חוק שירות ביטחון נחקק ב-1949 ומחייב כל בן ובת 18 להתגייס, אלא אם קיבלו פטור. עם הקמת המדינה פטר דוד בן גוריון 400 בני ישיבות. כיום כ-80 אלף גברים חרדים בגיל גיוס אינם מתייצבים, ומה שהכנסת מנסה לחוקק אינו חוק גיוס אלא חוק פטור מגיוס.
חוק שירות ביטחון נחקק ב-1949בן גוריון פטר 400 בני ישיבות בתמורה לתמיכת המפלגות החרדיות בהקמת המדינהכיום כ-80 אלף חרדים בגיל גיוס אינם מתגייסים, לפי נתון שמסר בכנסת ראש חטיבת תכנון וניהול כוח אדם בצה"לביוני 2024 פסק בג"ץ בהרכב של תשעה שופטים כי אין בסיס חוקי לפטור הגורף וכי אין להעביר קצבאות למי שאינם מתייצביםעם ביטול הקצבאות בוטלו גם ההטבות הנגזרות מהן, ובכללן סובסידיות למעונות יוםנתניהו הדיח את יולי אדלשטיין מראשות ועדת החוץ והביטחון ומינה במקומו את בועז ביסמוטביולי 2025 התפטרו השרים החרדים מהממשלה, אך המפלגות נותרו בקואליציה
מן הארכיון
מ-400 ל-80 אלף
כדי להקים את המדינה על בסיס קונצנזוס פוליטי רחב הסכים בן גוריון לפטור 400 בני ישיבה מגיוס, והמפלגות החרדיות תמכו בהקמתה. הפטור הלך והתרחב, וכיום עשרות אלפי בני ישיבות בגיל גיוס אינם מתגייסים.
בני ישיבה הלומדים בכולל מקבלים קצבת מחיה מתקציב המדינה, וזו מזכה אותם בהטבות נלוות – סובסידיות במעונות לגיל הרך, הנחה בארנונה ועוד.
לאורך השנים הוגשו עתירות רבות לבג"ץ בדרישה לשוויון בנטל. פעם אחר פעם קבע בית המשפט שעל הכנסת לחוקק חוק שיסדיר את מעמדם של בני הישיבות, הסדר שיעמוד גם בצורכי הביטחון. חוק כזה לא נחקק.
ב-2013 ניסה יאיר לפיד להעביר חקיקה שכונתה "שוויון בנטל", שכללה סנקציות ושלילת קצבאות. החרדים לא התגייסו, והרבנים והפוליטיקאים החרדים הטילו עליו חרם וסירבו לשתף עימו פעולה עד שהתפייס עימם בתנאיהם.
המפלגות החרדיות הן היחידות שהשתתפו כמעט בכל הקואליציות מאז קום המדינה. התמורה הייתה פטור מגיוס.
אחרי 7 באוקטובר
המלחמה הארוכה בתולדות המדינה הטילה על אנשי המילואים חודשים של שירות חוזר בעזה, בלבנון ובסוריה. אלפים נפצעו ויותר מאלף נהרגו. הנטל על המשרתים הפך את הפטור לשאלה פוליטית דחופה.
ביוני 2024, בהרכב של תשעה שופטים, פסק בג"ץ שאין עוד בסיס חוקי לפטור הגורף, שאי-התייצבות לגיוס היא עבירה על החוק, ושאין להעביר קצבאות למי שעוברים על החוק. עם ביטול הקצבאות בוטלו גם ההטבות שנגזרו מהן, ובהן סובסידיות למעונות יום.
בתגובה האשימו נציגים חרדים את היועצת המשפטית לממשלה בפגיעה בילדים. ח"כ מאיר פרוש אמר: "יועמ"שית שפויה לא הייתה מרעיבה ילדים חרדים כתחביב". ח"כ משה גפני איים בפירוק הממשלה ואמר: "בלי לומדי התורה אין לנו עתיד", וכן: "אף אחד ממי שנמצאים פה לא יפסיק את לימודו". בישיבת ממשלה הצהירו שרים: "תורידו את הידיים מהילדים החרדים".
קריאות הרבנים לסרב
רבנים בולטים בכל הזרמים החרדיים הורו לתלמידיהם שלא לציית לצווי הגיוס.
הרב משה מאיה: "גיוס לצבא זה העברה על דת, ההלכה היא שאסור לבן ישיבה להתגייס לצבא". הרב דב לנדו: "למדינה שמגייסת את בני הישיבות אין זכות קיום". הרב יצחק יוסף: "אם יעצרו תלמידי ישיבות – לא נישאר בארץ", וקרא לתלמידי ישיבות להשליך את צווי הגיוס לאסלה.
"יתד נאמן", ביטאון דגל התורה, פרסם כי "שום בן ישיבה ושום אברך לא ילך לצבא". קבוצת רבנים פרסמה מכתב ובו נקבע: "אין להתגייס בשום אופן לצבא… גם אם יקימו פלוגות חרדיות למהדרין". מכתב של רבני ש"ס קרא לפטור גורף גם למי שאינו לומד תורה, בטענה שמדובר ב"מקום עקירת התורה".
בהפגנות המוניות בירושלים השתתפו מאות אלפי גברים חרדים. חרדים קיצוניים הדביקו תמונות של עריקים על שלטים המזוהים עם החטופים. גם בציונות הדתית נשמעה ביקורת חריפה על סירוב הגיוס.
הדחת אדלשטיין
יולי אדלשטיין, שעמד בראש ועדת החוץ והביטחון והתעקש על חוק שיכלול סנקציות ויעדי גיוס, הודח מראשות הוועדה. במקומו מונה ח"כ בועז ביסמוט, שהתחייב להביא חוק בתוך זמן קצר.
ביסמוט הציג הצעת חוק. גם היא לא סיפקה את הציבור החרדי, ובעקבותיה נמשכו ההפגנות.
ביולי 2025 התפטרו השרים החרדים מתפקידיהם, אך מפלגותיהם נותרו בקואליציה – אינן משתתפות בהצבעות ואינן מפרקות את הממשלה.
נכון להיום לא נחקק חוק.
התיעוד
מה שמופיע להלן הוא תיק המחקר במלואו: מיפוי השחקנים והמוסדות, ציר זמן מתועד, מפת הכסף והאחריות התקציבית, מעקב אחר דיוני ועדת החוץ והביטחון, וממצאי מבקר המדינה. לכל שורה מקור.
התיעוד המלא: חוק ההשתמטות מגיוס
1. פתח דבר
פרשת חוק הגיוס היא רצף של ניסיונות ממשלתיים, חקיקתיים ומשפטיים להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות מול חובת השירות בצה"ל. נקודת הפתיחה של התקופה הנבדקת היא פסק הדין מפברואר 2012, שבו בג"ץ קבע כי חוק טל אינו חוקתי ולא ניתן להאריכו. מאז עברה הכנסת בין מתווים שונים: תיקון 19 ב-2014, שקבע יעדי גיוס ומנגנוני חובה; תיקון 21 ב-2015, שהקל את ההסדר לאחר חזרת ש"ס ויהדות התורה לקואליציית נתניהו; הצעת מערכת הביטחון ב-2018 שקידם אביגדור ליברמן; והצעות נוספות שלא הבשילו להסדר יציב.
במרכז הפרשה עומדים כמה מוקדי כוח: ממשלות נתניהו והליכוד, שנדרשו לתמרן בין דרישות בג"ץ, צורכי צה"ל והשותפות החרדיות; ש"ס, אגודת ישראל ודגל התורה, שפעלו לשמירת מודל "תורתו אומנותו" ולהגבלת סנקציות; יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, שקידמו קו של יעדי גיוס וסנקציות; ועדת החוץ והביטחון, שבה עוצבו סעיפי החוק; והיועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי בהיעדר חוק אין סמכות להמשיך דחיות שירות ותקצוב נלווה. בג"ץ חזר והציב גבולות: ב-2017 פסל את ההסדר המתוקן, וביוני 2024 קבע פה אחד כי אין סמכות להימנע מגיוס תלמידי ישיבות או לתקצב מוסדות עבור חייבי גיוס ללא בסיס חוקי.
לאחר 7 באוקטובר השתנה ההקשר שבו מתנהל הדיון. צורכי כוח האדם של צה"ל, העומס על מערך המילואים ויכולת הקליטה של חרדים הפכו לחלק מרכזי בדיוני הכנסת והממשלה. צה"ל שלח צווי גיוס ודיווח על צרכים מספריים, אך הדיונים נמשכו סביב יעדים, סנקציות, גיל פטור, תקציבי ישיבות והטבות אישיות. השאלה שנותרה על הפרק היא כיצד מדינה המחויבת לחוק שירות ביטחון, לשוויון בפני החוק ולניהול תקציב ציבורי תקין מסדירה פטור או דחייה לקבוצה רחבה, כאשר הצבא, בית המשפט, הממשלה והקואליציה מושכים את ההסדר לכיוונים שונים.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית 2012–2026 | מקור |
|---|---|---|---|---|
| בג"ץ / בית המשפט העליון | רשות שופטת; בקרה חוקתית על הסדרי דחיית השירות | מאומת דרישה להסדר ראשי ושוויוני יותר; פסילת הסדרים שאינם מקדמים גיוס בפועל | בפברואר 2012 פסל את חוק טל וקבע שתוקפו יפוג באוגוסט 2012; ביוני 2024 פסק פה אחד כי בהיעדר חוק אין סמכות להימנע מגיוס תלמידי ישיבות או לתקצב ישיבות עבור חייבי גיוס | בג"ץ 6298/07 רסלר, 21 בפברואר 2012 (נצפה: אוגוסט 2026); בג"ץ 6198/23, 25 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ממשלות נתניהו / הליכוד | מקבל החלטות קואליציוני מרכזי | מאומת איזון בין דרישות בג"ץ/צה"ל לבין שימור קואליציות עם ש"ס ויהדות התורה | במרץ 2014 הממשלה העבירה את חוק השוויון בנטל; בנובמבר 2015, לאחר חזרת החרדים לקואליציה, אושר תיקון שהקל את ההסדר; במאי 2019 מתווה שנתניהו ניסה לקדם אושר בידי החרדים אך נדחה בידי ליברמן | הודעת הכנסת, 11 במרץ 2014 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 19 בנובמבר 2015 (נצפה: אוגוסט 2026); וואלה, 26 במאי 2019 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ש"ס | מפלגה חרדית ספרדית; שותפה קואליציונית | מאומת שמירת מעמד תלמידי הישיבות, תקצוב עולם התורה והימנעות מסנקציות אישיות אפקטיביות | תמכה בתיקון 2015 שביטל/דחה רכיבים מחמירים; ב-2018 ח"כים מש"ס התנגדו לנוסח ליברמן; ב-2024–2026 פעלה במסגרת הגוש החרדי להשפיע על נוסח החוק | הודעת הכנסת, 19 בנובמבר 2015 (נצפה: אוגוסט 2026); ynet, 3 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יהדות התורה: אגודת ישראל ודגל התורה | מפלגות חרדיות אשכנזיות; גפני, ליצמן, פרוש ואחרים | מאומת הגנה על מודל "תורתו אומנותו"; התנגדות לסנקציות פליליות ואישיות | ב-2015 הובילו את תיקון החוק; ב-2018 התנגדו לנוסח ליברמן אף שהיה חלק ממתווה ממשלתי; ב-2024–2026 לחצו על נתניהו והוועדה לשנות את נוסח החוק | כיכר השבת, 16 בנובמבר 2015 (נצפה: אוגוסט 2026); גלובס, 2 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); רשימת יהדות התורה – ועדת הבחירות (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יאיר לפיד / יש עתיד | אופוזיציה או שותף ממשלתי בתקופות שונות; סמן "שוויון בנטל" | מאומת קידום חובת גיוס רחבה יותר וסנקציות; לעיתים תמיכה טקטית בנוסח ביטחוני | ב-2014 תמך בחוק השוויון בנטל ובסנקציות; ב-2018 יש עתיד תמכה בקריאה ראשונה בנוסח מערכת הביטחון; ב-2024 לפיד טען בכנסת שצה"ל צריך גיוס אלפי חרדים בשנה הנוכחית | וואלה, 20 בפברואר 2014 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 3 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 10 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| אביגדור ליברמן / ישראל ביתנו | שר הביטחון 2016–2018; לשון מאזניים ב-2019; אופוזיציה בהמשך | מאומת חוק גיוס מנוסח בידי מערכת הביטחון, יעדים וסנקציות כלכליות/מנהליות; התנגדות לשינויים חרדיים | ביולי 2018 קידם חוק על בסיס ועדת משרד הביטחון–צה"ל; במאי–ספטמבר 2019 הציב את חוק הגיוס כתנאי פוליטי מרכזי להרכבת ממשלה; ב-2023 אמר בכנסת שהעסקנים החרדים הכשילו את המתווה שהביא כשר ביטחון | משרד הביטחון, 2 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); ynet, 18 בספטמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 13 בספטמבר 2023 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| ועדת החוץ והביטחון | זירת החקיקה המרכזית לאחר החלטות בג"ץ | מאומת עיצוב סעיפי החוק: יעדים, גיל פטור, סנקציות, הגדרת "חרדי", יכולת קליטה של צה"ל | ביוני–יולי 2024, בראשות יולי אדלשטיין, החלה לדון בנוסח החוק; בינואר 2025 שמעה את שר הביטחון ישראל כ"ץ; בינואר 2026 דנה במנגנון ועדה מייעצת ובהפחתת יעדי גיוס | הודעת הכנסת, 24 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 21 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 15 בינואר 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יולי אדלשטיין / בועז ביסמוט | יו"רי ועדת החוץ והביטחון מטעם הליכוד | מאומת אדלשטיין הציב תנאי ל"חוק גיוס אמיתי"; ביסמוט קידם דיונים מחודשים לאחר החלפתו | אדלשטיין אמר ב-2025 כי מהוועדה ייצא רק חוק שיגדיל משמעותית את בסיס הגיוס; באוגוסט 2025 ועדת הכנסת המליצה למנות את ביסמוט ליו"ר הוועדה, על רקע הצורך לדון מחדש בחוק | הודעת הכנסת, 21 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 4 באוגוסט 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| צה"ל / אכ"א / משרד הביטחון | הגוף המבצע: איתור, זימון, קליטה ואכיפה | מאומת לאחר 7 באוקטובר הדגיש צורך כוח אדם מוגבר לצד צורך במסלולים מותאמים לחרדים | ב-2024 צה"ל שלח כ-7,000 צווי גיוס למלש"בים חרדים; בינואר 2025 נציג צה"ל דיווח בוועדה על יעד 4,800 חרדים לשנת הגיוס ועל צורך כולל בכ-12 אלף חיילים, מהם כ-7,000 לוחמים; במרץ 2025 נדונו עקרונות דוח שקדי להתאמת השירות | דובר צה"ל, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 7 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 11 במרץ 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| היועצת המשפטית לממשלה / גיל לימון | ייעוץ משפטי לממשלה; עמדת המדינה בבג"ץ ובחקיקה | מאומת בהיעדר חוק: חובת גיוס קיימת; ביקורת על הסדרים שמייצרים תמריץ שלילי לגיוס | במרץ–יוני 2024 תמכה בהפסקת תקצוב ישיבות ללא בסיס חוקי לדחיית שירות; בדצמבר 2025 גיל לימון אמר בוועדה כי ההסדר המוצע "לא רק שהוא לא מקדם את הגיוס… אלא יש לו תמריץ שלילי לגיוס" | ynet, 31 במרץ 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 28 בדצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| מזכיר הממשלה יוסי פוקס | מייצג עמדת הממשלה מול הייעוץ המשפטי והוועדה | שנוי-במחלוקת הממשלה ביקשה ייצוג נפרד וטענה לפער מהותי מול היועמ"שית; הייעוץ המשפטי ראה חובה לאכוף גיוס | באפריל–מאי 2024 ביקש ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס; בדצמבר 2025 תקף בוועדה את איסור היועמ"שית על ליווי משפטי של משרד הביטחון להליך החקיקה | גלובס, 21 באפריל 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 28 בדצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| הפלג הירושלמי / עדה חרדית וקבוצות מחאה חרדיות | קבוצות חוץ-פרלמנטריות נגד גיוס ושיתוף פעולה עם צה"ל | מאומת התנגדות לגיוס גם במסלולים מותאמים; לחץ רחוב על הנהגה חרדית ועל המדינה | במאי 2024 ובנובמבר 2024 חסמו מפגינים חרדים את כביש 4 במחאה על חוק הגיוס ועל צווי גיוס; סיסמאות שדווחו: "נמות ולא נתגייס", "לכלא ולא לצבא" | וואלה, 2 במאי 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ישראל היום, 2 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); וואלה, 17 בנובמבר 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
מפת קשרים: הממשלה והכנסת מחזיקות בסמכות החקיקה; בג"ץ מציב גבולות חוקתיים; צה"ל מגדיר צורך מבצעי ויכולת קליטה; היועמ"שית קובעת את גבולות הייצוג והסמכות המנהלית; המפלגות החרדיות הן שותפות קואליציוניות שמחזיקות כוח וטו מעשי על נוסחים מסוימים; לפיד וליברמן מייצגים קו פוליטי של שוויון בנטל וסנקציות; ועדת החוץ והביטחון היא זירת ההכרעה הטכנית-פוליטית. נקודת המפנה לאחר 7 באוקטובר: הצורך הצבאי בכוח אדם הפך מטענה עקרונית לטענה מבצעית, כפי שנדון בוועדה בינואר 2025 ובינואר 2026. הודעת הכנסת, 7 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); הודעת הכנסת, 20 בינואר 2026 (נצפה: אוגוסט 2026).
3. ציר זמן מתועד
ציר הזמן של הנושא
מי עשה מה – לפי שחקן
עצימות לאורך השנים
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| 21 בפברואר 2012 | מאומת בג"ץ 6298/07 קבע שחוק טל אינו חוקתי ולא ניתן להאריכו; בכך נפתח שלב חקיקתי חדש להסדרת דחיית השירות לתלמידי ישיבות. | בג"ץ; הכנסת; ממשלת נתניהו; עותרים ובהם יהודה רסלר והתנועה לאיכות השלטון. | פסק הדין בבג"ץ 6298/07 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 1 באוגוסט 2012 | מקור-יחיד פקע תוקפו של חוק טל; צה"ל נערך לקליטת חרדים אך הודגש שלא צפויה אכיפה המונית מיידית. | שר הביטחון אהוד ברק; צה"ל; אכ"א; תלמידי ישיבות. | וואלה, 1 באוגוסט 2012 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 10 ביולי 2013 | מאומת הונחה הצעת חוק ממשלתית חדשה בעקבות ועדת פרי, שנועדה לעגן הסדר חלופי לחוק טל ולשלב חרדים בשירות צבאי/אזרחי. | ממשלת נתניהו השלישית; יעקב פרי; יש עתיד; משרד הביטחון. | הצעת חוק הממשלה 787 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 12 במרץ 2014 | מאומת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את תיקון 19 לחוק שירות ביטחון, כולל יעדי גיוס ומנגנון של חובת גיוס אם היעדים לא יושגו, למעט 1,800 מתמידים. | הכנסת ה-19; ועדת שקד; יאיר לפיד; איילת שקד; הסיעות החרדיות באופוזיציה. | הודעת הכנסת, 12 במרץ 2014 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 24 בנובמבר 2014 | מאומת דיון מעקב בכנסת הציג עמידה חלקית ביעדי הגיוס לצה"ל ואי-עמידה בשירות האזרחי בשנת הגיוס הראשונה. | הוועדה לשוויון בנטל; איילת שקד; צה"ל; מנהלת השירות האזרחי. | הודעת הכנסת, 24 בנובמבר 2014 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 19 בנובמבר 2015 | מאומת ועדת החוץ והביטחון אישרה נוסח תיקון לחוק, לאחר חזרת ש"ס ויהדות התורה לקואליציית נתניהו; הדיון התמקד בדחיית סנקציות ובשאלת החוקתיות. | ועדת החוץ והביטחון; צחי הנגבי; משה יעלון; יאיר לפיד; יהדות התורה; ש"ס. | הודעת הכנסת, 19 בנובמבר 2015 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 30 בנובמבר 2015 | מאומת פורסם תיקון 21 לחוק שירות ביטחון; ההסדר האריך תקופות הסתגלות ושינה את מנגנון הסנקציות שנקבע ב-2014. | ממשלת נתניהו הרביעית; הכנסת ה-20; המפלגות החרדיות; משרד הביטחון. | ספר החוקים 2512 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 12 בספטמבר 2017 | מאומת בג"ץ 1877/14 ביטל את הסדר הגיוס החדש ברוב שופטים, אך השהה את הבטלות לשנה כדי לאפשר חקיקה חלופית. | בג"ץ; נשיאת העליון מרים נאור; הכנסת; הממשלה; התנועה לאיכות השלטון. | פסק הדין באתר gov.il (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 2 ביולי 2018 | מאומת אביגדור ליברמן קידם הצעת חוק מטעם מערכת הביטחון, המבוססת על המלצות ועדה מקצועית של משרד הביטחון וצה"ל. | שר הביטחון ליברמן; משרד הביטחון; צה"ל; נתניהו; הסיעות החרדיות; יש עתיד. | משרד הביטחון, 2 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 3 ביולי 2018 | מאומת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את תיקון 25 בתמיכת יש עתיד מהאופוזיציה, בעוד הסיעות החרדיות התנגדו או הסתייגו. | הכנסת; ליברמן; יאיר לפיד; הליכוד; ש"ס; יהדות התורה. | הודעת הכנסת, 3 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 30 במאי 2019 | מאומת הכנסת ה-21 התפזרה לאחר כישלון הרכבת ממשלה; סוגיית חוק הגיוס הוצגה כנקודת מחלוקת מרכזית בין נתניהו, ליברמן והחרדים. | בנימין נתניהו; אביגדור ליברמן; הליכוד; ישראל ביתנו; ש"ס; יהדות התורה. | הודעת הכנסת, 30 במאי 2019 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 1 בפברואר 2022 | מאומת ממשלת בנט-לפיד העבירה בקריאה ראשונה את תיקון 26, שנועד לקבוע מתווה חדש עם יעדי גיוס והשלכות כלכליות. | בני גנץ כשר ביטחון; יאיר לפיד; נפתלי בנט; הקואליציה; האופוזיציה החרדית. | הודעת הכנסת, 1 בפברואר 2022 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 25 ביוני 2023 | מאומת ממשלת נתניהו קיבלה את החלטה 682, שלפיה עם פקיעת פרק ג'1 לא יוארכו דחיות שירות, אך צה"ל יונחה שלא לנקוט הליכי גיוס עד 31 במרץ 2024. | ממשלת נתניהו ה-37; שר הביטחון יואב גלנט; צה"ל; הסיעות החרדיות. | החלטת ממשלה 682 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 7 באוקטובר 2023 ואילך | מאומת מלחמת חרבות ברזל שינתה את ההקשר הביטחוני: צורכי כוח האדם של צה"ל והעומס על מילואים הפכו לטיעון מרכזי בדיוני הגיוס. | צה"ל; משרד הביטחון; הממשלה; משרתי מילואים; ועדת החוץ והביטחון. | סקירת יועמ"שית הכנסת, 6 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 28 במרץ 2024 | מקור-יחיד בג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא תמיכות לישיבות עבור תלמידים חייבי גיוס שלא קיבלו פטור או דחייה כדין, החל מ-1 באפריל 2024. | בג"ץ; היועצת המשפטית לממשלה; משרד החינוך; הישיבות; הממשלה. | N12, 28 במרץ 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 11 ביוני 2024 | מאומת הכנסת החילה דין רציפות על הצעת תיקון 26 מ-2022, והחזירה אותה לוועדת החוץ והביטחון להכנה לקריאה שנייה ושלישית; שר הביטחון גלנט התנגד. | הכנסת; נתניהו; גלנט; ועדת החוץ והביטחון; הליכוד; חרדים; אופוזיציה. | הודעת הכנסת, 11 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 25 ביוני 2024 | מאומת בג"ץ 6198/23 קבע פה אחד שבהיעדר חוק אין סמכות להימנע מגיוס תלמידי ישיבות, ושאין להעביר תמיכות למוסדות בגין חייבי גיוס. | תשעה שופטי בג"ץ; הממשלה; שר הביטחון; צה"ל; מוסדות תורניים; עותרים אזרחיים. | פסק הדין, 25 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 21 ביולי 2024 | מאומת ועדת החוץ והביטחון החלה לדון בסעיפי החוק, ובפרט בסעיף המטרה; חברי כנסת העלו את השינוי בנסיבות אחרי 7 באוקטובר. | ועדת החוץ והביטחון; יולי אדלשטיין; צה"ל; חברי קואליציה ואופוזיציה. | הודעת הכנסת, 21 ביולי 2024 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 21 בינואר 2025 | מאומת שר הביטחון ישראל כ"ץ הציג בוועדת החוץ והביטחון עקרונות לחוק: יעד הדרגתי לגיוס 50% ממחזור חרדי וסנקציות אישיות. | ישראל כ"ץ; ועדת החוץ והביטחון; יולי אדלשטיין; צה"ל; הסיעות החרדיות. | הודעת הכנסת, 21 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 4 באוגוסט 2025 | מאומת ועדת הכנסת המליצה על מינוי בועז ביסמוט ליו"ר ועדת החוץ והביטחון במקום יולי אדלשטיין, לאחר יותר מ-40 דיונים בהצעת חוק הגיוס. | בועז ביסמוט; יולי אדלשטיין; הליכוד; ועדת הכנסת; ועדת החוץ והביטחון. | הודעת הכנסת, 4 באוגוסט 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 11 בדצמבר 2025 | מאומת בנק ישראל פרסם עמדה שלפיה נוסח החוק אינו צפוי לענות על צורכי הצבא ועלול להשאיר עלות כלכלית גבוהה של אי-גיוס חרדים. | בנק ישראל; משרד האוצר; ועדת החוץ והביטחון; הממשלה; צה"ל. | בנק ישראל, 11 בדצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 15 בינואר 2026 | מאומת ועדת החוץ והביטחון דנה במנגנון ועדה מייעצת להפחתת יעדי גיוס; הייעוץ המשפטי הזהיר מפגם שורשי אם יעד שנקבע בחקיקה יוכל להשתנות בדיעבד. | ועדת החוץ והביטחון; בועז ביסמוט; הייעוץ המשפטי לוועדה; משרד הביטחון. | הודעת הכנסת, 15 בינואר 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| 27 באפריל 2026 | מקור-יחיד לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בג"ץ עבר לשלב סנקציות אישיות נגד חייבי גיוס חרדים: הטבות דיור, מעונות, צהרונים, ארנונה ותחבורה ציבורית. | בג"ץ; חייבי גיוס חרדים; משרדי ממשלה; משטרה צבאית; הממשלה. | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 27 באפריל 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
| יוני–יולי 2026 | מקור-יחיד הדיון עבר גם ל"חוק הקפאת המעצרים"/"חוק העריקים", שנועד להקפיא או להסדיר זמנית אכיפה נגד חייבי גיוס חרדים, לאחר כישלון קידום חוק גיוס מקיף. | קואליציית נתניהו; הסיעות החרדיות; ועדת החוץ והביטחון; בג"ץ; צה"ל; המשטרה. | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2026 (נצפה: אוגוסט 2026) |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
4.1 מפת הכסף: היכן עובר התקציב שנכרך בחוק הגיוס
| מוקד כספי / מנהלי | גורם מחליט / מבצע | נתונים כספיים ונתוני ביצוע שנמצאו | אחריות ופיקוח | ודאות |
|---|---|---|---|---|
| תמיכות משרד החינוך במוסדות תורניים – ישיבות גבוהות, כוללים ומוסדות תורניים; תקציב התוכנית המרכזית מופיע כ"תוכנית 206902 / מוסדות תורניים". | משרד החינוך, אגף מוסדות תורניים; החשב הכללי במשרד האוצר; מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. | מבקר המדינה קבע כי בשנת 2013 תמך משרד החינוך ב־1,508 מוסדות תורניים, שבהם למדו 122,061 תלמידים זכאים לתמיכה; התקציב לאחר שינויו, לרבות מלגות, עמד על 866 מיליון ש"ח; בשנת 2014 עמד התקציב על 668 מיליון ש"ח, מהם 113 מיליון ש"ח למלגות לימודים – מבקר המדינה, "הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים" (נצפה: אוגוסט 2026). | מבקר המדינה מצא ליקויים בבקרה, בהצלבות נתונים ובבדיקות שטח, ובייחוד ביחס למוסדות גדולים ובינוניים. | מאומת (library.mevaker.gov.il) |
| תקציב מוסדות תורניים לאחר הקמת ממשלת נתניהו ה־37 – בסיס תקציב + כספים קואליציוניים. | ממשלה, משרד האוצר, משרד החינוך, ועדת הכספים והכנסת באישור חוקי התקציב. | לפי בדיקת גלובס, בשנת 2023 תקציב מוסדות תורניים עמד על כ־1.7 מיליארד ש"ח; בשנת 2024 התכנון המקורי היה כ־2 מיליארד ש"ח, אך לאחר קיצוץ הכספים הקואליציוניים עמד התקציב על כ־1.7 מיליארד ש"ח – גלובס, 2024, "האם תקציב הישיבות ל־2024 קוצץ ב־50%" (נצפה: אוגוסט 2026). | האחריות התקציבית היא של הממשלה והכנסת; השאלה המשפטית אחרי פקיעת ההסדר היא האם מותר לתקצב תלמידים שאינם בעלי דחיית שירות או פטור כדין. | מקור-יחיד לנתון המספרי; מאומת לגבי מנגנון התקציב (globes.co.il) |
| תקציב מוסדות תורניים לשנת 2026 – קו בסיס לתקופה שאחרי פסק דין הגיוס מ־2024. | משרד החינוך ומשרד האוצר במסגרת תקציב המדינה. | במפתח התקציב מופיע כי בשנת 2026 תקציב "מוסדות תורניים" הוא 1,299,424,000 ש"ח, וסך ההוצאות תחת הסעיף הוא 1,288,365,000 ש"ח – מפתח התקציב, "תקציב מוסדות תורניים 20.69.02 / 2026" (נצפה: אוגוסט 2026). | הנתון מלמד שהתקציב נמשך גם לאחר פסיקת בג"ץ, אך מוגבל לפי מעמד התלמידים הזכאים לתמיכה; נדרש לבדוק ברמת ביצוע בפועל אילו מוסדות קיבלו תשלום ולא רק את התקציב המאושר. | מקור-יחיד |
| היקף התמיכה שנחסמה בעקבות פסק הדין / צו הביניים – אומדנים שונים. | בג"ץ, משרד החינוך, היועצת המשפטית לממשלה, הממשלה. | המכון הישראלי לדמוקרטיה העריך כי מתוך תמיכות של כ־1.73 מיליארד ש"ח בשנת 2024 נעצרו כ־400 מיליון ש"ח בגין תלמידים חייבי גיוס; כלכליסט דיווח כי בג"ץ עצר כרבע מתקציבי תלמידי הישיבות, כ־430 מיליון ש"ח בשנה – המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024, "גיוס חרדים: מה צריך לעשות עכשיו?" (נצפה: אוגוסט 2026); כלכליסט, 2024, "בג"ץ חתך התקציב לישיבות" (נצפה: אוגוסט 2026). | יש פער בין אומדני 400 מיליון ל־430 מיליון ש"ח; שניהם מתייחסים לסדר גודל של חסימת תמיכה בגין תלמידים שאינם בדחייה/פטור כדין. | שנוי-במחלוקת מספרית; המסקנה הכללית מאומתת |
| סבסוד מעונות יום לאברכים חייבי גיוס – הטבה עקיפה למשקי בית, לא לישיבה עצמה. | משרד העבודה; היועצת המשפטית לממשלה; בג"ץ בעתירות מעונות היום. | לפי ynet וישראל היום, ההטבה נגעה לכ־6,700 פעוטות/משפחות; ההטבה עשויה להגיע לאלפי שקלים בחודש למשפחה, אך לא נמצא במסמכים שנבדקו סכום כולל רשמי שנתי – ynet, 23 ביולי 2024, "הקיצוץ הצפוי בסבסוד המעונות" (נצפה: אוגוסט 2026); ישראל היום, 11 באוגוסט 2024, "היועמ"שית הודיעה: להפסיק את סבסוד מעונות היום" (נצפה: אוגוסט 2026). | בג"ץ בעתירות המעונות קבע מנגנון מעבר של שלושה חודשים לגבי תלמידי מוסדות תורניים חייבי גיוס, לפי פסק הדין באתר בג"ץ – בג"ץ 58820-08-24 ואח', מעונות יום (נצפה: אוגוסט 2026). | מאומת לגבי עצם ההטבה והפסקתה; מקור-יחיד לגבי מספר 6,700 בכל כתבה (ynet.co.il) |
| ארגוני גג ותיאום דחיית שירות – תקצוב גופים שמסדירים קשר בין ישיבות לצה"ל/מדינה. | משרד החינוך; גופים נתמכים; בג"ץ בעתירות ארגוני הגג. | כלכליסט דיווח כי בתקציב 2023 ועד הישיבות בארץ ישראל קיבל 3.4 מיליון ש"ח, איגוד ישיבות ההסדר 1.9 מיליון ש"ח, ואיגוד הישיבות הגבוהות 0.9 מיליון ש"ח – כלכליסט, 2024, "התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ לעצירת התקציב לארגונים" (נצפה: אוגוסט 2026). | הטענה המרכזית בעתירה: לאחר פקיעת ההסדר החוקי, אין בסיס לממן גופים שמטרתם המעשית היא טיפול בדחיות שירות; נדרש לעקוב אחר תוצאת ההליך והחזרי כספים אם נפסקו. | מקור-יחיד |
4.2 נקודות אחריות תקציבית: מי הרוויח, מי נשא בעלות, ומי נדרש לפקח
| סוג כסף / הטבה | מי נהנה | מי משלם / מממן | מנגנון אחריות | ממצאים מרכזיים |
|---|---|---|---|---|
| תמיכות ישירות לישיבות ולכוללים | מוסדות תורניים המקבלים תמיכה לפי מספר תלמידים זכאים; תלמידים מקבלים תועלת עקיפה דרך קיום המסגרת. | תקציב משרד החינוך; כספי בסיס וכספים קואליציוניים. | מבחני תמיכה, ועדת תמיכות במשרד החינוך, החשכ"ל, מבקר המדינה, בג"ץ. | מבקר המדינה מצא כי ב־2012–2013 חלק ניכר מהתמיכות במוסדות גדולים ובינוניים, שנאמד ב־500 מיליון ש"ח בשנת 2012 וב־275 מיליון ש"ח בשנת 2013, לא בוקר בביקורות שטח לבדיקת נוכחות – מבקר המדינה, "הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים" (נצפה: אוגוסט 2026). |
| כפל תמיכות / כפל רישום | מוסדות שקיבלו תמיכה בגין אותם תלמידים או תלמידים שלמדו במקביל במסגרות אחרות. | תקציבי משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי. | הצלבות נתונים בין משרדים; ביקורת עומק; ביקורת שטח. | מבקר המדינה מצא בשנים 2012–2013 כפל תמיכות עבור כ־90 תלמידים בין משרד החינוך ומשרד הרווחה, וכן 184 מקרים של אברכים שקיבלו מלגות לימודים במקביל לתשלומים מהמוסד לביטוח לאומי – מבקר המדינה, "כפל תמיכות" (נצפה: אוגוסט 2026). |
| תקציבי גופים מתווכים לדחיות שירות | ועד הישיבות וארגוני גג אחרים. | משרד החינוך. | עתירות לבג"ץ; חוות דעת משפטיות; מבחני תמיכה. | בשנת 2023 דווח על תמיכות של 3.4 מיליון ש"ח לוועד הישיבות, 1.9 מיליון ש"ח לאיגוד ישיבות ההסדר ו־0.9 מיליון ש"ח לאיגוד הישיבות הגבוהות; הטענה המשפטית הייתה שלאחר פקיעת ההסדר אין לממן פעילות להסדרת דחיית שירות – כלכליסט, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| סבסוד מעונות יום | משפחות אברכים שבהן האב תלמיד ישיבה חייב גיוס; באופן עקיף – תעסוקת נשים חרדיות, אם הסבסוד מאפשר יציאה לעבודה. | תקציב משרד העבודה. | מבחני תמיכה של משרד העבודה; היועצת המשפטית לממשלה; בג"ץ. | היועמ"שית קבעה ב־11 באוגוסט 2024 כי בהיעדר סמכות אין להמשיך מימון ממשלתי המעודד לימודים תורניים של מלש"בים חייבי גיוס; בהמשך דווח על הפסקה מ־1 בדצמבר 2024/תקופת מעבר, ובג"ץ קבע מעבר של שלושה חודשים – ישראל היום, 11 באוגוסט 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ישראל היום, 27 באוגוסט 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); בג"ץ 58820-08-24 (נצפה: אוגוסט 2026). |
| עלות משקית של אי־גיוס / הסתמכות על מילואים | מי שאינו מתגייס אינו נושא בעלות שירות; מי שמשרת במילואים נושא בנטל זמן, תעסוקה וסיכון. | המשק הישראלי, תקציב הביטחון, מעסיקים ומשקי בית של משרתי מילואים. | בנק ישראל; אגף תקציבים; ועדת החוץ והביטחון; צה"ל. | בנק ישראל העריך כי חודש גיוס של איש מילואים בן כ־30 כרוך בעלות כלכלית מהוונת של כ־38 אלף ש"ח, וכי תוספת של 20,000 חיילי חובה חרדים עשויה להפחית עלות שנתית בלפחות 9 מיליארד ש"ח – בנק ישראל, 11 בדצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). |
4.3 בג"ץ מול הממשלה: ציר האחריות המשפטית־תקציבית
- מאומת ב־25 ביוני 2024 בג"ץ קבע כי בהיעדר מסגרת נורמטיבית אין לרשות המבצעת סמכות להימנע מאכיפת חוק שירות ביטחון על תלמידי ישיבות, וכפועל יוצא אין סמכות להעביר כספי תמיכות למוסדות בגין תלמידים שלא קיבלו פטור או שדחיית שירותם לא בתוקף – פסק דין בג"ץ 6198/23, 25 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). (idi.org.il)
- מאומת בג"ץ הבחין בין עצם אי־החוקיות מאז פקיעת פרק ג'1 ב־1 ביולי 2023 לבין הסעד הכספי: נקבע כי התמיכות יופסקו מ־1 באפריל 2024, אך המוסדות לא יחויבו בהשבת כספים שקיבלו לפני מועד זה; בג"ץ נימק זאת באיזון בין הסתמכות המוסדות לבין חומרת אי־החוקיות – פסק דין בג"ץ 6198/23, סעיפים 79–82 (נצפה: אוגוסט 2026). (idi.org.il)
- שנוי-במחלוקת עמדת ראש הממשלה שהובאה לבג"ץ הייתה כי "היעדר מקור חוקי 'להימנעות גורפת מגיוס' אין משמעותו 'הוראה גורפת לגיוס'", וכי אין לשלול תמיכות כל עוד לא ניתן צו התייצבות אישי; עמדת היועצת המשפטית לממשלה הייתה שאין סמכות להעברת כספים בגין תלמידים שאינם בעלי דחייה/פטור כדין – פסק דין בג"ץ 6198/23, תיאור עמדות הממשלה והיועמ"שית (נצפה: אוגוסט 2026). (idi.org.il)
- מאומת בג"ץ ביטל את החלטת ממשלה 1724 שקבעה כי ייצוג נפרד לממשלה בבג"ץ יחול גם על משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך; בג"ץ קבע כי היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הרשות המבצעת, ושהיתר לייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד – פסק דין בג"ץ 6198/23, עתירת הייצוג הנפרד (נצפה: אוגוסט 2026). (idi.org.il)
- מאומת בפסק הדין/ההליך המאוחר בבג"ץ 5819/24 תוארה תוכנית אכיפה של צה"ל שהחלה ביולי 2025, כולל קיצור הליך אי־שיתוף פעולה, הוצאת צו לפי סעיף 12, אכיפה במעברי גבול ומעצרים מזדמנים; בית המשפט הדגיש כי אם ייווצרו ערוצי מימון עוקפים לסנקציות, מנגנון הסנקציות הכלכליות יאבד אפקטיביות – בג"ץ 5819/24 (נצפה: אוגוסט 2026). (bagats.org.il)
4.4 תפקיד ועדת החוץ והביטחון: חקיקה, סנקציות, ובקרת יעדים
| תאריך | דיון / מסמך | מה נבדק | משמעות כספית | ודאות |
|---|---|---|---|---|
| 30 בינואר 2025 | דיון בהגדרת "מי הוא חרדי" לצורך החוק; הדיון עסק גם בעמדת אגף תקציבים שלפיה כדי שסנקציות יהיו אפקטיביות נדרשת חובה אישית – הכנסת, הודעה מ־30 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). | הגדרת חרדי משפיעה על ספירת מתגייסים ועל עמידה ביעדים. | אם ההגדרה רחבה מדי, ניתן לעמוד ביעדי גיוס בלי לשנות בפועל את דפוסי הגיוס של תלמידי ישיבות; בכך נפגעת גם הפעלת הסנקציות התקציביות. | מקור-יחיד רשמי |
| 31 ביולי 2024 | מסמך ייעוץ משפטי להצעת חוק שירות ביטחון תיקון 26; נכללו הצעות לסנקציות מנהליות ואישיות, לרבות איסור יציאה מהארץ, שלילת דרכון, ביטול מעמד תלמיד ישיבה ואי־מתן סיוע כלכלי מכוח חוק הסיוע ללומדי תורה – מסמך ועדת החוץ והביטחון, 31 ביולי 2024 (נצפה: אוגוסט 2026). | עיצוב סל סנקציות לפני חקיקה. | אין במסמך סכום כולל; הוא קושר זכויות והטבות כלכליות למעמד הגיוס של הפרט. | מקור-יחיד רשמי |
| 14 בינואר 2025 | עקרונות שר הביטחון ישראל כ"ץ הוצגו בוועדה; במסמך הכנסת נדונה השאלה האם סנקציה כוללת על תקציב הישיבות מספיקה, וכן סבסוד מעונות יום והטבות למלש"בים – מסמך הכנסת, "חוק גיוס לחרדים" (נצפה: אוגוסט 2026). | בחינת סנקציות מוסדיות מול אישיות. | ההכרעה קובעת אם הפגיעה תהיה בתקציב הישיבה או בהטבות הפרט, או בשניהם. | מקור-יחיד רשמי |
| 13 בפברואר 2025 | אגף תקציבים באוצר העביר מסמך לוועדת החוץ והביטחון על מתווה גיוס חרדים; המסמך עוסק בצורך הביטחוני ובסנקציות כלכליות – אגף תקציבים, 13 בפברואר 2025, דרך mako (נצפה: אוגוסט 2026). | עמדת האוצר לגבי אפקטיביות סנקציות. | המסמך הוא מקור חשוב לבדיקת עלות־תועלת, אך נדרש עיון מלא בנוסח כדי לחלץ סכומים; אין לכלול סכום שלא אומת. | מקור-יחיד; נדרש אימות נוסף של מספרים |
| 11 בדצמבר 2025 | בנק ישראל ביקר את טיוטת החוק וטען שהרף האפקטיבי למניעת סנקציות נמוך מצורכי צה"ל, ושסנקציות כמו מניעת רישיון או יציאה מהארץ עד גיל 23 אינן בהכרח תמריץ אפקטיבי – בנק ישראל, 11 בדצמבר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026). | בדיקת אפקטיביות כלכלית של החוק. | בנק ישראל קושר בין יעדי גיוס נמוכים לבין המשך עלויות מילואים והפסד משקי. | מאומת כמסמך רשמי |
| ינואר 2026 | המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם נייר עמדה שלפיו מתווה הקואליציה מחזיר מיידית חלק מתקציב הישיבות, הנחות מעונות וביטוח לאומי, עוד לפני הוכחת עמידה ביעדים; זו עמדה ביקורתית של מכון מחקר, לא מסמך ממשלתי – המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2026, "הצעת חוק שירות ביטחון – מתווה הקואליציה" (נצפה: אוגוסט 2026). | ביקורת על מבנה התמריצים והחזרת הטבות. | הטענה נוגעת לחשש להקדמת תמורה תקציבית למפלגות החרדיות ולמוסדות לפני גיוס בפועל. | מקור-יחיד; עמדה מחקרית |
4.5 ביקורת מבקר המדינה: ליקויי בקרה לפני משבר 2024
- מאומת מבקר המדינה בדק באפריל–ספטמבר 2014 את מערך התמיכות במוסדות תורניים ומצא כי בשנת 2011 החשכ"ל הורה שלא לבצע ביקורות שטח במוסדות שבהם יותר מ־200 תלמידים, ללא מערך בקרה חלופי; בשנת 2013 מדובר היה ב־155 מוסדות שבהם למדו כ־57% מכלל התלמידים – מבקר המדינה, "הבקרה על התמיכה במוסדות לימוד תורניים" (נצפה: אוגוסט 2026). (library.mevaker.gov.il)
- מאומת לפי מבקר המדינה, בשנים 2011–2013 היה על משרד האוצר ליזום 1,150 ביקורות עומק בעמותות המפעילות מוסדות תורניים, אך בפועל יזם רק 236 ביקורות עומק – כח
סיכום מאזן-הראיות
מאזן הראיות מסייג את התזה אך אינו מפריך אותה. חוק הגיוס בשנים 2012–2026 אינו מוסבר רק דרך יחסי המפלגות החרדיות עם הליכוד, ליברמן, לפיד ושאר המערכת הפוליטית; יש לו ציר עצמאי של פסיקות בג"ץ, צורכי צה"ל, יכולת קליטה, שיקולי תעסוקה ותפקוד ועדת החוץ והביטחון. עם זאת, בכל נקודת מפנה – ביטול חוק טל ב-2012, תיקון 19 ב-2014, תיקון 21 ב-2015, משבר ליברמן ב-2019, פסיקת 2024 והדיונים ב-2025–2026 – השאלה הפוליטית של תלות קואליציונית במפלגות החרדיות השפיעה על נוסח החוק, על הסנקציות, על גיל הפטור ועל קצב האכיפה. השפעת 7 באוקטובר ברורה בעיקר בהחרפת צורכי הצבא והלחץ המשפטי-ציבורי; היא לא יצרה עד אוגוסט 2026 גיוס חרדי רחב בקנה מידה המתקרב לשוויון בנטל.
5. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר שנבדקה: כיצד ממשלות ישראל בשנים 2012–2026 טיפלו בהסדרי דחיית/פטור מגיוס לתלמידי ישיבות, וכיצד השתנה האיזון בין דרישות הקואליציה, פסיקות בג"ץ, צורכי צה"ל והעמדות הפוליטיות של הליכוד, ישראל ביתנו, יש עתיד, ש"ס, אגודת ישראל ודגל התורה. מאומת נקודת הפתיחה היא פסק דין בג"ץ מפברואר 2012 שקבע כי חוק טל לא יוארך, והחוק פקע באוגוסט 2012; נקודת בדיקה מרכזית נוספת היא פסק הדין מיוני 2024 שקבע כי בהיעדר מסגרת חוקית אין בסיס להבחנה בין תלמידי ישיבות לשאר חייבי הגיוס. בג"ץ ביטל את חוק טל – ynet, 21 בפברואר 2012 (נצפה: אוגוסט 2026); פסק דין בג"ץ 6198/23 – המכון הישראלי לדמוקרטיה, 25 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
- השערת העבודה לבדיקה, לא מסקנה: ייתכן שהטיפול הממשלתי בחוק הגיוס הונע לאורך התקופה בעיקר משיקולי הישרדות קואליציונית מול המפלגות החרדיות, בעוד בג"ץ וצה"ל הציבו לחצים נגדיים – משפטיים וביטחוניים. שנוי-במחלוקת לבדיקה זו ייבחנו במיוחד תיקוני 2014 ו-2015, ביטול ההסדר ב-2017, הצעת משרד הביטחון מ-2018 והמשבר לאחר 7 באוקטובר 2023. סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה על גיוס חרדים, 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); הצעת חוק שירות ביטחון תיקון 25 – הכנסת, 3 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); דיון בג"ץ 2024 – המכון הישראלי לדמוקרטיה (נצפה: אוגוסט 2026).
- ניסוח-הנגד החזק: הקריאה הנגדית היא שהממשלות לא פעלו רק מתוך תלות פוליטית, אלא ניסו לייצר הסדר הדרגתי שנועד להגדיל גיוס בלי עימות ישיר עם החברה החרדית, מתוך הערכה שגיוס כפוי ומהיר לא יביא תוצאה מעשית. שנוי-במחלוקת קריאה זו תיבחן מול עמדות משרד הביטחון וצה"ל, לרבות הצוות לשילוב חרדים בצה"ל והדיונים בכנסת שבהם נאמר כי נדרשים "הסכמות ותנאים מאפשרים". הצוות לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל – משרד הביטחון, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); דברי סמוטריץ' במליאה – הכנסת, 10 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
- גבולות התחקיר: בתוך התחום: חקיקה, החלטות ממשלה, פסיקות בג"ץ, דיוני ועדת החוץ והביטחון, נתוני גיוס, עמדות צה"ל, עמדות מפלגתיות והפגנות הקשורות לחוק הגיוס בשנים 2012–2026 בלבד. מחוץ לתחום: ההיסטוריה המלאה של הפטור מ-1948, דיון תאולוגי בלימוד תורה, וסוגיות גיוס ערבים או נשים – אלא אם הן מופיעות כהשוואה ישירה בדיוני החוק. מאומת מסמכי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ישמשו בסיס נתונים, עם הסתייגות לגבי אתגרי איסוף נתוני חרדים. יישום חוק טל – מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 24 ביוני 2012 (נצפה: אוגוסט 2026); חייבי גיוס ושיעורי גיוס – מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); גיוס ופטור מגיוס לפי קבוצות אוכלוסייה – הכנסת, 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).
- מפת הכיסוי: התיק יענה על שאלות משנה: מה קרה לאחר ביטול חוק טל ב-2012; כיצד עוצבו תיקוני 2014 ו-2015; מדוע בג"ץ פסל את ההסדר ב-2017; כיצד נוסחה הצעת משרד הביטחון ב-2018; כיצד הפך אביגדור ליברמן את החוק לסוגיית סף פוליטית ב-2018–2019; ומה השתנה לאחר 7 באוקטובר מבחינת צורכי כוח האדם של צה"ל. מאומת דיון ועדת שקד – הכנסת, 25 בפברואר 2014 (נצפה: אוגוסט 2026); פסילת תיקון 21 בבג"ץ 1877/14 – הודעת הכנסת, 3 ביולי 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); ליברמן: "לא נתמוך בחוק הגיוס של החרדים" – חרדים10, 5 בפברואר 2018 (נצפה: אוגוסט 2026); תנאי ליברמן לממשלה – ynet, 18 בספטמבר 2019 (נצפה: אוגוסט 2026).
- אופן העבודה: נצליב בין מקורות רשמיים – פסיקה, הכנסת, משרד הביטחון, דובר צה"ל ומרכז המחקר והמידע – לבין עיתונות ומכוני מחקר. מאומת מקום שבו מקור פוליטי מציג טענה, היא תסומן כמקור-יחיד עד שתיבדק מול מסמך רשמי או מקור בלתי תלוי נוסף. הודעת דובר צה"ל על צווי גיוס לחרדים – אתר צה"ל, 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); אי-התייצבות גברים חרדים – מסמך ועדת הכנסת, 12 באוגוסט 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); תא"ל שי טייב על יעדי גיוס – הכנסת, 7 בינואר 2025 (נצפה: אוגוסט 2026); תא"ל טייב: יעד 4,800 ולא נעמוד בו – הכנסת, 5 במאי 2025 (נצפה: אוגוסט 2026).
- מוקדי בדיקה מיוחדים: נבדוק בנפרד את תפקיד ועדת החוץ והביטחון בהכנת ההצעות לאחר 2024, את עמדת שר הביטחון ומערכת הביטחון, ואת הפער בין יעדי גיוס, צווי גיוס והתייצבות בפועל. מאומת על היבט עמדות פנים-מפלגתיות מפורטות בתוך אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס נמצאו פחות מקורות רשמיים זמינים בשלב המסגרת; לכן הן ייבדקו בהמשך מול פרוטוקולים, ביטאונים חרדיים והודעות סיעה. ועדת החוץ והביטחון – דיון שני, 24 ביוני 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); ועדת החוץ והביטחון – סעיף המטרה, 21 ביולי 2024 (נצפה: אוגוסט 2026); שר הביטחון גלנט בוועדת החוץ והביטחון, 2 באפריל 2024 (נצפה: אוגוסט 2026).
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, אמיר שפרלינג, רונית אנטלר, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, מירב ויזר ואושרי יניב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו