עיריית נהריה הסיטה את הגעתון כדי לבנות קניון. זה עלה בחיי אדם

חשיפה ההצפות בנהריה בשבוע שעבר, שגבו את חייו של מוטי בן-שבת, הן תוצאה ישירה של החלטת גופי השלטון המקומי לשנות את תוואי נחל געתון על מנת לבנות קניון בעיר - וזאת למרות אזהרות מומחים ופעילי סביבה ● אורית קרן-רייך, שצפתה את הסכנה בזמן אמת: "אני פשוט ישבתי וחיכיתי שאסון יקרה. ועכשיו כדי לתקן את העיוות שלא הצלחנו לעצור, המדינה תצטרך להשקיע הרבה מאד כסף"

  • נקודת הכניסה למובל בנהריה (צילום: אורית קרן-רייך)
    אורית קרן-רייך
  • המובל בנהריה, סמוך לקניון ארנה מכיוון מערב, בעת הבנייה (צילום: אורית קרן-רייך)
    אורית קרן-רייך
  • הצפות בנהריה אשר גבו את חייו של מוטי בן-שבת ב-8 בינואר 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)
    David Cohen/Flash90
  • טרקטור מפנה תושבים שנתקעו בשטפונות בנהריה. 8 בינואר 2020 (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
    Meir Vaknin/Flash90
  • נהריה מוצפת. 8 בינואר 2020 (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
    Meir Vaknin/Flash90
  • קניון ארנה במהלך עבודות הבנייה (צילום: אורית קרן-רייך)
    אורית קרן-רייך
  • נחל הגעתון (צילום: אורית קרן-רייך)
    אורית קרן-רייך
  • מאמצים לרוקן את המים מחניון בנהריה הוצף עד גדותיו. 9 בינואר 2019 (צילום: David Cohen/Flash90)
    David Cohen/Flash90

ההצפה בנהריה בשבוע שעבר אשר גבתה את חייו של מוטי בן-שבת, היא תוצאה ישירה של שינויים אשר בוצעו בתוואי נחל הגעתון לצורך הקמת "קניון ארנה" – כך קובעים מומחים ופעילי סביבה אשר שוחחו עם זמן ישראל.

מוטי בן-שבת, שטבע למוות בהצפות בנהריה ב-8 בינואר 2020
מוטי בן-שבת, שטבע למוות בהצפות בנהריה ב-8 בינואר 2020

בן-שבת טבע למוות בעת שהציל אם ובתה שנלכדו בשיטפון ברחוב שפרינצק, ליד הקניון. זאת, אחרי שכמויות שיא של גשמים גרמו לגעתון לעלות על גדותיו ולהציף את העיר. בנוסף, מספר אנשים נלכדו בחניון של הקניון המוצף והשטפונות גרמו לשיבושים קשים בחיי התושבים ולפגיעה ברכוש.

אלא שהאסון בנהריה איננו רק רק אסון טבע. על פי המומחים, הפעולות השלטוניות של עיריית נהריה בראשות ראש העירייה לשעבר ז'קי סבג, ושל ועדות התכנון ורשות הניקוז באותה תקופה, סביב הקמת "קניון ארנה" השנוי במחלוקת, תרמו לסיכון חיי אדם ולשיבוש משמעותי בחיים הסדירים בעיר בתקופות של גשמים עזים.

פעילת הסביבה אורית קרן-רייך, מראשי ועד הפעולה אשר מחו נגד הקמת הקניון ושינוי התוואי של הגעתון, צפתה את הסכנה בזמן אמת. "נלחמנו בפגיעה בתוואי הנחל בכמה ערכאות משפטיות, עד בג"ץ, בזמן שראש העיר הקודם התעקש להטות את מסלולו הטבעי של הנחל, כדי לאפשר את הקמת הקניון", אומרת בזעם קרן-רייך.

קניון ארנה במהלך עבודות הבנייה (צילום: אורית קרן-רייך)
קניון ארנה במהלך עבודות הבנייה (צילום: אורית קרן-רייך)

ב-2010, כשפנתה קרן-רייך עם 350 תושבים נוספים לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, הצביעו העותרים על הבעיה: "התכנון אינו כולל את שיקום נחל הגעתון, העובר בשטח המיזם, כנדרש בתוכנית ארצית, ועלול להחמיר את ההצפות הצפויות בחורף", נכתב בעתירה. אלא שהעתירה נדחתה בטענה כי לא נפל פגם בהחלטות ועדת התכנון המקומית.

"נלחמנו בפגיעה בתוואי הנחל בכמה ערכאות משפטיות, עד בג"ץ, בזמן שראש העיר הקודם התעקש להטות את מסלולו הטבעי של הנחל, כדי לאפשר את הקמת הקניון"

בהמשך, במסגרת עתירה לבג"ץ שהוגשה נגד רשות הניקוז ועיריית נהריה, אשר לטענת העותרים שיתפה פעולה בדחיפה להקמת הקניון, טענו במפורש התושבים, ביחד עם עמותות סביבה, כי האישור שניתן להקמת הקניון יביא ל"סכנת הצפות הנשקפת לקניון ארנה ולאזור החניה שלו וכפועל יוצא גם לשטחים בסביבה".

בג"ץ קבע בהחלטתו שאמנם נפלו פגמים במתן היתר הבניה של הפרויקט, וכי ההיתר ניתן ללא תכנון מפורט כנדרש. אך על אף הפגמים הללו, ועל אף שהורה לתקן את הפגמים במתן היתרים עתידיים, פסק בג"ץ כי אין בפגמים אלה די כדי לבטל את היתר הבניה שניתן לחברה שבנתה את הקניון וכבר הוציאה עליו כספים רבים.

קרן-רייך אומרת שהכתובת הייתה על הקיר במשך שנים. "אני פשוט ישבתי וחיכיתי שאסון יקרה. ועכשיו כדי לתקן את העיוות שלא הצלחנו לעצור, המדינה תצטרך להשקיע הרבה מאד כסף".

המובל בנהריה, סמוך לקניון ארנה מכיוון מערב, בעת הבנייה (צילום: אורית קרן-רייך)
המובל בנהריה, סמוך לקניון ארנה מכיוון מערב, בעת הבנייה (צילום: אורית קרן-רייך)

שינוי אפיק הגעתון במסגרת בניית הקניון (אשר הקמתו היתה כרוכה גם בבעיות תחבורתיות ואחרות), מתחיל בשכונות הממוקמות ממזרח לקניון. "העיריה בראשות סבג היקצתה שם כ-500 מטר שבהם סגרו את אפיק הנחל", מסבירה קרן-רייך.

"את המים הכניסו בתוך צינור בטון הצר מלהכיל זרם מים גדול, והצינור הזה מגיע כמעט עד רחוב גלעד, שצמוד לקניון. כך נוצר צוואר בקבוק, כי המים צריכים להידחק לתוך צינור. והצינור הזה מתחבר לתוך מובל, שעובר מתחת לקניון ארנה, הצמוד לציר 4.

"בימים רגילים זה בסדר גמור. אבל כאשר יש הצפה, המים נדחקים ועולים על גדותם ואז מתפרצים בכוח, כי אין להם לאן ללכת".

נקודת הכניסה למובל בנהריה (צילום: אורית קרן-רייך)
נקודת הכניסה למובל בנהריה (צילום: אורית קרן-רייך)

המנהדס טל חימי, המשמש כמהנדס של החברה הכלכלית העירונית וראש מנהלת הסכם הגג לפיתוח העיר, מאשר כי המובל שבתוכו הושם הנחל הוא הגורם להצפות הקשות. חימי נכנס לתפקידו תחת ראש העיר הנוכחי רונן מרלי שהחליף את סבג באוקטובר 2018, אחרי כמעט 30 שנות כהונה רוויות טענות על שחיתות ופגיעה באופיה של העיר. "המובל בכניסה המזרחית של הנחל לנהריה הוא הגורם לקטסטרופה שהתרחשה בגעתון. יש שם מובל צר מדי מלהכיל את הנחל", אמר חימי לזמן ישראל.

עם זאת, חימי נמנע מלהאשים דווקא את סבג. "אני לא חושב שהפעולה הזאת קשורה לפעולה שלו או לבנייה המגלומנית שהוא יזם. אני מעריך את פעילי הסביבה, אבל אם כבר זה מחדל של רשות הניקוז שבנתה מובל צר מדי. יתכן שגם אותם אי אפשר להאשים כי הם לא יכלו לצפות זרימה בגודל כזה".

מהנדס העיר הנוכחי, אבי חימי: "המובל בכניסה המזרחית של הנחל לנהריה הוא הגורם לקטסטרופה שהתרחשה בגעתון. יש שם מובל צר מדי מלהכיל את הנחל"

אלא שרשות הניקוז וסבג נחשפו בזמן אמת לטענות מומחי הסביבה כי השינויים בתוואי הנחל עלולים להביא להצפות. רייך טוענת בתוקף: "כאשר הגענו לבג"ץ, הקניון היה כבר עובדה מוגמרת. סבג נתן אישור לסיים את הבנייה".

קרן-רייך סבורה כי לא היתה כל סיבה טבעית להצפה בשבוע שעבר סביב כביש 4, הציר המרכזי של העיר. "לאורך השנים היו הצפות בגעתון בתוך העיר, גם זה בגלל משחקים עם תוואי הנחל. אבל בעקבות הסטת הנחל ממזרח לעיר, למים אין לאן להסתלק והנחל נאלץ להתנקז מחדש באפיק חילופי – כביש 89, היוצא מכביש 4 מזרחה, ומקביל לאפיקו הטבעי של הנחל".

מאמצים לרוקן את המים מחניון בנהריה הוצף עד גדותיו. 9 בינואר 2019 (צילום: David Cohen/Flash90)
מאמצים לרוקן את המים מחניון בנהריה הוצף עד גדותיו. 9 בינואר 2019 (צילום: David Cohen/Flash90)

״זה נחל חכם – הוא מצא לעצמו אפיק חדש בשטפונות", אומרת קרן-רייך באירוניה. "וכך אתה הופך את המדרכות בשכונה למלכודות. המוות של בן-שבת מיותר לחלוטין, חד-משמעית. מוות שנובע מהחלטות לא מקצועיות של עירייה, רשות ניקוז וועדות תיכנון שתמכו ביזמות מבלי להתחשב באיתני הטבע ובחוקי הסביבה".

"הכל מן-סבג"

ז'קי סבג היה ראש עיריית נהריה במשך קרוב ל-30 שנה (עם הפסקה של שנתיים באמצע). סדרת תחקירים של הח"מ ואליאור מגרם ב"מבט שני" על התנהלותה המושחתת של עיריית נהריה בתקופתו, התייחסה גם לאחד ה"מטרדים" שהעסיקו אותו לא מעט: נחל געתון הזורם במרכזה של העיר.

ראש עיריית נהריה דאז, ז'קי סבג ב-2015 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
ראש עיריית נהריה דאז, ז'קי סבג ב-2015 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

סבג שיחק עם הנחל הטבעי הזה כמה פעמים, ועל פני כמה פרויקטים, והתוצאה של המשחקים ההנדסיים הללו הינה שכמעט מדי חורף הגעתון צף ועלה על גדותיו. שנה אחר שנה תיעדו צלמי טלוויזיה את אומללותם של התושבים המקומיים אל מול איתני הטבע, וקראו לעיר הצפונית "ונציה לחופי הים התיכון", למרות שהמראה היה רחוק מלהיות רומנטי.

"זה לא מן-אללה", זעקה באוזניי קרן-רייך ב-2015, "זה מן-סבג", אמרה והתכוונה להחלטת ראש העיר להנמיך את שוליו של הנחל בתוואי שעובר מתחת לרחובה הראשי של העיר, בשנות ה-90, וזאת בניגוד לחוות הדעת של המומחים.

"הנחל הצביע ברגליים. הוא העיף את הכביש", אמרה אז רייך. "אחרי שהתברר שהנחל מסרב לקבל את גזר הדין, הציעה רשות הניקוז לטפל בבעיה, אבל ראש העיר התעקש ואמר ׳אני אטפל׳. אבל אז ניטש ויכוח, שכלל יותר מעשר שנים של דיונים משפטיים, כשבאותו הזמן אנשים מחכים להצפה כל שנה".

סבג הפסיד בינתיים בבחירות, וראש העיר החדש עצר את המשך כיסויו של הנחל במובל גם לאורך הרחוב הראשי של העיר. אבל את הפיאסקו של קניון ארנה כבר איש לא יוכל לעצור.

"המזל שלנו היה שבגלל הבג"ץ, המתכננים ויתרו על קומת חניה נוספת בקניון, ובנו אחת במקום שתיים", אומרת היום קרן-רייך. "עכשיו החניה הזאת מוצפת מים ובוץ, אבל אם היתה קומת חניה נוספת היא היתה מלכודת מוות".

אורית קרן-רייך
אורית קרן-רייך

אז מה הלקח? קרן-רייך זועקת אותו כבר כמעט 20 שנה. "כדי לעזור לנהריה צריך לפתוח מחדש את אפיק הגעתון, ליצור חגורת מגן, ליצור אזור פשט למים, להחליף את מערכת הניקוז הקורסת של נהריה, וגם לא לבנות יותר שכונות ללא פתרונות ניקוז אמיתיים", היא אומרת. ״לצערי, הפתרון אינו רק ביצירת אגם בגב ההר. הרי הנחל לא יוותר לאדם לעולם – הוא תמיד יחפש נתיב חלופי״.

אבל מסתבר שכדי להוציא את האבן הזאת מהבאר, ידרשו הרבה יותר מכמה אנשים חכמים. חימי מעריך שכדי לתקן את הכשל ולמנוע את האסון הבא יהיה צורך להשקיע לפחות 100 מיליוני שקלים.

"יש להגדיל את חתך הגעתון וגם ליצור מאגרי השהיה שיעצרו את מי הנחל", הוא אומר. "סכומים כאלה אין לעיריית נהריה כרגע, ועל כן נוכל לבצע פעולה זאת רק בעזרה ממשלתית".

תגובות

ראש עיריית נהריה הנוכחי רונן מרלי מסר: "אנו לא נעסוק בעבר".

למרות פניות חוזרות ונשנות, ראש העירייה הקודם ז'קי סבג לא העביר כל תגובה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,131 מילים ו-1 תגובות
סגירה