טלי גוטליב

פרטים אישיים והשכלה: טלי/רויטל גוטליב נולדה בישראל ב-3 בנובמבר 1975; אתר זמן כנסת, המבוסס על נתוני הכנסת, מציין את תאריך הלידה, המקצוע "עורכת דין", תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת בר-אילן ורישיון לעריכת דין (זמן כנסת). בערוץ הכנסת נכתב כי היא "גרושה ואם לשלושה ילדים", דוברת עברית ואנגלית, בעלת תואר ראשון ושני מבר-אילן, וכי התמחתה במחוז תל אביב הפלילי של פרקליטות המדינה (ערוץ הכנסת). בריאיון למקומונט גבעת שמואל, 25 באוקטובר 2017, תוארה כתושבת גבעת שמואל, "פרודה +3", שגדלה "בבני ברק במשפחה דתית לאומית"; באותו ריאיון אמרה על בחירתה במקצוע: "האמת? לא התקבלתי לרפואה… אז בחרתי במקצוע השני ביוקרתו" (מקומונט גבעת שמואל). ישראל היום, בכתבת פרופיל מ-2025, ציין כי לאחר לימודיה באולפנה התגייסה לצה"ל ושירתה כמדריכת תותחנים (ישראל היום); גם ice, 2024, חזר על פרט זה לצד לימודיה בבר-אילן וההתמחות בפרקליטות (ice).

קריירה משפטית מוקדמת: גוטליב פעלה כסנגורית פלילית, ובכתבת משפטי מ-4 באוקטובר 2018 הוצגה כמי ש"מתמחה בדין הפלילי"; שם אמרה: "בעיניי, צדק הוא קודם כל הנגשת בתי המשפט. כיום, יש חוסר איזון משווע בין המדינה לאזרח" (משפטי). בתיקים מוקדמים ייצגה נאשמים בעבירות מין: ב-10 ביוני 2008 דווח ב-ynet כי גבר שהואשם באונס אשתו זוכה מחמת הספק ויוצג על ידי גוטליב מהסנגוריה הציבורית (ynet); ב-30 בדצמבר 2009 דווח ב-ynet כי בית המשפט זיכה מחמת הספק נאשמים באונס אף שנמצאו ממצאי DNA, וקיבל טענה של גוטליב כי לא ניתן לקבוע בוודאות את זהות האנסים (ynet); ובאותו יום צוטטה ב-N12: "מדובר במלחמה כמעט אבודה מראש שבה אנחנו, כהגנה, משמשים גם כעורכי דין וגם כחוקרים" (N12). בערעור פלילי 2840/17, ניאזוב נ' מדינת ישראל, הופיעה גוטליב בשם המערער לצד עו"ד אביאל אהרון; פסק הדין בעליון מ-2018 הסתיים בזיכוי ברוב דעות בשל מחדלי חקירה (Verdicts).

ביקורת וכשלים מקצועיים/ציבוריים לפני הכנסת: לצד הצלחות משפטיות, הקריירה הציבורית-משפטית שלה לוותה בביקורת על סגנון ההגנה בעבירות מין. ב-4 במרץ 2023 פרסם ynet עדויות של נפגעות בתיקים שבהם ייצגה נאשמים; הכתבה ציינה גם כי ניסתה להתמנות לשופטת אך "נפסלה על סעיף 'מזג שיפוטי'", וכי ב-2020 הציעה עצמה לתפקיד פרקליטת המדינה ולא נבחרה (ynet). בכתבת mako מ-18 במאי 2017, סביב "סערת החוטיני", הוצגה כמי שמייצגת חשודים באונס קבוצתי; הכותרת ציטטה אותה: "אנחנו חיות כבר בחברה שוויונית, אפשר להרפות" (mako). בגלובס, 1 בנובמבר 2016, צוטטה באולפן ערוץ 2: "לגברים אין סיכוי… אנחנו לא מאפשרים לאדם להתנצל ולהמשיך בחייו" (גלובס).

מעבר לפעילות ציבורית ופוליטית: ב-30 באפריל 2015 התמודדה גוטליב לראשות לשכת עורכי הדין; ynet הציג אותה כ"האישה הראשונה אי פעם שתתמודד על התפקיד", והיא אמרה: "הצביעו, ולא רק בגלל פמיניזם" (ynet). בבחירות ללשכה הפסידה לאפי נוה, לפי דיווח ynet מ-17 ביוני 2015 (ynet). בינואר 2019 הייתה ממקימות מפלגת "שווים" עם עו"ד מירית ענתבי, סביב מצע של הורות, מוגבלויות, תלונות שווא ומערכת המשפחה (BE106); ברשימת המועמדים לכנסת ה-21 הופיעה במקום השני כ"רויטל טלי גוטליב" (המכון הישראלי לדמוקרטיה/ועדת הבחירות), והרשימה קיבלה 401 קולות לפי מסמך תוצאות ועדת הבחירות המרכזית (gov.il).

הכניסה לליכוד והצהרת הקו האידיאולוגי: ב-24 ביוני 2022 דווח ב-ice כי גוטליב, לאחר הופעותיה כפאנליסטית ב"שישי עם אילה חסון" ברשת 13, הודיעה שתתמודד בפריימריז בליכוד; בציוץ שצוטט שם כתבה: "אני ארוץ בפריימריז הקרובים בליכוד… הוכחתי שאני מיומנת במאבק לטובת ערכי הימין… ואני מסוגלת להוביל לשינוי בראש ובראשונה במערכת המשפט" (ice). ב-11 באוגוסט 2022 דווח בחדשות 13 כי היא צפויה להיבחר במשבצת "האישה החדשה" בליכוד (חדשות 13); ynet ציין כי נתניהו העניק לה "קיצור פז"ם" שאפשר לה להתמודד, וכי שובצה במקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת ה-25 (ynet). בריאיון N12 מ-20 בנובמבר 2022, לאחר בחירתה, ניסחה את סדר היום הראשוני שלה: "לפעול לפיצול משרת היועמ"ש, לפעול להקמת גוף ביקורת על הפרקליטות… ולשינוי מבנה הוועדה למינוי שופטים" (N12).

סטטוס תפקידים בכירים: טלי גוטליב לא כיהנה עד יוני 2026 כשרה, סגנית שר או ראש רשות ביצועית; לכן אין לה "משרד" עם תקציב וניהול ביצועי ישיר, והמדד הרלוונטי הוא פעילותה כחברת כנסת, כחברת ועדות וכשחקנית סיעתית בליכוד. היא מכהנת כחברת הכנסת ה־25 מטעם הליכוד מאז נובמבר 2022, לפי פרופיל ערוץ הכנסת ונתוני "כנסת פתוחה" על חברותה בוועדות הכנסת ה־25, ובהן ועדת החוקה, ועדת הכנסת, ועדת העבודה והרווחה, ועדת ביקורת המדינה ובהמשך ועדת החוץ והביטחון ערוץ הכנסת – טלי גוטליב כנסת פתוחה – חברות בוועדות.

חברת הכנסת מטעם הליכוד – נובמבר 2022–הווה: הפעילות המרכזית שלה התמקדה לא ברפורמות ביצועיות אלא ביוזמות חקיקה ובהתנהלות פרלמנטרית סביב מערכת המשפט, תקשורת ציבורית, חסינות חברי כנסת ומאבקים מול גורמי אכיפה. ביוני 2026, לאחר החלטת היועמ"שית להגיש נגדה כתב אישום בגין גילוי ופרסום מידע חסוי לפי חוק השב"כ בפרשת חשיפת זהות בן זוגה של שקמה ברסלר, ועדת הכנסת אישרה את בקשת החסינות שלה ברוב 11 מול 3, והמליאה אישרה חסינות ברוב 62 מול 48כלכליסט – כתב האישום, מאי 2026 N12 – אישור ועדת הכנסת, יוני 2026 ערוץ הכנסת – הכרעת המליאה, יוני 2026. ביקורת מקצועית: היועמ"שית טענה כי החקירה נפתחה בעקבות פניית שב"כ וכי חשיפת פרטיו של לוחם יצרה סיכון לעובד, למשפחתו ולביטחון המדינה ynet – דיוני החסינות, יוני 2026; המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע בינואר 2025 כי הצעת החסינות של גוטליב עלולה להפוך את הכנסת ל"עיר מקלט" לחברי כנסת ולפגוע בהפרדת הרשויות המכון הישראלי לדמוקרטיה – הצעת החסינות, ינואר 2025; והייעוץ המשפטי לכנסת הציג בנייר הכנה קשיים ביחס להיקף ההגנה ולרוב של 75 ח"כים שנדרש לפי ההצעה לפתיחה בהליך במקרים רבים הלשכה המשפטית של הכנסת – נייר הכנה, 2025.

יוזמות חקיקה – תקשורת, חסינות ולשון הרע: בנובמבר 2024 ועדת השרים לחקיקה תמכה בהצעתה של גוטליב להפרטת תאגיד השידור הציבורי, פ/176/25 מפתח התקציב – החלטת ועדת שרים. ההצעה עברה בקריאה טרומית בדצמבר 2024 ברוב 49 מול 46, ועל פי הדיווח ביקשה לסגור את תאגיד השידור בתוך שנתיים; בדברי ההסבר נטען כי אין הצדקה למימון ציבורי של שידור שעלותו תוארה כקרובה ל־מיליארד שקל בשנה ישראל היום – אישור בטרומית, דצמבר 2024. ביקורת מקצועית: המשנה ליועמ"שית והייעוץ המשפטי התריעו בנובמבר 2024 מפגיעה בשידור הציבורי ובתשתית שנבנתה לאחר עבודת מטה ממשלתית חוות דעת המשנה ליועמ"שית, נובמבר 2024; מסמך ועדת הכנסת קבע כי קיים "חשש כבד" לניצול כוח שלטוני לצורך השתקת ביקורת על הממשלה ועדת הכנסת – תקציר מנהלים להצעת החוק. בינואר 2026 קידמה גוטליב הצעה להפחתת פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע ל־1,000 שקל; לפי כלכליסט, ההצעה קודמה במהירות עוד לפני חלוף תקופת ההנחה הרגילה של 45 ימים כלכליסט – חוק לשון הרע, 2026.

ועדת החוץ והביטחון – יוני 2026–הווה: ביוני 2026 הודיע יו"ר הקואליציה אופיר כץ על מינויה של גוטליב כחברה בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת המשנה לשירותים חשאיים, המפקחת על גופי מודיעין ושב"כ ערוץ 7 – מינוי לוועדת חוץ וביטחון, יוני 2026. בעת המינוי כבר עמדה נגדה פרשת כתב האישום והחסינות סביב פרסום זהות איש שב"כ; לכן אין עדיין שלוש החלטות או רפורמות ביצועיות שניתן לייחס לכהונה זו, והמדד בשטח הוא בעיקר סיכון ניגוד עניינים ציבורי ותדמיתי. ביקורת גורמי מקצוע נשענה על אותה פרשה: שב"כ, לפי דיווחי דיוני החסינות, טען לסיכון מפגיעה בעובדיו; היועמ"שית טענה כי "ביטחון מידע לא חוסה תחת חסינות"; וראש השב"כ לשעבר יורם כהן כינה את גיבוי הקואליציה "פשיטת רגל" N12 – חסינות ועמדת שב"כ, יוני 2026.

משמעת סיעתית, ועדות הכנסת והוועדה לבחירת שופטים: ביוני 2023 סירבה גוטליב להסיר את מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים, בניגוד לעמדת הקואליציה; לאחר ההצבעה הוטלו עליה סנקציות סיעתיות: אי־כהונה בוועדות, איסור העלאת הצעות חוק ואיסור לדבר בשם הליכוד במליאה "עד הודעה חדשה" זמן ישראל – הסנקציות, יוני 2023 כלכליסט – סנקציות הליכוד, יוני 2023. היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק השיבה ב־18 ביוני 2023 כי מדובר במגבלות סיעתיות וכי שאלת סמכות הסיעה שונה מסמכויות הכנסת עצמה היועצת המשפטית לכנסת – מענה לגוטליב, יוני 2023. קודם לכן, במרץ 2023, ועדת האתיקה אסרה עליה לנאום במליאה לשתי ישיבות ובוועדות לשלוש ישיבות לאחר שכתבה "אני מאשימה את נשיאת העליון בפיגוע"; ההחלטה והדיווחים ייחסו זאת לאמירה נגד נשיאת העליון אסתר חיות בעקבות פיגוע הדריסה בירושלים ynet – החלטת ועדת האתיקה, מרץ 2023 החלטה 8/25 של ועדת האתיקה, מרץ 2023.

פרקטיקה ציבורית והשפעה פוליטית בפועל: חלק ניכר מפעילותה הפרלמנטרית לווה בהתבטאויות נגד מערכת המשפט, היועמ"שית, הפרקליטות, המחאה ומשפחות חטופים. במרץ 2024 אמרה בערוץ הכנסת על מחאות נגד הממשלה כי "המראות הזכירו לי הפגנות של טרוריסטים" וואלה – "הפגנות של טרוריסטים", מרץ 2024; במאי 2025 אמרה כי "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס" וואלה – "שטוף מוח מחמאס", מאי 2025; ובאוגוסט 2025 צעקה למשפחות חטופים בדיון בכנסת כי חמאס ישמע אותן אך "חטופים הוא לא יחזיר", ודווח כי דרשה מהן לשתוק זמן ישראל – עימות עם משפחות חטופים, אוגוסט 2025. במישור המשפטי־ציבורי, היא הפיצה טענות על פגישה כביכול בין שקמה ברסלר לראש המוסד דוד ברנע; משרד ראש הממשלה בשם המוסד הגדיר זאת "פייק ניוז מוחלט" באוקטובר 2023 ynet – הכחשת המוסד, אוקטובר 2023, ובהמשך כתב האישום קשר את פרסומיה מינואר 2024 גם לצילום מסך מאתר "עדנה קרנבל" ולטענות על קשרים כביכול בין בן זוגה של ברסלר ליחיא סינוואר כתב האישום – מאי 2026. בנוסף תועדו הפרעות בדיונים משפטיים, כולל התפרצות בעדות נתניהו בדצמבר 2024 והוצאה מדיונים בבתי משפט ב־2025, ובאחד מהם קראה למאבטחים "יודנראט" זמן ישראל – משפט נתניהו, דצמבר 2024 N12 – דיון אוריך ו"יודנראט", אוגוסט 2025.

בסיס הכוח הפורמלי: טלי גוטליב מכהנת כחברת כנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-25 מאז 15 בנובמבר 2022, ולא כשרה או כראש רשות מבצעת; ולכן אין מינויים ישירים של מקורבים מטעמה לתפקידי מפתח בשירות המדינה, בחברות ממשלתיות או בגופים סטטוטוריים. הרקע המקצועי שלה הוא עריכת דין, תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן והתמחות בפרקליטות מחוז תל אביב פלילי, לפי פרופיל ערוץ הכנסת כנסת פתוחה – טלי גוטליב, ערוץ הכנסת – טלי גוטליב.

הוועדה לבחירת שופטים כמנגנון כוח: באפריל 2023 הודיעה גוטליב שתתמודד כנציגת הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים, בנימוק מפורש של יצירת "בלוק חוסם" נגד מינוי יצחק עמית לנשיא העליון; הציטוט פורסם בערוץ 7, 30 באפריל 2023: "אני ושר המשפטים לוין ושר נוסף שייבחר נהווה בלוק חוסם" ערוץ 7. ב-14 ביוני 2023 סירבה להסיר מועמדות למרות דרישת ראשי הקואליציה, ואמרה ב-N12: "יהיה קל יותר לשכנע קיר מאותי" N12. בעקבות הסירוב הודיע יו"ר הקואליציה אופיר כץ על סנקציות: שלילת חברות בוועדות, מניעת קידום הצעות חוק ודיבור בשם הליכוד במליאה ynet, ערוץ 7.

עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת על הסנקציות: במכתב רשמי מ-18 ביוני 2023 קבעה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, כי משמעת קואליציונית אינה מוגבלת רק לחקיקה, וציינה כי ב-14 ביוני 2023 הוחלט שכל חברי הקואליציה יסירו מועמדותם לוועדות למינוי נושאי משרה שיפוטית; לצד זאת, היא בחנה את מגבלות הסיעה על גוטליב מכתב היועמ"שית לכנסת, 18 ביוני 2023. לאחר שהאופוזיציה בחרה את קארין אלהרר, גוטליב הודיעה שלא תתמודד שוב בהצבעה הבאה ישראל היום, 15 ביוני 2023, ובהמשך נבחר יצחק קרויזר כנציג הקואליציה וואלה, 12 ביולי 2023.

ביקורת משפטית על פוליטיזציה של מינויים שיפוטיים: במסגרת הדיונים על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הזהירה בוועדת החוקה ב-20 במרץ 2023 כי השינויים "יובילו לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים" ynet. באותו הקשר דווח כי מתווה הקואליציה נועד לאפשר לקואליציה למנות שני שופטי עליון כרצונה N12.

חסינות כמנגנון כוח מוסדי: בנובמבר 2024 יזמה גוטליב הצעת חוק שלפיה פתיחת חקירה פלילית או הליך אזרחי נגד ח"כ תחייב קביעה של הכנסת ברוב 90 ח"כים; היועצת המשפטית לכנסת ציינה ב-27 בנובמבר 2024 כי לגוטליב מתנהל הליך אזרחי וכי פורסם שנפתחה נגדה חקירה, ולכן נדרשו גילוי נאות והתחייבות שההסדר לא יחול על הליכים תלויים ועומדים מכתב שגית אפיק, 27 בנובמבר 2024. חוות דעת מטעם המשנה ליועמ"שית לממשלה, 24 בנובמבר 2024, קבעה שההצעה מעניקה לח"כים זכויות יתר ועלולה לשבש חקירה חוות דעת המשנה ליועמ"שית; יועמ"שית ועדת הכנסת ארבל אסטרחן הגדירה בינואר 2025 את ההצעה כ"פגיעה קשה בשוויון בפני החוק" כלכליסט, 26 בינואר 2025, ובדיון ועדת הכנסת ב-28 בינואר 2025 הוצגה ההצעה מטעמה כנסת פתוחה.

מינוי גוטליב עצמה לוועדות רגישות, לא מינוי מקורבים: באוקטובר 2025, לאחר הדחת יולי אדלשטיין מוועדת החוץ והביטחון בשל הפרת משמעת סיעתית, הודיע יו"ר הקואליציה אופיר כץ שגוטליב תמונה לחברה בוועדה וואלה, 29 באוקטובר 2025. פרסום בכיפה, נובמבר 2025, דיווח על מכתב ליועמ"שית הכנסת, ליועמ"שית לממשלה וליו"ר הקואליציה שביקש להקפיא את מינויה לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת המשנה לשירותים החשאיים בשל החקירה נגדה ובשל חשש לפגיעה בסודיות כיפה. חדשות 13 דיווחו ב-30 באוקטובר 2025 כי בועז ביסמוט שקל שלא למנותה לוועדה החסויה בשל חשש מחשיפתה לחומר רגיש חדשות 13. לא תועדו מקרים של עזיבת דרג מקצועי בעקבות כניסתה לתפקיד.

12 בפברואר 2023, X/Twitter; מתקפה על נשיאת העליון אסתר חיות לאחר פיגוע הדריסה בשכונת רמות בירושלים. גוטליב פרסמה פוסט שבו ייחסה לחיות אחריות פוליטית־ציבורית לפיגוע שבו נרצחו שלושה ישראלים, ובהם ילדים. ציטוט: "אני מאשימה את נשיאת העליון בפיגוע." מקורות: ice, 12 בפברואר 2023, ynet, ערוץ 7, 12 בפברואר 2023. (ice.co.il)

23 באפריל 2023, רדיו קול ברמה; התבטאות לאחר מותו של היוצר יהונתן גפן. בריאיון על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו לא ספד לגפן, גוטליב תקפה את דמותו הציבורית והתרבותית של גפן. ציטוט: "בעיניי הוא מייצג שתיינות, סמים, פריצות ובוהמיינות." מקורות: ערוץ 7, 23 באפריל 2023, N12, 23 באפריל 2023, N12, תגובת בנה של גוטליב. (inn.co.il)

3 באוקטובר 2023, X/Twitter; פרסום על שקמה ברסלר וראש המוסד דוד ברנע, שהוכחש בידי משרד ראש הממשלה בשם המוסד. גוטליב כתבה כי שמעה שברסלר נפגשה עם ראש המוסד וכי הוצא צו איסור פרסום בעניין; משרד ראש הממשלה פרסם בשם המוסד הכחשה חריגה. ציטוט: "שמעתי שהגב' מחאה שיקמה ברסלר, זאת שחשבה שנבחרי ציבור מהימין הם נאצים, נפגשה בפגישה אישית עם ראש המוסד." מקורות: ישראל היום, 3 באוקטובר 2023, וואלה, 3 באוקטובר 2023, N12, 3 באוקטובר 2023. (israelhayom.co.il)

3 באוקטובר 2023, X/Twitter; אותו פרסום על ברסלר והמוסד, לצד טענה לחסינות מול צווים שיפוטיים. לאחר שפרסמה טענה על פגישה לכאורה בין שקמה ברסלר לראש המוסד, גוטליב הציגה את חסינותה כחברת כנסת כהצדקה לאי־ציות לצווים. ציטוט: "טוב יש לי חסינות מהותית וצווים שיפוטיים לא חלים עלי." מקורות: כיכר השבת, 3 באוקטובר 2023, חרדים10, 3 באוקטובר 2023, סרוגים, 3 באוקטובר 2023. (kikar.co.il)

31 במרץ 2024, ערוץ הכנסת; מתקפה על מפגינים נגד הממשלה ועל מחאה שבה השתתפו גם משפחות חטופים. גוטליב התייחסה למחאות בתל אביב, חסימות כבישים והבערת אש, והשוותה את מראות המחאה להפגנות טרוריסטים. ציטוט: "המראות אתמול הזכירו לי הפגנות של טרוריסטים." מקורות: וואלה, 31 במרץ 2024, ynet, PDF של בשער, 6 באוגוסט 2024. (news.walla.co.il)

4 ביוני 2024, X/Twitter; תגובה להחלטת היועצת המשפטית לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בחשד לגילוי מידע סודי. לאחר שהיועמ"שית אישרה חקירה על פרסומים הקשורים לבן זוגה של שקמה ברסלר, גוטליב הודיעה שלא תתייצב לחקירה וטענה לחסינות מהותית. ציטוט: "רשמו בפניכם, אין לי כל כוונה להתייצב לחקירה." מקורות: ynet, כלכליסט, 4 ביוני 2024, ice, 4 ביוני 2024. (ynet.co.il)

17 בספטמבר 2024, בית המשפט המחוזי בלוד; דיון בתביעת הדיבה של שקמה ברסלר נגד גוטליב. במהלך הדיון הראשון בתביעה, לפי הדיווח, גוטליב קטעה את השופט, טענה לחסינות מהותית וניהלה עימות על סמכות בית המשפט להגדיר את גבולות פעולתה כחברת כנסת. ציטוט: "לאדוני אין סמכות לקבוע את מסגרת מילוי תפקידי." מקורות: ynet, 17 בספטמבר 2024, PDF באתר עדנה קרנבל, הודעת חסינות פרלמנטרית, ynet, 2026, רקע על ההליכים והחסינות. (ynet.co.il)

22 בנובמבר 2024, X/Twitter; קידום תזת הבגידה מבפנים סביב 7 באוקטובר על רקע כתב האישום בפרשת אלי פלדשטיין. גוטליב התייחסה להשחרה בכתב האישום נגד נגד במילואים בפרשת הדלפת המסמכים, וטענה כי מדובר בבגידה מבית, בניגוד להבהרת משרד המשפטים כי ההשחרה אינה שם של אדם או ארגון אלא גורם זר. ציטוט: "לי זה היה ברור מהרגע הראשון. הייתה בגידה." מקורות: ערוץ 7, 22 בנובמבר 2024, כיפה, 22 בנובמבר 2024, N12, נובמבר 2024. (inn.co.il)

22 בנובמבר 2024, X/Twitter; מתקפה על שב"כ, אמ"ן ומערכת האכיפה סביב פרשת פלדשטיין. באותו רצף פרסומים, גוטליב הציגה את כתב האישום כאיום על מי שיודע מידע על אירועי 7 באוקטובר, וסיימה בביטוי המזהה את מערכות האכיפה עם משטרת הביטחון של גרמניה המזרחית. ציטוט: "אל תגיבו אל תדברו אל תשתפו אחרת תירדפו.. שטאזי." מקורות: ערוץ 7, 22 בנובמבר 2024, כיפה, 22 בנובמבר 2024, Open Knesset, ועדת הכנסת. (inn.co.il)

1 בדצמבר 2024, X/Twitter; מתקפה ישירה על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. בפוסט ארוך שעסק בחקירה, בחוק החסינות, בשקמה ברסלר ובבן זוגה, גוטליב פתחה בפנייה אישית ליועמ"שית וטענה כי אין אפשרות לכפות עליה להתייצב. ציטוט: "גב' יועמשי"ת אני מבינה שאת בהיסטריה." מקורות: פוסט X של טלי גוטליב, 1 בדצמבר 2024, רוטר, דיון על הפוסט, ynet, רקע על סירוב לחקירה. (x.com)

דיון בכנסת, 2025; מתקפה על פרקליטות המדינה וצמרת מערכת האכיפה. בדיון שתומלל ב-Open Knesset, גוטליב הבחינה בין פרקליטים בשטח לבין הצמרת, אך ייחסה לצמרת הפרקליטות רדיפה פוליטית קשה, כחלק מהקו שלה נגד היועמ"שית, הפרקליטות ושב"כ. ציטוט: "הצמרת נגועה נגיעה איומה וקשה ברדיפה פוליטית." מקורות: Open Knesset, ועדה בכנסת, Open Knesset, דיון נוסף על אכיפה וחקירות, מקור ראשון, רקע על דרישת הפרקליטות להתייצבות לחקירה. (oknesset.org)

8 באפריל 2025, בית המשפט העליון; דיון בבג"ץ על הדחת ראש השב"כ רונן בר. במהלך הדיון, שבו נשמעו קריאות מהקהל נגד סמכות בג"ץ, גוטליב התפרצה, התעמתה עם נשיא העליון יצחק עמית, סירבה לצאת והוצאה מהאולם. ציטוט: "אם אדוני רוצה להוציא אותי בכוח מהאולם שלא יתפלא, אבל שיתבייש לו שלא מכבד את הפרדת הרשויות." מקורות: N12, 8 באפריל 2025, ynet, 8 באפריל 2025, וואלה, 8 באפריל 2025. (mako.co.il)

19 במאי 2025, ערוץ הכנסת; התבטאות על חטופים ששוחררו משבי חמאס. בריאיון בערוץ הכנסת על הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ועל התבטאויות חטופים ששוחררו, גוטליב טענה כי שורדי השבי מדברים מתוך השפעה של חמאס. ציטוט: "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס, מדבר את מה שחמאס משמיע." מקורות: ישראל היום, 19 במאי 2025, ynet, ice, 19 במאי 2025, סרוגים, 19 במאי 2025. (israelhayom.co.il)

4 באוגוסט 2025, ועדת הכנסת; עימות עם משפחות חטופים בדיון על החלפת יו"ר ועדת החוץ והביטחון. בדיון על מינוי בועז ביסמוט במקום יולי אדלשטיין, גוטליב פנתה לקרובי חטופים שנכחו באולם וטענה כי דבריהם עלולים לפגוע בשחרורם. ציטוט: "תשתקו, אם חמאס ישמע אתכם הוא לא ישחרר חטופים." מקורות: ישראל היום, 4 באוגוסט 2025, ice, 4 באוגוסט 2025, כיפה, 4 באוגוסט 2025, חרדים10, 4 באוגוסט 2025. (israelhayom.co.il)

21 באוגוסט 2025, ערוץ 14; תגובה לסערת המאבטח בבית המשפט המחוזי בלוד ב-19 באוגוסט 2025. לאחר שהוצאה מדיון בעניינו של יונתן אוריך בפרשת קטרגייט ונמתחה עליה ביקורת על שימוש במונח יודנראט כלפי מאבטח, גוטליב הסבירה את גרסתה בריאיון טלוויזיוני. ציטוט: "גם יודנראטים מילאו הוראות." מקורות: ערוץ 14, 21 באוגוסט 2025, JDN, 19 באוגוסט 2025, חדשות 13, 19 באוגוסט 2025, ynet, 19 באוגוסט 2025. (c14.co.il)

תחקירים ופרופילים עיתונאיים: בעשור האחרון פורסמו על גוטליב בעיקר פרופילים ותחקירי התנהלות ציבורית־משפטית, ולא "תחקיר עומק" יחיד. ב־ינואר 2025 פרסם ישראל היום פרופיל רחב, "רוקדת כמו פרפר, עוקצת כמו דבורה", שסקר את דפוסי הפעולה שלה בכנסת, בעימותים מול מערכת המשפט וביחסה למשפחות חטופים, כולל אזכור האמירה כי "כל חטוף חוזר שטוף מוח מחמאס" (ישראל היום). באוגוסט 2025 פרסם ישראל היום כתבת פרופיל נוספת סביב סערת "יודנראט", ובה נסקרו גם הקריאות למשפחות חטופים "לשתוק" והביקורת הפנים־ליכודית עליה (ישראל היום). העין השביעית פרסם במאי 2024 את "טלי גוטליב אינה מכירה בסמכותו של בית-המשפט הישראלי", שעסק בסירובה להגיש כתב הגנה בתביעת שקמה ברסלר ובטענתה לחסינות מוחלטת (העין השביעית); ובפברואר 2026 פרסם ניתוח נוסף, "טלי גוטליב, הטרולית מהליכוד, מעוניינת לבטל את חוק לשון הרע", על הצעות חוק של גוטליב שנתפסו כקשורות להליכים נגדה ולהתנהלותה בבתי משפט (העין השביעית).

פרשת ברסלר–איש השב"כ–המוסד: בינואר 2024 פרסם ynet כי גוטליב הפיצה טענה שלפיה "המוסד יירט שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר ליחיא סינוואר"; לפי הדיווח, המוסד ומשרד ראש הממשלה הכחישו את הטענה והגדירו אותה ככוזבת (ynet). עוד קודם, באוקטובר 2023, דיווח ynet כי גוטליב טענה שברסלר נפגשה עם ראש המוסד דוד ברנע, ולאחר מכן יצאה הכחשה "בשם המוסד" (ynet). בפברואר 2024 צורף לכתב התביעה של ברסלר פירוט של הפרסומים, ובהם הטענות על שיחה עם סינוואר, פגישה עם ברנע ו"צו איסור פרסום" לכאורה (כתב תביעה – PDF).

חקירה וכתב אישום פלילי: ביוני 2024 דיווח ynet כי היועצת המשפטית לממשלה הורתה לפתוח בחקירה פלילית נגד גוטליב בחשד ל"גילוי מידע סודי", בעקבות חשיפת זהותו של בן זוגה של ברסלר כאיש שב"כ (ynet). בדצמבר 2024 דיווח חדשות 13 כי גוטליב זומנה לחקירה באזהרה וסירבה להתייצב בטענה לחסינות פרלמנטרית; בציטוט שיוחס לה אמרה: "אין לי כל כוונה להתייצב לחקירה" (חדשות 13). במאי 2026 הוגש נגדה כתב אישום בגין גילוי ופרסום מידע חסוי לפי חוק שירות הביטחון הכללי; כלכליסט דיווח כי האישום כלל שיתוף פרסומים מאתר "עדנה קרנבל" והמשך פרסומים עצמאיים על זהות איש השב"כ (כלכליסט). News1 דיווח כי כתב האישום הוגש בבית משפט השלום בפתח תקווה וכי הפרקליטות ייחסה לה פרסום "מודע ומכוון" של זהות עובד שב"כ (News1).

חסינות והליכים בבג"ץ: ביוני 2026 דנה ועדת הכנסת בבקשת החסינות של גוטליב; גלובס דיווח ב־15 ביוני 2026 כי הוועדה אישרה חסינות לאחר שלושה ימי דיון, חרף עמדת היועמ"שית שלפיה החקירה נפתחה בעקבות פניית השב"כ ובשל סיכון ללוחם שפרטיו אסורים בפרסום (גלובס). ב־17 ביוני 2026 אישרה מליאת הכנסת את החסינות ברוב של 62 מול 48, לפי ערוץ כנסת (ערוץ כנסת). לאחר מכן דווח כי לוחם השב"כ שפרטיו נחשפו עתר לבג"ץ נגד החלטת החסינות, בטענה שההחלטה מנוגדת לדין ופוגעת בביטחון המדינה; הסטטוס: עתירה תלויה ועומדת נכון ליוני 2026 (כיכר השבת, ביזפורטל).

תביעות לשון הרע אזרחיות: בפברואר 2024 הגישה שקמה ברסלר תביעת דיבה נגד גוטליב ואחרים על פרסומי "קונספירציה" סביב 7 באוקטובר, סינוואר, המוסד ובן זוגה; במאי 2024 דיווח העין השביעית כי גוטליב טענה שאין לבית המשפט סמכות לדון בתביעה כל עוד עומדת לה חסינות (העין השביעית). ביוני 2026 קבע בית המשפט המחוזי מרכז־לוד כי התביעה לא תסולק במלואה: חלקים הנוגעים לביקורת פוליטית נמחקו מטעמי חסינות, אך פרסומים עובדתיים מסוימים ימשיכו להתברר (ynet). בנוסף, בספטמבר 2025 נדחה ערעורה של גוטליב בתביעת לשון הרע של נהג המונית דוד כהן; נקבע כי שני פוסטים שפרסמה ב־2019 היו לשון הרע, לאחר שבית משפט השלום חייב אותה בפיצוי ובהוצאות (ביזפורטל, פסק הדין – PDF).

הפרעה לדיונים משפטיים ונציב תלונות הציבור על שופטים: באפריל 2025 דיווח ישראל היום כי גוטליב הוצאה בכוח מדיון בבג"ץ בנושא הדחת ראש השב"כ לאחר שהתפרצה בדיון (ישראל היום). באוקטובר 2025 פרסם העין השביעית סיקור מפרוטוקול משפט נתניהו שבו נכתב כי גוטליב הפריעה שוב ושוב לדיון בעדות נתניהו (העין השביעית). בספטמבר 2025 קבע נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, כי הרחקתה של גוטליב מדיוני בית המשפט העליון והמחוזי הייתה חוקית, וכי החסינות אינה מונעת הרחקת אדם המפריע לדיון; באחד האירועים יוחסה לה קריאה "יודנראט" למאבטחים (News1, ynet).

דוחות מבקר המדינה / נציב תלונות הציבור: אין דוח מבקר מדינה ייעודי העוסק בגוטליב עצמה. היא הופיעה בדיונים של הוועדה לביקורת המדינה ובדיונים על דוחות מבקר בנושאים כלליים, אך לא כמושא ביקורת אישי; למשל בפברואר 2026 דווח כי מילאה מקום בדיון על השמת ילדים בסיכון בעקבות דוח מבקר המדינה (ערוץ 14). המסמך הביקורתי־רשמי המרכזי שנמצא בעניינה הוא החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים מספטמבר 2025, כאמור, שדחתה את תלונותיה על השופטים שהרחיקו אותה מדיונים (News1).

סתירה 1 – שרה נתניהו: מביקורת אישית להגנה פוליטית. לפני: בפוסטים ישנים שפורסמו מחדש ב־Ice, גוטליב כתבה ב־2013 על שרה נתניהו: "קמצנית מבהילה" ו"שיגעון גדלות" (Ice, 2023). אחרי: במרץ 2023, בעקבות אירוע "המספרה" בכיכר המדינה, היא יצאה להגנת שרה ותקפה את יאיר גולן: "יאיר גולן הוא ברברי", תוך הטלת אחריות על נשיאת העליון אסתר חיות (גלי ישראל, מרץ 2023); האירוע עצמו דווח כמצור מפגינים על שרה נתניהו במספרה (Jerusalem Post, 1 במרץ 2023).

סתירה 2 – משמעת קואליציונית: מרד מול ציות. לפני: ביוני 2023 גוטליב סירבה להסיר את מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים, אף שנתניהו והקואליציה דרשו זאת; היא טענה: "כבר ביררתי מול הייעוץ המשפטי כי אין מדובר בהפרת משמעת קואליציונית" (ערוץ 14, 15 ביוני 2023). אחרי: בפברואר 2024 אמרה על הצהרת נתניהו נגד הכרה חד־צדדית במדינה פלסטינית: "הצהרת רה"מ היא תבוסתנית. אני אצביע רק בגלל משמעת קואליציונית" (כיכר השבת, 21 בפברואר 2024); במרץ 2025 חזרה על הדפוס: "החוק גרוע, תמכתי בו רק בגלל משמעת קואליציונית" (קול ברמה, 27 במרץ 2025).

סתירה 3 – נתניהו ומערכת המשפט: "ניגוד עניינים" מול התייצבות בזירה המשפטית שלו. לפני: ביולי 2023 אמרה כי נתניהו "בניגוד עניינים אינהרנטי, מובנה, ברמה האישית" ולכן "צריך להעביר את השרביט ליריב לוין" ברפורמה המשפטית (N12, יולי 2023). אחרי: בדצמבר 2024 התערבה בדיון משפט נתניהו ואמרה באולם: "שומרים על כבודו של ראש הממשלה" (פרוטוקול משפט נתניהו, 10 בדצמבר 2024); בינואר 2025 תקפה את התובעת יהודית תירוש: "צריכה להילקח לחקירה בתנאי מעצר" (ישראל היום, ינואר 2025); ובמאי 2026 יוחס לה הקו "צריך לבטל את המשפט, לא חנינה" (Ice, 4 במאי 2026).

סתירה 4 – יחס לחטופים: אמפתיה מוצהרת מול השתקה ותיוג. לפני: במאי 2025 אמרה בערוץ הכנסת: "לבי איתם אחרי מה שהם עברו שם" ו"אני על חטופים שיצאו מעזה לא מדברת מילה" (Ice, 19 במאי 2025). אחרי: באותו ריאיון אמרה גם: "כל חטוף הוא שטוף מוח על־ידי חמאס" (ynet, 19 במאי 2025); באוגוסט 2025 אמרה למשפחות חטופים בוועדת הכנסת: "אם חמאס ישמע את מה שאתם אומרים… עדיף לשתוק", וכשנשאלה "לשתוק?" השיבה: "כן לשתוק" (חרדים10, 4 באוגוסט 2025).

יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה. מול נתניהו: ביוני 2023 דווח כי סירובה להסיר מועמדות לוועדה לבחירת שופטים גרר עימות בלשכתו, והיא הכחישה שנאמר לה שהיא "פוגעת בביטחון המדינה" (כל רגע, יוני 2023). מול יו"ר הקואליציה אופיר כץ: הוטלו עליה סנקציות – מניעת חברות בוועדות, הצעות חוק ודיבור בשם הליכוד (N12, יוני 2023). מול ש"ס ודרעי: בוועדה אמרה כי "ש"ס בתוך הקואליציה הזו נגועה לא פעם… והפיכת הליכוד ל־ת"פ שלה" (Open Knesset, 2024). מול אליהו רביבו: במאי 2026 הוא הגדיר את התופעה "גוטליביזם", אמר שהיא "עושה נזקים מטורפים לליכוד" ו"ההגעה שלה לבג"ץ מרסקת אותנו" (ערוץ 7, 4 במאי 2026).

7.1 – חשיפת זהותו של איש השב"כ בן זוגה של שקמה ברסלר

לפי כתב האישום שדווח ב־ynet במאי 2026, בינואר 2024 פרסמה גוטליב בחשבון X שלה צילום מסך מכתבה באתר "עדנה קרנבל", שכלל את שמו של איש שב"כ, בן זוגה של שקמה ברסלר, לצד טענה שלפיה התקיימו שיחות עם יחיא סינוואר לפני 7 באוקטובר; בכתבה צוין כי ביוני 2024 הורתה היועמ"שית לפתוח בחקירה פלילית בחשד ל"גילוי מידע סודי" ynet, מאי 2026.

7.2 – הפצת תיאוריות קונספירציה

ביוני 2026 פרסם ynet כתבה על חוות דעת שב"כ שהוגשה לדיוני החסינות, ובה נטען כי גוטליב קידמה טענות קונספירטיביות סביב 7 באוקטובר, ובהן "בגידה מבפנים", טענות על עיכוב חיל האוויר וטענות לגבי מידע שלא הגיע לנתניהו; הכתבה מסגרה את הטענות כקונספירציות שנבדקו והופרכו ynet, יוני 2026.

7.3 – עדנה קרנבל

לפי כתב האישום שדווח בכלכליסט במאי 2026, אחד הפרסומים המרכזיים שיוחסו לגוטליב היה שיתוף צילום מסך מאתר "עדנה קרנבל", ובו כותרת שטענה כי ראש המוסד דדי ברנע קיבל הודעה מהאמריקאים על יירוט שיחות בין בן זוגה של שקמה ברסלר לבין יחיא סינוואר; הפרסום כלל את פרטיו של איש השב"כ כלכליסט, מאי 2026.

7.4 – הסרת חסינות

ביוני 2026 אישרה ועדת הכנסת, ברוב 11 מול 3, את בקשתה של גוטליב לחסינות מפני כתב האישום בגין חשיפת איש השב"כ; לפי הדיווח, היועמ"שית טענה בדיונים כי "ביטחון מידע לא חוסה תחת חסינות", וההכרעה הועברה למליאת הכנסת ישראל היום, יוני 2026.

7.5 – התפרצויות והפרעה לדיונים משפטיים

בנובמבר 2025 תיאר "העין השביעית" את נוכחות גוטליב במשפט נתניהו כ"הפרעות בלתי פוסקות לדיון", לאחר שהתפרצה במהלך חקירת נתניהו בתיק 4000 והעירה לתובעת יהודית תירוש ולבית המשפט; הכתבה ציינה כי השופטים לא הוציאו אותה מהאולם למרות ההפרעות העין השביעית, נובמבר 2025.

7.6 – כתב אישום

במאי 2026 דווח כי היועצת המשפטית לממשלה הגישה כתב אישום נגד גוטליב בעבירה של גילוי ופרסום מידע חסוי לפי חוק שירות הביטחון הכללי; לפי הדיווח, כתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת כדי לאפשר לגוטליב לבקש חסינות סרוגים, מאי 2026.

7.7 – סירוב להתייצב בחקירת משטרה

בדצמבר 2024 דווח כי גוטליב זומנה לחקירה באזהרה בלהב 433 בעקבות חשיפת זהותו של איש שב"כ, אך הבהירה שלא תתייצב; היא צוטטה כאומרת כי עומדת לה "חסינות מהותית" וכי אין בכוונתה להתייצב לחקירה ynet, דצמבר 2024.

7.8 – קידום קונספירציית "בגידה מבפנים"

בדצמבר 2024 דווח בערוץ 7 כי גוטליב כתבה בעקבות כתב האישום בפרשת הדלפת המסמכים כי "הייתה בגידה" מבפנים בטבח 7 באוקטובר; הכתבה ציינה שמשרד המשפטים פרסם הבהרה לאחר שהועלו ברשת השערות וקונספירציות סביב צנזור שמות בפרשה ערוץ 7, דצמבר 2024.

7.9 – המוסד

ביולי 2023 טענה גוטליב כי שקמה ברסלר נפגשה עם ראש המוסד דוד ברנע; משרד ראש הממשלה פרסם בשם המוסד הכחשה וכינה את הטענה "פייק ניוז מוחלט"; לאחר מכן כתבה גוטליב כי פרסומה נשען על "מקור מהימן", אך הביאה את ההכחשה לידיעת עוקביה ynet, יולי 2023.

7.10 – "שטופי מח מחמאס"

במאי 2025 דווח בוואלה כי גוטליב אמרה בערוץ הכנסת: "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס, מדבר את מה שחמאס משמיע"; הדברים נאמרו בהתייחסות להצהרות חטופים שחזרו מהשבי ולמשפחות חטופים, ועוררו ביקורת פוליטית וואלה, מאי 2025.

7.11 – דרישה ממשפחות חטופים "עדיף לשתוק"

ב־4 באוגוסט 2025, בדיון בוועדת הכנסת על החלפת יו"ר ועדת החוץ והביטחון, אמרה גוטליב לנציגי משפחות חטופים: "אם חמאס ישמע את מה אתם אומרים, חטופים הוא לא יחזיר. עדיף לשתוק"; כשנשאלה "לשתוק?", השיבה: "כן, לשתוק" חרדים 10, 4 באוגוסט 2025.

7.12 – אסתר חיות

בספטמבר 2023, בדיון בג"ץ בעתירות נגד צמצום עילת הסבירות, התפרצה גוטליב לדברי השופטים; נשיאת העליון אסתר חיות העירה לה: "גברתי יודעת כעורכת דין שלא מתפרצים" ערוץ 7, ספטמבר 2023.

7.13 – השתלחויות במערכת המשפט

באוגוסט 2025, לאחר שהוצאה מאולם בית המשפט המחוזי בלוד בדיון בפרשת יונתן אוריך, כינתה גוטליב את אנשי משמר בתי המשפט "יודנראט" ו"בהמה"; הרשות השופטת גינתה את ההתנהגות והודיעה שלא תסכים לפגיעה במהלך התקין של דיונים או בממלאי תפקיד ynet, אוגוסט 2025.

7.14 – מתקפה על בג"ץ

ביוני 2025, בדיון בג"ץ בעניין מינוי ראש שב"כ, התפרצה גוטליב במהלך הדיון; לפי ynet, השופטת דפנה ברק־ארז אמרה לה: "זו הפרעה נמשכת לדיון" ו"תפסיקי את ההופעה" ynet, יוני 2025.

7.15 – מתקפה על היועמ"שית

ביוני 2026, בדיון במליאה על חסינותה, תקפה גוטליב את היועמ"שית גלי בהרב־מיארה ואמרה כי "ליועמ"שית יש מטרה ברורה – לחבל, להכשיל ולהשחיר את ממשלת הימין"; באותו דיווח צוין כי המליאה אישרה את חסינותה ברוב 62 מול 48 N12, יוני 2026.

7.16 – מתקפה על הפרקליטות

בדצמבר 2024 תקפה גוטליב את התובעת במשפט נתניהו, יהודית תירוש, וכתבה כי היא "צריכה להילקח לחקירה בתנאי מעצר"; נתניהו הגיב לדברים ואמר: "זו לא דעתי" ישראל היום, דצמבר 2024.

7.17 – התפרצות בוועדת הכנסת

ביוני 2026 דווח כי בדיון הסופי בוועדת הכנסת על חסינותה של גוטליב פרצה מהומה לאחר שיו"ר הוועדה אופיר כץ סירב לתת לפרקליט המדינה להגיב לדברי גוטליב ועבר להצבעה; הוועדה אישרה את החסינות ברוב 11 מול 3 ישראל היום, יוני 2026.

7.18 – התפרצות במליאת הכנסת

בדצמבר 2025 דווח כי גוטליב התעמתה במליאה עם ח"כ אליהו רביבו מהליכוד, לאחר שביקש ממנה לצאת; היא אמרה לו "אני לא הכלבה שלך" ו"מיזוגן", והעימות תועד בדיווח על חילופי דברים חריפים במליאה N12, דצמבר 2025.

7.19 – סירוב להסרת מועמדות לוועדה למינוי שופטים – שבירת המשמעת הקואליציונית

ביוני 2023 סירבה גוטליב להסיר את מועמדותה לוועדה לבחירת שופטים, למרות דרישת נתניהו ויו"ר הקואליציה; לפי הדיווח, הליכוד הגדיר את המהלך "הפרת משמעת סיעתית חסרת תקדים" והטיל עליה סנקציות ynet, יוני 2023.

7.20 – "גוטליביזם"

במאי 2026 פורסמו הקלטות מליכודיאדה שבהן ח"כ אליהו רביבו תקף את גוטליב ואמר כי הליכוד צריך להחליט אם "להיכנע לגוטליביזם"; הוא תיאר את התופעה כהתנהלות שמדברת אל הבייס אך גורמת נזק פוליטי למפלגה בחדרי חרדים, מאי 2026.

7.21 – "עושה נזקים מטורפים"

באותן הקלטות שפורסמו במאי 2026 אמר רביבו כי גוטליב "עושה נזקים מטורפים לליכוד, מרסקת אותנו", וטען כי הגעתה לדיונים בבג"ץ "מרסקת" את המפלגה; גוטליב הגיבה בקצרה: "הקנאה מעבירה אדם על דעתו" ice, מאי 2026.

7.22 – סנקציות שהוטלו עליה על ידי הליכוד

בעקבות סירובה ביוני 2023 להסיר מועמדות לוועדה לבחירת שופטים, הודיע יו"ר הקואליציה אופיר כץ כי גוטליב תודח מחברות בוועדות הכנסת, לא תוכל להעלות הצעות חוק ולא תדבר בשם סיעת הליכוד במליאה ערוץ 7, יוני 2023.

7.23 – הוצאה מדיונים

באוגוסט 2025 הוצאה גוטליב בכוח מאולם בית המשפט המחוזי מרכז בלוד במהלך דיון בערעור המשטרה בפרשת יונתן אוריך; לפי הדיווח, לאחר הוצאתה צעקה לעבר מאבטח "תתבייש לך בהמה" והשתמשה בביטוי "יודנראט" ישראל היום, אוגוסט 2025.

7.24 – דוד ברנע שקמה ברסלר

ביולי 2023 טענה גוטליב כי ברסלר נפגשה עם ראש המוסד דוד "דדי" ברנע; לשכת ראש הממשלה, בשם המוסד, הכחישה את הטענה וכינתה אותה "פייק ניוז מוחלט". בהמשך, הטענה חזרה בהקשרים של פרשת "עדנה קרנבל" והאישום על חשיפת איש השב"כ ynet, יולי 2023.

7.25 – "הפגנות של טרוריסטים"

במרץ 2024, לאחר מחאות נגד הממשלה בתל אביב, אמרה גוטליב בערוץ הכנסת כי "המראות הזכירו לי הפגנות של טרוריסטים" והוסיפה כי המפגינים "מחרבים את המדינה – הם יביאו לנו תופת נוספת"; הדברים דווחו גם בהקשר להשתתפות קרובי חטופים במחאות וואלה, מרץ 2024.

7.26 – התפרצות במשפט נתניהו

בפברואר 2026, במהלך עדות נתניהו בתיק 4000, דווח כי גוטליב הגיעה לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב והתפרצה בצעקות במהלך הדיון; הדיווח קשר את האירוע למתיחות סביב חקירת נתניהו ותפקוד התביעה וואלה, פברואר 2026.

7.27 – "יודנראט"

ב־19 באוגוסט 2025, בדיון בבית המשפט המחוזי בלוד בפרשת יונתן אוריך, כינתה גוטליב מאבטחי בית משפט "יודנראט"; ה־Jerusalem Post דיווח כי האירוע עורר גינויים גם בקואליציה, וכי גוטליב התנגדה להוצאתה בטענה לחסינות פרלמנטרית Jerusalem Post, 19 באוגוסט 2025.

7.28 – הפריימריז 2026 והמעבר לעוצמה יהודית

ב־1 בספטמבר 2026, בריאיון לערוץ 14, קשרה גוטליב בין מקומה ברשימה ובין ההליך הפלילי נגדה: אם הליכוד יקבל 19 מנדטים והיא תישאר מחוץ לכנסת, אמרה, היא "נמצאת במתקני הכליאה של שירות הביטחון הכללי. בתנאי כליאה של שב"כ, על המקורות שלי. אני עשיתי את זה עבור הממשלה. כתב אישום הוגש נגדי. את המאבק הזה ניהלתי לבד, נכון? לבד. ראש הממשלה לא הצביע לי לחסינות, הייתי צריכה אז להבין, יש לזה משמעות". באותו ריאיון אמרה כי תישאר בליכוד אם נתניהו ישבץ אותה במקום ה־12 ברשימה. באותה כתבה צוין כי החסינות שהעניקה לה הכנסת פוטרת אותה מלעמוד לדין בתקופת הכנסת הנוכחית בלבד, ובכנסת הבאה תידרש לבקש אותה מחדש מוועדת הכנסת ynet, 1 בספטמבר 2026.

ב־31 באוגוסט 2026 כתבה בחשבונה ב־X כי "רה"מ קיבל את עצת סביבתו לסכל אותי בסיכול ממוקד בפריימריז", כי "בגלל השריונים אני במקום 20", כי לא תסכים "להיות אסקופה נדרסת", וכי הצעה ריאלית ממפלגה אחרת שתכבד את כוחה האלקטורלי תישקל על ידה בכובד ראש ynet, 1 בספטמבר 2026.

בפריימריז של הליכוד באוגוסט 2026 הגיעה גוטליב למקום ה־12, ולאחר שיבוץ המקומות השמורים הוצבה במקום ה־20 ברשימה; לדיווח, טענה כי "סביבת רה"מ ממש התאמצה לסכל ולהחליש אותי" וכי קולות מאורגנים קיבלו הוראה שלא לתמוך בה, וברקע עמד דיווח שלפיו נתניהו קיבל סקרים שלפיהם מיקום גבוה שלה עלול לעלות לליכוד במנדטים וואלה, ספטמבר 2026.

בתחילת ספטמבר 2026 תקפה את נתניהו ואמרה "נשכבתי על הגדר, נתניהו נעץ לי סכין בגב", ולא שללה מעבר למפלגה אחרת ערוץ 14, ספטמבר 2026; בן גביר דרש מהליכוד תשובה מהירה והתנה את צירופה בכך שתעזוב את הליכוד רשמית או תודח, ובמקביל דרשה גוטליב שריון במקום ה־12 ברשימת הליכוד כיפה, 3 בספטמבר 2026.

ב־3 בספטמבר 2026 סיכמו הליכוד וגוטליב כי תתמודד לכנסת ה־26 ברשימת עוצמה יהודית בלי שתוכרז כפורשת, ובתמורה תהיה כפופה למשמעת הסיעתית של הליכוד בהצבעות עד לכנסת ה־26; מהליכוד נמסר "מאחלים לטלי בהצלחה" ynet, 3 בספטמבר 2026. לפי הדיווח, החשש המרכזי שלה היה שאם לא תיבחר לכנסת הבאה תעמוד מול כתב האישום בלי חסינות. ח"כ אליהו רביבו מהליכוד הגיב "ברוך שפטרנו" JDN, 3 בספטמבר 2026.

ב־4 בספטמבר 2026 הכריז בן גביר בבית ציוני אמריקה בתל אביב כי גוטליב תשובץ במקום השני ברשימת עוצמה יהודית, ומסר כי תחילה ייעד לה את המקום השלישי אך ח"כ יצחק וסרלאוף ויתר לה על מקומו וואלה, 4 בספטמבר 2026.

ב־22 בספטמבר 2026 הציגה עוצמה יהודית את דרישותיה לממשלה הבאה: תיק הביטחון לבן גביר ותיק המשפטים לגוטליב. בין סעיפי התוכנית שיוחסה לה: פיטורי היועצת המשפטית לממשלה כצעד ראשון; מינוי שופטי עליון רק לאחר שימוע בוועדת החוקה ואישור ברוב של שני שלישים; הגדרת נושאים שאינם שפיטים; ביטול מנגנוני המיון למועמדים לשיפוט; החמרת ענישה; וביטול הנוהל המחייב אישור מוקדם של פרקליט המדינה לחקירות בעבירות הסתה והמרדה ynet, 22 בספטמבר 2026, ישראל היום, 22 בספטמבר 2026. בליכוד הגיבו כי מדובר ב"תיקי ליבה שלנו" ישראל היום, ספטמבר 2026.