בשבוע שעבר חזינו שוב בהתנכלות לנוצרים בירושלים, והפעם הרשויות פעלו מהר – שישה חשודים ובהם קטינים נעצרו בחשד ליידוי אבנים ויריקות לעבר הכנסייה הארמנית בעיר העתיקה.

כמי שהייתה מורת דרך ודיפלומטית, וכבת לעם שהיה במשך מאות רבות של שנים מיעוט נרדף, אני מתקשה להחליט מה הכי מטריד אותי בפגיעה הנמשכת במוסדות, באנשי דת ובסמלים נוצריים: הנזק ליחסי החוץ של ישראל? הפגיעה בתיירות? שמא הזלזול בזיכרון ההיסטורי הארוך שלנו כיהודים, והציווי לא לנהוג כך כלפי אחרים?

ספק אם יש יהודי שלא מכיר סיפורים אודות רדיפת משפחתו בגולה. השואה הייתה השיא, אבל גם בלעדיה, ואפילו ללא אירועים כמו אינקוויזיציה וגירוש או פוגרומים ופרהוד, לא חסרו בעברנו השפלות יומיומיות, כמו חובה לרדת מהמדרכה או בגדים מיוחדים ומבדילים.

כמי שהייתה מורת דרך ודיפלומטית, וכבת לעם שהיה במשך מאות רבות של שנים מיעוט נרדף, אני מתקשה להחליט מה הכי מטריד אותי בפגיעה הנמשכת במוסדות, באנשי דת ובסמלים נוצרים

בהיעדר יכולת ממשית להתנגד לרוב, מה יכולנו לעשות? לירוק (בחשאי) לעבר כנסייה, ללחוש (בחשאי) לעבר כומר, ולהתהדר בעליונות שלנו על פני מי שכוחו בזרועו, בעוד אנחנו מתמקדים ברוח, במוסר, בלימוד.

חלק מאותו לימוד הוא מצווה שהיא בין הנפוצות ביותר בתורה – עלינו לזכור כי גרים היינו בארץ מצרים. התורה שבה ומזהירה אותנו שכאשר אנחנו נהיה בעלי הכוח, אל לנו לשכוח את מצוקתנו כמיעוט מבוזה, ולנהוג בהתאם ללקח שלמדנו.

מכך עולה שיהודי שפוגע במוסד, באיש דת או בסמל של המיעוט הנוצרי, לא רק חותר תחת נורמה אזרחית, אלא גם פועל בניגוד לערך תורני-מוסרי ראשון במעלה.

אם לא די בכך, יש באירועים הללו כדי להחליש את הדרישה לפעול נגד פגיעה ביהודים ובמוסדותיהם בחו"ל.

יוזכר שהנצרות על זרמיה היא הדת הגדולה ביותר בעולם. במדינות רבות, ובהן דמוקרטיות מערביות שהיחסים איתן חשובים לישראל, יש רוב נוצרי, והאירועים הללו מדווחים בהרחבה וזוכים להד בינלאומי שלילי. לא סוד שלדיפלומטים ישראלים מאוד קשה לשרת בחו"ל בימים אלו. העניין הזה, שלא ניתן להצדיק, מכביד עליהם עוד.

התורה מזהירה כי כשנהיה בעלי הכוח, אל לנו לשכוח את מצוקתנו כמיעוט מבוזה, ולנהוג בהתאם ללקח שלמדנו. מכאן, שיהודי הפוגע במוסד, באיש דת או בסמל של המיעוט הנוצרי – פועל גם בניגוד לערך תורני-מוסרי

הנזק מהתופעה הוא גם כלכלי. בשגרה, יותר ממחצית התיירים המגיעים לישראל הם נוצרים. הם מספקים תעסוקה לעשרות אלפי אנשים באופן ישיר ולעוד מאות אלפים בעקיפין.

ידיעות על התנכלויות ישפיעו על ההחלטה אם בכלל להגיע, היתקלות בעוינות תמנע ביקור חוזר, ביקור טוב ישפיע לא רק על התייר אלא גם על סביבתו ועל היחס שלה לישראל, וההפך נכון גם הוא.

תשאלו, ומה לגבי ההיסטוריה, מה על הסבל הרב שנגרם לנו בהשראת הכנסיות ובהובלתן, כעונש על פגיעתנו לכאורה בישוע, לפני אלפיים שנה?

הטיעון אינו זר לי. אבי ז"ל הקדיש את שנותיו האחרונות לכתיבת ספר על הנצרות ושואת יהודי הונגריה. הוא הסיק ששיתוף הפעולה הנרחב של המקומיים בארץ הולדתו עם הנאצים נגרם בין היתר בשל מה ששמעו בכנסיות, הן הקתוליות והן הפרוטסטנטיות.

גם אם חלו שינויים ביחס של כנסיות ליהודים וליהדות, והושמעו התנצלויות כאלו ואחרות, ומדובר בפתיחת פרק חדש, ספק אם יש בכך כדי למחוק את הדם היהודי הרב שנשפך בשם הנצרות לאורך הדורות.

עם כל זאת, מי שיורק, מכה, מקלל, משחית ופועל בדרך פוגענית אחרת כלפי נוצרים, ומי שאינו פועל כנדרש כדי לעצור את התופעה, אולי חושב שהוא עורך חשבון היסטורי ונוקם את נקמת אבותיו, אך בפועל, הוא חותר תחת מעמדה של ישראל. 

מי שיורק, מכה, מקלל, משחית ופועל בדרך פוגענית כלפי נוצרים, ומי שאינו פועל כנדרש כדי לעצור את התופעה, אולי חושב שהוא עורך חשבון היסטורי ונוקם את נקמת אבותיו, אך בפועל – חותר תחת מעמדה של ישראל

הוא מחבל במעמדה של ישראל כמדינת חוק אשר מאפשרת חופש דת, הוא פוגע ביחסי החוץ שלה, הוא מזיק לתיירות ולכלכלה, ובעיקר הוא מעיד על עצמו שלא למד דבר מהיותו נצר למיעוט חסר אונים.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.