המאבק שמנהלים תושבי שכונת רמת אביב נגד הקמת מקווה בשכונתם אמנם מכוון כלפי עיריית תל אביב וארגון חב"ד, אולם הוא מאפיין מאבקים ציבוריים אחרים, המתנהלים בשכונות שונות ברחבי הארץ לשמירה על צביונן החילוני והמסורתי.
המאבקים הציבוריים הללו מופנים גם כלפי פעילותם של הגרעינים התורניים. לפיכך, ישנה חשיבות רבה להצבת זרקור על אופן פעילותם ודרך תקצובם של הגרעינים התורניים.
גרעין תורני הוא מסגרת התיישבות קהילתית של משפחות מהציונות הדתית, המאוגדות תחת עמותה ואשר מוקמת במרחב העירוני בפריפריה הגאוגרפית והכלכלית-חברתית, בערים המעורבות ובערים מבוססות במרכז הארץ.
מאבקים ציבוריים מתנהלים בשכונות שונות בארץ לשמירה על צביונן החילוני והמסורתי, ובהם גם כלפי פעילות הגרעינים התורניים. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לבדיקת אופן פעילותם ותקצובם של הגרעינים התורניים
כך למשל, כיום פועלים בעיר תל אביב-יפו 12 גרעינים תורניים, שלושה מתוכם ביפו. מטרתם העיקרית היא "להתנחל בלבבות" – לקדם אידיאולוגיה תורנית ותמיכה בחזון ארץ ישראל השלמה.
רוב הגרעינים מפעילים עמותה ללא מטרות רווח המרכזת את הקהילה ומספקת פעילויות לחברי הגרעין ולתושבי העיר, לצד מוסדות שונים שמפעיל הגרעין ומועסקים בהם חבריו. אלה כוללים ישיבות, מכינות קדם-צבאיות, אולפנות, בתי ספר, גנים, מעונות ובתי כנסת.
לרוב קיים רישום ותשלום חודשי של חברי הגרעין וכן העסקה בשכר של האחראים לפעילות הגרעין. תקצובם הציבורי נועד לא רק להקמתם, אלא נמשך שנים רבות ותומך בפעילותם השוטפת, בעיקר דרך המוסדות שאותם הם מפעילים.
מחקר שנערך על ידי ד"ר יעל שמריהו־ישורון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן־גוריון והחוקרות אתי קונור אטיאס ונוגה דגן בוזגלו ממרכז אדוה (2024) מצא כי בין השנים 1968–2022 הוקמו בישראל 181 גרעינים תורניים, שאוגדו ב-146 עמותות. הערים שבהן נמצא המספר הגדול ביותר של הגרעינים התורניים הן תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה, לוד ונתניה.
נכון לשנת 2022, תקצובם הממשלתי עמד על כ-111 מיליון שקלים. עיקר התקציב הגיע ממשרד החינוך: כ-70% מההקצאות התקציביות הממשלתיות. מעל למחצית מתקציב זה (כ-53%) הגיעה מהאגף למוסדות תורניים, מאחר שרבים מהגרעינים מפעילים ישיבות ומוסדות דת ומאורגנים סביבם. כ-38% נוספים תוקצבו דרך תקנת "גרעין חינוכי לאומי", בשל פעילותם בהפעלת מסגרות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי לחברי הגרעין ולקבוצות מקרב האוכלוסייה המקומית.
כיום פועלים בעיר תל אביב-יפו 12 גרעינים תורניים, שלושה מתוכם ביפו. מטרתם העיקרית היא "להתנחל בלבבות" – לקדם אידיאולוגיה תורנית ותמיכה בחזון ארץ ישראל השלמה
משרדי ממשלה נוספים מהם מגיע המימון הינם משרד העבודה (כ-13%), שעיקר תקציבו יועד לסבסוד מעונות יום ומשפחתונים עבור ילדי ההורים בגרעינים התורניים; משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות (כ-10%) ומשרדים אחרים (8%). בשנת 2023 הקצתה הממשלה כ-60 מיליון ש"ח נוספים (כ-50 מיליון ש"ח מתוכם הוכנסו לראשונה לבסיס התקציב) וכך סך כל התקצוב עמד על כ-170 מיליון ש"ח.
בשנת 2025 החליטה המדינה להקצות למשרד החינוך תוספת של 42.5 מיליון ש"ח לטובת חיזוק והרחבת פעילות הגרעינים במהלך שנות התקציב 2027-2025. זאת, על חשבון קיצוץ בתקציב משרדי החינוך, הביטחון והמשפטים – החלטה המעידה על הכוח הפוליטי הרב של הגרעינים התורניים גם במפלגת השלטון.
מעבר לתקצוב הממשלתי הישיר, מנגנון המימון של הגרעינים התורניים כולל הטבות שונות שקשה לכמת: הקצאת מבני ציבור להקמת מוסדות כישיבות ובתי ספר, דיור ציבורי לחבריהם והתקשרות עימם לתפעול שירותים ציבוריים במכרז או בפטור ממכרז.
מנגנון התמיכה כולל גם את הרשויות המקומיות, המסייעות על-ידי מתן פטור מתשלום ארנונה והקצאת קרקעות עירוניות לטובת פעילות בחינם או בעלות סמלית, ולעיתים אף סיוע בבנייה של שכונות חדשות ייעודיות לחברי הגרעין (למשל, בירוחם), אשר היכולת להתגורר בהן מותנית לעיתים באישור ועדות קבלה (למשל, בעכו ובלוד). אלו מלווים בהקמת תשתיות, מבנים ושטחים ציבוריים המיועדים להקמת בתי ספר וישיבות ובהעסקת חברי הגרעין במשרות בשירותים הציבוריים (למשל, במצפה רמון).
יתרת המימון מגיעה מתרומות וממכירת שירותים המופעלים על-ידי הגרעינים עצמם כשכר לימוד ממעונות היום והמשפחתונים, בתי הספר התורניים והמדרשות, וממכירת שירותים לרשויות המקומיות כתוכניות ומיזמי חינוך בבתי ספר.
בשנת 2025 החליטה המדינה להקצות למשרד החינוך תוספת של 42.5 מיליון ש"ח לטובת חיזוק והרחבת פעילות הגרעינים במהלך שנות התקציב 2027-2025. זאת, על חשבון קיצוץ בתקציב משרדי החינוך, הביטחון והמשפטים
מצב זה של ריבוי עמותות ומוסדות מאפשר לגרעין ליהנות מתקציבים ממקורות מגוונים. בתוך כך, הגרעינים הוותיקים מונים מאות משפחות והיקף פעילותם נרחב ביותר. לפיכך הם נהנים מסכומי תמיכה גבוהים במיוחד (למשל בלוד, שדרות, ירוחם, דימונה, בת ים ואילת).
מכאן, שהגרעינים משמשים למעשה קבוצת התיישבות מאורגנת, המספקת לחבריהם יתרונות חומריים, שלרוב אינם מוקצים לאוכלוסייה המקומית ובחלק מהמקרים אף באים על חשבונה.
בנוסף, בעוד שפעילי הגרעינים תופסים עצמם כנציגיה של חברת מופת שנבנתה מעבר לקו הירוק ואשר פעילותה מעצימה את האוכלוסייה המקומית, התושבים המקומיים בחלקם תופסים אותם כנטע זר המייצר מרחב מובדל, המביא לניכור בין הקבוצות השונות.
ביטוי לכך ניכר בהעמקת הפערים הכלכליים, החברתיים והעדתיים בעיירות הפיתוח. כך למשל, לרוב, פעילות הגרעין מייצרת הזדמנויות חינוכיות ותעסוקתיות לחברי הגרעין ולתושבי המקום המאמצים את אורח החיים התורני, תוך הדרת אחרים.
כמו כן, חברי הגרעין מאיישים משרות ציבוריות ביישוב ובכך חוסמים בפועל הזדמנויות תעסוקה בקרב האוכלוסייה הוותיקה. ככל שהיקף פעילות הגרעין מתרחב, השינוי הדמוגרפי מעמיק ומביא לעזיבה של האוכלוסייה הוותיקה החזקה יחסית והחילונית.
לעומת זאת, האוכלוסייה החלשה יותר נשארת מאחור. כך מעמיק הפער בין חברי הגרעין לתושבים המקומיים הוותיקים. כמו כן, בערים המעורבות התיישבות הגרעינים מעצימה מתחים בין יהודים לערבים, וביישובים המבוססים היא מביאה להעמקת נוכחותם של מוסדות דתיים במרחב הציבורי, שהוא חילוני או מסורתי ברובו.
הגרעינים משמשים למעשה קבוצת התיישבות מאורגנת, המספקת לחבריהם יתרונות חומריים, שלרוב אינם מוקצים לאוכלוסייה המקומית ובחלק מהמקרים אף באים על חשבונה
השפעות אלו על המרקם החברתי בישראל דורשות את הגברת המודעות הציבורית באשר למדיניות התקצוב הממשלתית המתמשכת של הגרעינים התורניים. ככל שהשיח הציבורי בנושא יהיה ער ומושכל יותר – ובמיוחד בתקופת הבחירות הנוכחית – ייטיב הציבור להניח את הסוגיה לפתחה של הממשלה שתקום לאחר הבחירות ולדרוש את התייחסותה לאופן התקצוב ולהשפעת פעילותם.
יעל פרואקטור היא ד"ר למדע המדינה ומקדמת מדיניות במרכז אדוה. בעלת ניסיון רב והיכרות מעמיקה עם עבודת משרדי הממשלה בתחומים מגוונים (מודיעין, ביטחון, שוויון חברתי ומדע וחדשנות).
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו