ירושה על פי צוואה או ירושה על פי דין?

נביט אחורה בזמן ונפגוש כבר בספר בראשית משמעות לעניין הירושה והיורש.

"ויאמר אברם – הן לי, לא נתתה זרע; והנה בן-ביתי, יורש אתי. והנה דבר-יהוה אליו לאמר, לא יירשך זה: כי-אם אשר יצא ממעיך, הוא יירשך" (ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ג).

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

גם בדורנו במרחק שנות אור מימי בריאת העולם עולות שאלות לעניין הירושה והיורשים – אדם שנפטר ולא הותיר צוואה חוקית, מי הם יורשיו? אדם שנפטר והותיר צוואה ולא כלל בצוואתו נכס מסוים – מה הדין – מי יורש? מאומץ יורש?

ככל שאדם נפטר ולא הותיר צוואה חוקית, הירושה היא על פי דין. נמצא את הוראות העברת ירושתו בחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") ולפיו:

היורשים הם: בן זוגו במועד פטירת המוריש, ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדים, נינים), הוריו של המוריש וצאצאיהם (אחים), הורי הוריו וצאצאיהם (סבא וסבתא, דודים) (ס' 10 לחוק). ילדי המוריש קודמים להורי הנפטר והוריו קודמים להורי הוריו (ס' 12 לחוק).

גם בדורנו במרחק שנות אור מימי בריאת העולם עולות שאלות לעניין הירושה – אדם שנפטר ולא הותיר צוואה חוקית, מי יורשיו? אדם שנפטר והותיר צוואה ולא כלל בצוואתו נכס מסוים – מי יורש? האם מאומץ יורש?

מי שאומץ כדין, הינו ילדו של המוריש ולכן הינו יורש (סעיף 16 לחוק). גם יורש על פי דין שטרם נולד יורש אם מועד לידתו חל בתוך 300 יום מיום הפטירה של המוריש (סעיף 3(ב) לחוק).

במצב שבו לא קיימים או לא נמצאו יורשים של הנפטר על פי דין – מי יורש? ובמצב שבו קיימים בין החיים קרובים של הנפטר בעלי קשר דם שאינם מוגדרים בסדר היורשים על פי דין – מי היורש?

במקרים אלה, כאשר לא נכתבה צוואה חוקית, נמצא כי המדינה תירש כיורשת על פי דין, ועיזבון הנפטר יועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים (סעיף 17(א) לחוק).

בפסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו 691-04-14, בעניין המנוחה, אלמנה ללא ילדים והמבקש, בנה של בעלה, נכתב בזו הלשון:

"המנוחה שימשה עבורו אמא לכל דבר ועניין משך למעלה משישים שנה והוא מכיר היטב את קשריה המשפחתיים… כלל הוא כי מי שתובע זכות בירושה, חייב להביא ראיות פוזיטיביות לכך שאין יורשים אחרים זולתו. יחד עם זאת, נוכח הקושי הרב להוכיח כי אדם מסוים אינו קיים – להבדיל מהוכחת מותו של אדם שקיומו ידוע – הכיר בית המשפט העליון גם באפשרות להסיק היעדר קיומם של יורשים אחרים על פי הנסיבות. ראה לעניין זה דבריו של כב' השופט ש' לוין, ע"א 500/78 עיזבון המנוח גולדה זימן ז"ל נ' זימן, פ"ד לד (3) 609, 614".

נקבע:

"לאחר שיחלפו שלושים ימים ממועד הפרסום האחרון שיבוצע, וככל שלא תתקבל תגובה אינפורמטיבית, ניתן יהיה להגיש פסיקתא לחתימתי ולפיה המדינה הינה היורשת אחר, המנוחה בשלמות. לפסיקתא יצורפו המענה שניתן על ידי הסוכנות/הקונגרס היהודי בדבר הערים שבהן נפוצה אוכלוסייה יהודית בעולם וכן העתק הפרסומים שבוצעו".

במצב שלא קיימים או לא נמצאו יורשים של הנפטר על פי דין – מי יורש? ובמצב שקיימים בין החיים קרובים של הנפטר בעלי קשר דם שאינם מוגדרים בסדר היורשים על פי דין – מי היורש?

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, תיק ו"ע 1221-07, העוררים היו אח ואחות, יורשים שמרכז חייהם היה בפולין. המקרקעין הועברו לרשות האפוטרופוס הכללי, כ"נכסים עזובים", אך ועדת השחרורים הכירה בזכאותם של העוררים. אולם בינתיים פרסם המנהל מכרז למכירת הזכויות בנכס, וב-2003 כבר נמכר הנכס לצדדים שלישיים. העוררים טענו כי אין מקום לחייבם בתשלום מס, הואיל והאפוטרופוס הכללי והמנהל שללו את זכויותיהם במקרקעין. המכירה נכפתה על היורשים.

מפסק הדין עלה כך:

"… אף על פי שכל העניין נשוא הערר מציג את זרועות המדינה באופן לא מחמיא, שכן לא נראה שנעשו מאמצים מיוחדים לאתר יורשים… עם זאת, היה על העוררים, מרגע שנודע להם על ה"ירושה", לנקוט צעדים משפטיים שיש בהם כדי להקפיא כל פעולה של האפוטרופוס ו/או מנהל מקרקעי ישראל… עצם חתימת ההסכם בין המנהל לעוררים מהווה אישור לכך שהתשלום שנתקבל אצל העוררים אינו פיצוי בעלמא, אלא בעל זיקה ישירה לנכס מקרקעין שהיה ב"נאמנות" של האפוטרופוס ולאחר מכן של מנהל מקרקעי ישראל".

נקבע כי נושא הערר נכנס למסגרת חוק המיסוי ואינו מוגדר כפיצוי, ועל אף הצער שבדבר, ברוב דעות הוחלט לדחות את הערר של היורשים.

בפסק דין 3510-02, 3500-02 בעניין ירושת עיזבון מנוחה שנספתה בפיגוע, "שניים שמתו כאחד", סדר הפטירות בין המנוחה ובעלה – לא הוכח. המדינה היא "יורשת ספק" – יורשת רק אם בעל המנוחה נפטר לפני המנוחה.

נקבע כי:

"מעמדה כיורשת על פי דין נקבע על פי הסדר מיוחד שבסעיף 17 לחוק הירושה. העובדה שמעמדה כיורשת לא נקבע בסעיפים 10–16 לחוק אינה גורעת ממעמדה ככזו וייתכנו בהחלט מצבים שבהם המדינה תירש. זו מצוות המחוקק וטרונייתו של ב"כ יורשי בעלה של המנוחה אינה במקומה בעניין זה. משכך, בסיטואציה של "שניים שמתו כאחד" – על פי הוראת סעיף 9 (א)(3) לחוק הירושה יירשו את המנוחה יורשיה על פי דין ובאין לה יורשים על פי סעיפים 10–16, תירש אותה המדינה. ליורשי בעלה של המנוחה אין כל חלק ונחלה בעיזבונה".

בפסק דין בעניין ירושת עיזבון המנוחה שנספתה בפיגוע, "שניים שמתו כאחד", סדר הפטירות בין המנוחה ובעלה – לא הוכח. המדינה היא "יורשת ספק" – יורשת רק אם בעל המנוחה נפטר לפני המנוחה

בערעור אזרחי בבית המשפט המחוזי ע"א 3245-03, עלה כי המערער והמנוח שניהם גברים יהודים, חיו כבני זוג, קיימו משק בית משותף, חיו כידועים בציבור לאורך שנים רבות, ולמנוח לא היו קרובי משפחה הזכאים לרשת אותו על פי דין.

עמדת המשיב, האפוטרופוס הכללי, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה הייתה כי המערער אינו זכאי לרשת את עזבון המנוח.

עוד עלה מפסק הדין בזו הלשון:

"יש להביא בחשבון עובדות ומצבים מסוימים, אולם הפתרון המתאים לגביהם בענייני ירושה הוא הענקת זכויות על ידי צוואה, ודרך זו פתוחה לכל מוריש…

בשל מערכת היחסים ביניהם, לא ברור מדוע הם לא פנו לערוך צוואות הדדיות, האחד לטובת רעהו… על פי ההסדר הדיוני בין הצדדים, שמורה למערער הזכות לטעון לזכותו בירושה מכוח סעיף 17 לחוק.

על פי הוראה זו מסורה לשר האוצר הסמכות להעניק מנכסי העיזבון לאלה המנויים שם. נראה שסעיף קטן (3) להוראה האמורה יכול לחול על המערער ואנו ממליצים בפני השר כי ישקול באהדה פנייה מעין זו מצד המערער, אם תבוא, לפחות ככל שהיא תתייחס לדירה ובכך יבוא מזור למצוקתו האישית של המערער". הערעור נדחה, המדינה תירש את עיזבון המנוח.

יוצא אפוא שקיימת חשיבות לעריכת צוואה חוקית וזאת ככל שמוריש מבקש להחליט ולצוות מה ייעשה בעיזבונו מבלי שהדין או אחרים יחליטו ויעשו זאת בעבורו.

בערעור אזרחי בבית המשפט המחוזי עלה כי המערער והמנוח היו גברים יהודים שחיו כבני זוג, קיימו משק בית משותף, חיו כידועים בציבור לאורך שנים רבות ולמנוח לא היו קרובי משפחה הזכאים לרשת אותו על פי דין

בצוואה ניתן לנשל קרוב משפחה, לקבוע חלוקה שאינה שוויונית מסיבות שונות, להוריש ולהעניק זכויות ליורשים שאינם על פי דין.

אין במידע שלעיל או בכל חלק ממנו כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי או המלצה או חוות דעת או אחר, ובכל מקרה, יש לפנות לייעוץ אצל עורכי דין בתחום על מנת לקבל חוות דעת אישית.

חיה אקילוב היא עורכת דין, מגשרת ונוטריון, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים ( LL.B ,M.LL). מתמחה בדיני מקרקעין, נדל"ן, חוזים, משפט אזרחי, דיני צוואות וירושה, הסכמי ממון, מוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך.