לקראת סוף השבוע שעבר תדרך גורם בכיר בפיקוד הצפון את תא הכתבים הצבאיים על המערכה בצפון. בשיחה ניסה הבכיר לצייר את הישגי ישראל מול חזבאללה, כשברקע הכוחות הישראלים, בלבנון ובישראל, נתונים כל העת למתקפה של עשרות רחפנים מדי יום.

"חזבאללה במצב קשה, הפגיעה בו עמוקה ולכן הוא דורש מאיראן לכלול אותו בכל הסכם שיושג עם ארה"ב", אמר הבכיר. אגב, ניכר היה שאותו בכיר זהיר מאוד בניסוחים שלו, שמא דבריו יתפרשו כביקורת על הדרג המדיני.

החלק השני של השיחה היה חסוי, והוגדר כמידע הנוגע לביטחון כוחותינו. מדובר היה בהרחבת הפעולה הישראלית מעבר לליטני, לשטחים השולטים מצפון וממערב לו, בעיקר בגזרה המזרחית.

הכתבים הצבאיים התבקשו במפורש להמתין להודעת דובר צה"ל. ההודעה לא הגיעה, ומי שחשף את המהלך הצבאי הזה היה ראש הממשלה נתניהו בסוף השבוע

הכתבים הצבאיים התבקשו במפורש במהלך התדרוך להמתין להודעת דובר צה"ל בעניין. ההודעה לא הגיעה, ומי שחשף את המהלך הצבאי הזה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע, במהלך ביקור מתוקשר בצפון, כשלצידו לוחמים רעולי פנים שסביר להניח נבחרו בקפידה יתרה.

ראש הממשלה ניסה לשוות לביקורו ולחשיפת חציית הליטני ממד של פעולה רחבה, כשציין כי צה"ל פועל גם בביירות ובבקעת הלבנון. זה תיאור גמלוני שמותח את המציאות המבצעית מעבר לממדיה האמיתיים. נתניהו מובך מאיום הרחפנים ומאובדן עצמאות ההחלטה בעניין לבנון, ולכן הדברים נראו כניסיון להדוף את הביקורת עליו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם חיילים בגבול הצפון, 29 במאי 2026 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)

בכיר במערכת הביטחון כינה את ההתבטאויות של הדרג המדיני בשבוע האחרון על שינוי כיוון בלבנון ככריכה מחדש של "עוד מאותו דבר". במילים אחרות, לא אישרו לצה"ל להוריד את הכפפות כפי שנדרש לנוכח הנועזות של חזבאללה.

בסוף השבוע נשמע גם קולו של הרמטכ"ל בעניין. זה קרה במהלך ביקור שערך ביום שישי בעמדות הקדמיות בהר דב. גם אייל זמיר היה זהיר, ונראה שהוא ביקש להאיר קצת אחרת את המצב שבו תושבי הצפון רצים תדיר למקלטים תחת הפסקת אש.

"הפגיעה הנצברת בחזבאללה קשה וחסרת תקדים עם יותר מ־7,500 מחבלים מחוסלים מתחילת המלחמה, 2,500 מתוכם רק מתחילת מבצע 'שאגת הארי'. נמשיך להכות באויב ולהעמיק את הישגינו".

צה"ל נמצא בין הפטיש והסדן. הוא מבקש להגביר את העוצמה, הקצב ועומק התקיפות, ובכל פעם נעצר על ידי הדרג המדיני, למעט מקרים בודדים של סיכולים ממוקדים

הדברים הללו נשמעים כמו ניסיון להרים מעט את המורל הציבורי לנוכח מה שמצטייר כמחדל הרחפנים, שלא רק מגביל את היכולת המבצעית של צה"ל, אלא גם מעיב על ההישגים של ישראל בלבנון עד כה ושוחק אותם משמעותית.

צה"ל נמצא בין הפטיש והסדן. הוא מבקש להגביר את העוצמה, הקצב ועומק התקיפות, ובכל פעם נעצר על ידי הדרג המדיני, למעט מקרים בודדים של סיכולים ממוקדים. ההסלמה של סוף השבוע, עם חידוש הירי הרקטי לעבר ישראל, מעידה על הבנת חזבאללה את עומק המגבלות הישראליות.

נזק בקריית שמונה בעקבות פגיעת טיל של חזבאללה, 30 במאי 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

על אף התיאור הישראלי של "מצבו הקשה", הוא ממשיך לדבוק במדיניות המשוואות: ישראל חצתה את הליטני, והוא מבחינתו מרחיב את הירי לעבר הגליל, כפי שקרה בסוף השבוע לעבר קריית שמונה, צפת ונהריה.

חזבאללה קורא את המפה נכון. בניגוד לשחיקה בכוח הצבאי שמציגים בצה"ל, הכוח המדיני שלו התגבר משמעותית. הוא נמצא כעת תחת מטריית אבטחה איראנית שלא תאפשר לישראל להרחיב את המערכה.

חזבאללה קורא את המפה נכון. בניגוד לשחיקה בכוח הצבאי שמציגים בצה"ל, הכוח המדיני שלו התגבר משמעותית. הוא נמצא כעת תחת מטריית אבטחה איראנית שלא תאפשר לישראל להרחיב את המערכה

כל זה קורה בשעה שנציגים מישראל ומלבנון נפגשים בימים אלה בפנטגון בתיווך אמריקאי. בינתיים המסרים שיוצאים משם הם "אווירה חיובית", או במילים אחרות: מבוי סתום.

בתקשורת הלבנונית דווח בסוף השבוע כי המנדט שניתן למשלחת הלבנונית מממשלת ג'וזף עאון הוא לדון אך ורק בהפסקת אש ובנסיגת צה"ל. במילים אחרות, שיחות סרק שאולי משמרות קשר רציף, אבל אינן מביאות לפריצת דרך – לא מדינית ולא צבאית.