מה שפייסבוק מעוללת לנוער

פסק דין חדש מאוגוסט 2026 נגד מטא (פייסבוק), שהוציא בית משפט אמריקאי במדינת ניו מקסיקו, מטלטל ברמה עולמית. הוא חשוב בראש ובראשונה משום שהוא מוכיח בעובדות שמטא פועלת במכוון כדי לגרום לבני נוער להתמכר לגלילה אינסופית ברשת: בפייסבוק ובאינסטגרם.

אלה ממצאים חשובים משום שהם קורעים את מסך ההיתממות מעל הרשת החברתית המתיימרת לפתח קהילה אחראית, ומוכיחים שמתבגרים הם קורבן לאינטרס מסחרי מובהק – להשאירם ברשת כמה שיותר זמן.

חשוב לא פחות הוא הקשר הסיבתי שבית המשפט מצא בין הפרקטיקות הפוגעניות של מטא לבין משבר חמור בבריאות הנפש הפוקד את הנוער ואשר מתבטא במגוון בעיות: הפרעות שינה ואכילה, בעיות קשב ומשמעת, מצבים גוברים של חרדה, דיכאון ואובדנות.

הממצאים קורעים את מסך ההיתממות מעל הרשת החברתית, המתיימרת לפתח קהילה אחראית, ומוכיחים שמתבגרים הם קורבן לאינטרס מסחרי מובהק – להשאירם מכורים לגלילה ברשת כמה שיותר זמן

בית המשפט לא נותר אילם מול ממצאים חמורים אלה והטיל על מטא לשלם 576 מיליון דולר לתוכנית שיקומית, לצד צווי עשה שונים, בין השאר – הגבלת זמן מסך.

פסק הדין נפתח בתיאור ההידרדרות בבריאות הנפש של מתבגרים, בניו מקסיקו ובארצות הברית בכלל, אשר הסלימה בעשור האחרון. שיעור מקרי המוות כתוצאה מהתאבדות, בחמש השנים שבין 2019 לשנת 2023, היה גבוה ב-31% בהשוואה לשנים קודמות. התאבדות הפכה לסיבת המוות השנייה בקרב מתבגרים, אחרי סרטן. שיעור הפרעות האכילה המדווחות עלה ב-80% בין השנים 2011 ל-2023.

בד בבד, מורגש מחסור בשירותי רווחה: התפוסה בקליניקות טיפוליות ובבתי חולים לחולי נפש עברה את הקיבולת הפוטנציאלית. המידע מבוסס על נתונים ממשלתיים לצד מידע שנצבר בארגונים מקצועיים, וכן על עדויות של רופאים ואנשי חינוך – כולם מלמדים על החרפה. המכלול מלמד על עלייה בהיקף המצוקה הנפשית של קטינים: יותר מקרי אלימות, יותר מקרי התאבדות, יותר מקרים של ילדים הסובלים מדיכאון וחרדה.

ההידרדרות בבריאות הנפש קשורה באופן ישיר לשימוש ברשתות חברתיות. מטא היא מלכת הרשתות: פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ. הוכח במשפט שמטא עושה הכול כדי להמריץ את הקטין להישאר בפלטפורמה ללא סוף: הגלילה היא אינסופית, המשחקים אינם נגמרים, הלייקים נספרים, הודעות התוכן הקופצות ממריצות לפעילות נוספת. מטא עוקבת אחר כל מהלך של הקטין ברשת, מנתחת ומסיקה מסקנות, ומשתמשת במידע האישי כדי לחבר את הגולש למה שמעניין אותו, עוד ועוד.

במגוון דרכים היא גורמת לילדים להתמכר – ממש כפי שחברות הטבק הגדולות עשו בזמנו עם הסיגריות. מטא שואבת את הילדים פנימה, ממכרת אותם להמשיך ולצרוך את הרשת. מתבגרים גולשים כחמש שעות ביום. זה בא על חשבון שעות שינה, לימודים, קשב, חברים, ספורט, משפחה. זה דוחף להתנהגות בריונית, לשחיקת מיומנויות חברתיות, ובסופו של דבר – לבדידות.

מטא גורמת לילדים להתמכר במגוון דרכים – כפי שחברות הטבק עשו עם הסיגריות. היא שואבת אותם פנימה, ומתבגרים גולשים כחמש שעות ביום. זה דוחף להתנהגות בריונית, לשחיקת מיומנויות חברתיות ולבדידות

זה לא תמים. הרשת משמשת פלטפורמה לניצול מיני. האלגוריתם מזהה מבוגרים מעוניינים ומציע להם להתחבר לחשבונות של ילדים ש"אולי אתה מכיר". הרשת החברתית חושפת מתבגרים לניצול מיני דיגיטלי מצד מבוגרים.

בבתי הספר, מורים מדווחים על קשיים בלימודים, שכן "הילדים דבוקים למסך", והם עייפים מכדי להקשיב כי גלשו בלילה. דווח על עלייה במקרים של התנהגות תוקפנית. פחות רגישות, פחות תקשורת, יותר אלימות.

מטא איננה תמימה. היא יודעת ששיקול הדעת של קטינים אינו בשל במלואו וכי קשה להם לשים גבולות לעצמם. פסק הדין מתאר כנס מקצועי שמטא הקדישה לשאלה כיצד ניתן לנצל את מבנה המוח של המתבגר כדי למשוך אותו לרשת. לא ייאמן.

מטא מעצבת את פייסבוק ואת אינסטגרם במטרה לגרום לקטינים לרצות עוד ועוד רשת, כי זה מושך, זה מספק, זה בלתי מוגבל. ואולם בד בבד גוברים החרדה והדיכאון, קשיי הקשב והתקשורת. העידו מומחים, רופאים, אנשי חינוך, נציגי רשויות הבריאות והרווחה, וכולם הצביעו על קשר ישיר בין זמן מסך לבין מצב נפשי ירוד.

בית המשפט מדמה את מטא למפעל מזהם שפולט עשן קטלני וגורם לציבור לחלות בסרטן. המוצר הדיגיטלי יוצר גם הוא מטרד לציבור וגורם לעלויות בריאותיות, חברתיות וכלכליות: לא רק לילדים עצמם, אלא גם למשפחותיהם, למוסדות החינוך, לבתי החולים ולרשויות האכיפה.

זה לא תמים. הרשת משמשת פלטפורמה לניצול מיני. האלגוריתם מזהה מבוגרים מעוניינים ומציע להם להתחבר לחשבונות ילדים ש"אולי אתה מכיר". הרשת חושפת מתבגרים לניצול מיני דיגיטלי מצד מבוגרים

מה אפשר לעשות? על מטא הוטל קנס בסך 576 מיליון דולר. הכסף יועבר לקרן ייעודית לצורך הפעלת תוכנית חינוך ושיקום לבני נוער למשך חמש שנים. נוסף על כך, הוטלו על מטא צווי עשה שונים:

• צו המחייב אותה לאמת את גיל המשתמש ולהסיר חשבון של מי שגילו קטן מ-13.
• צו האוסר על מטא להמליץ למבוגר לא מוכר להתחבר לקטין ולשלוח לו הודעות.
• צו האוסר על קטינים לקבל ולשלוח תמונות עירום.
• צו האוסר על מטא לשלוח לקטינים הודעות קופצות בשעות הלימודים ובשעות הלילה.
• צו האוסר על מטא לספור לייקים בחשבונות קטינים.
• והחשוב מכול – צו המחייב את מטא להגביל את זמן השימוש המצטבר של הקטין בפייסבוק ובאינסטגרם ל-90 שעות בחודש (3 שעות ליום – וגם זה לא מעט).

לצד אלה, מטא חויבה להתריע על חשד לניצול מיני, להציג באופן שקוף סיכונים הכרוכים בשימוש מופרז, ולאייש עמדה אנושית של נציג שירות לקבלת תלונות.

סביר להניח שמטא תגיש ערעור. לא בטוח שהצווים שניתנו יישארו כולם בתוקפם, שכן נראה שבית המשפט לקח על עצמו תפקיד רחב, רגולטורי, להסדיר ולפקח על פעילות טכנולוגית לאורך זמן.

מה ניתן לעשות? על מטא הוטל קנס בסך 576 מיליון דולר. הכסף יועבר לקרן ייעודית למטרת הפעלה של תוכנית חינוך ושיקום לבני נוער למשך חמש שנים. בנוסף הוטלו על מטא צווי עשה שונים

מטא היא אומנם מונופול בתחום הרשתות החברתיות, אך לצידה פועלת תעשייה שלמה שיש להסדיר. לכן, נראה כי הדרך הנכונה לאסדרת כללי המותר והאסור בענף הרשתות החברתיות היא בחקיקה ראשית.

כך או אחרת, החשיבות המהדהדת של פסק הדין היא בהנפת תמרור אזהרה אדום ובוהק: יש לעצור פרקטיקות פוגעניות של מטא (ורשתות חברתיות בכלל), לטובת הילדים ולטובת החברה בכללותה.

אין פירוש הדבר ש"הכול שחור", שהרי יש ברשת החברתית גם איכויות רבות. אך צריך להגביל במקומות שבהם נכון להגביל. יהיו שיגידו שניתן לעקוף מגבלות, וחלק מהמתבגרים בוודאי ינסו זאת; אך עדיין ברירת המחדל היא חשובה: היא מסמנת את הכיוון הנכון ומקנה גבולות מגנים.

ומה בישראל? שום דבר. המתבגרים בישראל חשופים לסיכוני הרשת לא פחות מהנוער האמריקאי. אך בארץ אין רשות או משרד ממשלתי שמטפל ברשתות החברתיות ככאלה או בסיכונים שהן יוצרות לקטינים (וגם למבוגרים).

לקראת שנת הלימודים הקרובה, עיריית תל אביב מקדמת תוכנית משמעותית לאסור על שימוש בטלפונים ניידים במתחמי בתי הספר. זו יוזמה מבורכת ויש לקוות שהיא תצליח להחזיר את הקשב של התלמידים לחברים, למורים וללימודים, וכן תעודד תקשורת אנושית טובה יותר. ואולם אין בכך כדי לטפל בגלישה אינסופית מחוץ לבית הספר ובשעות שלאחר הלימודים.

ומה בישראל? שום דבר. המתבגרים חשופים לסיכוני הרשת לא פחות מהנוער האמריקאי. אך בארץ אין רשות או משרד ממשלתי שמטפל ברשתות החברתיות ככאלה או בסיכונים שהן יוצרות לקטינים (ולמבוגרים)

גם בישראל נדרשת רפורמה רחבה ואמיצה כדי להתמודד עם סיכוני הרשת ולהגן על הילדים.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.