה המשטרית: להראות ש"האליטה" המשפטית אינה אליטה, אלא עוד שחקן פוליטי אינטרסנטי – עוד במה לסוכני כאוס כמו ח"כ טלי גוטליב.

יום רביעי, 15.4, בשעה 09:30
כולנו באים להגיד לשודדים בגלימות:
לא תדיחו שר מכהן מאחורי דלתיים סגורות! pic.twitter.com/UIqUlYpJXI

— sheffi paz • שפי פז (@sheffipaz) April 13, 2026

לכן, החזית הליברלית צריכה לשאוף לקימום מחדש של מערכות שומרי הסף הוותיקות – אלה שבולמות מגמות לפני שהן מגיעות לבג"ץ ומהוות תשתית איתנה מתחת לקומת בג"ץ: עיתונות לוחמת, פרקליטות חזקה, חברה אזרחית, יועצים משפטיים, מבקר המדינה ועוד. המגמה הזאת צריכה להיות משימה מוצהרת, כחלק מהדרישה לחילופי שלטון.