בין השורות מתקרב אלינו צונמי פוליטי בעל השלכות מדיניות מרחיקות לכת: שינוי דמותו של מרכז הליכוד ושל תהליך הפריימריז הידוע לשמצה, עד כדי ביטולם בפועל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דורש לשריין לעצמו מספר חסר תקדים של מועמדים לרשימה לכנסת – על פי הדיווחים, כעשרה שריונים במקום חמשת השריונים שניתנו לו בעבר – והוא מתעמת בחזית פתוחה עם בכירי המרכז. ההתעמתות הגיעה לעוצמה כזאת, שח"כ יולי אדלשטיין הביע ספק בראיון לגלי צה"ל אם בכלל יתקיימו הפריימריז.

אם הפריימריז לא יתקיימו, ונתניהו יקבע את רשימת המועמדים לכנסת ב"וועדה מסדרת", הרי שלא רק מרכז הליכוד יחדל להתקיים בפועל – אלא הליכוד עצמו, כפי שאנו מכירים אותו, יחדל מלהיות. הפריימריז והמרכז הם הדנ"א של המפלגה. בלעדיהם, ישתנה אופייה – בין אם תיקרא "ליכוד" ובין אם בשם חדש.

אם הפריימריז לא יתקיימו ונתניהו יקבע את רשימת המועמדים לכנסת ב"וועדה מסדרת" – לא רק מרכז הליכוד יחדל להתקיים בפועל – אלא הליכוד עצמו, כפי שאנו מכירים אותו, יחדל מלהיות. הפריימריז והמרכז הם הדנ"א שלו

מהלך כל כך מסוכן בשנת בחירות?

השאלה הנשאלת היא מדוע נתניהו הולך למהלך כל כך מרחיק לכת, המערער את הבסיס שלו, דווקא עכשיו. העיתונות הישראלית מסבירה זאת בצורך להציג לבחירות רשימה אטרקטיבית, כדי להוציא את הבייס המאוכזב אל הקלפיות בשעה שהרוח נושבת דווקא במפרשי האופוזיציה. לא מעט מסיכויי ההצלחה בבחירות תלוי בשיעורי ההצבעה: ככל ששיעור המצביעים יגדל, הסיכוי למנדטים בכנסת גבוה יותר.

אך האם זה הכול? האם טלטלה כל כך חזקה בבייס בשנת בחירות נחוצה רק לצורך "רשימה אטרקטיבית"?

גודל האירוע מזכיר את הטלטלה שטלטל אריאל שרון את הפוליטיקה הישראלית כאשר הקים את קדימה כדי להוביל את פינוי ההתנחלויות.

הצל של קדימה: האם זוהי חזרה על תרגיל שרון

כאן אנו נכנסים לשדה הספקולציה. גודל האירוע מזכיר את הטלטלה שטלטל ראש הממשלה אריאל שרון את הפוליטיקה הישראלית, כאשר הקים את קדימה על מנת להוביל את פינוי ההתנחלויות בעזה.

האם נתניהו הולך בעקבותיו של שרון כדי לקדם מהלך מדיני – כמו הנורמליזציה עם סעודיה – שאינו אפשרי עם הליכוד הכהניסטי כפי שהוא היום?

חידת מועד הבחירות: למה דווקא באוקטובר

הקבלה זו עשויה להסביר מדוע נתניהו מתעקש לקבוע את מועד הבחירות רחוק ככל האפשר – דווקא באוקטובר, כאשר זכר טבח העוטף יחזור ויציף את התודעה הישראלית.

לזעזע את בסיס התמיכה ולהריץ את הבחירות בעיצומם של אירועי הזיכרון – זהו מעשה התאבדות פוליטית המנוגד לטבעו של שועל הקמפיינים הטוב בעולם. אמור מעתה: באוקטובר יתחולל אירוע מכונן חדש שיאפיל על זכר הטבח, ויחזיר את נתניהו לראשות הממשלה בכל זאת ולמרות הכול.

לזעזע את בסיס התמיכה ולהריץ את הבחירות בעיצומם של אירועי הזיכרון – זו התאבדות פוליטית המנוגדת לטבעו של שועל הקמפיינים הטוב בעולם. אמור מעתה: באוקטובר יתחולל אירוע מכונן חדש שיאפיל על זכר הטבח

גם אם הליכוד ישתנה – ההפיכה המשטרית לא תרד מהשולחן

האם המהלך של נתניהו גם יבטל את ההפיכה המשטרית? קרוב לוודאי שלא. כשם ששרון הונע על ידי תהליכי החקירה של השחיתות שלו, כך גם את נתניהו מניעים ההליכים המשפטיים נגדו.

הדעת נותנת שנתניהו יעמיד את מתנגדיו בפני בחירה: רוצים שלום עם סעודיה? בטלו לי את המשפט, והסכימו למהפכה המשטרית שלי. מהלך כזה יכניס את מפלגות האופוזיציה למבוכה גדולה – האם ללכת לממשלה עם נתניהו והחרדים, או לא. 

יש להדגיש כי כל אלה הן ספקולציות. השאלה האמיתית היא: האם נתניהו של היום בנוי למהלכיו של שרון?

שרון שבר שמאלה. האם נתניהו מסוגל לכך?

שרון, כזכור, שבר שמאלה באופן שאילץ את עיתון "הארץ" – שהוביל את הדיווח על חקירות השחיתות נגדו – להודות ש"השחיתות יכולה לחכות" לטובת הנסיגה מעזה.

לנתניהו, עד לא מזמן, הייתה הגמישות הזאת: מסיסמת "או ביבי או טיבי" עבר נתניהו בין רגע לסיסמת "אבו יאיר", כשהתחנן בפני מנסור עבאס, "האחים המוסלמים" לשיטתו, להצטרף לממשלתו. האם נתניהו של היום שמר על היכולת האקרובטית הזאת?

מסיסמת "או ביבי או טיבי" עבר נתניהו בין רגע לסיסמת "אבו יאיר", כשהתחנן בפני מנסור עבאס, "האחים המוסלמים" לשיטתו, להצטרף לממשלתו. האם נתניהו של היום שמר על היכולת האקרובטית הזאת?

הזירה הסעודית: מה שבן סלמאן השמיט

כדי לנסות לענות על כך, יש להפנות את הזרקור להכרזת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על הצורך להרחיב את הסכמי אברהם, והתשובה הסעודית המהירה – שהיה בה מן החיוב. תשובה זו מלמדת כי סעודיה לא הופתעה. אולם, ריאד הזכירה כי תנאיה הם התקדמות מוחשית בכיוון הקמת מדינה פלסטינית.

ההיבט החיובי טמון לא רק בהסכמה העקרונית, המותנית, אלא בהשמטה משמעותית: מוחמד בן סלמאן לא חזר לתוכנית הסעודית הישנה, שהתנתה את הקמת המדינה הפלסטינית בנורמליזציה. במילים אחרות: לא עוד הסכם ישראלי־פלסטיני שיקדים את הנורמליזציה. ההסכם עם הפלסטינים יבוא בעקבותיה.

ההגעה לליטני לא נועדה להיגיון צבאי. היא נועדה לקבוע גבול חדש לישראל – ולחסום את המסלול הלבנוני להסכמי אברהם.

הזירה הלבנונית: מדוע ישראל ננעלת על הליטני

לכך, יש להוסיף את המתחולל בזירה הלבנונית. הממשל של הנשיא ג'וזף עאון לא מסתיר את רצונו בהסכמי שלום עם ישראל – כלומר, לצרף את ארץ הארזים להסכמי אברהם במהלך משולב עם סעודיה. ישראל של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' רואה בזה סכנה לחזון ההתנחלות בדרום לבנון. לפיכך, ישראל קבעה את ההגעה לליטני לא בגלל שיש בזה היגיון צבאי, אלא כדי לקבוע את הליטני כגבול החדש של ישראל.

נשיא לבנון לא מסתיר את רצונו בהסכמי שלום עם ישראל. אך ישראל של בן גביר וסמוטריץ' רואה בזה סכנה לחזון ההתנחלות בדרום לבנון, ולכן חותרת לליטני. לא בשל היגיון צבאי, אלא כדי לקבוע את הליטני כגבול חדש

על מנת לחסל את חזבאללה, צריך להגיע לבקעת הלבנון ולדאחיה, ואת זה אפשר לעשות עם התחברות מדינית עם לבנון של עאון נגד האויב המשותף – חזבאללה.

השבוע מתחדשים בוושינגטון המגעים עם לבנון, והפעם בדרגים צבאיים. אילו הייתי שם, הייתי ממליץ לחלק את העבודה: צבא לבנון – היחידות הנאמנות לו – יחדור לדאחיה, וצה"ל ינחת בבקעת הלבנון.

זאת תהיה מלחמה משותפת כדי לעקור את חזבאללה – ולא כדי להקים התנחלויות. המהלך ישתלב בתהליכים האזוריים, שגם עזה היא חלק מהם, אבל זה מצריך רשומה נפרדת.

הדרישה הסעודית הקונקרטית – והגואל של נתניהו

סעודיה נקבה בדרישה קונקרטית מישראל: לסלק את בן גביר ואת סמוטריץ' מן הממשלה. שינוי פניו של הליכוד ממפלגה כהניסטית למפלגת ימין מרכז, משמעו גם להראות את הדלת לשני המכשולים הללו – החוצה. ברגע ששניהם ייפלטו, תיפתח הדלת לכניסת יאיר לפיד ("אני לא שמאלני, אני פטריוט") לממשלת נתניהו עם החרדים – ובא לנתניהו גואל.

לסיכום, נתניהו פותח במהלך דרמטי של ביטול הפריימריז בלי לתת לזה הצדקה מתקבלת על הדעת. נשאלת השאלה – האם נתניהו הולך בעקבותיו של שרון, אשר הקים את קדימה כדי להעביר מהלך פורץ דרך שהליכוד חסם?

סעודיה נקבה בדרישה קונקרטית מישראל: לסלק את בן גביר ואת סמוטריץ' מן הממשלה. אם שניהם ייפלטו, תיפתח הדלת לכניסת יאיר לפיד ("אני לא שמאלני, אני פטריוט") לממשלת נתניהו עם החרדים – ובא לנתניהו גואל

האם הכיוון הוא סעודיה – גם בהקשר הלבנוני?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.