יש משהו מעודד בתוכנית "סוויץ'" של משרד האנרגיה. בעולם שבו בני נוער נחשפים לאינספור תכנים חולפים, הבחירה ללמד אותם על אנרגיה, קיימות, התייעלות וחשיבה סביבתית היא החלטה נכונה וחשובה.

ישראל זקוקה לדור צעיר שמבין את הקשר בין צריכת חשמל, ביטחון אנרגטי, איכות הסביבה והכלכלה של המחר.

אבל דווקא משום שמדובר ביוזמה חיובית, חשוב לומר את האמת: חינוך הוא רק חלק קטן מהפתרון. אי אפשר לבקש מדור העתיד לפתור בעיות שדור המנהיגים של העשור האחרון נמנע מלטפל בהן.

דווקא משום שלימוד אנרגיה וקיימות לנוער הוא יוזמה חיובית, חשוב לומר: חינוך הוא רק חלק קטן מהפתרון. אי אפשר לבקש מדור העתיד לפתור בעיות שדור המנהיגים של העשור האחרון נמנע מלטפל בהן

בעשור האחרון העולם כולו עבר מהפכה אנרגטית. מדינות השקיעו מאות מיליארדי דולרים באנרגיות מתחדשות, באגירת חשמל, ברשתות חכמות ובתשתיות מתקדמות. במקביל, הביקוש לחשמל זינק בקצב חסר תקדים – בין היתר בגלל המעבר לרכב חשמלי, מרכזי נתונים, ובשנים האחרונות גם מהפכת הבינה המלאכותית.

בישראל, לעומת זאת, לא פעם התנהל השיח מתוך תפיסה שהזמן עומד מלכת. קיבלנו החלטות חשובות, אך רבות מהן התקדמו לאט מדי. פרויקטים נתקעו בבירוקרטיה, תשתיות לא הוקמו בקצב הנדרש, ויעדי האנרגיה המתחדשת נותרו מאחור ביחס למדינות המובילות בעולם.

המשמעות אינה רק סביבתית. היא כלכלית, חברתית וביטחונית.

מלחמות השנים האחרונות המחישו עד כמה אנרגיה היא כבר לא רק שאלה של חשבון חשמל. היא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי. מדינה שמסוגלת לייצר חשמל ממגוון מקורות, לאגור אנרגיה ולהפעיל תשתיות עמידות בזמן חירום היא מדינה חזקה יותר.

לכן, לצד תוכניות חינוכיות מבורכות, הציבור מצפה לראות גם חזון ארוך טווח. כזה שיכלול השקעה מאסיבית ברשת החשמל, קידום מהיר יותר של אנרגיות מתחדשות, הסרת חסמים רגולטוריים ותכנון של עשרים ושלושים שנה קדימה.

לצד תוכניות חינוכיות מבורכות, הציבור מצפה לראות גם חזון ארוך טווח, שיכלול השקעה מאסיבית ברשת החשמל, קידום מהיר יותר של אנרגיות מתחדשות, הסרת חסמים רגולטוריים ותכנון של עשרות שנים קדימה

הרי בני הנוער שישתתפו בתוכנית "סוויץ'" ייכנסו לשוק העבודה בעוד פחות מעשור. חלקם יהיו מהנדסים, יזמים, חוקרים ומקבלי החלטות. השאלה היא לא רק מה הם ילמדו בכיתה, אלא איזו תשתית מדינת ישראל תשאיר להם.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של משק האנרגיה הישראלי הוא שהדיון הציבורי עדיין מתנהל במונחים של אתמול, בעוד העולם כבר נמצא עמוק בתוך המציאות של מחר.

בעבר דיברנו על אנרגיה בעיקר בהקשר של ייצור חשמל לבתים ולמפעלים. כיום אנרגיה היא הבסיס לכלכלה הדיגיטלית. כל שאילתת AI, כל מרכז נתונים חדש, כל רכב חשמלי וכל מפעל חכם מגדילים את צריכת החשמל באופן דרמטי. המדינות שיבינו זאת ראשונות וייערכו בהתאם יהיו גם המדינות שימשכו השקעות, חברות בינלאומיות ומנועי צמיחה חדשים.

זו הסיבה שהמאבק על אנרגיה הפך בשנים האחרונות למאבק על תחרותיות כלכלית.

כאשר חברה גלובלית בוחרת היכן להקים מרכז נתונים, מפעל או פעילות טכנולוגית, היא לא שואלת רק על כוח אדם איכותי ועל מיסוי. היא שואלת האם תהיה לה אספקת חשמל יציבה, האם המחירים יהיו תחרותיים והאם התשתיות מסוגלות לתמוך בצמיחה ארוכת טווח.

במובן הזה, ישראל נמצאת בנקודת הכרעה. מצד אחד יש לנו יתרונות אדירים: יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן, חדשנות מוכחת ואקוסיסטם יזמי מהטובים בעולם. מצד שני, ללא השקעה מספקת בתשתיות אנרגיה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מפספסים הזדמנויות כלכליות משמעותיות.

כשחברה גלובלית בוחרת היכן להקים מרכז נתונים, מפעל או פעילות טכנולוגית, היא לא שואלת רק על כוח אדם איכותי ומיסוי אלא האם תהיה לה אספקת חשמל יציבה, מחירים תחרותיים ותשתיות שיתמכו בצמיחתה

לכן החזון שצריך לעמוד מול עינינו אינו רק ללמד בני נוער כיצד לחסוך בחשמל או להבין מהי אנרגיה מתחדשת. החזון צריך להיות שאותם תלמידים יגדלו במדינה שמובילה את מהפכת האנרגיה העולמית ולא רק מגיבה אליה.

במיוחד אחרי השנים האחרונות, שבהן למדנו בדרך הקשה עד כמה חוסן לאומי תלוי בתשתיות חזקות, הגיע הזמן להסתכל על אנרגיה כפי שהיא באמת: לא כנושא סביבתי בלבד, אלא כמשאב אסטרטגי מהמעלה הראשונה.

גם בהיבט הגאופוליטי, המציאות השתנתה. מלחמות, משברי אנרגיה עולמיים, תחרות על חומרי גלם והמירוץ הטכנולוגי בין מעצמות הפכו את האנרגיה לנכס אסטרטגי. מדינות שלא ישקיעו היום בתשתיות, בייצור ובחדשנות אנרגטית עלולות למצוא את עצמן תלויות בהחלטות של אחרים בעתיד.

לכן, תוכניות כמו "סוויץ'" חשובות. הן מסייעות לגדל דור שמבין את גודל האתגר. אבל אסור לנו להסתפק בחינוך בלבד. הצעירים שייכנסו לכיתות בשנה הבאה צריכים לראות שגם המבוגרים מקבלים החלטות אמיצות: מקימים תשתיות, מאיצים פרויקטים, מסירים חסמים ומסתכלים עשרות שנים קדימה.

אם תוכנית "סוויץ'" תצליח להצית אצל בני הנוער סקרנות, אחריות ורצון להוביל שינוי – היא כבר השיגה הישג חשוב. אבל ההצלחה האמיתית תימדד בעוד עשר או עשרים שנה, כשנראה האם מדינת ישראל ידעה לתרגם את ההתלהבות של הדור הצעיר למדיניות, השקעות ותשתיות שיבטיחו לו עתיד טוב יותר.

הדור הבא בהחלט מסוגל לעשות דברים גדולים יותר ממה שאנחנו עשינו. למעשה, אני מקווה שהוא יעשה זאת. אני מקווה שהוא יידע לתקן חלק מהמחדלים, העיכובים וקוצר הראייה שאפיינו לא מעט מההחלטות בתחום האנרגיה בעשור האחרון.

במיוחד אחרי השנים האחרונות, בהן למדנו בדרך הקשה עד כמה חוסן לאומי תלוי בתשתיות חזקות, הגיע הזמן להסתכל על אנרגיה כפי שהיא: לא כנושא סביבתי בלבד, אלא כמשאב אסטרטגי מהמעלה הראשונה

אבל כדי שזה יקרה, אנחנו חייבים להתחיל כבר היום. כי חינוך לאנרגיה הוא התחלה מצוינת.

עכשיו הגיע הזמן שגם המדיניות תעשה את הסוויץ'.

דני דנן הוא יזם ומנהל בתחום האנרגיה המתחדשת עם למעלה מ־18 שנות ניסיון בזירה הישראלית והאירופית. דנן הוביל לאורך השנים ייזום והקמה של פרויקטים סולאריים בהיקפים של עשרות מגהוואטים באיטליה בגרמניה ובישראל. כיום משמש מנכ"ל Green Tops, המתמחה בהקמת מערכות סולאריות מסחריות משולבות אגירה ובפיתוח פתרונות אנרגיה מתקדמים לשוק העסקי והפרטי.