"העם בחר", מרבים נציגי הליכוד לומר שוב ושוב בראיונות. מצדיקים לכאורה בנימוק דמוקרטי כל מהלך של הפיכה שלטונית, מחדל ביטחוני, הפקרת חטופים או מלחמה בשבע זירות.

יום הזיכרון ויום העצמאות הם ימים בהם אפשר היה לראות את המציאות הדמוקרטית בבהירות. לא רק דרך פריזמה פוליטית שבה התחברו אינטרסים של ימין קיצוני עם משתמטי הגיוס, עם מתנגדי בג"ץ ותומכי הפסקת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועם שורה ארוכה ארוגה שתי וערב בעולם השחיתות הכלכלית, הג'ובים והאינטרסים הפוליטיים.

אלא שאם בוחנים את הקואליציה הזו במדדים אחרים, היא במיעוט ברור. צורב את העין. מיעוט בריוני. צרחני. מיעוט שמנסה להיאחז בעקרונות הדמוקרטיה כאילו הוא הרוב.
זה שקר.

אם בוחנים את הקואליציה הזו במדדים אחרים מחיבור האינטרסים השלטוני, היא במיעוט ברור. צורב את העין. מיעוט בריוני. צרחני. מיעוט שמנסה להיאחז בעקרונות הדמוקרטיה כאילו הוא הרוב. זה שקר

18 חברי כנסת חרדים מובילים כבר שלוש שנים בעיקר דבר אחד – חוק פטור מגיוס. המעשה הכי אנטי ציוני במדינה השקועה במלחמה. מלחמה בשבע חזיתות שנולדה ממחדל ביטחוני נורא, של אותה קואליציה.

האם חברי הקואליציה שאינם חרדים תומכים באנטי ציונות? לא. הם הרי מנפנפים יום וליל בהיותם ציונים לאומיים, תומכי התיישבות (מעשה ציוני), בעד עוצמה ביטחונית הבנויה על צבא שהגיוס אליו הוא שיא הציונות (שאליו החרדים לא מתגייסים ומתנגדים לגיוס).

כלומר אין לקואליציה רוב בכל מה שקשור למעשה הציוני במדינת ישראל.
האם לקואליציה יש רוב ביום הזיכרון? אין לה. רובו של העם המשרת, זה הנקרע במילואים ומשלם בחייו על הגנת המדינה – לא תומך בעמדת החרדים ומשום כך אין לקואליציה הזו רוב בעם בכל מה שקשור להגנת המדינה.

החרדים לא רק מסרבים להתגייס. הם בזים למשרתים, מורידים דגלי ישראל, לא עומדים דום ביום הזיכרון, תולים מעילים בישיבה על לוח בו מונצחים חללי צה"ל חרדים מהתקופה בה עוד שירתו חרדים בתש"ח, ואף חבר כנסת או רב חרדי לא מתקומם ולא עוצר את היחס המבזה הזה כלפי המדינה, משרתיה, סמליה, הימנונה ודגלה.

האם הח"כים של הליכוד תומכים בכל המעשים הללו? ברור שלא. הם הרי הצביעו "מחל". מה זה מחל? מפלגת חירות של מנחם בגין התאחדה עם המפלגה הליברלית לגח"ל – גוש חירות ליברלים, בהמשך כשהוקם הליכוד התווספה האות "מ" לפתקי ההצבעה.

האם ערכי חירות ליברליים, הם ערכי השתמטות משירות, ביזוי דגל ישראל ומדינת ישראל והציונות? ברור שלא.

18 חברי כנסת חרדים מובילים כבר שלוש שנים בעיקר דבר אחד – חוק פטור מגיוס. המעשה הכי אנטי ציוני במדינה השקועה במלחמה. מלחמה בשבע חזיתות שנולדה ממחדל ביטחוני נורא, של אותה קואליציה

לכן אין לקואליציה הזו רוב בכל מה שקשור לערכים עליהם הוקמה מדינת ישראל.
זו קואליציה שיש לה רק רוב פוליטי בכנסת. 68 אצבעות של אינטרסים פוליטיים ותו לא.

תוריד מהם את 18 הח"כים החרדים, והם רק 50.
תוריד את שלמה קרעי, תלמידו של הרב טאו החרדי והם 49.
תוריד את מפלגת נעם ואת חסידי הרב כהנא הקיצונים, הדוגלים במדינת הלכה אנטי דמוקרטית – ותקבל מיעוט כה קטן, עד שהדיבור על רוב דמוקרטי הופך לפארסה. לשקר מתועב בולט כמו הר הבית על מסך שומר המסך של ראש שב"כ.

לכן לקראת הבחירות ובכלל בהחלטות היומיום בהן משתמש נתניהו בביטוי "הכרעת העם" ושר המשפטים יריב לוין מנסה לתת לרפורמה שלו תמונת תמיכה של "בחירת העם", יש לומר לעם את העובדות הפשוטות.

פלח האוכלוסייה שבחר בקואליצייה הזו הוא לא הרוב בעם. הוא מיעוט.
בוחרי מחל לא בחרו בהשתמטות וביזוי סמלי המדינה, צבאה ודגלה.

על מגילת העצמאות עם הקמת המדינה חתמו 37 נציגי הישוב העברי בהם גם יצחק מאיר לוין, נציג אגודת ישראל.

אלא שרבים מנציגי הזרמים החרדיים האחרים התנגדו לציונות וסרבו להשתתף במוסדות המדינה.

היום, למרבה האבסורד, הם משתתפים במוסדות המדינה, עדיין מתנגדים לציונות ולמעשה מתנגדים למדינת ישראל שקמה על פי הצהרת מגילת העצמאות.

אלא שכיום ההשתתפות במוסדות המדינה נועדה בעיקר לקבלת וביזת תקציבים עבור הקהילה החרדית, להעברת חוקי כפייה דתית שיאפשרו לחרדים להנות ממה שמוסדות ההשכלה למשל יכולים לתת להם, משרדי ממשלה שיכולים לספק להם משכורת, שטחי מגורים, הקלות במיסים והוצאות ועוד.

אין לקואליציה הזו רוב בכל מה שקשור לערכים עליהם הוקמה מדינת ישראל. זו קואליציה שיש לה רק רוב פוליטי בכנסת. 68 אצבעות של אינטרסים פוליטיים ותו לא. תוריד מהם, למשל, את 18 הח"כים החרדים, והם רק 50

מדינת ישראל לא יכולה להמשיך להחזיק קהילת פרזיטים משתמטים המתנגדים לקיומה ובזים לכל מה שיקר לה, גם למחיר ששילמו המשרתים בחייהם, גופם ונפשם.

הקואליציה הזו חייבת להיפרד ממי שנוהג כך ואינה יכולה להמשיך לומר שהיא "מייצגת את הרוב בעם".

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.