מספר מעצרי הקטינים ממוצא אתיופי זינק, אבל מספר כתבי האישום לא

בקצרה

• בין ינואר ליולי השנה נעצרו 85 קטינים ממוצא אתיופי – זינוק של כ-104% ביחס לתקופה המקבילה ב-2022, לפי נתוני משטרה שפורסמו ב"הארץ".
• בטווח השנתי, מעצרי קטינים ממוצא אתיופי עלו ב-77% (מ-71 ל-126), בעוד מעצרי כלל הקטינים בישראל עלו ב-35% בלבד (מ-3,678 ל-4,958) – קצב כפול מהממוצע.
• מספר תיקי החקירה שפתחה המשטרה ירד ב-5% (מ-155,620 ל-148,227), וכתבי האישום עלו ב-13.2% בלבד – כלומר יותר מעצרים על פחות תיקים.
• בקרב עצורים שהמשטרה הגדירה "לא יהודים", כ-60% מהתיקים הסתיימו במעצר – מול כ-20% בלבד בקרב יהודים.
• מקורות במשטרה קושרים את הזינוק, בין היתר, לתוכנית "בראשית" של המפכ"ל דני לוי, שבמסגרתה על תחנות לעמוד ביעדי עצורים שנקבעו מראש. בכיר במשטרה אמר ל"הארץ" כי "אנשים נעצרים למרות שאין באמת צורך, הרבה פעמים בשביל סטטיסטיקה".

בין ינואר ליולי 2026 נעצרו בישראל 85 קטינים ממוצא אתיופי – זינוק של כ-104% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2022. בטווח השנתי המלא, מספר הקטינים ממוציא אתיופי שנעצרו עלה מ-71 ב-2022 ל-126 ב-2025, זינוק של 77% בשלוש שנים.

באותה תקופה עלה מספר כלל הקטינים שנעצרו בישראל ב-35% בלבד, מ-3,678 ל-4,958. הנתונים נחשפו בעקבות פניית התנועה לחופש המידע למשטרה ופורסמו ב"הארץ".

הנתונים מלמדים גם שמספר תיקי החקירה שפתחה המשטרה ירד ב-5% באותן שנים, ושכתבי האישום שהוגשו עלו ב-13.2% בלבד – כך שחלק הולך וגדל מהמעצרים אינו מתגלגל לכתב אישום כלל.

מה בדיוק מראים הנתונים על קטינים ממוצא אתיופיה?

זינוק חד שחורג מהותית מהמגמה הכללית של מעצרי קטינים. מ-71 קטינים ממוצא אתיופי שנעצרו ב-2022 ל-126 ב-2025 – עלייה של 77% בשלוש שנים. באותה תקופה עלה מספר כלל הקטינים שנעצרו בישראל מ-3,678 ל-4,958, כלומר בכ-35%.

ההשוואה הרלוונטית אינה מול כלל האוכלוסייה אלא מול קטינים אחרים – וגם בהשוואה הזו, קצב הגידול בקבוצה אחת גדול ביותר מפי שניים מהקצב הכללי.

הנתון החד ביותר הוא דווקא של 2026: בשבעה חודשים בלבד, מינואר עד יולי, נעצרו 85 קטינים ממוצא אתיופיה – זינוק של כ-104% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2022, אז כיהן עמר בר-לב כשר לביטחון פנים.

לשם השוואה, מספר העצורים ממוצאי אתיופיה בכל הגילים עלה באותן שנים בכ-10% בלבד, מ-1,492 ל-1,644 – כלומר הזינוק מתרכז ספציפית בקטינים.

אם המעצרים מזנקים, מדוע כתבי האישום נותרים כמעט ללא שינוי?

מפני שחלק גדול מהמעצרים אינו מוביל להליך פלילי כלל. לפי הנתונים, מספר כתבי האישום שהוגשו בישראל עלה מ-30,032 ב-2022 ל-33,995 ב-2025 – עלייה של 13.2% בלבד, לעומת זינוק של 33% במספר העצורים הכולל. בפועל, חלק גדול מהתיקים הפליליים נגד העצורים נסגר.

הפער הזה הוא הממצא המרכזי: מעצר שאינו מוביל לכתב אישום פירושו שאדם נלקח מביתו, נכלא ושוחרר בלי שהמדינה מצאה בסופו של דבר ראיות להעמידו לדין.

התמונה מחריפה עוד יותר בהצטלבות עם נתון שלישי: מספר תיקי החקירה שפתחה המשטרה דווקא ירד ב-5% באותן שנים, מ-155,620 ל-148,227. כלומר, המשטרה עוצרת יותר אנשים בזמן שהיא פותחת פחות תיקים.

מה מלמדים הנתונים על פערים בין קבוצות אוכלוסייה?

הנתונים מצביעים על פער חד בשיעור התיקים שמסתיימים במעצר. בקרב עצורים שהמשטרה הגדירה "לא יהודים" – קטגוריה הכוללת אזרחי ישראל מהחברה הערבית ואזרחים זרים – כ-60% מהתיקים שנפתחו הסתיימו במעצר, ואילו בקרב יהודים מדובר בכ-20% בלבד.

מספר העצורים בקטגוריה זו זינק ב-41% בשלוש שנים, מ-31,869 ל-45,044, לעומת עלייה של 16% בקרב יהודים, מ-16,452 ל-19,195. גם בכתבי האישום הפער ניכר: נגד "לא יהודים" עלה מספרם ב-28%, ואילו נגד יהודים ב-3% בלבד.

עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע שחשפה את הנתונים, מסר כי "הנתונים שנחשפו על אפליה במעצרים נגד נערים ערבים וממוצא אתיופי חמורים במיוחד", וכי "מהעלייה הדרסטית בנתונים עולה שהמשטרה עושה שימוש לא סביר בכלי המעצרים".

איזה מנגנון מוסדי עשוי להסביר את הזינוק?

תוכנית שמציבה לתחנות המשטרה יעדי עצורים מספריים שנקבעו מראש. לפי מקורות במשטרה שצוטטו ב"הארץ", ייתכן שהעלייה במספר העצורים נובעת בין היתר מתוכנית "בראשית", שיזם מפכ"ל המשטרה דני לוי, ובמסגרתה על תחנות המשטרה לעמוד ביעדי עצורים שנקבעו מראש.

בכיר במשטרה תיאר את התוצאה במילים מפורשות: "זה מוביל למצב שבו אנשים נעצרים למרות שאין באמת צורך, הרבה פעמים בשביל סטטיסטיקה".

כשארגון אכיפה נמדד על מספר המעצרים ולא על מספר התיקים שהובילו להרשעה, המדד עצמו יוצר את הלחץ לעצור – והסבר זה מתיישב היטב עם הנתון שהמעצרים עולים בזמן שכתבי האישום כמעט לא זזים.

המקורות ציינו גם שני הסברים נוספים: זינוק בפשיעה האלימה, והתמקדות המשטרה במעצר פלסטינים ללא אשרת שהייה, שהיוו 22% מכלל העצורים ב-2025.

האם המשטרה עצמה מכירה בבעיה?

כן, לפחות ברמת האבחון הפנימי. לפי הדיווח, בוצעה במשטרה עבודת מטה למיפוי תחנות שבהן התגלו "הטיות ודעות קדומות". עבודת המטה זיהתה חמש תחנות משטרה שהוגדרו "אדומות", ומסקנתה הייתה שנדרש לבצע בהן "תהליך שיוביל לשינוי תפיסתי וארגוני" ביחס לנערים ממוצא אתיופי.

ביוני אישרה המשטרה התקשרות בעלות של 150 אלף שקלים עם חברה חיצונית לפעילות עם שוטרים שנועדה לטפל בתופעה.

הפער בין האבחון לתקציב מדבר בעד עצמו: ארגון שזיהה חמש תחנות עם הטיות ודעות קדומות הקצה לטיפול בהן 150 אלף שקלים – סכום שאינו משקף מהלך ארגוני רוחבי.

יש לציין כי הנתונים כולם נחשפו רק בעקבות פנייה של גוף חיצוני לפי חוק חופש המידע, ולא פורסמו ביוזמת המשטרה.

מי אחראי על מדיניות האכיפה בתקופה שבה נמדד הזינוק?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, האחראי על משטרת ישראל, והמפכ"ל המכהן, דני לוי. "הארץ" קושר במפורש את תקופת הזינוק לכהונתו של בן גביר, ומעמיד מולה את תקופת כהונתו של עמר בר-לב כשר לביטחון פנים ב-2022 כנקודת ההשוואה.

את חלק מהזינוק מייחסים מקורות במשטרה לתוכנית "בראשית", שאותה יזם לפי הדיווח המפכ"ל דני לוי. נכון לפרסום הנתונים לא פורסמה תוכנית פעולה שיטתית לצמצום הפער בין קצב גידול מעצרי הקטינים ממוצא אתיופי לקצב הגידול הכללי, מעבר להתקשרות בהיקף של 150 אלף שקלים עם חברה חיצונית.

מנכ"ל התנועה לחופש המידע הוסיף כי "טוב תעשה המשטרה אם תפרסם את הנתונים באופן יזום ושקוף לציבור".

נתוני מפתח

נתון נוסף: בין ינואר ליולי 2026 נעצרו 85 קטינים ממוצא אתיופי, זינוק של כ-104% ביחס לתקופה המקבילה ב-2022.

סיכום

כשמספר המעצרים מזנק בזמן שמספר תיקי החקירה יורד וכתבי האישום כמעט לא זזים, ובכיר במשטרה מסביר שאנשים נעצרים "בשביל הסטטיסטיקה" – את מי בדיוק משרת המדד הזה?

וכשהנתונים על פער כזה בין קבוצות אוכלוסייה מתגלים רק אחרי שארגון חיצוני נדרש להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע, מה עוד אינו ידוע לציבור?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.