הממשלה קיבלה החלטות על ניהול העורף במלחמה – אבל היישום שלהן התפוגג

ב-3 בספטמבר 2025 פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את הדוח על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במלחמה, הרביעי בסדרת דוחות ה-7 באוקטובר. הממצא המרכזי בו אינו נוגע לקרב אלא למבנה: לאורך חודשי המלחמה פעלה הממשלה ללא גורם שהוגדר כאחראי לניהול הטיפול בעורף, ולפיכך לא היה מי שמחזיק את התמונה כולה.

הקבינט שהוסמך לכך כונס חמש פעמים בשנת המלחמה הראשונה ולא קיבל החלטות בתחומים שהופקדו בידיו. בפורום המנכ"לים התקיימו 27 דיונים בלי החלטה אחת, והחלטות הממשלה בנושא לא יושמו באופן ממשי.

המבקר אינו תוחם את הכשל לשנתיים האחרונות: הוא קובע שהממשלה לא מינתה גוף אחראי במשך יותר מ-17 שנים, ומטיל את האחריות גם על שרי ביטחון קודמים, לצד ראש הממשלה ושר האוצר המכהנים.

מה בדיוק חסר בניהול העורף במלחמה?

השאלה היא מי אחראי. שלושת הליקויים שמנה הדוח נפרדים זה מזה, אך כל אחד מהם נגזר מהראשון: כשאין גורם שהוגדר כאחראי, אין מי שמרכז את הסמכויות ואין מי שמרכיב את התמונה / רואה את התמונה השלמה.

מקור הכשל מתוארך בדוח ל-2007. באותה שנה הטילה הממשלה על שר הביטחון את האחריות לטיפול בעורף במצבי חירום ובמלחמה, אך לא הקנתה לו את הסמכויות לניהול המאמץ האזרחי בשעת חירום או סמכות להורות למשרדי הממשלה בנוגע להיערכותם. אחריות ללא סמכות, במשך יותר מ-17 שנים, היא הכשל שהדוח מתעד.

מה קרה להחלטות הממשלה על ניהול העורף?

הן התקבלו ולא בוצעו. בשבועיים הראשונים שלאחר פרוץ המלחמה קיבלה הממשלה החלטות להסמיך את הקבינט הכלכלי–חברתי לניהול ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף, אך כל החלטות הממשלה בנושא לא יושמו באופן ממשי, לא השיגו את תכליתן ולמעשה התפוגגו. לשון הדוח היא שהיישום התפוגג בשל הניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה.

מעבר לכך קבע המבקר כי במהלך המלחמה עצמה לא נסגר הפער. לפי הדוח, לנוכח התמשכות הכשל על פני חודשי הלחימה, היה על נתניהו להידרש לנושא כדי ליישם את החלטת הממשלה בדבר הובלת הטיפול בתחום האזרחי. הוא לא עשה זאת, ואף לא פעל לשוב לממשלה ולדווח על כך כדי שתתקבל החלטה בדבר הגורם שיופקד על ניהול ההיבטים האזרחיים. כלומר, גם כשהכשל כבר היה גלוי ומתמשך, לא הופעל המנגנון שנועד לתקן אותו.

מה עשה הקבינט שהוסמך לטפל בעורף?

כונס חמש פעמים. הקבינט הכלכלי–חברתי, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הוא הגוף שהממשלה הסמיכה לטפל במכלול ההיבטים האזרחיים בתקופת המלחמה, והשר כינס חמש ישיבות בלבד בשנת המלחמה הראשונה. המבקר קבע כי הקבינט נמנע הלכה למעשה ממילוי התפקיד שהטילה עליו הממשלה.

שני דוחות מתארים את פעילותו בניסוחים שונים: בדוח ספטמבר 2025 נכתב כי השר מיעט לכנס את הקבינט, וגם כשכונס לא דן בפעילות המשל"ט האזרחי; בדוח ההמשך מנובמבר 2025 נכתב כי הקבינט לא כונס מדצמבר 2023. שני הניסוחים מתיישבים אם חמש הישיבות התקיימו בחודשי המלחמה הראשונים.

המבקר פירט את התחומים שהקבינט הוסמך לטפל בהם ולא קיבל בהם החלטות: מתן מענה כלכלי לעסקים ולעובדים, תיאום כלל היוזמות האזרחיות והקשר ביניהן לבין הממשלה, והסברה. המבקר קבע כי סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו לטפל בהיבטים האזרחיים של המלחמה וכשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי.

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט נשא לפי הדוח באחריות נפרדת: הוא לא הסדיר את מעמדה של רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף. המבקר לא עצר אצלו והטיל את האחריות גם על קודמיו בתפקיד.

פורום המנכ"לים, לפי הממצאים, קיים 27 דיונים בשלושת חודשי המלחמה הראשונים ולא קיבל בהם החלטות.

נתוני מפתח

הטבלה מרכזת את האחריות שהטיל המבקר עצמו, על ארבעת מרכיביה. שתי השורות הראשונות נוגעות לנושאי תפקיד המכהנים כיום.

כיצד הדבר בא לידי ביטוי אצל האזרח?

בהיעדר גורם שמחזיק את התמונה, הפערים הופיעו בנקודות שלכאורה אינן קשורות זו לזו. המבקר מנה פגיעה במפעלים חיוניים, מחסור בפסיכולוגים וטיפול לא מספק במפונים. אלה שלושה תחומים בשלושה תחומי אחריות משרדיים שונים, וזה בדיוק העניין: אין ביניהם מכנה משותף מקצועי, אלא מכנה משותף מבני.

בין הכשלים שמנה המבקר גם ריבוי מוקדים טלפוניים לא מתואמים והיעדר תמונת מצב אזרחית מלאה.

בפתח הדוח כתב אנגלמן כי מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמה. "כלכליסט" תיאר את הדוח כחמור ביותר שפרסם המבקר.

מה קרה בשנה שחלפה מאז הדוח?

לא אותר דיווח על הקמת הגוף האחראי, על מינויו או על השלמת הסדרת הסמכויות. המבקר סיים את הדוח בקביעה שאסור לבזבז זמן, וקרא לפעול לאלתר. מאז עברו שנה ושבוע, שבמהלכם התפזרה הכנסת ב-17 ביולי 2026 והממשלה עברה לתפקד כממשלה יוצאת לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר.

כלומר, הכשל שתועד בספטמבר 2025 נכנס למערכת הבחירות ללא הסדרה. לא אותרה תגובה של לשכת ראש הממשלה, של משרד האוצר או של גלנט לקביעות שבדוח, ולא אותר דיווח על מענה מטעמם שפורסם מאז.

שאלות לבוחר

אם הכשל היה גלוי ומתמשך לאורך חודשי המלחמה, מדוע לא הופעל המנגנון לתיקונו? המבקר קבע שהיה על ראש הממשלה להידרש לנושא ולשוב לממשלה לשם קבלת החלטה, ושהדבר לא נעשה. הדוח אינו מציע לכך הסבר.

אם הקבינט הכלכלי-חברתי כונס חמש פעמים בשנת מלחמה ולא קיבל החלטות, מי טיפל בפועל בהיבטים האזרחיים? לפי המבקר, אף גורם לא הוגדר כאחראי. פורום המנכ"לים קיים 27 דיונים ללא החלטות, והמשל"ט האזרחי לא נדון בקבינט גם כשזה כונס.

אם המחדל נמשך יותר מ-17 שנים ותחת כמה שרי ביטחון, מה הופך אותו לשאלה במערכת הבחירות הזו? הדוח מטיל אחריות גם על קודמים וגם על מכהנים. ההבדל הוא שהכשל תורגם לתוצאה בשטח במלחמה, ושראש הממשלה ושר האוצר שנשאו באחריות בזמן הזה מבקשים שוב את קולות הבוחרים.

אם החלטות הממשלה לטיפול בעורף התפוגגו ללא יישום, מה הערך של החלטת ממשלה נוספת בנושא? זו שאלת הדוח. המבקר אינו מבקר את תוכן ההחלטות אלא את היעדר הגורם המופקד על ביצוען, ולכן החלטה נוספת ללא מינוי גוף אחראי חוזרת לאותה נקודה.

סיכום

מבקר המדינה נקב בשמות, ולא רק בשמות המכהנים: ראש הממשלה, שר האוצר, שר הביטחון שכיהן בפרוץ המלחמה וקודמיו בתפקיד – בקביעה שהתחום האזרחי נוהל ללא גורם אחראי ושהחלטות הממשלה בו התפוגגו ללא יישום ממשי. 17 שנים של אי-מינוי אינן מחדל של ממשלה אחת, אבל המחיר נגבה במלחמה אחת.

האם בוחר שפונה מביתו אמור לקבל את ההסבר שההחלטות התקבלו אך לא היה מי שיבצע אותן? ואם הקבינט שהוסמך לכך כונס חמש פעמים בשנת מלחמה שלמה, מה בדיוק צריך לשאול את המועמדים לפני 27 באוקטובר?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.