ישראל כ"ץ

ישראל כ"ץ נולד ב־21 בספטמבר 1955 באשקלון, גדל במושב כפר אחים ומתגורר בו גם בבגרותו. לפי פרופיל ynet, הוא נולד להורים ניצולי שואה, נשוי לרונית ואב לשתי בנות; פרופיל נוסף מציין כי הוריו עלו מרומניה. בריאיון/פרופיל ב־ynet, 5 במרץ 2021, תואר כ"בן למלכה ומאיר ז"ל, ניצולי שואה" ynet, פרופיל תגית ישראל כ"ץ, בחדרי חרדים, 5 בנובמבר 2024, ynet, 5 במרץ 2021. בכתבת ערוץ 7, 29 בדצמבר 2011, צוטט כ"ץ על היותו דור שני לשואה: "גורם לי להרגיש מחויבות למנוע איומים על העם היהודי" ערוץ 7, "עניין אישי". בנאום יום השואה שדווח ב־ynet, 1 במאי 2019, אמר על אמו מלכה: "הסבל והאימה אותם חוותה כנערה בת 15… הפכה אותם… לכח ונחישות" ynet, עצרת משואה.

השכלתו המוקדמת כללה לימודים בישיבה התיכונית אור עציון; בהמשך למד באוניברסיטה העברית. לפי "זמן כנסת", המבוסס על נתוני הכנסת, השכלתו היא תואר ראשון באוניברסיטה העברית ולימודים לתואר שני בבר־אילן; ynet מציין תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולימודי תואר שני במדעי החקלאות שלא הושלמו, בעוד מקורות אחרים מציינים מדע המדינה ויחסים בינלאומיים זמן כנסת, ynet, פרופיל, Jewish Virtual Library, Globes, 30 במרץ 2009. לפי פרופיל ICT, תפקידו הצבאי היה בצנחנים, גדוד 890, בדרגת סרן ICT IDC.

כ"ץ התגייס לצה"ל ב־1973, שירת בצנחנים, עבר קורס קציני חי"ר ושימש מפקד מחלקה; לפי "זמן כנסת", השתחרר בדרגת סרן ב־12 במאי 1977, ולפי פרופילים עיתונאיים שירת במילואים במלחמת לבנון הראשונה זמן כנסת, בחדרי חרדים, 5 בנובמבר 2024, Al Jazeera, 6 בנובמבר 2024. לא נמצא בדיווחים שנבדקו דוח רשמי מוקדם על כשל או ציון לשבח מתקופת שירותו הצבאי; המקורות הפומביים מתארים בעיקר דרגה, יחידה ותפקידי פיקוד ynetnews, 2024.

הזירה הציבורית הראשונה של כ"ץ הייתה פוליטיקה סטודנטיאלית באוניברסיטה העברית: בראשית שנות ה־80 כיהן כיו"ר אגודת הסטודנטים בירושלים ובהמשך כיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית Globes, 30 במרץ 2009, mako, 2013. לפי ynetnews, הוא פעל אז עם צחי הנגבי נגד מה שכינו "incitement and violence against Israel" מצד סטודנטים ערבים בקמפוס ynetnews, 2024. מקורות אנציקלופדיים ועיתונאיים מתארים גם עימותים משמעתיים באוניברסיטה, ובהם הרחקה מלימודים לאחר אירועי מחאה בקמפוס המכלול, mako, "אנשים", 2012.

המעבר לפוליטיקה המפלגתית התרחש סביב אריאל שרון: לאחר מלחמת לבנון הראשונה הקים כ"ץ את "מחנה שרון" בליכוד, ובהמשך שימש עוזרו של שרון במשרד התעשייה והמסחר ואף סמנכ"ל המשרד, לפי פרופיל "כל רגע" וגלובס כל רגע, 5 בנובמבר 2024, Globes, 30 במרץ 2009. ברקע הציבורי שלו בלטה זהות ימין־ליכוד מוקדמת: ישראל היום תיאר את כפר אחים כמרחב שבו חיו "משפחת כ"ץ הרוויזיוניסטית ומשפחת גנץ האדומה" ישראל היום, 2019. בפרופיל ynet, 5 במרץ 2021, סיכם כ"ץ את דרכו המוקדמת: "אחרי מלחמת לבנון הראשונה הקים את מחנה שרון בליכוד ושימש כעוזרו במשרד התעשייה והמסחר" ynet, 5 במרץ 2021.

לפני כניסתו לכנסת נרשמה גם הסתבכות פלילית: לפי "כלכליסט", כ"ץ הורשע ב־1990 בנהיגה בעת פסילה בשלוש הזדמנויות, בתקופה שבה כיהן כעוזרו של שרון; העונש שדווח: שלילת רישיון לשלוש שנים וקנס של 4,000 ש"ח כלכליסט, "דוהרים לשחיתות". ידיעה בארכיון הספרייה הלאומית מ־מעריב, 9 ביולי 1990, נשאה את הכותרת "רשיונו של העוזר לשעבר של השר שרון נשלל לשלוש שנים" הספרייה הלאומית / מעריב, 9 ביולי 1990. כניסתו הרשמית לכנסת הגיעה רק ב־נובמבר 1998, במקום אהוד אולמרט, לאחר שכבר ביסס מעמד בליכוד ובמחנה שרון ynet, פרופיל, Globes, 30 במרץ 2009.

שר החקלאות ופיתוח הכפר – פברואר 2003–ינואר 2006. כ"ץ כיהן כשר החקלאות בממשלת שרון מ־28 בפברואר 2003 עד 14 בינואר 2006, לפי רשימות המשרד/הממשלה; בתקופה זו הוביל איחוד של ארבע מועצות ייצור – פירות, ירקות, הדרים ופרחים – ל"מועצת הצמחים", מהלך שנומק בייעול וצמצום כפילויות; קידם רה־ארגון במועצת הלול; והיה שותף למינוי ועדה ציבורית לבחינת הפיקוח על מחירי החלב ומוצריו, לצד שר האוצר דאז בנימין נתניהו. הביקורת המרכזית הייתה של מבקר המדינה והמשטרה: דווח כי הרפורמה במועצות הייצור נוצלה למינויים פוליטיים, ובהמשך הוגשו כתבי אישום נגד מעורבים אחרים בפרשה; תיק כ"ץ עצמו נסגר בספטמבר 2009 מחוסר ראיות מספיקות, תוך קביעה שהקושי היה בביסוס המניע הפלילי. מקורות: רשימת שרי החקלאות – כהונת כ"ץ, כלכליסט, מאי 2010 – כתבי אישום בפרשת משרד החקלאות, מבקר המדינה – ועדה לפיקוח מחירי החלב, גלובס, דצמבר 2004 – חקירת מינויים פוליטיים, ynet, ספטמבר 2009 – סגירת תיק החקירה.

שר התחבורה והבטיחות בדרכים – מרץ 2009–יוני 2019. בעשור במשרד התחבורה קידם כ"ץ שלוש תוכניות תשתיתיות בולטות: תוכנית "נתיבי ישראל", שאושרה בפברואר 2010 בהיקף 27.5 מיליארד שקל ל־2010–2020 לפיתוח כבישים ומסילות בעיקר לנגב ולגליל; רפורמת "שמיים פתוחים" מ־2013 לפתיחת ענף התעופה לתחרות, שהובילה לגידול במספר הטיסות והחברות הפועלות בישראל; ורפורמת הנמלים – הקמת נמלים חדשים באשדוד ובחיפה להגברת תחרות מול הנמלים הקיימים. בנוסף דחף את הקו המהיר לירושלים ופרויקט חשמול הרכבת. הביקורת המקצועית: בנק ישראל מצא ב־2015 פערים בין תכנון לביצוע ב"נתיבי ישראל" וחוסר הסכמה בין האוצר לתחבורה על תכולה בהיקף מוערך של כ־4 מיליארד שקל; מבקר המדינה מצא בפרויקט החשמול והקו המהיר לירושלים ביצוע מצטבר של כ־31% בלבד בסוף 2019 – 3.7 מיליארד מתוך 12.1 מיליארד שקל – וכן שיעור ביטולים גבוה בקו; ובפרויקט הרכבת לירושלים נרשמו עיכובים, תקלות והפעלה לפני מוכנות מלאה. מקורות: בנק ישראל, מרץ 2015 – נתיבי ישראל 27.5 מיליארד שקל, ישראל היום, מאי 2013 – שמיים פתוחים, כלכליסט, יוני 2018 – רפורמת הנמלים, מבקר המדינה – חשמול הרכבת והקו המהיר לירושלים.

השר לענייני מודיעין ושר החוץ – מודיעין: 2015–2020; חוץ: פברואר 2019–מאי 2020, ודצמבר 2023–נובמבר 2024. במשרד המודיעין קידם כ"ץ את יוזמת "מסילות לשלום אזורי" – חיבור ישראל, ירדן ומדינות המפרץ ברכבת; במשרד החוץ הוביל קו דיפלומטי תקיף מול אונר"א לאחר טענות ישראליות למעורבות עובדים בטבח 7 באוקטובר, כולל הנחיה בינואר 2024 לבטל פגישות עם פיליפ לזריני; ובהמשך 2024 הכריז על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כאישיות בלתי רצויה בישראל. הביקורת: מבקר המדינה מצא כבר ב־2019 שמערך החוץ הישראלי מפוצל בין יותר מ־35 משרדי ממשלה וגופים, בהיקף פעילות של כ־3.2 מיליארד שקל וכ־4,500 עובדים, בלי אסטרטגיה ותחימת סמכויות מספקת; בכירים במשרד החוץ טענו באוגוסט 2019 שכץ כמעט אינו מעורב במשבר התקציבי; ומכון מיתווים קבע בסיכום שנת כהונה כי משרד החוץ נותר חלש ותלוי במשרדים אחרים. מקורות: משרד החוץ – שרי החוץ לדורותיהם, ynet, דצמבר 2023 – הרוטציה במשרד החוץ, מבקר המדינה – מערך החוץ ומשבר תקציב משרד החוץ, ynet, ינואר 2024 – ביטול פגישות עם אונר"א, N12, אוקטובר 2024 – גוטרש אישיות בלתי רצויה.

שר האוצר – מאי 2020–יוני 2021. כהונת כ"ץ באוצר התרכזה במשבר הקורונה: ביולי 2020 אישרה ועדת הכספים תוספת של כ־25 מיליארד שקל להתמודדות עם המשבר, לאחר תוספות קודמות של כ־49.65 מיליארד שקל; בתוך התוספת נכללו 15.7 מיליארד שקל למענקים וסיוע לעסקים ולעצמאים, 7.7 מיליארד שקל לשיפוי הביטוח הלאומי, 1.3 מיליארד שקל להנחות בארנונה ו־750 מיליון שקל לפתרונות אשראי. מנגד, ישראל פעלה ב־2020 ללא תקציב מדינה מאושר אלא בתקציב המשכי על בסיס תקציב 2019, והסיוע נוהל באמצעות "קופסאות קורונה". הביקורת המקצועית הייתה חריפה: מבקר המדינה קבע שהיעדר תקציב פגע בהתנהלות ושיש לגבש תוכנית מגירה למשברים; ראש אגף התקציבים שאול מרידור התפטר באוגוסט 2020 וכתב לכץ, ב־30 באוגוסט 2020 ב"ישראל היום", כי "אתה לא מאפשר לי… לגבש, להציע, לנתח ולבקר צעדי מדיניות". מקורות: משרד האוצר – שרי האוצר לדורותיהם, הכנסת, יולי 2020 – תוספת 25 מיליארד שקל לקורונה, מבקר המדינה – ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה, ישראל היום, אוגוסט 2020 – התפטרות שאול מרידור.

שר האנרגיה והתשתיות – ינואר 2023–דצמבר 2023. כ"ץ עסק ב־2023 בשלושה צירים: הורדת תעריף החשמל לאחר עליות מחירים – בפועל דווח בינואר 2023 על ירידה של 1.5% בלבד לעומת הבטחות להפחתה גדולה יותר; עדכון קריטריון אמינות משק החשמל ביולי 2023 לצורכי תכנון מערך הייצור והפחתת סיכוני אי־אספקה; וקידום הגדלת ייצוא הגז, לרבות אישור הרחבת יצוא ממאגר תמר למצרים סמוך למעברו למשרד החוץ. הביקורת המקצועית: בכירי האוצר ונגה הזהירו כי הרחבת יצוא בלתי מבוקרת עלולה לפגוע בביטחון האנרגטי ולהביא למחסור עתידי; ארגוני סביבה עתרו נגד הליך חיפושי גז חדש בשטח של כ־6,000 קמ"ר בים התיכון; וגלובס ציין ביוני 2023, על רקע הפסקות חשמל, שהבעיות במשק החשמל הן מבניות ומתמשכות ולא נובעות רק מהממשלה הקודמת. מקורות: ישראל היום, ינואר 2023 – ירידת תעריף החשמל ב־1.5%, רשות החשמל, יולי 2023 – קריטריון אמינות משקי, כלכליסט, יולי 2023 – אזהרות האוצר על יצוא הגז, גלובס, יוני 2023 – הפסקות החשמל ומשק החשמל.

שר הביטחון – נובמבר 2024–מכהן נכון ליולי 2026. כ"ץ מונה לשר הביטחון ה־23 בנובמבר 2024, לאחר פיטורי יואב גלנט; בתקופתו אושר בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון תקציב ביטחון 2026 של כ־143 מיליארד שקל מתקציב המדינה, כולל מענה לעלויות מבצע "שאגת הארי", ותקציב אגף השיקום עודכן ל־10 מיליארד שקל. במישור הניהולי קידם בדיקה מחודשת של מינויים בצה"ל הקשורים לפיקוד דרום ולאירועי 7 באוקטובר; במישור כוח האדם הציג מתווה גיוס חרדים; ובמישור התקציבי נדרש לעלויות מלחמה מתמשכות ולצורכי שיקום. הביקורת: המכון הישראלי לדמוקרטיה קבע בנובמבר 2024 שפיטורי שר ביטחון בזמן מלחמה הם "שפל מסוכן"; הרמטכ"ל הרצי הלוי מתח ביקורת על הקפאת מינויים וטען שמינוי קצינים הוא חובה פיקודית; והמשנה ליועמ"שית גיל לימון אמר בינואר 2025 ב־N12 כי בהליך חוק הגיוס היה "פגם תהליכי חמור" וכי היקפי הגיוס שהוצגו נמוכים מצורכי הצבא. מקורות: משרד הביטחון – ישראל כ"ץ שר הביטחון, הכנסת, מרץ 2026 – תקציב הביטחון 2026, המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר 2024 – ביקורת על פיטורי גלנט, ynet, דצמבר 2024 – ביקורת הרמטכ"ל על הקפאת מינויים, N12, ינואר 2025 – ביקורת היועמ"שית על מתווה הגיוס.

רקע מוסדי: ישראל כ"ץ הוא ח"כ מטעם הליכוד מאז 1998 וכיהן כשר החקלאות, התחבורה, האוצר, החוץ, האנרגיה והביטחון; דפוסי המינויים שנבחנו לגביו הופיעו בכמה מוקדי כוח ממשלתיים לאורך כהונותיו, ובמיוחד במשרד החקלאות, התחבורה, האוצר והביטחון משרד הביטחון – ביוגרפיית ישראל כ"ץ.

משרד החקלאות, 2003–2005: בדוח מבקר המדינה שפורסם במאי 2005 נקבע כי במשרד החקלאות ובתאגידים קשורים הייתה "מעורבות בלתי תקינה" של יועץ השר מיכאל אילון בקליטת עובדים, שלרובם זיקה פוליטית לשר ולליכוד; המבקר ציין גם ניצול משרות זוטרות ותקני ממלאי מקום לעקיפת מכרזים מבקר המדינה – מינויים פוליטיים במשרד החקלאות. גלובס פירט ב-8 במאי 2005 את המינויים שעשה כ"ץ במשרד, בין היתר חברי מרכז. גלובס, 8 במאי 2005 גלובס, 17 ביולי 2003.

ביקורת מבקר/יועמ"ש ונציבות: לפי גלובס, במאי 2005 ניסיון להתערב במינוי היועץ המשפטי למשרד נבלם בהתערבות לשכת היועץ המשפטי לממשלה, ודוברת בפועל מונתה אף שנפסלה בידי נציבות שירות המדינה גלובס, 8 במאי 2005. כ"ץ השיב אז: "לא ביצעתי מינויים פוליטיים לא חוקיים", בתגובה ל-ynet ב-9 במאי 2005 ynet, 9 במאי 2005. ביולי 2005 נחקר כ"ץ באזהרה בחשד למרמה והפרת אמונים בפרשה גלובס, 5 ביולי 2005; בספטמבר 2009 היועמ"ש מני מזוז סגר את התיק מחוסר ראיות, אך לפי גלובס קבע שכץ פעל "באופן לא ראוי ולא תקין" גלובס, 22 בספטמבר 2009. באוגוסט 2010 עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בדרישה לחייב את כ"ץ, אילון והלפרין בהשבת כספי ציבור בגין המינויים התנועה לאיכות השלטון, 10 באוגוסט 2010.

משרד התחבורה וחברות ממשלתיות: באוקטובר 2009 דווח כי מנכ"ל משרד התחבורה יעקב גנות, בשם כ"ץ, דרש מיו"ר חברות ממשלתיות להעביר לשר מראש את שמות שלושת המועמדים הסופיים לתפקידים בכירים; כלכליסט ציין שלשר אין סמכות ניהולית בהליכי מינוי כאלה, למעט מינוי מנכ"ל חברה כלכליסט, 1 בנובמבר 2009. באוגוסט 2013 בית הדין האזורי לעבודה ביטל את זכיית מיכאל וידל, מקורבו במכרז לסמנכ"ל מנהל וארגון ברשות שדות התעופה גלובס, 26 באוגוסט 2013. בדצמבר 2014 דווח כי הוועדה לבדיקת מינויים המליצה לבטל את מינוי אברהם נתן ליו"ר כביש חוצה ישראל ידיעות אחרונות, 9 בדצמבר 2014.

עזיבת דרג מקצועי באוצר, 2020: כ"ץ מינה במאי 2020 את קרן טרנר-אייל למנכ"לית משרד האוצר, מינוי שתואר אז כמקצועי ולא פוליטי כלכליסט, 20 במאי 2020. בתוך פחות מחמישה חודשים מכניסתו לתפקיד שר האוצר התפטרו טרנר-אייל, ראש אגף התקציבים שאול מרידור והחשב הכללי רוני חזקיהו ynet, 11 באוקטובר 2020. במכתב ההתפטרות באוגוסט 2020 כתב מרידור לכץ: "אינך יכול להתעלם מעבודת מטה סדורה תוך רמיסת הכללים" ynet, 30 באוגוסט 2020. כלכליסט תיאר באוגוסט 2020 דפוס רחב יותר של עימותים בין כ"ץ לבכירים במשרדיו, כולל משרד התחבורה והאוצר כלכליסט, 30 באוגוסט 2020.

משרד הביטחון, 2024–2026: בנובמבר 2024 דווח כי כ"ץ ביקש למנות את קובי בליטשטיין – איש אמונו שכיהן תחתיו במשרדי התחבורה, האוצר, האנרגיה והחוץ – למשנה למנכ"ל משרד הביטחון, תפקיד אמון הפטור ממכרז אך טעון אישור ועדת מינויים של הנציבות כלכליסט, 21 בנובמבר 2024. במאי 2026 פרסם N12 תחקיר על העסקת מקורבים ופעילי ליכוד כספקי ייעוץ חיצוניים במשרד הביטחון תגובת משרד הביטחון הייתה כי מדובר בספקים חיצוניים שנבחרו לפי נהלים וכי השר לא עסק בהליכים N12, מאי 2026.

תעשייה אווירית ומוקדי כוח ביטחוניים: ב-2025 הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ נגד כ"ץ, דוד אמסלם והממשלה בגין אי-מינוי יו"ר לתעשייה האווירית במשך יותר משמונה חודשים התנועה לאיכות השלטון, 2025. במאי 2026, לאחר כשנה וחצי ללא יו"ר, חתמו כ"ץ ואמסלם על מינוי מנכ"ל החברה בועז לוי ליו"ר הדירקטוריון, לאחר אישור הוועדה לבחינת מינויים כלכליסט, 15 במאי 2026.

1. 9 באוקטובר 2023 – X / טוויטר, כשר האנרגיה והתשתיות, בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל: "I ordered to immediately cut off the water supply from Israel to Gaza. Electricity and fuel were cut off yesterday." ההקשר: כ"ץ הודיע על ניתוק אספקת מים מישראל לעזה, לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ותחילת המצור על הרצועה. הציטוט תועד במאגר הציטוטים של Zionism Observer ובמסמכי או"ם שעסקו בהתבטאויות בכירים ישראלים בזמן המלחמה. מקורות: Zionism Observer, Israel Katz Quote, 9 באוקטובר 2023, UN document, March 2025 PDF, citing Katz's X post.
2. 12 באוקטובר 2023 – X / טוויטר, צוטט ב-ynet, כשר האנרגיה והתשתיות: "אף מתג חשמל לא יורם, שיבר מים לא ייפתח ומשאית דלק לא תיכנס – עד להשבת החטופים הישראלים הביתה. הומניטרי תמורת הומניטרי, ושאף אחד לא יטיף לנו מוסר". ההקשר: כ"ץ השיב לביקורת בינלאומית על מניעת חשמל, מים ודלק מעזה והציב את השבת החטופים כתנאי לכל אספקה. הציטוט פורסם באותו בוקר ב-ynet ובמקביל דווח באנגלית ב-Times of Israel וב-Jerusalem Post. מקורות: ynet, 12 באוקטובר 2023, Times of Israel liveblog, 12 באוקטובר 2023, Jerusalem Post, 12 באוקטובר 2023.
3. 13 באוקטובר 2023 – X / טוויטר, כשר האנרגיה והתשתיות, לאחר צווי פינוי בצפון הרצועה: "All the civilian population in Gaza is ordered to leave immediately. We will win. They will not receive a drop of water or a single battery until they leave the world." ההקשר: הציוץ הופיע בהליך דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק ובדוחות זכויות אדם כדוגמה להתבטאות רשמית סביב פינוי אזרחי עזה ושלילת אספקה. מקורות: Human Rights Watch report, 14 בנובמבר 2024, Washington Post profile, 6 בנובמבר 2024, ICJ Order PDF, 26 בינואר 2024.
4. 16 באוקטובר 2023 – פוסט ברשתות החברתיות / צוטט באל-ג'זירה, כשר האנרגיה והתשתיות: "I strongly oppose the opening of the blockade and the introduction of goods into Gaza on humanitarian grounds." ההקשר: ימים לאחר תחילת המצור, וכאשר גבר לחץ בינלאומי לפתיחת מעבר לסיוע הומניטרי, כ"ץ התנגד בפומבי להכנסת סחורות לעזה מטעמים הומניטריים. מקורות: Al Jazeera, 16 באוקטובר 2023, IsraelQuotes archive.
5. 2 באוקטובר 2024 – X / טוויטר, כשר החוץ, לאחר מתקפת הטילים האיראנית על ישראל: "Today, I have declared UN Secretary-General Antonio Guterres persona non grata in Israel and banned him from entering the country. Anyone who cannot unequivocally condemn Iran's heinous attack on Israel, as almost every country in the world has done, does not deserve to step foot on Israeli soil." ההקשר: כ"ץ הכריז על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כאישיות בלתי רצויה בישראל, לאחר שגוטרש גינה הסלמה אזורית בלי לנקוב במפורש באיראן בהודעתו הראשונית. מקורות: UNISPAL, 2 באוקטובר 2024, JNS, 2 באוקטובר 2024, Al Jazeera, 2 באוקטובר 2024.
6. 2 באוקטובר 2024 – X / טוויטר, המשך ההודעה נגד מזכ"ל האו"ם: "A Secretary-General who gives backing to terrorists, rapists, and murderers from Hamas, Hezbollah, the Houthis, and now Iran-the mothership of global terror-will be remembered as a stain on the history of the UN." ההקשר: באותה הודעה שבה הכריז על גוטרש כפרסונה נון גרטה, כ"ץ ייחס למזכ"ל האו"ם גיבוי לחמאס, חזבאללה, החות'ים ואיראן. מקורות: UNISPAL, 2 באוקטובר 2024, Jerusalem Post, 2025, review of Katz–Guterres episode.
7. 28 ביולי 2024 – X / טוויטר, כשר החוץ, בתגובה לדברי נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן על אפשרות התערבות נגד ישראל: "Erdogan is following in the footsteps of Saddam Hussein and threatens to attack Israel. Just let him remember what happened there and how it ended." ההקשר: ארדואן אמר שטורקיה עשויה לפעול מול ישראל כפי שפעלה בלוב ובנגורנו-קרבאך; כ"ץ פרסם קולאז' של ארדואן לצד סדאם חוסיין לאחר לכידתו. מקורות: bne IntelliNews, 29 ביולי 2024, APA, 29 ביולי 2024, Jerusalem Post, 2024.
8. 6 בפברואר 2025 – X / הודעת שר הביטחון, בעקבות הצעת טראמפ להעברת תושבי עזה למדינות אחרות: "Countries such as Spain, Ireland, Norway, and others, which have falsely accused Israel over its actions in Gaza, are legally obligated to allow Gazans to enter their territory." ההקשר: כ"ץ הורה לצה"ל להכין תוכנית שתאפשר יציאת תושבי עזה למדינות שיסכימו לקבלם, והפנה את האמירה למדינות אירופיות שמתחו ביקורת על ישראל. מקורות: TheJournal.ie, 6 בפברואר 2025, Irish Times, 6 בפברואר 2025, ynetnews, 6 בפברואר 2025.
9. 6 בפברואר 2025 – X / הודעת שר הביטחון, אותה הצהרה על יציאת תושבי עזה: "Their hypocrisy will be exposed if they refuse. Meanwhile, countries like Canada, which has a structured immigration program, have previously expressed willingness to take in residents from Gaza." ההקשר: כ"ץ שילב מתקפה פוליטית על מדינות שביקרו את ישראל עם דרישה שיקלטו תושבי עזה אם הן תומכות בזכויותיהם. מקורות: Algemeiner, 6 בפברואר 2025, Israel National News, 6 בפברואר 2025, EUobserver, 6 בפברואר 2025.
10. 16 באפריל 2025 – הודעת שר הביטחון, על חסימת סיוע הומניטרי לעזה: "Israel's policy is clear: no humanitarian aid will enter Gaza, and blocking this aid is one of the main pressure levers preventing Hamas from using it as a tool with the population." ההקשר: ישראל מנעה כניסת סיוע לעזה מאז 2 במרץ 2025, וכץ הגדיר את חסימת הסיוע כמנוף לחץ במסגרת המגעים והמלחמה מול חמאס. מקורות: GMA News Online, 16 באפריל 2025, BSS / AFP, 16 באפריל 2025, The New Indian Express, 16 באפריל 2025.
11. 16 באפריל 2025 – הודעת שר הביטחון, הבהרה באותו נושא: "No one is currently planning to allow any humanitarian aid into Gaza, and there are no preparations to enable such aid." ההקשר: לאחר פרסומים על אפשרות חידוש הכנסת סיוע, כ"ץ הבהיר שאין היערכות לכך; ההצהרה פורסמה במקביל להמשך ההתקפה הישראלית בעזה ולדיווחי ארגוני סיוע על החרפת המשבר. מקורות: Ahram Online, 16 באפריל 2025, The Peninsula Qatar, 16 באפריל 2025, The Economic Times, 16 באפריל 2025.
12. 7 ביולי 2025 – תדרוך לעיתונאים, כשר הביטחון, על תוכנית הקמת מתחם בדרום הרצועה: "Palestinians will not be allowed to leave the zone." ההקשר: כ"ץ הורה לצה"ל ולמשרד הביטחון להכין תוכנית להקמת מתחם שכונה על ידו עיר הומניטרית על חורבות רפיח, שאליו יועברו תחילה כ-600 אלף פלסטינים ובהמשך כלל האוכלוסייה האזרחית בעזה; לפי הדיווחים, היציאה מהמתחם לא תותר. מקורות: Times of Israel, 7 ביולי 2025, Just Security, July 2025, Adalah, July 2025.
13. 20 במאי 2025 – הודעת שר הביטחון / צוטט בכלי תקשורת, נגד יאיר גולן: "לאור התנהגותו של יאיר גולן כאשר טווה עלילת דם נגד חיילי צה"ל בהאשמה מופקרת ושקרית שהם רוצחים תינוקות פלסטינים בתור תחביב – החלטתי להנחות את צה"ל שלא לזמן את יאיר גולן יותר לשירות מילואים ולאסור עליו ללבוש את מדי צה"ל ולהיכנס לבסיסי צה"ל". ההקשר: לאחר התבטאות של יאיר גולן על הרג פלסטינים, כ"ץ הודיע על איסור כניסתו לבסיסי צה"ל ועל אי-זימונו לשירות מילואים. מקורות: Buzznet, May 2025, Kikar HaShabbat, 2024/2025 political updates.
14. 27 בנובמבר 2019 – ריאיון ynet, נגד גדעון סער לאחר שקרא לקיים פריימריז בליכוד: "זה לא לויאלי, המתפקדים יבואו איתו חשבון". ההקשר: כ"ץ תקף את סער בעקבות קריאתו להתמודד מול בנימין נתניהו על ראשות הליכוד אחרי הודעת היועץ המשפטי לממשלה על כתב האישום נגד נתניהו. מקורות: ynet, 27 בנובמבר 2019, Israel Hayom, 28 בנובמבר 2019.
15. 2 בנובמבר 2016 – כנס חירום של הליכוד, לאחר החלטות בג"ץ בנושא עמונה ועפרה: "חייבים ללכת לחקיקה… יותר מדי פעמים מפחדים מראש לחוקק כדי שבג"ץ לא יפסול". ההקשר: כ"ץ תקף את ההימנעות מחקיקה עוקפת או מתקנת מול חשש מפסילת בג"ץ, על רקע פינוי עמונה ועפרה והעימות בין הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון. מקורות: וואלה, 2 בנובמבר 2016, ynet, 2009, עמדות כ"ץ בנושאי מדיניות והתנחלויות.

תחקירי תקשורת בעשור האחרון: בדצמבר 2015 שודר בחדשות 2 "תחקיר המאכער" על דני נוימן, שתואר כמי שמציע לקדם פגישות ואינטרסים מול צמרת משרד התחבורה; כ"ץ הכחיש קשר והתריע בתביעת דיבה, ונוימן פרסם התנצלות – כלכליסט, 29 בדצמבר 2015, ובהמשך דווח כי נוימן נחקר באזהרה – ynet, 8 במרץ 2016. בינואר 2021 "עובדה"/קשת 12 פרסמה ראיונות עם קרן טרנר ושאול מרידור על התנהלות כ"ץ כשר האוצר; בין הטענות: השפלת דרג מקצועי ולחצים סביב נתוני תקציב – mako, 21 בינואר 2021, כלכליסט, 21 בינואר 2021, mako/N12, 1 בפברואר 2021. בעקבות דברי מרידור, כ"ץ שלח מכתב התראה לפני תביעת דיבה; הסטטוס שדווח אז: דרישה להבהרה והתנצלות, לא הליך שהוכרע – כלכליסט, 25 בינואר 2021, וואלה, 25 בינואר 2021, ynet/פסקדין, 31 בינואר 2021.

מינויים, מקורבים וניגודי עניינים: באוקטובר 2023 דיווחה כלכליסט כי כ"ץ ביקש למנות את מנכ"ל משרד האנרגיה קובי בליטשטיין, מקורבו, למנכ"ל זמני של חברת החשמל; הכתבה ציינה ביקורת בענף כי מדובר במינוי פוליטי – כלכליסט, 27 באוקטובר 2023. בדצמבר 2023 דווח כי כ"ץ, כשר האנרגיה, אישר הגדלת מכסת יצוא ממאגר תמר למצרים "בלי לגלות לציבור", והדבר התגלה מדיווחי החברות לבורסה – כלכליסט, 14 בדצמבר 2023. ביולי 2024 דווח כי נתניהו אישר לשר החוץ כ"ץ לצרף את רעייתו לנסיעותיו לחו"ל באופן קבוע, בעלות נוספת של עשרות אלפי שקלים בשנה – כלכליסט, 4 ביולי 2024. בפברואר 2025 חשף "שומרים"/כלכליסט כי משרד החוץ ומשרד האנרגיה בתקופות שכץ עמד בראשם שילמו מאות אלפי שקלים לחברת פרספשן של שרוליק איינהורן ויונתן אוריך במסגרת העסקת עוזר פוליטי; השב"כ מסר אז כי הבדיקה סביב "קטארגייט" מתקיימת גם במשרדי ממשלה נוספים – כלכליסט/שומרים, 17 בפברואר 2025. במרץ 2025 פורסם כי במערכת הפוליטית נבחן מינוי בליטשטיין לרשות המטרו; משרד הביטחון מסר כי לא הגיש מועמדות – כלכליסט, 17 במרץ 2025.

דוחות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: הדוח המרכזי הנוגע לכץ בעשור האחרון הוא דוח מבקר המדינה המיוחד "משבר התחבורה הציבורית", שפורסם במרץ 2019 לאחר שכץ כיהן כשר התחבורה מאז 2009; המבקר תיאר כשל מערכתי, מחסור בתכנון, פיקוח ובקרה, וקבע כי משרד התחבורה אינו מוביל כנדרש את קידום התחבורה הציבורית – מבקר המדינה, 13 במרץ 2019. ערב פרסום הדוח דווח כי הוא יכלול ביקורת חריפה על משרד התחבורה ועל כ"ץ – ynet, 12 במרץ 2019, ולאחריו כ"ץ דחה את עיקר הטענות וטען כי התחבורה היא "ספינת הדגל" של הממשלה – ynet, 14 במרץ 2019. בינואר 2024 פרסם המבקר ביקורת מעקב שלפיה משרד התחבורה תיקן רק חלק מהליקויים שעלו בדוח 2019 – מבקר המדינה, 15 בינואר 2024.

סתירה 1 – נתניהו: נאמנות פומבית מול הצעה להחליף אותו. לפני: בפברואר 2019, בריאיון ל-ynet, כ"ץ גיבה את נתניהו מול גדעון סער ואמר: "אני מאמין לכל מה שראש הממשלה אומר" וכן "יש כל כך הרבה שרוצים למנוע מנתניהו להיות ראש הממשלה שלא דרך הקלפי" (ynet, פברואר 2019). אחרי: ביוני 2021 דווח כי כ"ץ "הציע לבנימין נתניהו להחליף אותו למשך שנה אחת" כדי לאפשר הקמת קואליציית ימין, ובהצעה אף נכלל כי משפחת נתניהו תמשיך להתגורר בבלפור (כל רגע, יוני 2021). בהמשך אותו קו נאמנות, במרץ 2021 תקף את ניר ברקת על כנס חזון ואמר: "מעולם בתולדות הליכוד… לא הייתה פעולה חתרנית מסוג זה נגד ראש ממשלה מכהן" (ynet, מרץ 2021).

סתירה 2 – שבת ועבודות תחבורה: "לא נכנעתי" מול הקפאת עבודות. לפני: בספטמבר 2016, לאחר עבודות הרכבת בשבת, כ"ץ אמר ב-ynet: "העבודות בסוף השבוע היו דבר נדרש וחיוני ולא היתה אפשרות אחרת" (ynet, ספטמבר 2016). אחרי: באוגוסט 2018, בפרשת גשר יהודית, וואלה דיווח כי כ"ץ "הורה על ביטול העבודות הצפויות בשבתות" בעקבות לחץ חרדי ופוליטי (וואלה, אוגוסט 2018).

סתירה 3 – עזה וסיוע הומניטרי: "לא ייכנס" מול חידוש סיוע. לפני: ב-12 באוקטובר 2023, כשר האנרגיה, כ"ץ כתב/אמר כי עד החזרת החטופים "no switch will turn on, no fuel trucks will enter and water taps will remain dry" (Jerusalem Post, אוקטובר 2023); באפריל 2025, כשר הביטחון, אמר: "no humanitarian aid will enter Gaza" ו-"No one is currently planning to allow any humanitarian aid into Gaza" (Guardian, אפריל 2025). אחרי: במאי 2025 הקבינט המדיני-ביטחוני החליט "לחדש העברה של סיוע הומניטרי לעזה באופן מיידי" דרך ארגונים בינלאומיים, לפני החזרת כלל החטופים (וואלה, מאי 2025); באותו חודש כ"ץ כבר אישר שישראל נערכת לחידוש הסיוע בעתיד באמצעות חברות אזרחיות, אך הבהיר "לא במציאות הנוכחית" (ynet, מאי 2025).

סתירה 4 – גיוס חרדים: חובת גיוס כללית מול "חיבוק" והסכמה עם ההנהגה החרדית. לפני: בדיון ועדה בכנסת ה-15, תחת יו"ר הוועדה ישראל כ"ץ, נאמר בהקשר גיוס כי "חוק שירות ביטחון קובע שכל תושב במדינה הזאת חייב" (כנסת, פרוטוקול ועדה, 1999–2000). אחרי: באפריל 2024, כשר החוץ, אמר על גיוס חרדים כי "מערכת המשפט לא צריכה להתערב" וכי הפתרון צריך להימצא "בהידברות של ההנהגה הרוחנית של החרדים" (ynet, אפריל 2024); ב-2025, כשר הביטחון, תקף את צווי הגיוס כ"משלוח צווים באופן חד צדדי" ש"נכשל", והציג חוק גיוס בהסכמה "תוך שמירת עולם התורה היהודי" (ynet, 2025).

חנופה ונאמנות לנתניהו. בנובמבר 2019, לאחר הגשת כתב האישום נגד נתניהו, כ"ץ כתב: "חזקת החפות עומדת לכל אדם, בוודאי לראש הממשלה, פטריוט ישראלי, שהקריב ופעל כל חייו למען בטחונה של המדינה" (חדשות 13, נובמבר 2019). בדצמבר 2019, בפריימריז בליכוד, כ"ץ תקף את סער: "לא לגיטימי, חוצה קווים אדומים" (N12, דצמבר 2019) ובהמשך אמר עליו: "בלון תקשורתי שיתפוצץ" ושהוא "מנסה לרכוב על גל השנאה לנתניהו" (ynet, דצמבר 2019). באפריל 2024, לאחר ניתוח הבקע של נתניהו, אמר כ"ץ: "רה"מ הוא אדם בריא מאוד מנטלית וגופנית" ותיאר כי סימס בקבוצת הוואטסאפ איחולי בריאות (ynet, אפריל 2024).

יריבויות פנימיות בליכוד ובקואליציה. מול ניר ברקת, באוגוסט 2020 ברקת אמר על כ"ץ: "סכנה לכלכלת ישראל… חייב להתפטר עכשיו", וכץ השיב: "הוא היה ראש העיר הכושל בתולדות ירושלים" (ynet, אוגוסט 2020). מול נתניהו עצמו, במרץ 2017 כ"ץ תקף את משבר תאגיד השידור ואמר: "לא גוררים את המדינה לבחירות בגלל התאגיד" (וואלה, מרץ 2017). מול החרדים סביב השבת, ב-2016 גפני הגיב לכץ: "הוא משקר" בפרשת עבודות הרכבת (ynet, ספטמבר 2016). מול מירי רגב, ב-2026 דווח על עימות בקבינט סביב סיורי שרים בעזה ובלבנון; כ"ץ השיב לה: "אם הייתי הולך בדרכו של גלנט לא הייתי מגיע לדיונים האלה" (News1, מאי 2026).

מקורבים, יועצים ומינויים: סביב כ"ץ פורסמו לאורך השנים ידיעות על יועצים ואנשי לשכה. ב־2009 דיווחה וואלה כי מנכ"ל משרד התחבורה גדעון סיטרמן, עם סיום תפקידו, נענה לפניית כ"ץ וישמש "יועץ מיוחד לשר בענייני תחבורה" (וואלה כסף, 2009). לצד זאת, פורסמו גם פרשות ביקורת סביב מקורבים: גלובס דיווח ב־26 באוגוסט 2013 כי בית הדין האזורי לעבודה ביטל מכרז שבו נבחר מיכאל וידל, "מקורבו" וראש המטה לשעבר של כ"ץ, לתפקיד בכיר ברשות שדות התעופה; הכתבה הדגישה כי ההליך נגד כ"ץ עצמו נמחק ושאיש מהעדים לא טען שכץ פנה בנושא המכרז (גלובס, 26 באוגוסט 2013). מקור ראשון/nrg דיווח ב־2010 על כתבי אישום נגד שלושה ממקורביו של כ"ץ במשרד החקלאות לשעבר – מיכאל אילון, מרדכי הלפרין ומירי אזולאי (מקור ראשון/nrg, 2010).

בן/בת הזוג ומשפחה גרעינית: רעייתו של כ"ץ היא רונית כ"ץ; ynet כתב ב־2020 כי הוא "נשוי לעו"ד רונית כ"ץ ואב לשניים" (ynet, 2020), וערוץ 7 כתב ב־2011 כי הוא נשוי לרונית ואב לשתי בנות (ערוץ 7, 29 בדצמבר 2011). רונית כ"ץ הופיעה ציבורית סביב פריימריז הליכוד ב־2019: N12 דיווח ב־31 בינואר 2019 כי בריאיון לתוכנית "אנשים" בקשת 12 אמרה על גדעון סער: "לא אוהבת אותו, לא מחבבת. לא אוהבת את הטיפוס", וכן: "ישראל כ"ץ יהיה ראש הממשלה הבא, זה ברור"; בתגובה משותפת של ישראל ורונית כ"ץ נאמר: "אנו חוגגים היום 30 שנות נישואין מאושרות וחובקים את נכדתנו הראשונה לירי" (N12, 31 בינואר 2019). ערוץ 7 פרסם באותו יום את הציטוט שלה: "לא אוהבת את גדעון סער, מה הוא עשה? את רפורמת המרפסות?" (ערוץ 7, 31 בינואר 2019).

ב־2020 פורסם כי רונית כ"ץ שלחה מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע לח"כ מיקי זוהר בעקבות אמירתו "שאני אדבר על העסקים של אשתו של ישראל כ"ץ?" (כל רגע, 22 ביולי 2020). האזכורים הציבוריים הבולטים שלה הם ראיונות פוליטיים, פעילות משפטית/עסקית שמוזכרת בעיתונות, וסכסוך שכנים שגלובס תיאר ב־2012 ובו נכתב כי "הפעילה בחזית משפחת כ"ץ היא אשתו רונית" (גלובס, 2012).