מה יש לממשלה נגד אנרגיה סולארית, ולמה היא מתעקשת לפגוע בסיכוי של ישראל לנצל את אנרגיית השמש ולחסוך כסף, זיהום אוויר ותחלואה?

השבוע התפרסם כי רשות החשמל בוחנת את הפחתת התעריף שמקבלים בעלי גגות סולאריים עבור מכירת חשמל לרשת, בעיקר באזור הדרום, ונעזרת לשם כך בשלל טיעונים, מן הגורן ומן היקב.

נאור ירושלמי הוא חבר מועצת העיר בנס ציונה. בעבר כיהן כמנכ"ל "חיים וסביבה" - ארגון הגג של ארגוני הסביבה, והוא המייסד והמנהל של מיזם "הצווארון הירוק".

יעל כהן פארן היתה ח"כ בכנסת ה-20 מטעם "המחנה הציוני" כנציגת "התנועה הירוקה". הובילה בכנסת את נושאי הסביבה והקיימות. כיום מנכ"לית התנועה הירוקה, לשעבר מנכ"לית "מגמה ירוקה" ו"הפורום הישראלי לאנרגיה". השתתפה כמעט בכל וועידות האקלים של האו"ם בעשר השנים האחרונות.

היום, 5 ביוני, חל "יום איכות הסביבה הבינלאומי", שנקבע על ידי האו"ם לפני יותר מ-50 שנה. אבל אצלנו אין כל כך מה לחגוג.

בזמן שברחבי העולם מציינים התקדמות במדיניות אקלים ובהיערכות למשבר שכבר מזמן איתנו – לממשלת ישראל אין דבר להציג מלבד רשלנות וחוסר אכפתיות הגובלות בהפקרות.

נאור ירושלמי הוא חבר מועצת העיר בנס ציונה. בעבר כיהן כמנכ"ל "חיים וסביבה" - ארגון הגג של ארגוני הסביבה, והוא המייסד והמנהל של מיזם "הצווארון הירוק".

בימים אלה ממשלת (הרס) ישראל מקדמת בכנסת בקצב מופרע את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה. זהו חוק יסוד אמיתי, לא כמו ביטול עילת הסבירות, שהוכנס כתיקון לחוק יסוד, רק כדי להתנגח עם בית המשפט העליון.

אמנם "חוק יסוד: לימוד תורה" מקודם כי הממשלה לא הצליחה להעביר את חוק ההשתמטות, אבל השלכותיו רחבות מכך.

יפעת סולל היא עורכת דין, ד"ר למשפטים, פעילה פוליטית, חברתית וקואופרטיבית. יו"ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי; סמנכ"ל ויועצת משפטית לעמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון.

ב־7 באוקטובר התנפצה האשליה בדבר עליונותה הטכנולוגית של ישראל. הצלחת חמאס באותו יום לא נבעה רק מכשל בגדר הגבול, במערכות חישה מתקדמות ובמערכי התרעה ומודיעין בזמן אמת; היא חשפה פער קוגניטיבי עמוק וא־סימטרי.

הנהגת חמאס, ובראשה יחיא סנוואר, השקיעה עשרות שנים בבתי הכלא בישראל ברכישת שליטה מלאה בעברית ובחקר מעמיק של הפסיכולוגיה הפוליטית הישראלית, מערכות התקשורת והקווים החברתיים השסועים של החברה הישראלית.

יהודה לוקץ׳ הוא פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם חמישה ספרים. הוא מחבר הספר שיצא לאור לאחרונה: "Op-Ed: Musings on War & Peace in the Middle East and Beyond"

ממצאי הסקר בקרב הציבור היהודי של קבוצת המחקר תמרור־פוליטוגרפיה ליוני 2026 אינם מבשרים על תפנית, אלא על התקבעות. לא סערה חולפת, לא תגובה רגעית למלחמה, לא "טראומה ציבורית" שתתפוגג מעצמה.

הסקר מצביע על ציבור יהודי-ישראלי שממשיך להתרחק מהסדר מדיני, להתבצר בתפיסות חד־צדדיות, להעדיף שליטה על פני פשרה, ולהאמין, או לפחות לקוות, שאפשר להחזיק בכל הקצוות יחד: גם ביטחון, גם סיפוח, גם דמוקרטיה, גם רוב יהודי, גם ברית אזורית, וגם בלי פלסטינים. בקיצור, כל החבילה הישראלית המוכרת: מציאות קשה, הכחשה נוחה, וחשבונית שמישהו אחר ישלם.

סיון הירש-הפלר היא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פרופ’ גלעד הירשברגר הוא פסיכולוג חברתי ופוליטי, חבר סגל בבית ספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.