קק"ל בוחנת מחדש את חסויות הענק לתקשורת

מעקב זמן ישראל הנהלת קרן קיימת התכנסה לדיון בנוהלי מתן החסויות של הארגון ● בין היתר מדובר בתשלומים של מיליוני שקלים לכנסים של כלי תקשורת, שנחשפו כאן בשבוע שעבר ● בצל הפרסום נערך ראיון עם דני עטר בידיעות אחרונות, שבו לא נשאל על המחדלים בארגון ● קק"ל בתגובה: מפיקים לקחים, לא התקבלה עדיין החלטה

יו"ר קק"ל דני עטר (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
יו"ר קק"ל דני עטר

מעקב זמן ישראל: הנהלת קרן קיימת לישראל התכנסה בשבוע שעבר לדיון בנוהלי מתן החסויות של הארגון. בין היתר, מדובר בתשלומים של מיליוני שקלים לכנסים של כלי תקשורת, שנחשפו כאן בשבוע שעבר.

בקק"ל אישרו את קיומו של הדיון והבהירו כי ההנהלה תתכנס בקרוב לדיון המשך.

על פי מקורות בקק"ל, במהלך הדיון (שהתקיים במקביל לפניית זמן ישראל לבקשת תגובה בנושא), הביעו חלק מהנוכחים התנגדות להמשך מתן החסויות לאירועים שאינם קשורים במטרות קק"ל.

על פי אותם מקורות, המחלקה המשפטית של הארגון הביעה עמדה לפיה יש לשקול ביטול של מתן החסויות, אשר מתבצע ללא הליך מכרזי וללא הנמקות ראויות. מנגד, גורמים בהנהלה המשיכו לתמוך במתן חסויות גם בעתיד, אך דרשו כי ימצא "ערוץ שקוף ותקין", עם נהלים מתאימים, כדי להמשיך אותן.

כפי שחשפנו, קרן קיימת לישראל מעניקה חסויות בסכומים גדולים לאירועים של כלי תקשורת מרכזיים, ובהם ידיעות אחרונות (1.2 מיליון לאירוע חגיגות ה- 80 לעיתון), חדשות 12 (כמיליון שקלים לכנס "המשפיעים" של החברה), אתר ynet (1.17 מיליון לכנס החינוך של האתר) וגם לאירועים של ישראל היום ומקור ראשון.

חלק גדול מההתקשרויות הללו מתבצע בהליך "עוקף מכרז", שזכה בעבר לביקורת עזה גם מצד המחלקה המשפטית של קק"ל.

הליך זה, באמצעות "ועדה להתקשרויות מיוחדות"' מכונה במסדרונות הארגון לכינוי הנלעג "הועדה לשחיתויות מיוחדות".

ההחלטה "הותאמה" להבטחות

כפי שנחשף בתחקיר נוסף של זמן ישראל, ההליך כולל כללי התקשרות רופפים מאד: ללא מכרז, ללא קול קורא, ללא הגבלות סכום, ועם הגדרות משתנות של אופי ההתקשרות.

בהתקשרות עם ynet, אף הסכימה קק"ל למתן החסות עוד לפני אישור הוועדה, ולאחר ההסכמה דנה הוועדה בכובד ראש כיצד "להתאים" את ההחלטה להבטחות שניתנו למארגני הכינוס.

מנהל הכספים של הארגון גער בנוכחים: "חסות של 1.17 מיליון שקל היא חסרת תקדים, ולא ניתן להגן עליה. מה אומרים? 'לא יודעים להגן על זה באמצעות שת"פ, בוא נשים את זה בשיתוף של חסות'. אנחנו עובדים לא נכון".

גורמים משפטיים הביעו דאגה מהאפשרות שמתן חסויות לכלי תקשורת תתפרש כציפייה לסיקור אוהד, והזכירו על הרקע הזה את תיקי נתניהו, שמואשם כי דרש מכלי תקשורת סיקור אוהד בתמורה לפעולות אשר יטיבו עימם

למרות ההתנגדות, ההתקשרות יצאה לפועל, ככל הנראה מכיוון שכבר ניתנה התחייבות פסולה מראש להעברת הכספים.

גורמים משפטיים הביעו לא אחת דאגה מהאפשרות שמתן חסויות לכלי תקשורת תתפרש כציפייה לסיקור אוהד וכעסקה פסולה, והזכירו על הרקע הזה את תיקי 2000 ו-4000, במסגרתם ראש הממשלה בנימין נתניהו מואשם כי דרש מכלי תקשורת סיקור אוהד בתמורה לפעולות אשר יטיבו עימם.

תמיכה מסוימת בתזה הזאת הגורסת כי מדובר ב"עסקה פסולה" התקבלה בסוף השבוע האחרון כאשר בסמוך ובמקביל לחסות של קק"ל לידיעות אחרונות, תואם ראיון מיוחד של כתבת העיתון עם יו"ר קק"ל דני עטר.

הכתבת הצהירה בתחילת הכתבה כי העסקה בין העיתון לקק"ל נמצאת "על השולחן" וכי לעטר הובהר כי "תישאלנה שאלות קשות" – אך בפועל לא נשאלו שאלות על חקירות המשטרה, דוחות מבקר המדינה, מינויים פוליטיים ועוד.

דני עטר (צילום: Gershon Elinson/Flash90)
דני עטר (צילום: Gershon Elinson/Flash90)

תגובת קק"ל

מקק"ל נמסר בתגובה: "הדברים כפי שמתוארים בפנייתך אינם נכונים. כחלק מתהליך הפקת לקחים קבוע המתקיים בקק"ל, נבחן גם תהליך מתן החסויות.

"מהפקת הלקחים שכבר בוצעה בנושא בשנים האחרונות, עבר תהליך מתן החסויות בקק"ל רפורמה משמעותית, שבמסגרתה קק"ל היום הינה אחד הגופים המובילים בכל הנוגע לשוויון ולשקיפות בהן ניתנות החסויות ע"י הארגון.

"בישיבה המדוברת הוצגו עמדות של כלל החטיבות בקק"ל בנוגע למתן החסויות וכל אחת מהן התייחסה להיבטים השונים של הנושא.

"הלשכה המשפטית לא המליצה על ביטול החסויות וממילא, לאור חשיבות הנושא והרצון לשמוע את עמדות כל הגורמים הרלוונטיים לעניין, הישיבה לא הסתיימה ונקבעה ישיבת המשך לדיון, ועל כן לא התקבלה עדיין כל החלטה בנושא.

"קק"ל גאה על התהליכים המקצועיים והרציניים שהיא מקיימת כחלק ממהפכת השקיפות והמינהל התקין שעובר הארגון ותמשיך בכך, גם אם יש גורמים המנסים להשתמש בתהליך כדי לנסות לעוות ולסלף דברים כדי לפגוע בארגון".

עוד 562 מילים
כל הזמן // שבת, 18 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חשיפה הנסיך הערבי שניסה למכור את הכותל

ב-29 באוגוסט 1929, הנסיך מוחמד עלי באשא, דודו ויורש העצר לעתיד של פארוק מלך מצרים, נכנס לשגרירות הבריטית באיסטנבול עם מכתב דרמטי ● "משום שהיהודים עשירים, אם הכותל כל כך נחשק מצידם, אין סיבה שהם לא ישלמו עליו", כתב לשגריר ● "תנו למוסלמים 100,000 ליש"ט, ואני בטוח שהם יסכימו ליישב את המחלוקות" ● כעת היוזמה נחשפת לראשונה

עוד 3,000 מילים

ללמוד להאמין שוב

הבטתי לתוך העיניים שלה ופשוט ידעתי. הייתה הכרה מיידית לכך שהיא חוותה משהו שאסור היה שאי פעם יקרה. משהו בטון שלה, בתנוחת הגוף, בשפה המוכרת כל כך של אלו ששרדו תקיפה, עורר את המודעות שלי. והיא לא הייתה לבד בחדר, ממש לא. עמדתי מול חדר של בני נוער יהודים, שבחרו להשתתף בשיחה על MeToo# ורוחניות, כשאני מוקירה תודה על האומץ של מנהיגי הקהילה שהזמינו אותי לערוך שיחה כה פתוחה וחשובה.

השיחה הזו קריטית מאוד. מחקרים שבוצעו ב-2018 (כמו זה וזה) גילו כי אחת מתוך 4 בנות ואחד מתוך 6 בנים יעברו תקיפה מינית לפני גיל 18. מאותם ילדים, 2 מתוך 3 יהיו בגילאי 12 עד 17. מתוך כל 1,000 תקיפות מיניות, רק 310 מדווחות. ומתוך כ-63 אלף מקרים של התעללות מינית המדווחים, 93% מהתוקפים היו אנשים שהקורבנות הכירו.

ניסיון החיים שלי מיקם אותי בליבן של שיחות כאלו, מתנה כואבת שלמדתי לנווט דרכה, אפילו להעריך.

גדלתי בתור בתו של מורה כריזמטי ששינה את עולם המוזיקה והרוחניות עבור רבים כל כך. הוא כתב אלפי מנגינות, שהחיו מחדש תרבות שהפכה לחסרת חיים ומתאבלת אחרי השואה. המוזיקה שלו הפכה לכה מושרשת במרחבים היהודיים, עד שרבים אמרו כי היא הפכה להתגלמות התרבות היהודית עצמה, כפי ששמעתי פעם. הוא היה "פעימת הלב של העם היהודי". בנימה אישית, פעימת ליבו הרגישה כמו שלי.

כאשר אבי, הרב שלמה קרליבך, נפטר בפתאומיות ב-1994, ניסיתי למלא את החלל שנפער בכך שהופעתי במקומו ועל ידי הרמת הדגל שירה והוראה מסביב לעולם. הוא הפך להיות חלק כה עמוק מהעבודה הצומחת שלי, ואני קראתי את שמו בתדירות כה רבה, עד שאנשים לא הצליחו להבדיל ביני לבינו.

וכך, כשמספר נשים החלו ב-1998 להאשים את אבי בהטרדה מינית והתנהגות מינית בלתי הולמת, לא הצלחתי ליישב את העבודה הקדושה שלי/שלו והתיאור של מטרידן שמעולם לא הכרתי. המידע הזה הרגיש כמו חילול של היחסים שלי עם אבי, זה פגע ביכולות שלי לכבד אותו, ביכולת שלי לאהוב אותו כפי שאהבתי קודם לכן. והיתה טינה על כך שהוא לא יכול להגן על עצמו או לענות לשאלות שלי, שלא לדבר על אלו של מי שהאשימו אותו.

עד לפני שנתיים, עם הפרסום של הפוסט שלי בטיימס אוף איזראל My Sisters, I hear you, מעולם לא הגבתי פומבית להאשמות, על אף שנתקלתי בשיח כל הזמן. נטל השתיקה שלי החל להעיב עלי, והרגשתי שאני קרועה באופן מתמיד בין הרצון לכבד את אבי והצורך הנואש לדעת את האמת. אפילו עכשיו אני מרגישה את המתח הזה, בתור בתו האוהבת ובתור אישה המקדמת את כבודן של הנשים.

עשיתי כמיטב יכולתי להפריד את עצמי מהמחלוקת סביב פעולותיו של אבי במשך זמן רב, אבל ב-2017, כשתנועת MeToo# הגלובלית גרמה לתגובה בקהילה היהודית, הבחירה נעשתה עבורי. ההופעות שלי בוטלו, ושם המשפחה שלי לפתע נראה כמו טריגר לטראומה של נשים.

באופן אירוני, הכעס על יחסו לנשים נערם על הראש של הבת שלו. חרם על אבא שלי הפך לתקיפה נגדי. וכך, נאלצתי לפקוח את עיניי, משהו שאני רואה בתור מתנה עמוקה, עד כמה שזה מכאיב לקבל אותה.

אני מבינה עכשיו שלא בידלתי מספיק את עצמי ממנו. אולי האבל הפרטי שלי והרצון לשמור עליו קרוב אלי, מנעו ממני להיישיר מבט אל המצב. כי אם הייתי מתמודדת עם השערוריה, המשמעות הייתה שאני לא יכולה להחזיר אותו ולהבין שחוסר היכולת שלי לקבל את החלקים שלו שהייתי רוצה שלא יהיו אמיתיים נובע מחוסר היכולת שלי לשחרר אותו. משהו בתוכי היה צריך למות על מנת שאוכל להתמודד עם האמת המורכבת הזו.

כך, עמדתי באותו חדר מלא בני נוער כואבים, אחת מתוך כ-15 שיחות ציבוריות שניהלתי, חדר מלא בחוויות מאוד בלתי הוגנות, חדר מלא בעדות של תוקפנות מטרידנית מערכתית, חדר מלא באשמה עצמית מופנמת. ובנוסף, אם הייתי יכולה לזכות לארח את אבא שלי באותו מקום, הייתי אומרת לו שהוא טעה. הייתי עומדת לצד אבי שם, אבל לא הייתי בצד שלו. זו היתה ההתחלה החדשה שלו.

אבל למדתי משהו חשוב, משהו שאני משתפת בכל מקום שאני הולכת אליו: אנחנו לא יכולים לחכות להתחלה של מישהו אחר לפני שאנחנו מתחילים את הדרך של אמונה מחדש. זו אמת פנימית, כזו שכל אחד מאיתנו צריך להחליט לעצמו.

האמונה המלאה והמפותחת יותר הזו היא ההכרה בכך שכל אחד מאיתנו הוא אינדיבידואל עם עבודה פנימית לעשות. מה שקורה סביבכם או לכם יכול לעזור לכם להתקדם לכיוון הנכון, אבל זה רק הדלק עבור המסע האמיתי יותר של גילוי עצמי; זה לא מגדיר אתכם.

זה לא שהפסקתי לאהוב את אבא שלי. אני לעולם לא אפסיק. אבל ראיתי יותר מדי מכדי לעצום עיניים. הדמעות שלי שומרות על עיניי פקוחות, ואני רואה לתוך העיניים של קהילות שאני מבקרת שהעבודה הקדושה של אמונה רק החלה. הנסיעות שלי והכאב שלי לימדו אותי שאין קהילה בה ההתעללות לא קיימת, אין מקום בו ילדים מעולם לא מקבלים יחס שגוי ומחולל. למדתי יותר מידי מכדי להישאר בשקט.

מעולם לא ציפיתי שההאשמות נגד אבי יביאו אותי לכזה צער ותכלית. אני מבינה עכשיו שהמקום שהביא לי את הכאב הגדול ביותר גם העצים אותי להציע חוזק לאחרים הנמצאים גם הם בכאב גדול. המוזיקה שלי השתנתה לנצח בעקבות ההבנה הקשה הזו. הקול שלי כבר לא אותו דבר.

התקווה העמוקה ביותר שלי היא שבני הנוער באותו חדר, וכל האנשים מכל המגדרים בכל המקומות, ידעו שעל אף שהחיים קשים, אף אחד לא לבד וכל אחד מאיתנו אמיץ יותר ממה שאנחנו מבינים. ככל הנראה, יותר משליש מהנשים שדיווחו על אונס לפני גיל 18 חוו אונס בתור בוגרות.

אנחנו חייבים לנווט דרך המבוך הזה של מציאות נוראית, לכעוס עליה, לבכות כמה שאנחנו מרגישים, ומאותו מקום של אומץ, לעבוד כדי ליצור שינוי מהותי. ולזכור: ההלם של התעוררות הוא לא מפחיד כמו המשך השינה דרך הכאב.

הברכה של אמונה מחדש היא זו שאני מאחלת לשתף – בתור אמא, בתור בת, בתור אישה, בתור יהודיה, בתור אקטיביסטית. העבודה ממשיכה.

נשמה קרליבך היא זמרת, יוצרת ואשת חינוך המופיעה ומלמדת ברחבי העולם. כאמנית, הייתה שש פעמים ברשימה המורחבת של המועמדים לפרסי הגראמי ומכרה יותר ממיליון אלבומים - מה שהופך אותה לאחד מהאמנים היהודים המצליחים בעולם. לאחרונה הוציאה את האלבום העשירי שלה, "Believe".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 879 מילים

מצרים מתחברת ליהדות, אבל מנותקת מישראל ● משרד החוץ מתחבר לשפה הערבית, אבל מה זה שווה בעידן חוק הלאום● ● מחאת הסלבריטאיות באיראן לא מאיימת על השלטון ● ודובאי קונה את אמריקה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע מעונן במזרח התיכון

עוד 1,024 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

סוגרים עשור

"אתה עייף, חולה ונגעל מעצמך"

אדי דה וינד ההולנדי התנדב לשמש כרופא במחנה ריכוז, כדי להציל את חייה של אמו ● כאשר הגיע לשם, הבין שעשה עסקה עם השטן ● האם כבר נשלחה לאושוויץ - ובהמשך גם בנה ● אבל דה וינד שרד את מחנה המוות, ואף כתב שם ספר נדיר על החיים בשואה ● כעת, הספר הנשכח מקבל חיים חדשים ● בנו, מלצ'ר: "בראש שלו הוא נשאר באושוויץ"

עוד 1,154 מילים

שר החוץ הבחרייני, ח'ליד בן אחמד אל-ח'ליפה, הודח במפתיע אחרי 15 שנה בתפקיד ● השנה הוא הצטלם עם שר החוץ ישראל כ"ץ, תקף את איראן בחריפות, והתראיין לזמן ישראל ולכלי תקשורת נוספים בארץ ● מומחים חוששים כי שילם את המחיר לאחר ש"הרחיק לכת יותר מדי" ● ובישראל מקווים כי פיטוריו לא יפגעו ביחסים העדינים בין המדינות

עוד 1,103 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַשְּׂמֹאל

זמן ישראל מציג: "ההולכים אל האבדון", קברט טראגי-קומי, תמונה אחרונה (בינתיים) ● בהשתתפות: שמאלנית נסערת, שמאלן קשוח, שמאלנית מאוכזבת ושמאלן סרקסטי

עוד 615 מילים

נתניהו: "שוחחתי עם פוטין בנוגע לנעמה יששכר, אני אופטימי"

גנץ: "מי שסוחר בביטחון המדינה לתועלת פוליטית – לא יכול להיות ראש ממשלה" ● יושב ראש הוועדה המסדרת ניסנקורן פנה ליועץ המשפטי לכנסת בבקשה לקבל הבהרה לגבי כינוס המליאה ● פרץ: "לא פחדתי לא לעבור את אחוז החסימה. מה שעמד לנגד עיניי, זה אהבת מדינת ישראל" ● בליכוד יבקשו להדיח את ח"כ היבא יזבק בשל "תמיכה בטרור"

עוד 23 עדכונים

פרשנות חודש וחצי לבחירות, הליכוד והימין בכאוס מוחלט

החיבור הכפוי בימינה, מחיקת הבית היהודי, אירועי בקשת החסינות, הפיאסקו של מינוי השרים הבכירים, פרשת ביטן והיחסים המעורערים עם אדלשטיין - כל אלו הופכים את הליכוד והימין לזירה של התכתשויות ותככים, דווקא בימים שבהם צריך איחוד שורות ● שר בליכוד לזמן ישראל: "עם הטירוף הזה אי אפשר ללכת לבחירות"

עוד 691 מילים

לבנט מפריעה תמונת מחבל בסלון אבל אין לו בעיה לעבוד עם מורשעי המחתרת היהודית

שר הביטחון סירב לצרף את מפלגתו של איתמר בן-גביר לרשימת ימינה, בטענה שיש לראש עוצמה יהודית תמונה של הרוצח ברוך גולדשטיין בסלון ● אבל לבנט עצמו קשרים אישיים, מקצועיים ופוליטיים עם חברי המחתרת היהודית, אשר השתתפו בפיגועים נגד פלסטינים והורשעו בטרור, והוא קיים קשרים עקיפים עם מורשעים וחשודים נוספים במעורבות בטרור ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

נתוני התעסוקה כשהממשלה לא מתפקדת, האבטלה עולה

העלייה באבטלה היא תוצר לוואי של השיתוק הפוליטי, ושל ממשלת המעבר שאינה מוסמכת לבצע פרויקטים גדולים ● יש גם חדשות טובות: אוכלוסיות חדשות הצטרפו למעגל מחפשי העבודה - בעיקר נשים ערביות - וכעת הן נחשבות "מובטלות" ומשפיעות על הסטטיסטיקה ● ומה עם החרדים? ממשלת נתניהו עשתה הכל כדי להשאירם בבית

עוד 858 מילים

דבר התובעת

פאטו בנסודה, התובעת מהאג שהחליטה לפתוח בחקירת הנעשה בעזה בחשד לפשעי מלחמה (משני הצדדים), הפכה לאחת הנשים המושמצות בישראל ● כעת היא מגיבה לנתניהו שכינה אותה אנטישמית ("זו האשמה מצערת ולא מבוססת") למתקפות עליה בתקשורת הישראלית ("זה כמו שעורך דין עושה רצח אופי לעד") ומכחישה לחלוטין מעורבות בפשעי השלטון בגמביה ("אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי") ● ובעיקר היא מנמקת בצורה בהירה ומפורטת את השיקולים שעמדו לנגד עיניה בקבלת ההחלטה הדרמטית, שמעוררת דאגה רבה בישראל

פאטו בנסודה, התובעת מהאג שהחליטה לפתוח בחקירת הנעשה בעזה בחשד לפשעי מלחמה (משני הצדדים), הפכה לאחת הנשים המושמצות בישראל ● כעת היא מגיבה לנתניהו שכינה אותה אנטישמית ("זו האשמה מצערת ולא מבוססת") למתקפות עליה בתקשורת הישראלית ("זה כמו שעורך דין עושה רצח אופי לעד") ומכחישה לחלוטין מעורבות בפשעי השלטון בגמביה ("אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי") ● ובעיקר היא מנמקת בצורה בהירה ומפורטת את השיקולים שעמדו לנגד עיניה בקבלת ההחלטה הדרמטית, שמעוררת דאגה רבה בישראל

עוד 4,615 מילים

סקרי מנדטים בערוצי החדשות: ללא שינוי בגושים

בן גביר: "פרץ תקע לי סכין בגב. אני הצלתי לו את הקריירה" ● פרץ: "הפרתי את המילה שלי, מצטער על כך בכל ליבי" ● סמוטריץ' קרא לבן גביר לפרוש: "ריצה שלכם תוריד לטימיון קולות רבים" ● במערכת הפוליטית זועמים על החלטתו של סמוטריץ' לבטל קווי אוטובוס בשבת

עוד 48 עדכונים

פרופ׳ אשר כהן: הטראומה של אפריל הכניעה את בנט

כהן, מבר אילן, חוקר כבר שני עשורים את דפוסי ההצבעה של אנשי הציונות הדתית ● כתומך מוצהר של הימין החדש, כהן קיווה שמפלגתו של בנט תרוץ עצמאית, במקביל לרשימה חרד"לית הכוללת את רפי פרץ, סמוטריץ' ובן-גביר ● אמש, ברגע האחרון, החליטו מפלגות הימין להתאחד שוב - ללא עוצמה יהודית ● בראיון לזמן ישראל, כהן מזהיר: "איחוד רחב מקטין את הסיכוי של גוש הימין"

עוד 1,781 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה