דרור פייטלסון 1

לפני 30 שנה ירושלים הייתה באשכול 5, טיפה מעל באר-שבע. לפני 18 שנים היא הייתה באשכול 4, טיפה מעל ירוחם. בנתונים האחרונים מ-2021 היא באשכול 2, טיפה מעל אום אל-פחם.
הנה הגרף:
https://netunim.wordpress.com/2024/11/29/%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%94%d7%98/

עם כל הנזק שהחלאות מהמאחזים והחוות גורמים, עיקר הפגיעה בפלסטינים הוא מפעילות שוטפת של צה"ל. למשל בשנת 2025 נהרגו 236 פלסטינים בגדה המערבית, מתוכם 222 בידי כוחות הביטחון. מספר הישראלים שנהרגו, אגב, היה 20.

אפילו אם כל זה נכון, האחריות שלנו היא לא רק לתת פייט בתחום ההסברה, אלא גם להקטין את הצידוק לשנאה בעולם המציאות. כולל למשל הרג של כ-20,000 ילדים ונוער במלחמה בעזה, וכיבוש שמשליט משטר אפרטהייד בגדה. ההתהדרות בתואר "דמוקרטיה" אולי תקף בגבולות המדינה, אבל אנחנו אחראים גם למה שקורה שם. ויש גם את זירת המידע הפנימית. הסרט של קינסלה זכה להקרנה מכובדת בדוקאביב, אבל מהסרט "אין ארץ אחרת" שמתאר את הכיבוש וזכה באוסקר ב-2024 התעלמו לחלוטין.

אין להם שום סיבה לחשוש מבג"ץ, כי (א) בלאו הכי יתעלמו ממנו אם במקרה יאמר משהו, ו-(ב) בג"ץ עצמו מומחה בלמרוח את הדברים האלה עד אין-סוף. תזכורת: זה בית המשפט שהצליח לא להכריע בעתירות נגד מינוי בן-גביר עד סוף הקדנציה שלו. ולא מופרך לחשוש שאז הם יגידו שזה כבר לא רלוונטי, אז עדיף למחוק את העתירות.

פרט אחד שנשמט מהכתבה הוא שכל הדברים האלה הם פשעים נגד האנושות ו/או פשעי מלחמה, ושהחיילים בסכנה של העמדה לדין בהאג. והעובדה שקיבלו פקודות לעשות את זה לא תעזור להם – האחריות על פשעים כאלה היא אישית.
ודרך אגב, זה לא חדש. כבר לפני עשור סבסטיאן בן דניאל פרסם סדרת כתבות בשם "רישיון להרוג" על חיילים שהרגו פלסטינים ללא הצדקה ולא הועמדו לדין.

להחרים זו התגובה הלא נכונה. צריך להציע צוות שידע מצד אחד לא לתת לאמת להעלם, ומצד שני יוכל להשתתף בקרקס ולעשות להם טלי גוטליב. למשל נציג משפחות החטופים, ברק כהן, וליאור שליין. וזאת עד להקמת ועדת חקירה אמיתית.

הסיבה שרואים בטראמפ מושיע היא שהוא מספק את הסחורה: הוא זה שהביא להפסקת אש במלחמה בעזה, ולהחזרת החטופים, ולשתי הפסקות אש במלחמות באיראן. אז נכון שהוא חרא, ובמקרה של איראן גם אחראי להתחלת המלחמות האלה, אבל מה שיש לנו בעצמנו עוד יותר גרוע, עד כדי כך שלא ברור שבעיות טווח ארוך יהיו רלוונטיות.

אני לא חולק לרגע על כך שחזבאללה חלאות, ושהם מבצעים שטיפת מוח לצעירים בלבנון, ושזה גורם לריבוי שנאה שאין איך להילחם בה, והיא תמרר את חיינו לעוד זמן ממושך.
אבל יש בעיה: יש מי שמפתחים שנאה כזו בדיוק לא כי הם צפו בסדרה המצויירת של חזבאללה, אלא בגלל מה שאנחנו עושים. ובאופן קונקרטי: שתיים משלוש הדוגמאות שמובאות בכתבה הן לא המצאה של חזבאללה. הן קורות בשטח.
אחת היא ההריסות. יש נתונים שהתקבלו בבקשת חופש מידע מהמנהל האזרחי. בשנת 2024, האחרונה שעבורה היו נתונים, פלסטינים בשטח C הגישו 1,111 בקשות לאישורי בנייה. המינהל האזרחי אישר 3. במקביל, הוציאו 946 צווי הריסה, וביצעו 862. המספרים האלה חריגים – בשנים קודמות הרסו פחות, באזור של כ-200 עד 400 מבנים בשנה. אבל הפער העצום בין מספר הבקשות למספר האישורים לא חריג, הוא תמיד אחוזים בודדים. אפשר לקרוא לזה "מדיניות שנוייה במחלוקת", אבל השורה התחתונה היא שכשלא מאפשרים לבנות באופן חוקי ואז הורסים את מה שנבנה באופן לא חוקי זה יוצר שנאה כלפינו. לא נעים לראות בית נהרס. אצל המתנחלים כמובן התמונה שונה. בהתנחלויות מאשרים אלפי יחידות דיור חדשות כל שנה.
הדוגמה השנייה היא המעצרים. הרבה מהעימותים בין פלסטינים למתנחלים הם ביוזמה של המתנחלים. בשנים האחרונות הם הצליחו לגרש עשרות קהילות פלסטיניות על ידי התנכלות אלימה. והסיבה המרכזית להצלחה הזו היא שהצבא והמשטרה בצד שלהם. כשפלסטינים מזעיקים משטרה התוצאה השגרתית הוא שהם עצמם נעצרים ואילו המתנחלים שתקפו אותם אפילו לא נחקרים. בתקופה האחרונה, כשמתנחלים התחילו לתקוף גם פעילי שמאל יהודים, זה קורה גם להם. ושוב, כשרואים בעיניים שהמשטרה לצד מי שתוקף אותך, זה לא מפתיע אם מגיעים למסקנה ש"המערכת כולה שייכת ליהודי. תמיד." אני לא אומר שזה מצדיק אלימות וטרור מצידם. אבל זה לא חכם מצידנו לנהוג בצורה שמחזקת תפיסה כזו.
ויש גם את עניין החינוך אצלנו. זו תמימות לחשוב שאצלנו אין שטיפת מוח כנגד ערבים, שאין טיפוח של שנאה כלפיהם שיכולה להתפרץ כפעולות אלימות גם בלי הכוונה ופקודה מלמעלה. "מוות לערבים" היא לא קריאה נדירה. באחד העימותים מתנחל הסביר לפלסטיני במסיק ש"אנחנו בני האל, ואתם הערבים העבדים שלנו".
טיפוח השנאה הוא ללא ספק הדלק של הסכסוך. חשוב להתריע על הפעולות ה"חינוכיות" של חזבאללה ולפעול נגדן. אבל חשוב לא פחות גם לקחת אחריות על מה שאנחנו עצמינו עושים.