כמה מתומכי ופעילי "הדמוקרטים" הפיצו לאחרונה ברשת רשימה הכוללת 10 מתוך 12 המועמדים הראשונים ברשימת המפלגה, כשליד כל מועמד/ת כתובה גם הדרגה שנשא/ה על הכתף, בעת שהשתחרר/ה מצה"ל.

הרשימה הזו צצה ברשת בתגובה לניסיונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושופרותיו להציג את רשימת הדמוקרטים כ"שמאל סהרורי ורדיקלי".

מי שיצרו והדהדו את הרשימה המדוברת סבורים שהביאו "נוק אאוט" לימין הפופוליסטי והדפו בהצלחה את ניסיון הדה-לגיטימציה לנבחרת המשובחת של הדמוקרטים. אלא שבלי לשים לב הם שוב נופלים למלכודת שנתניהו טמן להם.

יוצרי רשימת בעלי הדרגות בין מועמדי הדמוקרטים סבורים שהביאו "נוק אאוט" לימין הפופוליסטי והדפו את ניסיון הדה-לגיטימציה לנבחרת המשובחת של הדמוקרטים. אלא ששוב נפלו למלכודת שנתניהו טמן להם

הרי זה בדיוק מה שנתניהו ועדת השופרות שלו רוצים – הם יתגוללו עלינו, המחנה הדמוקרטי-ליברלי, ואנחנו נצטדק, נתגונן ונהיה עסוקים בלהוכיח את אהבתנו למולדת. הניסיון "להוכיח" שאנחנו יותר פטריוטים מהימין המשיחי והפופוליסטי הוא קרב אבוד מראש. בדיבורים ובסיסמאות הם תמיד יהיו יותר "לאומיים" ומיליטנטים. כשהשיח מתקיים באזורים הללו, לימין הפופוליסטי יש יתרון מובנה.

מה גם שיש משהו אבסורדי בכך שאנחנו עסוקים ב"להוכיח" פטריוטיות דרך הרקע הצבאי של נציגינו הפוליטיים, בעוד שב"ממשלת הימין", המקדמת חוקי השתמטות, יושבים אנשים כמו איתמר בן גביר שלא שירת בצה"ל, אריה דרעי ששירת כשלושה חודשים כמשגיח כשרות, או בצלאל סמוטריץ' שעשה שירות מקוצר של שנה וארבעה חודשים, בגיל 28.

מישהו מקרב השלושה האלה נדרש להוכיח את הלאומיות שלו דרך האפיזודה הקצרה או הלא-קיימת שלו בצה"ל? משום מה רק צד אחד נדרש לעמוד ב"מבחני נאמנות" הזויים המתאימים למדינות פשיסטיות.

מעבר לכך, נציגי הדמוקרטים ראויים לא רק בשל עברם הצבאי אלא בזכות האג'נדות שלהם ועשייתם הציבורית. יאיר גולן ראוי לאמון הציבור לא משום שהוא אלוף וסגן הרמטכ"ל לשעבר אלא כי הוא איש ערכי, איכותי וישר, שהחיה מפלגה שהייתה על סף התפוררות, והפגין אומץ לב – הן בקריירה הצבאית והן בקריירה הפוליטית.

מישהו מקרב השלושה בן גביר, דרעי וסמוטריץ' נדרש להוכיח את הלאומיות שלו דרך האפיזודה הקצרה או הלא-קיימת שלו בצה"ל? משום מה רק צד אחד נדרש לעמוד ב"מבחני נאמנות" הזויים המתאימים למדינות פשיסטיות

נעמה לזימי זוכה לאהדה בלתי רגילה במחנה בשל היותה ח"כית מעולה ואפקטיבית המקדמת חקיקה ראויה, נלחמת למען ערכינו ברחובות ובוועדות הכנסת, ומחויבת לשכבות המוחלשות, ולא משום שהשתחררה בדרגת סרן.

גלעד קריב מוכרח להיות בממשלה ובכנסת הבאה כיוון שהוא ח"כ חרוץ, ערכי והומני, מהלוחמים המסורים ביותר למען שלטון החוק, המציג יהדות נאורה, רגישה ומתקדמת.

יאיא פינק ראוי לא בשל היותו רס"ן במיל' אלא כי הוא איש ביצוע יוצא מן הכלל וסמל לפניה היפות של היהדות.

גבי לסקי חייבת לחזור לכנסת לא כי השתחררה בדרגת סגן אלא משום שהיא נלחמת למען הדמוקרטיה, בין היתר בפעילותה מעוררת הכבוד במערך "עוטף עצורים", כעורכת דין המייצגת פעילי מחאה שנעצרו באמתלות שונות.

עמרי רונן זכה להישג אדיר בפריימריז של הדמוקרטים לא כי הוא סרן אלא משום שסייע בשיקום העוטף – לאחר ה-7 באוקטובר – כחבר ב"אחים לנשק", נאבק באולפנים וברחובות מול ההפיכה המשטרית, ומציג גישה אסרטיבית ולא מתנצלת.

משה רדמן קיבל כמעט 40,000 קולות בבחירות הפנימיות בדמוקרטים לא כי הוא סרן אלא משום שנמנה עם מובילי המחאה, הראה יכולות יוזמה וארגון מופלאות, מביע עמדות אמיצות (מהראשונים שהעזו לערער על מסגור האירועים האלימים בכפר תל כ"פיגוע" שבו המתנחלים הם קורבנות בלבד), מביא איתו אנרגיות שכה חיוניות למחנה, והוכיח שיש לו יכולת לסחוף אחריו אנשים.

מעבר לכך, נציגי הדמוקרטים ראויים לא רק בשל עברם הצבאי אלא בזכות האג'נדה והעשייה הציבורית שלהם. יאיר גולן ראוי לאמון הציבור לא משום שהוא אלוף וסגן הרמטכ"ל לשעבר אלא כי הוא איש ערכי, איכותי וישר

גם מיכל רוזין, נמרוד שפר (אלוף במיל') ומורן זר קצנשטיין נכנסו לרשימה המדוברת בזכות הערכים, ההישגים ותפיסת העולם שהציגו, ולא רק על רקע הרקורד הצבאי. אם תרצו, כולם עשו חיל גם באזרחות.

הניסיון לשכנע או לתת תוקף לעמדותינו דרך הרקורד הצבאי של נציגי הדמוקרטים הוא תבוסתני, מיותר ומשרת את הימין הביביסטי.

כדאי לזכור עוד נקודה חשובה – בכל פעם שאנחנו עסוקים בהתגוננות או הצטדקות, איננו מתפנים להזכיר לציבור כמה ממשלת ה-7 באוקטובר רעה, רקובה וכושלת.

במקום לנסות להוכיח שאנחנו "לגיטימיים" עקב הרקורד המכובד של נציגינו בצה"ל, עלינו לשוב ולהזכיר מי ראש הממשלה שאישר העברת מזוודות דולרים לחמאס, התעלם מאזהרות מפורשות שקיבל ממערכת הביטחון, ונושא באחריות העיקרית למחדל ולטבח ה-7 באוקטובר.

עלינו לשוב ולהזכיר מי אחראי ליוקר המחיה הכבד, להפקרת החטופים, המילואימניקים, הלומי הקרב ותושבי הצפון, לחוק ההשתמטות הבזוי, לפערים החברתיים שרק הלכו והעמיקו בעשור האחרון, לבידוד הבינלאומי, לריסוק שומרי הסף, למינוי השרים הגרועים והבלתי כשירים, לשחיתות ההולכת וגוברת, ליועצים הקרובים שקיבלו כסף מקטאר, למכונת הרעל הנתעבת, ולשסע הנורא שמפרק אותנו מבפנים ו"תרם" ל-7 באוקטובר.

עלינו לשוב ולהזכיר מי האיש שבוחר באינטרסים אישיים על חשבון האינטרס הלאומי ומפרק את הדמוקרטיה הישראלית, יחד עם ערכי היסוד שליוו אותנו במשך שנים, כדי להציל את עורו.

מי שתומכים בחוקי השתמטות מבישים ומכשירים יועצים שקיבלו כסף מקטאר, לא יקבעו את מידת הפטריוטיות שלנו.

במקום להוכיח שאנו "לגיטימיים" עקב הרקורד המכובד של נציגינו בצה"ל, עלינו לשוב ולהזכיר מי ראש הממשלה שאישר העברת מזוודות דולרים לחמאס, התעלם מאזהרות מפורשות ונושא באחריות העיקרית למחדל ולטבח ה-7 באוקטובר

הגיע הזמן להפסיק "להוכיח" שאנחנו "בסדר" באמצעות נפנוף מטופש ברקורד הצבאי של נציגינו. בלי קשר לרקע הצבאי שלהם, כל אחד ואחת בעשירייה הראשונה והשנייה של הדמוקרטים עדיף עשרות מונים על השרים והח"כים חסרי החוליות של הליכוד.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).