הממשלה ותומכיה מרבים לטעון כי הפוליטיקאים מהימין מודרים מאולפני הטלוויזיה. אבל ספירת דקות השידור אומרת דבר אחר. בדיקה של מחלקת מחקרי המדיה של יפעת מצאה כי ח"כים ומנהיגים פוליטיים ממפלגות הקואליציה קיבלו כמעט 70% מזמן ההופעות של פוליטיקאים בטלוויזיה וברדיו.

גרפי הבדיקה מדייקים את היחס: 68% לקואליציה מול 32% לאופוזיציה בחמשת כלי התקשורת שנוטרו. באותה תקופה עמדה התמיכה הציבורית בקואליציה על לא יותר מ-43%, לפי סקרי המנדטים של אותם ערוצים עצמם. הפער הגדול ביותר לטובת הקואליציה נמדד לא בערוץ מסחרי אלא בשידור הציבורי – הגוף שהממשלה מאיימת לסגור.

האם התקשורת משתיקה את קולם של נבחרי הימין?

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים וח"כים מהקואליציה, ומשפיענים התומכים בהם, מרבים לטעון (ברשתות החברתיות, ולעיתים קרובות – בריאיונות לתקשורת) כי התקשורת "מוטה לצד שמאל" ו"משתיקה את הימין" כביכול. אבל בדיקת העובדות מראה שטענתם אינה תואמת את העובדות.

אתר ביקורת התקשורת "העין השביעית", הזמין מחברת "יפעת" יחד עם פורום "מיקרופון לכולם" בדיקה של זמן השידור שהוקדש לפוליטיקאים בשלושה ערוצי טלוויזיה: כאן 11, קשת 12 ורשת 13 ובשתי תחנות רדיו: כאן רשת ב' וגלי צה"ל. הבדיקה ספרה ריאיונות עם הפוליטיקאים, "סינקים", ציטוטים ואזכורים שלהם.

איתמר בן גביר בריאיון, צילום מסך מאולפן ויינט

הבדיקה ניטרה את זמן השידור בין 1 בנובמבר 2025 ל-16 בפברואר 2026. הבדיקה מדדה 137 פוליטיקאיות ופוליטיקאים – כולל כל 120 חברי הכנסת, שרים שאינם חברי כנסת, וראשי מפלגות מתמודדות שאינם חברי כנסת (יאיר גולן, נפתלי בנט, גדי איזנקוט, סאמי אבו-שחאדה ויועז הנדל).

הבדיקה מצאה כי 68% מזמן השידור הכולל בחמשת כלי התקשורת המרכזיים הללו הוענק לפוליטיקאים ממפלגות הקואליציה (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית), מול 32% מהזמן שהוקדש לפוליטיקאים ממפלגות האופוזיציה (כל המפלגות האחרות).

זאת, למרות שהקואליציה מהווה רק כ-56% מהכנסת; למרות שהתמיכה הציבורית בקואליציה עומדת, לפי הסקרים, על כ-45% מהציבור לכל היותר (וכך היה גם בתקופה שנמדדה); ולמרות שבאופוזיציה יש מפלגות רבות יותר.

למעשה, הפער בין הנראטיב של תומכי הממשלה – "התקשורת משתיקה את הימין", למציאות שנמדדה בניטור של יפעת, אפילו גדול יותר. זאת, כיוון שחלק ממפלגות האופוזיציה מגדירות את עצמן כמפלגות ימין, ולכן, זמן השידור של הימין כולו (קואליציה ומקצת האופוזיציה) גדול אפילו יותר מ-68% שנמדדו.

ראיון עם בנימין נתניהו ב"חמש" עם שרון גל, צילום מסך מערוץ 13

בתוכניות בודדות נמצאה אף הטיה חריפה יותר: לפי נתוני יפעת, "אולפן שישי" בקשת 12 ו"חדשות הלילה" בכאן 11 העניקו 100% מהחשיפה לקואליציה, ו"אזור בחירה" ברשת 13 ו"קובנוביק" בכאן ב' 90%.

יש לציין כי ערוץ 14, שאוהד את הממשלה, לא נכלל בספירה כלל (ב"עין השביעית" נכתב כי נתוניו נועדו לפרסום נפרד משום שמדובר בערוץ תעמולה ולא בערוץ חדשות). כלומר, שיעור החשיפה לקואליציה נמדד דווקא בערוצים שבהם חברי הקואליציה טוענים כי הם מודרים מהם.

המדידה התבצעה בשיטה זהה בשלושה גלים נפרדים במהלך התקופה. מדובר במדד כמותי של דקות, ולא בהערכה של איכות השאלות באולפן. היא לא כללה כלי תקשורת כתובה (עיתונים ואתרי חדשות, כולל האולפנים של האתרים), את תחנות הרדיו האזוריות והרשתות החברתיות. המדידה סופרת גם חשיפה שלילית, ולכן היא אינה מודדת אהדה, אלא במה.

האם בשידור הציבורי אין העדפה לאופוזיציה?

הממשלה הנוכחית מבצעת מהלכים נגד השידור הציבורי. היא החליטה על סגירת גלי צה"ל, אף שזאת אינה מתבצעת בפועל, ושר התקשורת שלמה קרעי מוביל יוזמות חקיקה ורגולציה נגד תאגיד השידור הציבורי "כאן". זאת, בטענה ש"התאגיד אינו משקף את עמדות הציבור שבחר בממשלה".

בנימין נתניהו בראיון בערוץ 13, 25 בפברואר 2021 (צילום: צילום מסך, ערוץ 13)

אבל הנתונים מראים שהטענה הזאת אינה נכונה. בבדיקת חברת יפעת לזמני השידור של פוליטיקאים, נמצא כי הפער הגדול ביותר לטובת הקואליציה נמצא לא בערוצים המסחריים אלא בשידור הציבורי – הגוף שהממשלה מאיימת לסגור.

בבדיקת נובמבר-פברואר, כאן 11 העניק לפוליטיקאים מהקואליציה את החשיפה הגדולה מכל כלי תקשורת אחר: 72.57% מול 27.43% לאנשי האופוזיציה. אחריו ערוץ 13 עם 69.31%, כאן רשת ב' עם 67.64%, גלי צה"ל עם 67.02% וערוץ 12 עם 65.60%. השידור הציבורי, שהממשלה מבקשת לפרק, ניצב בראש טבלת מופעי הקואליציה; בתחתיתה ניצב ערוץ מסחרי.

התמונה חזרה על עצמה גם בבדיקה מאוחרת יותר. בשבוע שבין 7 ל-13 במאי 2026 זכתה הקואליציה ל-65% מדקות השידור מול 35% לאופוזיציה, כאשר כאן ב' הובילה עם 70%, גלי צה"ל 68%, כאן 11 67% ורשת 13 66%. בערוץ 12, קיבלה הקואליציה במאי 41% מזמן המסך, כנראה בגלל ששרי הליכוד החרימו את הערוץ.

כלומר, האופוזיציה קיבלה את רוב זמן המסך רק באחד הערוצים באחת התקופות שנבדקו – וזאת, לא בגלל שהיא הודרה ממנו, אלא בגלל שנמנעה מלהופיע בו.

בנימין נתניהו על הכספים הקואליציוניים (צילום: צילום מסך מערוץ 12)

האם נתניהו מופיע באולפנים למרות שאינו מתראיין בהם?

ראש הממשלה נתניהו ממעט, זה שנים, להתראיין לערוצי החדשות המרכזיים ולקיים מסיבות עיתונאים, ומופיע בטלוויזיה בעיקר בהודעות מוקלטות ובצילומים מאירועים. למרות זאת, נתניהו הוא הפוליטיקאי שמקבל את זמן המסך הרב ביותר.

בבדיקת נובמבר-פברואר קיבל נתניהו פי 3.4 זמן אוויר מהפוליטיקאי השני ברשימה, השר בצלאל סמוטריץ' – כשעת שידור בכל יום, לאורך שלושה חודשים וחצי.

בחמישייה הפותחת של אותה בדיקה נכלל נציג אופוזיציה אחד בלבד – ראש האופוזיציה יאיר לפיד. חבר הכנסת משה סעדה, שאינו נושא במשרה ממשלתית, קיבל 1,027 דקות שידור לעומת 983 דקות לנפתלי בנט, שהוא ראש ממשלה לשעבר ומנהיג של מפלגה שצפויה, לפי הסקרים, להיות מהגדולות בכנסת הבאה (אף שאינו ח"כ).

בבדיקה שנערכה בתחילת מאי חזר דירוג דומה: נתניהו הוביל עם 415 דקות שידור, אחריו שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, עם 175 דקות וסמוטריץ' עם 145 דקות. נציגי האופוזיציה הראשונים הופיעו רק אחריהם – איזנקוט עם 115 דקות ולפיד עם 98 דקות. ברור שערוצי חדשות צריכים להראות ולהשמיע את ראש הממשלה; אך מי שמקבל את מספר דקות המסך הגדול ביותר אינו "מושתק".

חלוקת דקות השידור בין המחנות הפוליטיים

שאלות שעולות מן הנתונים

כיצד נתניהו מוביל בסיקור התקשורתי אם אינו מתראיין?

המדידה סופרת דקות שידור בכל הצורות – ראיונות, ציטוטים מוקלטים ("סינקים"), מופעים ואזכורי שם. ראש הממשלה, שמכתיב את סדר היום במדינה, ממלא את האולפנים בהצהרותיו ובהופעותיו באירועים גם בלי לשבת בהם.

האם המדידה של יפעת בדקה אם הסיקור אוהד או ביקורתי?

לא. הבדיקה מדדה דקות שידור בלבד, ולא מסגור או יחס, וגם חשיפה שלילית נספרה בה. לכן, היא אינה מפריכה טענות על טון השידור, אלא את הטענה על "השתקה", כביכול, של הפוליטיקאים מהימין. מי שמקבל מאות דקות שידור אינו "מודר מהמסך".

האם הייתה תקופה שבה האופוזיציה הופיעה בתקשורת כמו הקואליציה?

כן. בשבוע שבין 23 ל-29 באפריל 2026 בסמוך להודעת האיחוד בין "יחד" ל"יש עתיד" האופוזיציה הופיעה בכ-48% מדקות השידור שנמדדו, מול כ-50% לקואליציה. כשליש מהייצוג של האופוזיציה באותו שבוע הגיע מהופעות של בנט לבדו. בשבוע שאחריו חזרה הקואליציה ל-62%.

השר בצלאל סמוטריץ' בריאיון ל"פגוש את העיתונות", 4 בנובמבר 2023 (צילום: חדשות 12, צילום מסך)

לסיכום: שלוש שאלות מונחות לפתחו של הבוחר ערב הבחירות. כאשר מחנה מקבל בין 62% ל-73% מדקות השידור, למרות שהוא מהווה רק 56% מהכנסת וזוכה לפחות מ-45% תמיכה בסקר, כיצד אפשר לטעון שהוא "מושתק"?

אם הערוצים המאוימים בסגירה הם אלה שהעניקו לשלטון את הבמה הרחבה ביותר, מה מבקשים לתקן מי שדורשים לסגור אותם?

ומדוע הקואליציה מנהלת קמפיין תקשורתי מתמשך נגד האולפנים מתוך המיקרופונים שלהם, כאשר הם נותנים לה את עיקר הבמה?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.