מהומה רבה על לא דבר

ראיון התרגשות רבה ניכרת לקראת הדיון היום בעתירה הדורשת מבג״ץ להכריע האם הנשיא יכול להעניק לנאשם בפלילים את המנדט להרכיב ממשלה ● עו״ד שחר בן מאיר, מהעותרים הבולטים לבג״ץ בשנים האחרונות, מאמין שהתקשורת לא מבינה את מטרת הדיון היום ואילו לנתניהו עצמו יש אינטרס לנפח את הסיפור כדי להצטייר כקורבן ● "עשו מזה יותר מדי בלאגן", הוא אומר ומשוכנע שלא תתקבל שום החלטה מכרעת לכאן או לכאן

עו"ד שחר בן מאיר בבית המשפט העליון, 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
עו״ד שחר בן מאיר בבית המשפט העליון, 2017

עו"ד שחר בן מאיר, מהעותרים הבולטים לבג"ץ בשנים האחרונות בנושאים ציבוריים, סבור שההתרגשות לקראת הדיון היום (שלישי) בבית המשפט העליון – סביב השאלה האם ניתן להטיל על בנימין נתניהו להרכיב ממשלה או לא – מוגזמת.

לדבריו, התקשורת לא פירשה נכון את החלטת שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף בעתירה, ולנתניהו עצמו יש אינטרס לנפח את הסיפור כדי להצטייר כקורבן ולהרתיע את בג"ץ גם בעתיד.

בעתירה, שהגישה עו"ד דפנה הולץ-לכנר בשם 67 בכירים מתחומים שונים, הועלו שלוש בקשות: לקבל צו הצהרתי של בג"ץ נגד האפשרות להטיל מנדט על נאשם בפלילים; לבטל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שלא להגיש חוות דעת בנושא, בעילת אי סבירות קיצונית; וחלופה לבקשה השנייה: הוראה של בג"ץ למנדלבליט להגיש חוות דעת בתוך 24 שעות.

"עשו מזה יותר מדי בלאגן, כאילו שגרוסקופף כבר הכריח את מנדלבליט לתת חוות דעת", אומר בן מאיר לזמן ישראל. בפועל, גרוסקופף הנחה את היועמ"ש להשיב אם יש בכוונתו לכתוב חוות דעת; אם כן, אז מתי; והאם הוא מעוניין שבג"ץ ידון בסוגיה. "מנדלבליט ענה, ויש היגיון בזה: 'אני לא אתן את הסעד עוד לפני שדנתם בסוגיה'".

בן מאיר, כאמור, מנוסה מאוד בעתירות. עתירה שהגיש לפני כשלוש שנים לבג"ץ הביאה לכך שנתניהו משלם מסים מזה שנתיים על חלק מהוצאות ביתו הפרטי בקיסריה. עתירה אחרת, לוועדת הבחירות המרכזית, גרמה למשרד החינוך לבטל בשנה שעברה קמפיין מטעה על "מתווה בנט" להקטנת כיתות הלימוד, שהיווה תעמולה אסורה.

"עשו מזה יותר מדי בלאגן, כאילו שגרוסקופף כבר הכריח את מנדלבליט לתת חוות דעת. מנדלבליט ענה, ויש היגיון בזה: 'אני לא אתן את הסעד עוד לפני שדנתם בסוגיה'"

עתירה נוספת, בדרישה לחשוף את תאריכי הפגישות בין נתניהו לשאול אלוביץ', הביאה את נתניהו לטעון לקשר חברי של שני עשורים עם בעלי בזק לשעבר, מה שעמד בסתירה מוחלטת לתצהיר ניגוד העניינים שנתן כשר התקשורת, בו נטען כי ההיכרות אינה מהותית. על שני המסמכים הסותרים היה חתום מקורבו של נתניהו עו"ד דוד שמרון.

באוגוסט 2017 עתר בן מאיר נגד המשך כהונתו של עו"ד יצחק מולכו כשליח מדיני מטעם ראש הממשלה, בעקבות מעורבותו של עורך הדין בפרשת הצוללות. חודשיים וחצי לאחר מכן, ויום לפני שהמדינה היתה אמורה להשיב לעתירה, הודיע מולכו כי הוא עוזב את התפקיד מיזמתו.

לפני שמונה חודשים, לאחר בחירות אפריל, הגיש בן מאיר עתירה כמעט זהה לזו שידונו בה היום שופטי בג"ץ. יחד עם עו"ד יובל יועז, שייצג את התנועה לטוהר המידות, ביקש בן מאיר לבטל את החלטת נשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו, שהיה אז במעמד נאשם בכפוף לשימוע. הנימוק היה שההחלטה "אינה חוקתית, ופוגעת בגרעין הקשה של שלטון החוק במדינת ישראל".

עו
עו"ד שחר בן מאיר בבית המשפט העליון, 2017 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

העתירה נדונה בפני שלושה שופטים: דפנה ברק ארז, יוסף אלרון וגרוסקופף, שכתב את פסק הדין הקצר. בפסק הדין הסכים גרוסקופף שאף שהנשיא נהנה מחסינות, במקרים חריגים אפשר לפסול את החלטותיו, אך סיכם שזה אינו המקרה, משום שריבלין פעל במסגרת שיקול הדעת המוקנה לו, והעניק את המנדט לח"כ בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכבת ממשלה, מתוקף מספר הח"כים שהמליצו עליו.

"ההנמקות שלו הן לא כאלה שמאפשרות להגיד 'תראו, אז זה היה על כתב חשדות ועכשיו זה כתב אישום, לכן ההנמקות כבר לא תופסות'", אומר בן מאיר במבט לאחור. "זה לא משהו שאתה יכול להסיק. אני חושב אחרת, בגלל זה הגשתי את העתירה, אבל אני מכבד את ההחלטה ואני גם מבין אותה".

בן מאיר סבור שהדיון היום יתקיים אך ורק בשאלה האם מנדלבליט מחויב לפרסם חוות דעת, בעוד שופטי בג"ץ ינסו לחמוק מהשאלה המהותית: "כל בית משפט חוקתי – באנגליה, בארה"ב – כשהוא יכול להתחמק מסוגיות חוקתיות שיש להן מעורבות פוליטית חזקה, הוא יעשה כל דבר אפשרי כדי להתחמק מהכרעה. אני לא חושב שבית המשפט שלנו שונה בעניין הזה".

"כל בית משפט חוקתי – באנגליה, בארה"ב – כשהוא יכול להתחמק מסוגיות חוקתיות שיש להן מעורבות פוליטית חזקה, הוא יעשה כל דבר אפשרי כדי להתחמק מהכרעה. אני לא חושב שבית המשפט שלנו שונה בעניין הזה"

הדיון על מנדלבליט יכול להסתיים בדחיית העתירה ובשחרורו מהחובה לכתוב כעת את חוות הדעת. החלטה רשמית יכולה להתפרסם כמה ימים לאחר הדיון, ואותה, אומר בן מאיר, השופטים עשויים לתבל באמירות ערכיות או במעין המלצות לא מחייבות לנשיא.

חלופה אחרת היא שהשופטים יוציאו למנדלבליט צו על תנאי, המחייב אותו להסביר מדוע הוא מתנגד לחוות הדעת. על ההסבר יתקיים דיון, שאחריו או שנימוקי היועץ יתקבלו והעתירה תידחה, או שהם יידחו והצו על תנאי יהפוך לקבוע, מה שיחייב את היועמ"ש להגיש את חוות הדעת.

גם בגרסת המקסימום אין לבן מאיר ציפיות רבות: "נגיד שהם יאמרו למנדלבליט 'אתה חייב לתת חוות דעת'. הרי הם לא יכתבו לו אותה. אז הוא יכתוב, וכמו שאנחנו מכירים אותו, הוא יגיד 'יש פנים לכאן ולכאן, אפשר לשקול, וצריך זה, והנשיא יש לו את השיקולים שלו'. הוא ייתן איזו חוות דעת שלא אומרת שום דבר, ואז העותרים ירוצו לבית המשפט ויגידו רגע רגע, חוות הדעת שלו לא מספיק חד-משמעית?"

"נגיד שהם יאמרו למנדלבליט 'אתה חייב לתת חוות דעת'. הרי הם לא יכתבו לו אותה. אז הוא יכתוב, וכמו שאנחנו מכירים אותו, הוא יגיד 'יש פנים לכאן ולכאן'. הוא ייתן איזו חוות דעת שלא אומרת שום דבר"

אתה מסכים שהכל תיאורטי כל עוד אין לנתניהו 61 ממליצים?
"זה לא רק ה-61. העותרים אומרים, תנו לנו פסק דין הצהרתי – שגם הוא יוצא דופן – שחשוד בפלילים לא יכול לקבל מנדט. אז יגידו השופטים בצדק: יש לנו סיטואציה שעומדים לתת לחשוד מנדט? לא, עוד אין בחירות, מה אתם רצים. חכו לאחרי הבחירות".

ובכל זאת ישנה הטענה שהבוחרים צריכים לדעת אם הם מצביעים למועמד ריאלי.
"אם הייתי שואל את העותרים, הייתי אומר: תראו, יש ח"כ שעומד בראש רשימה ויש לו מחלה. לא יודעים מה תוחלת החיים שלו. האם לכם העותרים יש זכות להכריח את היועץ המשפטי לפרסם את כל התיק הרפואי שלו, כדי שהבוחרים יידעו אם הוא יחיה ארבע שנים או לא?

"במילים אחרות, אלה החיים. פעם הם ככה ופעם ככה. אנחנו צריכים מראש לתת לכם קארט בלאנש שהמועמד הזה, גם אם יוגש נגדו כתב אישום, יוכל לכהן או לא יוכל לכהן?".

אתה אומר: הבוחרים צריכים לדעת שהם לוקחים סיכון וזה מספיק.
"המצביעים תמיד לוקחים סיכון".

"אם יש ח"כ שעומד בראש רשימה ויש לו מחלה. לא יודעים מה תוחלת החיים שלו. האם לכם העותרים יש זכות להכריח את היועץ לפרסם את התיק הרפואי שלו, כדי שהבוחרים יידעו אם הוא יחיה ארבע שנים או לא?"

ובכל זאת, יש משהו עקום בלחכות לרגע שבו כבר יש 61 ממליצים כדי לפסול.
"בוא נניח שזה ככה. הבחירות בישראל הן לא ישירות, הן לרשימות מועמדים. אז אוקיי, מספר 1 לא יכול להיות? יטילו על מספר 2 או מספר 3 להרכיב את הממשלה. הרי מספר המנדטים לא ישתנה".

זה יעורר זעם ציבורי.
"נו בסדר, עזוב אותך, זה גם חירטוט, כל הקשקושים האלה והאיומים של מיליונים ברחובות. מיליון תולעים יש להם".

עוד 1,033 מילים
סגירה