בשיח הפוליטי נגד גדי איזנקוט חוזרת לאחרונה טענה משונה: הוא אינו מזרחי מספיק. שואלים איזה מרוקאי היה מחזיק בדעות שלו, מטילים ספק באותנטיות של הרקע שלו, בוחנים כיצד הוא מדבר, נראה ומתנהג.

דברים דומים נאמרים גם על נעמה לזימי ועל אחרים באופוזיציה. ערוץ 14 הקדיש תוכנית שלמה לנושא רק השבוע.

המסר ברור: אתם לא המזרחים הנכונים. לא תהיו לעולם. אנחנו נקבע לכם מהי מזרחיות.

בשיח הפוליטי נגד איזנקוט חוזרת טענה משונה: הוא אינו מזרחי מספיק. דברים דומים נאמרים גם על לזימי ואחרים. המסר ברור: אתם לא המזרחים הנכונים. לא תהיו לעולם. אנחנו נקבע לכם מהי מזרחיות

עומד רמטכ"ל לשעבר, אדם שמאחוריו עשרות שנות שירות וקריירה שבכל קנה מידה היא מפוארת, ובמקום לשפוט אותו על מעשיו ועל עמדותיו, בודקים אם הוא ממלא את התפקיד שיועד לו.

האם יש לו מספיק מבטא, האם הוא אוכל את המאכלים הנכונים, האם הוא מציג את המסורת והאמונה בדרך שמצפים ממנו? האם הוא מגלם את אותה מזרחיות חמה, צבעונית ומשעשעת שנוח כל כך להציג בסדרות ובקמפיינים?

במילים אחרות: האם הוא מזרחי מהסוג שנוח להשתמש בו כתעמולה?

לפי התפיסה הזאת, "המזרחי הנכון" הוא מי שהולך עם קואליציית הליכוד של עידן בנימין נתניהו. אפשר לעטוף זאת בהרבה מילים, יפות יותר או פחות, אבל בסופו של דבר מדובר בקיטלוג וברידוד.

יריבים פוליטיים נדחסים לתוך תבניות שקל לתקוף: אם אתה מזרחי שמחזיק בדעות אחרות, שבחר מסלול חיים אחר או התקדם בחברה, יגידו שאתה "משתכנז", ששכחת מה זה להיות יהודי, שאינך דובר אותנטי של הבית שממנו באת.

אין בכך הגנה על הזהות המזרחית. להפך. זו הפיכתה לקריקטורה.

השימוש בגזענות עדתית כנשק פוליטי קורע קרעים קטנים אך עמוקים בחברה הישראלית. הוא אומר ליוצאי עדות המזרח שלא משנה מה יעשו – ישרתו, ילמדו, יצליחו, ינהיגו – תמיד ישפטו אותם קודם כול על מוצאם ועל האופן שבו הם מציגים אותו.

עומד רמטכ"ל לשעבר, אדם שמאחוריו עשרות שנות שירות וקריירה שבכל קנה מידה היא מפוארת, ובמקום לשפוט אותו על מעשיו ועל עמדותיו, בודקים אם הוא ממלא את התפקיד שיועד לו

המסר הסמוי הוא שהצלחה היא כמעט בגידה, שמזרחי המכבד את הרקע שלו אמור להישאר בתוך תפקיד תרבותי קבוע מראש; שמי שפיתח עמדה עצמאית, סגנון אחר או תפיסת עולם שונה כבר התרחק כביכול משורשיו. אל תראו לנו את הדרגות, את העומק, את המחשבה ואת ההישגים. הראו לנו תבשילים, תפילין, חגים והילולות. הוכיחו לנו שאתם ייצוג צבעוני של מסורת.

זו תפיסה גזענית במהותה, והיא מנוגדת לרעיון הישראלי של חברה שנבנתה מקיבוץ גלויות.

לכל עדות ישראל מגיע צדק. צדק שמאפשר לספר את הסיפור העשיר, המורכב והרחב של מי שאנחנו ושל המקומות שמהם באנו. סיפור שמעניק גאווה לכל מי שהגיע לכאן ולכל מי שילדיו ונכדיו בנו כאן חיים.

איזנקוט, לזימי ורבים אחרים הם סיפור הצלחה ישראלי. הם בני משפחות של עולים ופליטים שהגיעו בתקופות קשות, בנו את עצמם, שירתו, שגשגו והשתתפו בבניית המדינה. במקום להיות גאים בהם, מנסים להשפיל אותם דווקא באמצעות מוצאם.

ההשפלה הזאת אינה פוגעת רק בהם. היא פוגעת בכל מי שהמשפחה שלו הקריבה משהו כדי להגיע לישראל, לחיות בה ולבנות אותה. היא אומרת לצעירים שגם אחרי דורות בארץ, אחרי שירות, מלחמות ומשברים, לעולם לא יורשו להיות פשוט ישראלים. תמיד יידרשו להוכיח מחדש את השתייכותם לעדה שממנה באו.

איזנקוט, לזימי ואחרים הם סיפור הצלחה ישראלי. בני משפחות עולים ופליטים שהגיעו בתקופות קשות, בנו את עצמם, שירתו, שגשגו ובנו את המדינה. במקום להיות גאים בהם, מנסים להשפילם דווקא באמצעות מוצאם

החברה הישראלית צריכה לדחות את הניסיון הזה. עלינו להיות גאים באנשים מצליחים ממוצא מזרחי, אשכנזי, אתיופי ומכול קהילה אחרת – אנשים שאינם מתביישים בשם המשפחה שלהם, שמדברים בגאווה על הבית שבו גדלו, אבל אינם נותנים לאיש לקבוע עבורם כיצד עליהם לחשוב.

הם מגלמים את החלום הכל־ישראלי: שילדי עולים יוכלו לצמוח, להצליח, להנהיג ולפתח קול משל עצמם.

תנו לנו עוד סיפורי הצלחה כאלה. זה מגיע לנו.

נמרוד דוויק, מקים תנועת דרכנו, דמוקרטTV ועמותת אזרחים קטנים לחינוך לדמוקרטיה מגיל גן. מרצה באוניברסיטת רייכמן, יזם וסופר.