הרחבת גיוס חרדים תחסוך תשעה מיליארד שקל בשנה

אי-גיוס החרדים מטיל עלות מדידה על המשק ועל ציבור המשרתים. בנק ישראל אמד בדצמבר 2025 כי העלות הכלכלית של חודש מילואים לאיש בן כ-30 עומדת על כ-38 אלף שקל.

מכאן נגזר האומדן המרכזי: תוספת של כ-20 אלף חיילי חובה חרדים, בגיוס שנתי של כ-7,500 איש, תצמצם את היקף המילואים ותקטין את העלות המשקית השנתית ב-9 מיליארד שקל לפחות – כ-0.4% תוצר. סקירת ה-OECD לשנת 2025 מוסיפה שיקול נוסף: השירות כמנוף להשתלבות בשוק העבודה. הנטל שנותר על ציבור המשרתים אינו נטול מחיר כלכלי.

כיצד מתמחר בנק ישראל את עלות חודש המילואים?

נקודת המוצא של החישוב היא עלותו של חודש מילואים בודד. לפי בנק ישראל, כ-80% מן הסכום נובעים מאובדן התפוקה הישיר בזמן השירות, והיתר משקף פגיעה עתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון וקידום בעבודה. לעומת זאת, העלות הכלכלית של גיוס צעיר חרדי לשירות חובה נמוכה, משום שברוב המקרים הגיוס אינו מחליף השתתפות בשוק העבודה.

זהו עיקר ההיגיון הכלכלי. איש מילואים בן שלושים נלקח משוק העבודה בשיא כושר ההשתכרות שלו, ולכן שירותו יקר למשק. צעיר חרדי בן עשרים, שברוב המקרים אינו מועסק ממילא, כמעט אינו גורע תפוקה בעת גיוסו. חילוף בין שני אלה – פחות מילואים ויותר שירות סדיר של צעירים – מוזיל את העלות הלאומית.

הניתוח פורסם על רקע העלייה החדה בהיקף שירות המילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. לפי ynet, המלחמה הפכה את סוגיית גיוס החרדים מנושא חברתי בלבד לסוגיה ביטחונית עם השלכות מקרו-כלכליות כבדות משקל.

מדוע קובע בנק ישראל שהרחבת גיוס החרדים תחסוך לפחות 9 מיליארד שקל?

האומדן המרכזי הוא תוצאה של מודל תרחיש, לא מדידה של תוצאה שכבר התממשה. עם זאת, כיוון התוצאה חד-משמעי. בנק ישראל מציג תרחיש שבו מצטרפים לצה"ל כ-7,500 גברים חרדים נוספים מדי שנה; לאחר הבשלת התהליך, המהלך יוסיף כ-20 אלף חיילי חובה לשורות הצבא ויאפשר חיסכון בהיקף המילואים – בהפחתה של לפחות 9 מיליארד שקל בעלות המשקית השנתית, שהם 0.4% מהתוצר.

החישוב המלא: 7,500 × 32 ÷ 12 = 20,000 חיילים; 20,000 × 38,000 × 12 = 9.12 מיליארד שקל.

לחיסכון זה מתווסף רובד נוסף. אם השירות הצבאי מוליך גם להשתלבות תעסוקתית רחבה, הרווח למשק גדל. אם תעסוקת החרדים תגדל במידה ניכרת בעקבות הגיוס, החיסכון עשוי להגיע עד 14 מיליארד שקל בשנה – כ-0.7% מהתוצר השנתי.

בנק ישראל לא הסתפק באומדן החיסכון בלבד. הבנק כתב כי הבעיות בנוסח חוק שירות ביטחון (שילוב תלמידי ישיבות), במתכונת שהציג יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט בנובמבר 2025, מתרכזות בשני עניינים: יעדי הגיוס בפועל נמוכים מצורכי צה"ל ואינם גבוהים במידה ניכרת מהמצב הקיים, והתמריצים הכלכליים לגיוס יעילים במידה נמוכה – עד שספק אם יאפשרו לעמוד ביעדים שהוצבו.

לפי ynet מ-28 בנובמבר 2025, היעד השנתי לשלב הראשון, עד יוני 2027, עומד על 8,160 מתגייסים. לפי חישוב בנק ישראל, לאחר התחשבות ביעדים השונים למתגייסים, מדובר בכ-4,900 איש בלבד לצה"ל – נמוך מן ההיקף שממנו מתחיל החיסכון המשקי.

מה הפער בין יעדי גיוס החרדים לגיוס בפועל?

הפער בין יעדי הגיוס המוצהרים לגיוס בפועל הוא לב הסוגיה הכלכלית: כל צעיר שאינו מתגייס משאיר את הנטל על מי שכן משרת. לפי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה 2024, בשנת 2024 נכנסו 2,560 גברים חרדים לשירות צבאי ו-500 לשירות אזרחי-לאומי.

שיעורי התעסוקה בחברה החרדית עלו בעשרים השנים האחרונות. בין 2003 ל-2015 חלה עלייה חדה, וכיום מועסקים יותר ממחצית הגברים החרדים (54%) וכ-81% מהנשים, לפי שנתון המכון הישראלי לדמוקרטיה. אולם חלק ניכר מהחברה הלא-חרדית ממשיך לשאת את עיקר נטל השירות הצבאי והמילואים.

כיצד קושר ה-OECD בין שירות צבאי להשתלבות כלכלית?

סקירת ה-OECD לישראל 2025 מוסיפה נדבך עצמאי לתמונה: השתלבות החרדים בשוק העבודה היא תוצר של מדיניות. הארגון קבע כי התניית מימון בתי הספר בהוראת אנגלית ומתמטיקה, השוואת מימון לתלמיד ושלילת סובסידיות המרתיעות מהשתתפות בשוק העבודה – עשויות להאיץ את ההשתלבות; לעומת זאת, הגדלת סובסידיות לגברים חרדים כדי שילמדו בישיבות ובכוללים עלולה להאט אותה.

ה-OECD מזהה את המנגנון: השירות מקנה מיומנויות, קשרים ורשתות חברתיות, ובמקביל משחרר אנשי מילואים ליותר ימי עבודה אזרחית. הארגון קרא לממשלה להסיר תמריצים שליליים, ובהם סובסידיות לתלמידי ישיבה. מנתונים אלה עולה מסקנה כלכלית: אותה מדיניות שמרחיבה השתלבות מפחיתה את העומס על אנשי המילואים.

מהו הפער הצפוי בכוח האדם ומדוע ההכרה בלימוד תורה כערך יסוד אינה תחליף לחיילים?

הצד הביטחוני מוחשי לא פחות מהצד הכלכלי. תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, מסר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ב-20 במאי 2026, כי לקראת ינואר 2027 צפוי הפער בכוח האדם בצבא להעמיק לכ-17 אלף חיילים, בין היתר עם שחרור המשרתים שתקופת שירותם קוצרה. זהו נתון שהציג הגורם המקצועי האחראי על תכנון כוח האדם, לא הערכת פרשן.

מנגד עומדת ההכרה הערכית בלימוד תורה שעוגנה בחוק יסוד חדש. בנק ישראל קבע כי העלות הכלכלית-משקית של גיוס צעיר חרדי לשירות חובה נמוכה, וכי הגיוס עצמו עשוי אף להגדיל את התמריץ של צעירים חרדים להצטרף לשוק העבודה בגיל צעיר.

ח"כ גפני טען לאורך הדיונים כי לימוד התורה הוא נכס לאומי מכונן שאין להתנותו בשירות. טענה זו עומדת ברקע נוסח החקיקה, אך אינה סותרת את אומדן העלות המשקית שהציג בנק ישראל. ההכרה בלימוד תורה כערך יסוד אינה מוסיפה כוח אדם צבאי, והפער בכוח האדם נותר בעינו.

הנתונים המרכזיים על עלות אי-גיוס החרדים למשק

הטבלה מציגה את שני צירי העלות. הציר הכלכלי: מ-38 אלף שקל לחודש מילואים ועד חיסכון של 9 עד 14 מיליארד שקל בשנה בתרחישי הרחבת גיוס. הציר הביטחוני: מגיוס בפועל של אלפים בודדים ועד פער של כ-17 אלף חיילים הצפוי בתחילת 2027.

שאלות שעולות מנתוני עלות הגיוס

כמה עולה למשק חודש מילואים אחד?

לפי אומדן בנק ישראל, העלות המשקית של חודש גיוס איש מילואים בן כ-30 היא כ-38 אלף שקל. כ-80% מבטאים אובדן תפוקה מיידי, והיתרה – פגיעה עתידית בפריון מהפסד ניסיון וקידום בעבודה.

כמה יכול המשק לחסוך מהרחבת גיוס חרדים?

תוספת של כ-20 אלף חיילי חובה חרדים, המושגת בגיוס שנתי של 7,500 איש, יכולה להקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארד שקל, כ-0.4% תוצר. החישוב: 7,500 × 32 ÷ 12 = 20,000 חיילים; 20,000 × 38,000 × 12 = 9.12 מיליארד שקל.

מדוע גיוס צעיר חרדי זול יותר למשק מגיוס איש מילואים?

העלות המשקית של גיוס צעיר חרדי נמוכה יותר משום שעל פי רוב הגיוס אינו מחליף השתתפות בשוק העבודה, בעוד איש המילואים נלקח משוק העבודה בשיא ההשתכרות.

כיצד קושר ה-OECD בין שירות צבאי להשתלבות כלכלית?

הארגון מצא כי מדיניות המסירה תמריצים שליליים ומתנה מימון חינוך בלימודי ליבה עשויה להאיץ את השתלבות החרדים בשוק העבודה, בעוד הגדלת סובסידיות ללימוד בישיבות ובכוללים עלולה להאט אותה.

האם 9 מיליארד השקלים הם עלות קיימת או חיסכון אפשרי?

מדובר באומדן מודל של חיסכון בתרחיש הרחבת גיוס, לא במדידה של סכום שכבר משולם. הנתון מכמת את גודל הנטל שנותר על ציבור המשרתים, לפי הודעת בנק ישראל מ-11 בדצמבר 2025.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.