יצחק הרצוג נבחר לנשיא המדינה ב-2021, ומאז הוא ניצב בנקודות ההכרעה של תקופת הממשלה השלושים ושבע: הוא הציג מתווה פשרה להפיכה המשטרית, ובמלחמה דיבר בשם המדינה מול העולם. בפני בקשת החנינה של בנימין נתניהו, שהוגשה לפני שהסתיים משפטו, הוא לא הכריע אלא בחר בגישור, ובמסגרתו נפגש בחשאי עם יועצו של נתניהו, יעקב ברדוגו. בספטמבר 2026 מחק את הרישום הפלילי של אלאור אזריה.
נולד ב-1960, בנו של הנשיא השישי חיים הרצוג; עורך דין, שותף במשרד הרצוג, פוקס נאמןכיהן כשר בממשלות אולמרט ונתניהו, כיו"ר מפלגת העבודה וכראש האופוזיציה, ומ-2018 כיו"ר הסוכנות היהודיתביוני 2021 נבחר לנשיא ב-87 קולות מול 27 למרים פרץ; הליכוד לא העמיד מועמד משלובמרץ 2023 הציג את "מתווה העם" לפשרה על ההפיכה המשטרית; נתניהו דחה אותובאוקטובר 2023 אמר בריאיון לתקשורת זרה כי "an entire nation" בעזה אחראית; בית הדין הבינלאומי בהאג ציטט את דבריובספטמבר 2025 הגדיר את ההימנעות מהקמת ועדת חקירה ממלכתית "טעות חמורה"בנובמבר 2025 הגיש נתניהו בקשת חנינה בטרם הסתיים משפטו; במרץ 2026 המליצה מחלקת החנינות שלא להפסיק את ההליךבאפריל 2026 הזמין את הצדדים לשיחות על הסדר טיעוןבמאי 2026 נחשפה פגישה חשאית בינו לבין יעקב ברדוגו, שבה נדונה החנינהבספטמבר 2026 מחק את הרישום הפלילי של אלאור אזריה
מן הארכיון
ההפיכה המשטרית
הרצוג נבחר לנשיא ביוני 2021 ברוב של 87 חברי כנסת, מול 27 שתמכו במרים פרץ; הליכוד לא העמיד מועמד משלו (N12). הוא הגיע לתפקיד אחרי קריירה של עורך דין במשרד הרצוג, פוקס נאמן, שר, יו"ר מפלגת העבודה וראש האופוזיציה, ויו"ר הסוכנות היהודית. אביו, חיים הרצוג, היה הנשיא השישי.
אחרי ששר המשפטים יריב לוין הציג ב-4 בינואר 2023 את תוכנית ההפיכה המשטרית, אמר הרצוג בנאום לאומה בפברואר כי מרכיביה "מעלים חשש עמוק מפוטנציאל השפעה לרעה על יסודותיה הדמוקרטים של מדינת ישראל" ("וואלה"). במרץ 2023 הציג את "מתווה העם", הצעת פשרה בנושאי הוועדה לבחירת שופטים, חוקי היסוד והביקורת השיפוטית, והזהיר: "מי שחושב שמלחמת אחים של ממש היא גבול שלא נגיע אליו – אין לו מושג" (N12). נתניהו דחה את המתווה, ושיחות הפשרה שהתקיימו בבית הנשיא קרסו ("וואלה").
המלחמה
בנאום לאומה ב-8 באוקטובר 2023 כינה הרצוג את מחבלי חמאס "חיות אדם מפלצתיות, שלא מבחינות בין דם לדם" (ערוץ 7). ב-12 באוקטובר אמר בתדרוך לתקשורת זרה, בתשובה לשאלה על האוכלוסייה האזרחית בעזה: "It is an entire nation out there that is responsible" (CNN), ובאותו ריאיון: "we will fight until we break their back bone" (ITV News). בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ציטט את דבריו בהחלטתו מינואר 2024 בעתירה של דרום אפריקה. הרצוג טען שהדברים הוצאו מהקשרם ושישראל אינה רואה באזרחים חפים מפשע מטרות, ואת עצם הדיון בטענת רצח העם הגדיר "עלילת דם" (ynet). בדצמבר 2023, בביקור ביחידת תותחנים סמוך לעזה, צולם כשהוא כותב על פגז "סומך עליכם" (Anadolu).
הרצוג נפגש לאורך המלחמה עם משפחות החטופים. בדצמבר 2023 התחייב בפניהן "לעשות הכול ולהביא את יקיריכן הביתה" (ynet). בפברואר 2024 אמר כי "אין מצווה גדולה מפדיון שבויים, זה כמובן לא בכל מחיר" (JDN), ובהמשך קרא לעסקה ואמר שהחטופים נמצאים בסכנת חיים ברורה ומיידית ("ישראל היום").
ועדת החקירה
בינואר 2025 קרא הרצוג להקים ועדת חקירה ממלכתית "מהימנה, בלתי מתפשרת ובלתי תלויה" לאירועי השבעה באוקטובר (ynet), ובספטמבר 2025 אמר כי "ההימנעות מהקמתה של ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר היא בעיניי טעות חמורה" ("ישראל היום"). הוא הציע שנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית יקבע את הרכב הוועדה בהתייעצות עם המשנה לנשיא נעם סולברג; נתניהו התנגד גם להצעה הזאת (אתר בית המשפט). בהמשך דווח כי הרצוג בוחן אפשרות לכלול את הקמת הוועדה בהסדר שיסיים את משפט נתניהו (N12).
בקשת החנינה
באוקטובר 2025, ימים לפני עסקת החטופים, דיווח "הארץ" כי הרצוג שוחח עם משפחות חטופים על חנינה לנתניהו וביקש מחלקן לקדם את הרעיון בפומבי ("הארץ").
לשכת הנשיא מסרה: "מדובר בשקר מוחלט. הנשיא מעולם לא פנה, יזם או עודד משפחות חטופים לדבר על חנינה", וכי הנשיא רק הסביר למשפחות את הליכי החנינה (N12).
בנובמבר 2025 הגיש עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, בקשת חנינה לנשיא. הבקשה הוגשה לפני שבית המשפט הכריע בדין, בלי הודאה ובלי הבעת חרטה. טראמפ פנה להרצוג במכתב רשמי בבקשה להעניק לנתניהו חנינה (ynet), ובהמשך כינה אותו "חרפה" (כאן). הרצוג אמר: "שיח אלים לא משפיע עליי", וכי הבקשה תיבחן "בצורה הנכונה ביותר והמדויקת ביותר" ("ישראל היום"), והעביר אותה לחוות דעת כמו כל בקשת חנינה.
במרץ 2026 כתבה מחלקת החנינות במשרד המשפטים כי אינה יכולה להמליץ לנשיא לנקוט "צעד חריג ומרחיק לכת" של הפסקת ההליך המשפטי, והגדירה את הבקשה "תקדימית וחריגה ביותר" ("וואלה"). הרצוג לא הכריע. באפריל 2026 הזמין את היועצת המשפטית לממשלה, את פרקליט המדינה ואת סנגורו של נתניהו לשיחות, בנימוק ש"הסדר בין הצדדים הוא פתרון ראוי ונכון" (ynet; חדשות 13), והודיע כי הוא מקפיא את ההחלטה בבקשה עד שימוצה מהלך להסדר (ynet).
במאי 2026 נחשף כי הרצוג נפגש בלילה עם יעקב ברדוגו, יועצו של נתניהו ומגיש בערוץ 14, בדירת בתו של חבר הכנסת לשעבר יורם מרציאנו בשוהם (N12). מרציאנו, שתיווך בין השניים, אמר כי ביקש ליישב ביניהם וכי בפגישה דובר גם על החנינה לנתניהו; לדבריו, הפיוס נכשל (ynet). ברדוגו היה באותה עת בין המבקרים החריפים של הנשיא בשידור (N12).
בית הנשיא מסר כי הנשיא לא סיכם דבר עם ברדוגו, לא בעניין החנינה ולא בשום עניין אחר, וכי מדובר היה בשיחת רקע כללית, בלי הסכמה, הבטחה או דיון קונקרטי על חנינה (ynet).
אלאור אזריה
ב-19 בספטמבר 2026, ערב יום הכיפורים, חתם הרצוג על החלטה לקצר את תקופת המחיקה של הרישום הפלילי של אלאור אזריה, שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל בחברון ב-2016, כך שהרישום יימחק מיד במקום ב-2032. הוא נשען על המלצת שר הביטחון ישראל כ"ץ; הרמטכ"ל אייל זמיר ובכירים בצבא התנגדו לבקשה במכתב לשר, אך עמדתם לא הוצגה לנשיא. בית הנשיא מסר כי "מכלול הנסיבות, חלוף הזמן והצער שהביע מצדיקים לאפשר לו לפתוח דף חדש" (זמן ישראל).
התיק המלא על יצחק הרצוג
1קשרים לפוליטיקאים, מינויים ומנגנוני כוח
2,221 מילים · 38 מקורות
מסגרת מוסדית 2023–2026: נשיא המדינה יצחק הרצוג פעל בתקופה זו מתוך בית הנשיא כזירה פוליטית-מוסדית בשלושה מוקדים מרכזיים: ניהול שיחות ההידברות סביב הרפורמה/המהפכה המשפטית בשנת 2023; טיפול מתמשך בבקשות חנינה ובכללן בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים 2025–2026; והפעלת מעמדו הציבורי מול הממשלה, הכנסת, מערכת המשפט, משפחות חטופים ומשפחות שכולות סביב מלחמת 7 באוקטובר ודרישת ועדת חקירה ממלכתית. הסמכות החוקית הרלוונטית ביותר למוקד החנינה מעוגנת בפרסום הרשמי של בית הנשיא על סמכות החנינה, ובמדריך השירות הממשלתי להגשת בקשות חנינה דרך מחלקת החנינות במשרד המשפטים: בית הנשיא, "סמכות החנינה", gov.il, "הגשת בקשה לחנינה מנשיא המדינה".
בנימין נתניהו – קשר מוסדי-פוליטי סביב חנינה, הסדר טיעון והרפורמה המשפטית: בשנים 2023–2026 היה נתניהו הדמות המרכזית ביותר שמולה פעל הרצוג: ראש הממשלה הוביל את הקואליציה שקידמה את הרפורמה המשפטית בשנת 2023; עמד במרכז השיחות בבית הנשיא; ובהמשך הגיש בקשת חנינה בנובמבר 2025. באפריל 2026 ניסה הרצוג, באמצעות מיכל צוק שפיר, להמיר את הדיון הדו-ערכי "חנינה או לא חנינה" למגעים להסדר בין הצדדים בתיקי נתניהו. לפי ynet, בית הנשיא מסר כי "הסדר בין הצדדים הוא פתרון ראוי ונכון": ynet, אפריל 2026, חדשות 13, אפריל 2026.
גלי בהרב-מיארה ועמית איסמן – דרג משפטי מקצועי מול בית הנשיא: באפריל 2026 פנה בית הנשיא ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולפרקליט המדינה עמית איסמן בנוגע למגעים להסדר בתיקי נתניהו. חדשות 13 דיווחו כי היועמ"שית מסכימה להזמנת הנשיא, אך נציגיה יטענו כי מקובל עליהם משא ומתן ישיר "ללא גישור פלילי של שופט". מדובר בממשק ישיר בין מנגנון הנשיאות לבין ראשי מערכת התביעה הכללית בתיקי ראש הממשלה: חדשות 13, 28 באפריל 2026, ynet, אפריל 2026.
עמית חדד – סנגור נתניהו ככתובת רשמית לבית הנשיא: במכתב בית הנשיא מאפריל 2026 הוזמן גם עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, להשתתף בשיחות במשכן הנשיא. בכך נוצר ערוץ ישיר בין לשכת הנשיא לבין סנגור ראש הממשלה בתיקים הפליליים, לפני הכרעה בבקשת החנינה. לפי ynet, המכתב נשלח תחת הכותרת "הזמנה לקיום שיח במשכן הנשיא" והדגיש כי עצם ההשתתפות אינה הסכמה למחלוקות המשפטיות התלויות בבית המשפט: ynet, אפריל 2026, חדשות 13, אפריל 2026.
מחלקת החנינות במשרד המשפטים – ביקורת מקצועית חריפה על חנינת נתניהו: במרץ 2026 פרסמה מחלקת החנינות במשרד המשפטים את המלצתה ביחס לבקשת החנינה של נתניהו. לפי וואלה, המחלקה כתבה כי "לא נוכל להמליץ לנשיא המדינה לנקוט בצעד חריג ומרחיק לכת של הפעלת סמכות החנינה על דרך הפסקת ההליך המשפטי המתנהל נגד נתניהו". עוד נכתב כי הבקשה "תקדימית וחריגה ביותר", שהוגשה בלי הרשעה ובלי הודאה, וכי הפעלת הסמכות עלולה לפגוע בעקרון השוויון והפרדת הרשויות וכן באמון הציבור במוסד הנשיאות: וואלה, "משרד המשפטים: לא נוכל להמליץ לנשיא את הפעלת סמכות החנינה", מרץ 2026.
לימור גולדנברג חדד, עמיחי אליהו ויריב לוין – העברת הטיפול בבקשת נתניהו: לפי ynet באפריל 2026, הטיפול בבקשת החנינה של נתניהו הועבר לשר עמיחי אליהו מידי שר המשפטים יריב לוין, שנימק זאת בניסיון לסכל טענות לניגוד עניינים או לעיכוב. לפי כלכליסט, שאלת החנינה הגיעה לפתחה של היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, לצד עמדות השר אליהו ולימור גולדנברג חדד, מנהלת מחלקת החנינות. זהו ציר כוח משפטי-ממשלתי סביב החלטת הרצוג: ynet, אפריל 2026, כלכליסט, "החנינה לנתניהו: הנשיא הרצוג יכריע בין האישי ללאומי", אפריל 2026.
דונלד טראמפ – לחץ פוליטי חיצוני על הרצוג בעניין חנינת נתניהו: בנובמבר 2025 דווח ב-N12 כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שלח איגרת לנשיא הרצוג וקרא לו לחון את נתניהו. לפי הדיווח, לשכת הרצוג השיבה כי "על המעוניין בקבלת חנינה להגיש בקשה בהתאם לכללים". האירוע ממקם את הרצוג בתוך ציר כוח חיצוני-אמריקני, כאשר החלטה נשיאותית ישראלית בתחום החנינה הופכת לנושא לחץ פומבי מצד נשיא ארה"ב: N12, "טראמפ באיגרת להרצוג: תן חנינה לנתניהו", נובמבר 2025.
יאיר לפיד, יאיר גולן, אופיר כץ, איתמר בן גביר וישראל כ"ץ – תגובות פוליטיות לבקשת החנינה: לאחר שנתניהו הגיש את בקשת החנינה לנשיא, בדצמבר 2025 פורסמו תגובות פוליטיות משני המחנות. לפי ישראל היום, יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד אמר להרצוג: "אתה לא יכול לתת לנתניהו חנינה בלי הודאה באשמה"; יאיר גולן אמר "רק אשם מבקש חנינה"; ומנגד פוליטיקאים בקואליציה ובהם אופיר כץ, איתמר בן גביר וישראל כ"ץ הביעו תמיכה במהלך או קראו להיענות לבקשה. בכך הפכה לשכת הרצוג לזירה שבה מתנקזים לחצי קואליציה ואופוזיציה: ישראל היום, "לפיד להרצוג: אתה לא יכול לתת לנתניהו חנינה בלי הודאה באשמה", דצמבר 2025.
משפחות חטופים וחנינת נתניהו – דיווח והכחשה: ב-21 באוקטובר 2025 פורסם ב-N12, בעקבות דיווח בהארץ, כי הרצוג שוחח עם משפחות חטופים על האפשרות לתת חנינה לנתניהו, וכי לפי הדיווח ביקש מכמה מהן לקדם את הרעיון בציבור. לשכת הרצוג הכחישה את הטענה המרכזית ומסרה: "מדובר בשקר מוחלט. הנשיא מעולם לא פנה, יזם או עודד משפחות חטופים לדבר על חנינה". לפי אותה כתבה, הלשכה אישרה שהיו שיחות בנושא בעקבות התבטאות חגי אנגרסט, אביו של שורד השבי מתן אנגרסט, אך טענה שהנשיא רק הסביר את הכללים החלים בחנינה: N12, "דיווח: הרצוג דיבר עם משפחות חטופים על חנינה לנתניהו", 21 באוקטובר 2025.
גל הירש ומשפחות החטופים – ערוץ נשיאותי עם ממונה הממשלה: כבר באוקטובר 2023 נפגש הרצוג בבית הנשיא עם נציגי משפחות החטופים והנעדרים, יחד עם רעייתו מיכל ועם הממונה על נושא החטופים והנעדרים גל הירש. לפי ynet, נציגי המשפחות אמרו בפגישה כי "המדינה לא תוכל להמשיך ולהתקיים אם לא נחזיר את החטופים הביתה". המפגש מצביע על חיבור מוסדי בין בית הנשיא לבין מנגנון החטופים הממשלתי וגורמי המשפחות: ynet, "יש לנו תינוקות וילדים בפנים: הנשיא הרצוג נפגש עם נציגי משפחות החטופים", אוקטובר 2023.
הרצוג מול משפחות חטופים ושכולים – תמיכה, ביקורת ומנגנון השפעה ציבורי: בדצמבר 2023 פורסם כי הרצוג נפגש עם משפחות חטופים והצהיר: "כנשיא מדינת ישראל, אני מתחייב לכם לעשות הכול ולהביא את יקיריכן הביתה". בדצמבר 2024 פורסם כי הרצוג ורעייתו אירחו משפחות חטופים בבית הנשיא להדלקת נר חנוכה וספגו ביקורת מצד משפחות על סוגיות בחירת משתתפים ועל מדיניות הממשלה. המפגשים הללו הפכו את בית הנשיא למרחב חיכוך בין משפחות, הממשלה והמסרים הציבוריים סביב עסקת חטופים: ynet, "הרצוג למשפחות החטופים והנעדרים: מתחייב לעשות הכול", דצמבר 2023, ynet, "משפחות חטופים זעמו בבית הנשיא", דצמבר 2024.
קשר עקיף לבית הלבן ולתקשורת בינלאומית דרך משפחות חטופים: ביוני 2024 פורסם ב-ynet כי הרצוג היה בקשר מול הוריו של החטוף הרש גולדברג-פולין, וכי לפי הדיווח הם שכנעו את הבית הלבן להוביל הצהרת 17 מנהיגים שקראה לחמאס לשחרר מיד את החטופים; עוד נכתב כי הרצוג תיווך לצורך ראיון החטופה עמית סוסנה לניו יורק טיימס. כלומר, מעבר לסמליות, בית הנשיא פעל כצומת חיבור בין משפחות חטופים, ממשל אמריקני ותקשורת זרה: ynet, "הנשיא מלווה חטופים ומשפחות", יוני 2024.
"מתווה העם" – שיתוף פעולה וסכסוך עם נתניהו, לוין, רוטמן, לפיד וגנץ: ב-15 במרץ 2023 הציג הרצוג את "מתווה העם" לפשרה סביב הרפורמה המשפטית. לפי N12, המתווה עסק בין היתר בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, בחוקי יסוד, בביקורת שיפוטית ובהסדרת יחסי הרשויות. הדמויות המרכזיות סביב המהלך היו ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. נתניהו והקואליציה לא אימצו את המתווה כפי שהוצג: N12, "הנשיא הרצוג פרסם את מתווה העם", 15 במרץ 2023, N12, "הדרמה שלפני ההצהרה: נתניהו היה נכון לקבל את המתווה", מרץ 2023.
נאום הרצוג ב-12 בפברואר 2023 – אזהרה מפני משבר חוקתי ופנייה להנהגה: ב-12 בפברואר 2023 נשא הרצוג נאום לאומה שבו הציג עקרונות לפשרה וקרא להידברות סביב תוכנית לוין-רוטמן. תרגום הנאום והנוסח העברי פורסמו בקובץ של משרד הנשיא. זה היה שלב מוקדם בהצבת הנשיא כמתווך פוליטי-חוקתי בין הקואליציה, האופוזיציה והרשות השופטת: Israel Policy Forum / TheOfficeofthePresident, "TranslationofPresidentHerzog'sAddresstotheNation", 12 בפברואר 2023.
שיחות בית הנשיא 2023 – ערוצי קואליציה ואופוזיציה: לאחר השהיית החקיקה במרץ 2023 נוהלו בבית הנשיא שיחות בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה. ב-29 במרץ 2023 דווח בוואלה כי הרצוג נפגש עם נציגי האופוזיציה כחלק מהשיחות, וכי נציגי הקואליציה הבהירו שמתווה העם אינו יכול לשמש בסיס לשיחות וכי יש להתמקד בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. באפריל 2023 דווח ב-N12 על שיחה נוספת בבית הנשיא שהוגדרה "ברוח טובה": וואלה, "הרצוג נפגש עם נציגי האופוזיציה", 29 במרץ 2023, N12, "המו"מ על המהפכה המשפטית: שיחה נוספת הסתיימה בבית הנשיא", אפריל 2023.
כניסה אישית של הרצוג למו"מ במאי 2023: ב-16 במאי 2023 דווח בישראל היום כי הרצוג הצטרף בעצמו לשיחות המו"מ בבית הנשיא, ולא רק באמצעות נציגיו. לפי הדיווח, גורמים בשיחות הגדירו את השלב "מאני-טיים", ובמקביל נכתב כי מצד נתניהו נותרו הנחיות לצוותי המשא ומתן להתקדם להסכמות רחבות ככל הניתן. בכך עבר הרצוג מתפקיד של יוזם מתווה לתפקיד מתווך פעיל בחדרי המו"מ: ישראל היום, "באופן חריג – הרצוג נפגש עם הצדדים במו"מ", 16 במאי 2023.
קריסת שיחות בית הנשיא ביוני 2023 – לפיד וגנץ מול נתניהו: ב-14 ביוני 2023 הודיעו יאיר לפיד ובני גנץ כי הם מקפיאים את השתתפותם בשיחות ההידברות בבית הנשיא בעקבות המחלוקת על הקמת הוועדה לבחירת שופטים. לפי וואלה, לפיד אמר: "בלי ועדה לבחירת שופטים, לא נגיע לבית הנשיא. אין ועדה – אין שיחות"; גנץ אמר כי "ראש הממשלה החליט ללכת נגד המדינה". נתניהו מצדו טען כי למרות שנבחרה נציגת אופוזיציה, לפיד וגנץ "פוצצו את השיחות": וואלה, "לפיד וגנץ מקפיאים את השיחות בבית הנשיא", 14 ביוני 2023.
מפלגת העבודה – פרישה מהשיחות וביקורת על הליך בית הנשיא: באפריל 2023 הודיע צוות המשא ומתן של מפלגת העבודה על פרישה משיחות ההידברות בבית הנשיא. לפי גלובס, הצוות טען כי מתקיימות "שיחות במחשכים" והסכמות רחוקות מעיני הציבור ללא מעורבות נציגי המפלגה. שמות נציגי העבודה שנזכרו בדיווח: ח"כ גלעד קריב, ח"כ אפרת רייטן, שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן וד"ר תמר הוסטובסקי-ברנדס. זהו מקרה של סכסוך פוליטי עם מנגנון השיחות שניהל הרצוג: גלובס, "צוות המשא-ומתן של העבודה פרש משיחות ההידברות בבית הנשיא", אפריל 2023.
ישראל ביתנו, יש עתיד והמחנה הממלכתי – שחקנים בשיחות: באפריל 2023 דווח בחדשות 13 כי שיחות ההידברות התחדשו ללא נציגי העבודה, וכי בפגישה צפויים נציגי יש עתיד והמחנה הממלכתי לדון עם נציגי הקואליציה על החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים. בדיווח צוין כי ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד הייתה הפוליטיקאית היחידה שהתעקשה להשתתף בהליך עד אז. בכך נוצרו סביב בית הנשיא צוותים פוליטיים-מקצועיים של מפלגות, ולא רק שיחות בין ראשי מפלגות: חדשות 13, "ללא מפלגת העבודה: שיחות ההידברות מתחדשות בבית הנשיא", אפריל 2023.
איתמר בן גביר – עימות פומבי סביב מתווה הרצוג: ב-16 במרץ 2023 דווח ב-ice כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דחה את מתווה הרצוג וכינה אותו "לא מתווה העם – אלא מתווה לפיד וגנץ". זהו עימות פומבי בין הרצוג לבין שר בכיר בקואליציה, וביטוי לכך שהנשיא נתפס על ידי חלק ממרכיבי הקואליציה כמי שמתקרב לעמדות האופוזיציה: ice, "בן גביר מתפוצץ על הנשיא", מרץ 2023.
ביקורת עיתונאית על מתווה הרצוג: ב-17 במרץ 2023 פרסם "העין השביעית" ביקורת עיתונאית על מתווה הרצוג תחת הכותרת "הפשרה של הנשיא הרצוג אינה שונה מהרפורמה של לוין ורוטמן, מתווה העם הוא מתווה נתניהו". הכתבה טענה כי חלקים מהמתווה עשויים להתיישב עם אינטרסים של נתניהו סביב מינוי שופטים, חוקי יסוד ומערכת המשפט. מדובר בביקורת עיתונאית ישירה על מנגנון התיווך של הרצוג, ולא בביקורת רשמית של גוף מדינה: העין השביעית, "מתווה העם הוא מתווה נתניהו", 17 במרץ 2023.
יצחק עמית – טקס השבעת נשיא העליון בבית הנשיא והחרמת נתניהו/לוין/אוחנה: בפברואר 2025 הושבע השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון בבית הנשיא. לפי ynet, הטקס נערך ללא ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר המשפטים יריב לוין, שהחרימו את האירוע. לפי כלכליסט, החרמת הטקס בבית הנשיא נתפסה כפגיעה לא רק בהרצוג ובעמית אלא גם כהמשך אי-הכרה בפסיקות בית המשפט. זהו אירוע הממקם את הרצוג מול צמרת הקואליציה בסכסוך מוסדי סביב הרשות השופטת: ynet, "חרם על טקס השבעת יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון", פברואר 2025, כלכליסט, "החרמת טקס השבעת נשיא העליון", פברואר 2025.
אמיר אוחנה מול הרצוג סביב תוארו של נשיא העליון: באוקטובר 2025, בפתיחת מושב הכנסת, כינה יו"ר הכנסת אמיר אוחנה את יצחק עמית "שופט בית המשפט העליון" ולא "נשיא בית המשפט העליון". לפי חדשות 13, הרצוג הגיב: "חוסר כבוד!"; לפי ישראל היום, הרצוג ולפיד תיקנו בנאומיהם את אוחנה ובירכו את עמית בתואר נשיא. לפי ynet, נתניהו אמר בהמשך שיצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון "זו עובדה". האירוע יצר עימות גלוי בין הרצוג לבין יו"ר הכנסת, ובה בעת הדגיש פערים בתוך הליכוד והממשלה ביחס להכרה בעמית: חדשות 13, "אוחנה הציג את נשיא העליון עמית כ'שופט'; הרצוג: חוסר כבוד!", אוקטובר 2025, ישראל היום, אוקטובר 2025, ynet, אוקטובר 2025.
ועדת חקירה ממלכתית – קריאה נשיאותית מול הימנעות הממשלה: בינואר 2025 קרא הרצוג להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. לפי ynet, בטקס ההתייחדות לזכר חללי חיל הגנת הגבולות אמר כי "הדרך היחידה להשיב את האמון – היא על-ידי חקירה ולמידה עמוקה" וכי יש להתניע בהקדם תהליך חקירה "מהימן, בלתי מתפשר ובלתי תלוי". הקריאה הזו יצרה חיכוך פוליטי עם הממשלה, שנמנעה מהקמת ועדת חקירה ממלכתית: ynet, "הנשיא הרצוג: להתניע בהקדם ועדת חקירה ממלכתית", ינואר 2025.
הלוויית עודד ליפשיץ – חזרה על דרישת ועדת החקירה: במרץ 2025, בהלוויית עודד ליפשיץ בניר עוז, אמר הרצוג כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת מחדל 7 באוקטובר. לפי ynet, הרצוג הגדיר את הקמת הוועדה "אבן דרך קריטית במסע לעבר הריפוי". מדובר בהצבת דרישה ציבורית מול הממשלה בזמן שהמשפחות והיישובים שנפגעו דרשו בירור אחריות: ynet, "הרצוג קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית", מרץ 2025.
יוזמת פשרה בעניין הרכב ועדת החקירה – הרצוג, יצחק עמית ונעם סולברג: במרץ 2025 פורסם כי הרצוג נפגש עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והעלה בפניו הצעה שלפיה אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר, עמית יקבע את הרכבה תוך היוועצות עם השופט נעם סולברג. לפי הדיווח, יאיר לפיד בירך על היוזמה, בעוד בצלאל סמוטריץ' ביקר אותה בטענה שוועדת החקירה צריכה לזכות באמון ציבורי רחב ולא להיבחר על ידי נשיא העליון בלבד. זהו ניסיון של הרצוג לתווך לא רק בין קואליציה ואופוזיציה אלא גם בין הממשלה לבית המשפט העליון: בית המשפט, "המאבק על ועדת החקירה הממלכתית: הנשיא הרצוג יוזם, עמית הסכים, נתניהו מתנגד", מרץ 2025.
מועצת אוקטובר ומשפחות נפגעי 7 באוקטובר – חיזוק הקריאה לוועדה: בספטמבר 2025 פורסם בישראל היום כי הרצוג השתתף בכנס חירום של משפחות "מועצת אוקטובר", שבו השתתפו משפחות חטופים, שורדי שבי ומשפחות שכולות, וקרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית. לפי הדיווח אמר הרצוג כי "ההימנעות מהקמתה של ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר היא בעיניי טעות חמורה". כאן השתמש הנשיא בקשריו עם משפחות נפגעי המלחמה כדי להגביר לחץ ציבורי-מוסדי על הממשלה: ישראל היום, "עלינו להקים ועדת חקירה ממלכתית בהקדם", ספטמבר 2025.
2ארכיון התבטאויות וציטוטים
829 מילים · 30 מקורות
- 12 בפברואר 2023 – נאום לאומה, בית הנשיא / שידורי החדשות, סביב "הרפורמה המשפטית": הרצוג התריע שהמתווה הממשלתי במתכונתו אז מעורר חשש לפגיעה דמוקרטית, ואמר: "מעלים חשש עמוק מפוטנציאל השפעה לרעה על יסודותיה הדמוקרטים של מדינת ישראל". ההקשר: נאום שבו קרא לעצירת החקיקה ולהידברות בין הקואליציה לאופוזיציה; בקואליציה תקפו, ובאופוזיציה בירכו. וואלה, 12.2.2023 ; ynet – מתווה העם והרקע לחקיקה
- 21 בפברואר 2023 – ועידת "האנשים של המדינה", ynet / ידיעות אחרונות, לאחר אישור סעיפים בקריאה ראשונה: הרצוג פנה לקואליציה סביב המשך קידום המהפכה המשפטית ואמר: "תוכיחו נדיבות מנצחים". ההקשר: הנשיא הדגיש שהחקיקה לא הושלמה ושיש עדיין אפשרות להידברות, תוך הטלת "אחריות עודפת" על מי שמוביל את החקיקה. ynet, 21.2.2023 ; חדשות 13, 21.2.2023
- 15 במרץ 2023 – הצגת "מתווה העם", נאום לאומה: הרצוג תיאר את התפשטות העימות סביב הרפורמה המשפטית לחיי היומיום ואמר: "ארוחות השבת המשפחתיות הפכו לזירת מאבק". ההקשר: נאום שבו הציג מתווה לפשרה חוקתית, לאחר שבועות של מחאות, משא ומתן ותיווך בין המחנות הפוליטיים. כיפה, 15.3.2023 ; חדשות 13, 15.3.2023
- 15 במרץ 2023 – הצגת "מתווה העם", נאום לאומה: הרצוג הזהיר מפני הידרדרות פנימית ואמר: "מי שחושב שמלחמת אחים של ממש היא גבול שלא נגיע אליו – אין לו מושג". ההקשר: האזהרה נאמרה לפני פירוט מתווה הפשרה, על רקע מחאות ההמונים, סרבנות מילואים, ופגיעה נטענת בלכידות החברתית, הביטחונית והכלכלית. ynet, 15.3.2023 ; מקור ראשון, 17.3.2023
- 15 במרץ 2023 – "מתווה העם", בית הנשיא / שידור חי: הרצוג קבע: "אם רק צד אחד ינצח – מדינת ישראל תפסיד". ההקשר: המשפט נאמר במסגרת הצגת המתווה כפשרה בין תפיסות הצדדים; הנשיא הדגיש כי המתווה אינו "בעד" או "נגד" הקואליציה, אלא מוצג כבסיס להסכמה רחבה. כיפה, 15.3.2023 ; N12 / mako, 15.3.2023
- 24 ביולי 2023 – הצהרה ביום ההצבעה על צמצום עילת הסבירות: הרצוג אמר: "אנחנו במצב חירום לאומי. זה הרגע לאחריות". ההקשר: ההצהרה ניתנה סמוך להצבעות בכנסת על החוק לצמצום עילת הסבירות, לאחר פגישות של הרצוג עם נתניהו, לפיד, גנץ ויו"ר ההסתדרות בניסיון להגיע לפשרה. סרוגים, 24.7.2023 ; ערוץ 14 – רקע למתווה הנשיא, 15.3.2023
- 8 באוקטובר 2023 – נאום לאומה, היום השני למלחמת חרבות ברזל: הרצוג כינה את מחבלי חמאס: "חיות אדם מפלצתיות, שלא מבחינות בין דם לדם". ההקשר: הנאום ניתן לאחר טבח 7 באוקטובר, ובו פנה לציבור הישראלי, קרא לאחדות ולממשלת חירום, והזהיר מפני הפצת סרטונים ושמועות שמשרתים את "מלחמת התודעה של האויב". ערוץ 7, 8.10.2023 ; כיפה, 8.10.2023
- 8 באוקטובר 2023 – נאום לאומה, בית הנשיא / לע"מ: הרצוג אמר: "אנחנו במלחמה על הבית. ואנחנו ננצח". ההקשר: הדברים נאמרו בהמשך לתיאור מתקפת חמאס כמעשה תועבה, תוך שיוך האיום ל"ציר רשע" שבסיסו באיראן וקריאה לאחדות ישראלית בעם, בכנסת ובממשלת חירום. ערוץ 14, 8.10.2023 ; כלכליסט – דיווח מתגלגל מ-8.10.2023
- 12 באוקטובר 2023 – תדרוך/ראיון לתקשורת זרה, שפורסם ב-ITV ב-13 באוקטובר 2023: הרצוג אמר באנגלית על עזה: "It is an entire nation out there that is responsible". ההקשר: הציטוט נאמר בתשובה לשאלה על האוכלוסייה האזרחית בעזה והמצב ההומניטרי; הוא צוטט בהמשך בהליכים ובדיונים בינלאומיים סביב טענות להסתה או לכוונה ג'נוסידית, והרצוג טען לאחר מכן שדבריו עוותו. CNN transcript, 15.10.2023 ; AP, 28.1.2024
- 12 באוקטובר 2023 – ITV News, ראיון עם Rageh Omaar, פורסם ב-13 באוקטובר 2023: הרצוג אמר באנגלית: "we will fight until we break their back bone". ההקשר: הדברים נאמרו באותו מענה על האחריות בעזה ועל זכות ישראל להגן על עצמה; הציטוט הופיע לאחר מכן במסמכים משפטיים, בפרסומים ביקורתיים ובהחלטות/ניתוחים הנוגעים לבית הדין בהאג. ITV News, 13.10.2023 ; המכון הישראלי לדמוקרטיה, 28.1.2024
- 26 בדצמבר 2023 – ביקור ביחידת תותחנים סמוך לעזה / תצלום שהופץ ברשתות: הרצוג כתב על פגז: "סומך עליכם". ההקשר: התצלום, שבו נראה הנשיא חותם על תחמושת שיועדה לשימוש ברצועת עזה, שימש בהמשך בביקורת ציבורית ובינלאומית על תפקידו הסמלי של הנשיא בזמן המלחמה. תקריב, 2025 ; Anadolu Agency, 3.1.2024
- 28 בינואר 2024 – חוג התנ"ך 929 בבית הנשיא, לאחר החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג: הרצוג אמר על עצם הדיון בטענת רצח העם נגד ישראל: "הוא בגדר עלילת דם". ההקשר: הדברים נאמרו לאחר שבית הדין ציטט את דבריו מאוקטובר 2023; הרצוג טען שהציטוטים הוצאו מהקשרם ושישראל אינה רואה באזרחים חפים מפשע מטרות. סרוגים, 28.1.2024 ; ynet, 28.1.2024
- 22 ביולי 2024 – התייחסות פומבית לסוגיית החטופים: הרצוג אמר באנגלית: "We must exhaust all possible ways with determination, creativity and responsibility, and bring them home". ההקשר: הדברים נאמרו על רקע הדיון הציבורי והפוליטי בעסקת חטופים; הרצוג הדגיש שקיים צורך ודחיפות בהשבת החטופים, בלי להשתמש בנוסחת "בכל מחיר". Israel National News, 23.7.2024 ; ynet – ביקורת הרצוג על התבטאות סמוטריץ' בנושא החטופים
- 1 בדצמבר 2025 – תגובה ראשונה לבקשת החנינה של בנימין נתניהו: הרצוג אמר: "שיח אלים לא משפיע עליי". ההקשר: הדברים נאמרו לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא; הרצוג ציין שהבקשה מטלטלת ציבורים שונים, אך תיבחן לפי הנהלים והטוב הציבורי, ולא לפי איומים או לחץ ציבורי. ישראל היום, 1.12.2025 ; Jerusalem Post, 1.12.2025
- 7 בספטמבר 2025 – סרטון לכנס החירום של "מועצת אוקטובר", אקספו תל אביב, "שנתיים ללא תשובות": הרצוג אמר על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר: "ההימנעות מהקמת ועדת חקירה היא בעיניי טעות חמורה". ההקשר: הדברים הוקרנו בפני משפחות שכולות, משפחות חטופים, פצועי צה"ל ותושבי העוטף; הרצוג הגדיר ועדת חקירה ממלכתית ככלי לתיקון, איחוי והפקת לקחים. ynet, 7.9.2025 ; ynet – קריאה נוספת של הרצוג להתנעת ועדת חקירה ממלכתית
3סתירות, זיגזגים ומערכות יחסים
1,915 מילים · 6 תת-פרקים · 50 מקורות
3.1 סתירות וזיגזגים מתועדים, 2023–2026
סתירה 1 – "לעצור חקיקה" מול הימנעות מדרישה לעצירה אחרי התקדמות החקיקה. לפני: ב־12.02.2023, בנאום מיוחד שדווח בוואלה, הרצוג קרא "לעצור את חקיקת הרפורמה המשפטית ולהגיע למשא ומתן בין הצדדים" – עמדה נשיאותית אקטיבית נגד המשך החקיקה במתכונתה אז (וואלה, 12.02.2023).
אחרי: לאחר שהחקיקה התקדמה בקריאה ראשונה בפברואר 2023, N12 דיווח כי הרצוג "נמנע מלדרוש מהקואליציה לעצור את החקיקה כעת", והסתפק באמירה ש"ראוי שאחרי ההצבעה הקואליציה הייתה מושיטה יד בצורה כזו שתאפשר תהליך" (N12, פברואר 2023). הזיגזג: מעבר מקריאה מפורשת לעצירה – להימנעות מדרישה אופרטיבית לעצירה לאחר שהקואליציה כבר קידמה את החוק. (news.walla.co.il)
סתירה 2 – "החקיקה צריכה לעבור מן העולם" מול "נחוצים שינויים מבניים" במערכת המשפט. לפני: ב־09.03.2023 צוטט הרצוג בעתירה של לשכת עורכי הדין נגד ביטול עילת הסבירות כמי שאמר על החקיקה המשפטית: "מכלול החקיקה שנדון כעת בוועדה צריך לעבור מן העולם" (מסמך לשכת עורכי הדין/IDI, 2023). אחרי: ב־15.03.2023, בהצגת "מתווה העם", הרצוג אמר: "בחודשים האחרונים קבעתי לא פעם כי נחוצים שינויים מבניים במערכת היחסים בין רשויות השלטון בישראל. אני עומד נחרצות מאחורי הקביעה הזאת" (אתר מתווה העם, 15.03.2023). הסתירה: מצד אחד שלילה חריפה של "מכלול החקיקה" שקידמה הממשלה; מצד שני הכרה עקרונית בצורך ב"שינויים מבניים" והצגת חלופה חוקתית הכוללת שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד וצמצומים בתחום עילת הסבירות. (en.idi.org.il)
סתירה 3 – "מתווה העם" כבסיס רחב ומיידי מול "זה לא סוף הדיון".לפני: ב־15.03.2023 הרצוג הציג את "מתווה העם" ואמר: "אני אומר לכם באחריות: מתווה העם משקף מכנה משותף רחב, עצום"; עוד אמר: "המדינה שלנו חייבת פתרון מוסכם, והיא חייבת אותו עכשיו" (אתר מתווה העם, 15.03.2023). אחרי: ב־16.03.2023, אחרי שהקואליציה דחתה את המתווה, הרצוג אמר כי המתווה הוא "בסיס שניתן לעבוד עליו, לשנות ולדייק" וכי "זה לא סוף הדיון, אלא רק תחילתו" (ynet, 16.03.2023). הזיגזג: הצגה פומבית של מתווה כ"מכנה משותף רחב" וכפתרון דחוף, מול הפיכתו בתוך יממה ל"בסיס" פתוח לשינוי לאחר דחייתו בידי נתניהו וראשי הקואליציה. (mitve-haam.org)
סתירה 4 – מדיניות חנינה כללית: רק אחרי סיום הליכים, מול טיפול בבקשת נתניהו לפני הרשעה. לפני: בעמוד חנינות בית הנשיא נכתב: "על פי המדיניות הנהוגה, נשיא המדינה ידון בבקשת חנינה רק כאשר הסתיימו כל ההליכים המשפטיים", וכן: "ככלל, לא ייפתח טיפול בבקשות חנינה טרם סיום כל ההליכים המשפטיים בעניין נשוא בקשת החנינה" (בית הנשיא – חנינות). אחרי: ב־30.11.2025 נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג לפני הכרעת דין וללא הודאה באשמה, ובית הנשיא העביר אותה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים וליועצת המשפטית של בית הנשיא (וואלה, 30.11.2025). הסתירה: מדיניות רגילה של אי־פתיחת טיפול לפני תום ההליך, מול פתיחת מסלול בדיקה לבקשת חנינה חריגה של ראש ממשלה מכהן שעומד לדין ועדיין לא הורשע. (presidentdev.ofekpoint.com)
סתירה 5 – "מחויב להליך החוקי" מול מעבר לתפקיד מתווך להסדר טיעון.לפני: ב־07.03.2026, בראיון לפוקס ניוז שדווח בישראל היום, הרצוג אמר על חנינת נתניהו: "אני מחוייב ומושבע לחוק הישראלי", והדגיש כי החלטה בנושא תלויה בחוות דעת של הגורמים הרלוונטיים (ישראל היום, 07.03.2026). אחרי: ב־26–28.04.2026 דווח כי הרצוג לא יכריע בינתיים בבקשת החנינה, אלא ינסה לקדם הסדר מוסכם או עסקת טיעון; AP דיווח כי בית הנשיא הזמין את נתניהו והתביעה לבית הנשיא כדי לבחון הסדר לסיום המשפט (AP, 28.04.2026; ynet, 26.04.2026). הסתירה: הרצוג הציג את עצמו כשומר סף פרוצדורלי של הליך חנינה, אך לאחר מכן הפך את הבקשה למנוף תיווך אקטיבי לסיום משפט נתניהו במסלול הסדר. (israelhayom.co.il)
סתירה 6 – "לא נכון שנשיא המדינה יתבטא" על עסקת חטופים מול קריאה פומבית לעסקה. לפני: בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה 2024, הרצוג השיב לביקורת על שתיקתו בנושא החטופים ואמר: "יש פעולות שצריך לעשות, ולא נכון שנשיא המדינה יתבטא על כך" (ynet, 2024).
אחרי: ב־25.12.2024, באירוע הדלקת נר ראשון עם נכי צה"ל, הרצוג קרא להנהגה "לפעול בכל הכוח ולהביא עסקה" והוסיף: "החטופות והחטופים נמצאים בסכנת חיים ברורה ומיידית" (ישראל היום, 25.12.2024). הסתירה: מעבר מהצדקת איפוק נשיאותי בשל רגישות המו"מ – לקריאה פומבית מפורשת להנהגה להביא עסקה. (ynet.co.il)
סתירה 7 – "לא בכל מחיר" בעסקת חטופים מול "חובה להחזיר את כולם" ולחץ לעסקה. לפני: ב־25.02.2024, בכנס ירושלים של "בשבע", הרצוג אמר על עסקת חטופים: "אין מצווה גדולה מפדיון שבויים, זה כמובן לא בכל מחיר" (JDN, 25.02.2024).
אחרי: ב־24.05.2024, לאחר חילוץ גופות חטופים, הרצוג אמר: "חובתנו כמדינה להחזיר את כולם – החיים ואלו שעלינו להביאם לקבר ישראל" (סרוגים, 24.05.2024); וב־25.12.2024 קרא "להביא עסקה" (ישראל היום, 25.12.2024). הזיגזג: הרצוג שמר בפברואר 2024 על הסתייגות מפורשת ממחיר בלתי מוגבל, אך בהמשך 2024 עבר למסרים חד־משמעיים יותר של "חובה" ו"להביא עסקה", בלי לפרט בפומבי את קו המחיר. (jdn.co.il)
סתירה 8 – בית הנשיא מכחיש שיתוף פעולה עם שינוי מנגנון ועדת החקירה, מול יוזמות פשרה שבהן הרצוג נעשה שחקן במנגנון. (מאקו)
אחרי: ב־2025 דווח בכלכליסט כי נשיא העליון יצחק עמית הסכים להצעת הרצוג להתייעץ עם המשנה לנשיא נעם סולברג בבחירת חברי ועדת החקירה, בניסיון לגשר על התנגדות נתניהו לוועדה ממלכתית רגילה (כלכליסט, 2025); ובהמשך, ב־2025, N12 דיווח כי הרצוג בוחן "חנינה לנתניהו תמורת ועדת חקירה ממלכתית" (N12, 2025). הסתירה: הכחשה של שיתוף פעולה עם שינוי מנגנון הוועדה – מול הפיכת הרצוג לגורם תיווך או תנאי אפשרי סביב הקמת ועדת חקירה. (mako.co.il)
3.2 מערכת היחסים עם נתניהו, משפחת נתניהו ויועצי נתניהו
ערוץ ישיר עם נתניהו סביב ההפיכה המשפטית: ב־15.03.2023 דווח בוואלה כי סביב "מתווה העם" הרצוג ניהל מגעים עם סביבת נתניהו, ובין המעורבים מצד הקואליציה הוזכרו רון דרמר ומזכיר הממשלה יוסי פוקס; הכתבה הדגישה כי נתניהו היה נכון לוויתורים מסוימים אך שר המשפטים יריב לוין הקשה על הפשרה (וואלה, 15.03.2023). במקביל דווח כי בדיונים אצל נתניהו השתתפו גם אריה דרעי, יואב קיש, שמחה רוטמן וגורמים נוספים, על רקע ניסיון לגבש תגובה למתווה הרצוג (כל רגע, 15.03.2023). הקשר כאן אינו חברתי אלא תפעולי־פוליטי: בית הנשיא שימש חדר גישור מול לשכת נתניהו והציר דרמר–פוקס–לוין.
פגישה עם נתניהו ברגע קריטי של חקיקת עילת הסבירות: ב־23.07.2023, ערב ההצבעות על צמצום עילת הסבירות, הרצוג נפגש עם נתניהו בבית החולים שיבא, שם נתניהו אושפז לאחר השתלת קוצב לב; לאחר מכן הרצוג עדכן את יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד (JDN, 23.07.2023). באותו יום הרצוג אמר: "עלינו לחשוב לאיזה ישראל נקום ביום של אחרי, האם זה שווה את המחיר?" – אמירה שנועדה ללחוץ להסדר ברגע האחרון, אך גם המחישה קשר עבודה ישיר עם נתניהו בשעת משבר.
חנינת נתניהו – מסלול שמיטיב עם נתניהו גם בלי החלטת חנינה: ב־30.11.2025 נתניהו הגיש להרצוג בקשת חנינה חריגה, ובמכתביו נטען כי המשך המשפט "קורע את העם" ופוגע בתפקוד המדינה; בית הנשיא קלט את הבקשה והעביר אותה למסלול מקצועי, למרות היותה לפני הרשעה וללא הודאה באשמה (וואלה, 30.11.2025). ב־26.04.2026 דווח ב־ynet כי הרצוג "מקפיא" הכרעה בחנינה ומעדיף "למצות מהלך להסדר" (ynet, 26.04.2026). מבחינת מערכת היחסים, הרצוג לא העניק חנינה מיידית, אך כן העביר את האירוע למסלול שבו עצם הבקשה הפכה לזירת מו"מ לסיום משפט נתניהו.
מעורבות עם גורמים מקורבי נתניהו סביב החנינה: במאי 2026 N12 דיווח על "הפגישה הסודית של הרצוג וברדוגו", כאשר יעקב ברדוגו, המזוהה כפרשן ועסקן מקורב לנתניהו, דחק בהרצוג לקדם חנינה; לפי בית הנשיא, "בשום שלב לא נאמר לנשיא או למי מטעמו כי ברדוגו פועל בשם ראש הממשלה", בעוד שבסביבת ברדוגו נטען שנתניהו היה מעורב עוד משלב ההכנה (N12, מאי 2026). זהו ציר קשר עקיף: לא נתניהו בעצמו, אלא גורם ציבורי המזוהה איתו, מול נשיא המדינה, סביב יעד משפטי־פוליטי מובהק של נתניהו.
משפחות החטופים כערוץ לגיטימציה אפשרי לחנינת נתניהו: ביולי 2025 N12 דיווח, על בסיס פרסום בהארץ, כי הרצוג שוחח עם משפחות חטופים על האפשרות לחון את נתניהו, וכי בחלק מהמקרים ביקש מהן לקדם את הרעיון בציבור; בית הנשיא הכחיש: "לא יזם או עודד שיח בנושא" (N12, יולי 2025). אם הדיווח נכון, מדובר בשימוש בנושא החטופים – רגיש ציבורית ומוסרית – כדי לבנות מסלול ציבורי לחנינת נתניהו; אם גרסת בית הנשיא נכונה, מדובר לפחות בזירה שבה שמו של הרצוג נקשר למהלך כזה והוכחש רשמית.
לחץ טראמפ כגורם חיצוני התומך בנתניהו מול הרצוג: בפברואר 2026 טראמפ תקף את הרצוג ואמר כי עליו להתבייש על שלא חנן את נתניהו; Axios דיווח שטראמפ טען כי הרצוג "refuses to give him a pardon" וכי הציבור בישראל צריך "shame him" (Axios, 12.02.2026). במרץ 2026 טראמפ חזר ולחץ: "The president … should give Bibi the pardon today", וטען שאינו רוצה "anything on Bibi's mind other than fighting against Iran" (Axios, 05.03.2026). הרצוג לא קיבל פומבית את דרישת טראמפ, אך הלחץ האמריקני הפך את קשר הרצוג–נתניהו בנושא החנינה לסוגיה בינלאומית.
שרה נתניהו ומנגנון ועדת החקירה: בינואר 2025 ישראל היום דיווח כי שרה נתניהו לחצה לקדם חוק ועדת חקירה פוליטית במקום ועדת חקירה ממלכתית, וכי אחד המנגנונים שנשקלו היה חיוב נשיא המדינה יצחק הרצוג או גורם חיצוני לבחור נציגים אם האופוזיציה לא תבחר נציגים לוועדה (ישראל היום, 2025). אין בדיווח טענה שהרצוג שיתף פעולה עם שרה נתניהו, אך שמו של הנשיא הופיע במבנה חלופי שהוצע בסביבת הקואליציה כדי לעקוף את מנגנון ועדת החקירה הממלכתית הרגיל.
יאיר נתניהו כגורם עוין בתוך משפחת נתניהו: ביולי 2024 יאיר נתניהו תקף את הרצוג על שהותו בפריז בזמן האולימפיאדה, לאחר האסון במג'דל שמס, וכתב: "דרך אגב, בוז'י הרצוג עדיין בפריז? … לצפות באולימפיאדה זו שליחות חשובה?" (ice, יולי 2024). זהו מקרה שבו בן משפחת נתניהו תקף את הרצוג פומבית, ולכן מערכת היחסים עם "משפחת נתניהו" אינה רק ציר של תיאום או חנופה, אלא גם ציר של ביקורת ישירה מצד יאיר נתניהו.
3.3 התייחסות להפיכה המשפטית – קשרים, נאמנויות ומתחים
המתווה של הרצוג יצר עימות גלוי עם נתניהו והליכוד: ב־15.03.2023 נתניהו דחה את מתווה הרצוג ואמר כי "סעיפים מרכזיים" בו "רק מנציחים את המצב הקיים ולא מביאים את האיזון הנדרש בין הרשויות בישראל" (ישראל היום, 15.03.2023). N12 דיווח כי ראשי הקואליציה פרסמו הודעה שלפיה "ההצעה החד־צדדית והמוטה של הרצוג היא ביטול מוחלט של השינויים הדרושים במערכת המשפט" (N12, 15.03.2023). מבחינת יחסים, הרצוג ניסה לגשר אך הפך מיידית יעד למתקפה מצד מחנה נתניהו.
שרים וחברי ליכוד תקפו את הרצוג אישית ופוליטית: באותו גל תגובות במרץ 2023, מיקי זוהר כתב "הבטחנו רפורמה, לא הנצחה של המצב הקיים", טלי גוטליב עקצה "בשביל מה לנצח בבחירות?", ומזכיר הממשלה יוסי פוקס כינה את מתווה הרצוג "מתווה חד־צדדי" (ice, 15.03.2023). ערוץ 14 דיווח כי פורום קהלת דחה את המתווה, וכי בקואליציה טענו שהוא משמר את המצב הקיים (ערוץ 14, 15.03.2023). זהו עימות פנימי בין הנשיא, שניסה לתווך, לבין הגרעין האידאולוגי והפוליטי של ההפיכה המשפטית.
הרצוג שמר על נוסחה דו־צדדית – "אם רק צד אחד ינצח המדינה תפסיד" – גם כשהחקיקה הייתה ממשלתית: ב־15.03.2023 הרצוג אמר במתווה העם: "אם רק צד אחד ינצח – מדינת ישראל תפסיד. במתווה הזה אין צד מנצח וצד מפסיד" (אתר מתווה העם, 15.03.2023). ב־12.02.2023 הוא גם הזהיר מפני "קריסה חוקתית וחברתית" לפי דיווחי JPost ו־Axios (Jerusalem Post, 12.02.2023; Axios, 12.02.2023). הדפוס: גם בעת ביקורת על החקיקה, הרצוג נמנע מלמקם את האחריות רק אצל נתניהו ולוין, והשתמש בשפה ממלכתית של אחריות הדדית.
3.4 התייחסות לחטופים – בין תיווך, שתיקה, לחץ ציבורי וחנינת נתניהו
דפוס הפעולה הראשון היה מפגשים ותמיכה במשפחות, ללא תקיפת נתניהו: בפברואר 2024 הרצוג אמר כי הוא ומיכל הרצוג "פוגשים משפחות חטופים כל העת, כל הזמן", ובאותו ראיון הדגיש כי יש להרחיק את השיח על החטופים "מחוץ לתחום הפוליטי" (JDN, 25.02.2024). בדצמבר 2024 נמתחה עליו ביקורת פומבית על כך שאינו "הופך שולחן" אצל נתניהו; זמן ישראל פרסם טור תחת הכותרת "גם הרצוג מפקיר אותן", ובו נטען כי הרצוג לא כתב מכתב חריף לנתניהו ולא זימן אותו לשמוע מדוע אינו חותם על עסקת חטופים (זמן ישראל, 15.12.2024). זהו פער בין פעילות אמפתית־טקסית לבין הימנעות מעימות ישיר עם ראש הממשלה.
3.5 ועדת חקירה ממלכתית – בין קריאה פומבית, פשרות ומסלולי חנינה
קריאה פומבית לוועדה ממלכתית: בנובמבר 2024 חדשות 13 דיווחו כי הרצוג אמר בעקבות זעקת משפחות התצפיתניות מנחל עוז כי "זעקת המשפחות קורעת את הלב ומחדדת את הצורך הדחוף בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתשיב את האמון במדינה ובמערכת הביטחון" (חדשות 13, 2024). מבחינת יחסים עם נתניהו, זו הייתה עמדה המנוגדת לקו שנתניהו וסביבתו קידמו באותה תקופה נגד ועדה ממלכתית במנגנון הרגיל.
3.6 יריבויות ועימותים עם גורמים מאותו מרחב פוליטי/ממלכתי או עם מקורבי נתניהו
עימות עם הליכוד והשרים סביב מתווה העם: מרץ 2023 היה רגע העימות הגדול הראשון בין הרצוג לבין קואליציית נתניהו: נתניהו דחה את המתווה, ראשי הקואליציה כינו אותו "חד־צדדי ומוטה", ושרים וחברי כנסת מהליכוד תקפו אותו פומבית (ישראל היום, 15.03.2023; ice, 15.03.2023). זוהי יריבות פנים־מערכתית: נשיא שמנסה לשמש מתווך, מול קואליציה שממסגרת את התיווך כעמדה פוליטית נגד המחנה שלה.
4נושאי מיקוד מיוחדים
2,563 מילים · 5 תת-פרקים · 57 מקורות
4.1 חנינה לביבי
12.11.2025, N12 / "טראמפ באיגרת להרצוג: תן חנינה לנתניהו" – נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שלח לנשיא המדינה יצחק הרצוג איגרת רשמית שבה קרא לחנון את ראש הממשלה בנימין נתניהו; בית הנשיא מסר בתגובה כי "על המעוניין בקבלת חנינה להגיש בקשה בהתאם לכללים", כלומר הרצוג לא פתח בהליך חנינה רק על בסיס פניית טראמפ. N12
12.11.2025, ישראל היום / "טראמפ פנה במכתב רשמי לנשיא הרצוג: הענק חנינה לנתניהו" – בדיווח הובא נוסח מרכזי ממכתב טראמפ: "אני קורא לך בזאת להעניק חנינה מלאה לבנימין נתניהו"; תגובת הרצוג נמסרה כעמדה פרוצדורלית שלפיה בקשת חנינה צריכה להיות מוגשת בידי "המעוניין בקבלת חנינה" לפי הכללים. ישראל היום
12.11.2025, חדשות 13 / "טראמפ באיגרת להרצוג: לשקול מתן חנינה לנתניהו" – לפי הדיווח, בית הנשיא הדגיש לצד ההערכה לטראמפ כי ההליך ייעשה לפי כללי החנינות, ובכך קישר הרצוג את סוגיית החנינה למסלול המשפטי־מוסדי ולא למסלול מדיני בלבד. חדשות 13
30.11.2025, ישראל היום / "לפיד להרצוג: אתה לא יכול לתת לנתניהו חנינה בלי הודאה באשמה" – נתניהו הגיש לנשיא הרצוג בקשת חנינה; באותו יום התפרסמו תגובות פוליטיות, ובהן יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד שקרא להרצוג שלא להיעתר לבקשה בלי הודאה באשמה, ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן שאמר: "רק אשם מבקש חנינה". ישראל היום
1.12.2025, חדשון בעברית קלה / "ראש הממשלה נתניהו הגיש אתמול בקשת חנינה לנשיא המדינה הרצוג" – מקור ממשלתי־חינוכי תיאר כי הבקשה הוגשה בידי עו"ד עמית חדד, הועברה למחלקה המשפטית בבית הנשיא ומשם למסלול חוות דעת; בבקשה צוטט נתניהו ככותב כי "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות". חדשון – משרד החינוך
30.11.2025, ynet / "חנינה למחריב המדינה? ההיסטוריה תזכור" – לאחר הגשת הבקשה התקיימה הפגנה מול ביתו של הרצוג בתל אביב; הדיווח ציין כי המוחים קראו להרצוג שלא לחון את נתניהו, וכי בית הנשיא מסר שהבקשה תועבר לפי הכללים למחלקת החנינות במשרד המשפטים ולחוות דעת משפטיות לפני הכרעת הנשיא. ynet
30.11.2025, וואלה / "בקשת החנינה של נתניהו: צפוי קרב בין הנשיא לפרקליטות" – הדיווח הציג את הקושי המשפטי שבחנינה במהלך משפט מתנהל ולפני הרשעה, והביא מומחים שטענו כי חנינה בשלב שמיעת ראיות עלולה להיתפס כעקיפת הערכאה השיפוטית; מבחינת הרצוג, זהו ההקשר המשפטי המרכזי שבו נבחנה הבקשה. וואלה
30.11.2025, כלכליסט / "בקשת החנינה של נתניהו: היפוך יוצרות מוחלט בין נאשם למדינה" – הפרשנות המשפטית הדגישה כי בקשת נתניהו לא כללה הודאה באשמה וכי המכתב הציג את המשך המשפט כנזק ציבורי; זהו אחד מקווי הביקורת המרכזיים שהופנו כלפי האפשרות שהרצוג יפעיל סמכות חנינה לפני הכרעה שיפוטית. כלכליסט
1.12.2025, ישראל היום / "הרצוג על בקשת החנינה של נתניהו: שיח אלים לא משפיע עליי, אשקול רק את טובת המדינה" – הרצוג אמר על בקשת החנינה: "ברור לי שהיא מטלטלת הרבה מאוד אנשים בארץ… אבל היא תטופל בצורה הנכונה ביותר והמדויקת ביותר", והוסיף: "שיח אלים לא משפיע עליי"; הוא הזמין את הציבור להגיש עמדות לבית הנשיא. ישראל היום
5.12.2025, N12 / "הנשיא הרצוג בוחן: אחת התמורות לחנינה לנתניהו – ועדת חקירה ממלכתית" – לפי הדיווח, הרצוג בחן אפשרויות של "תמורה" ציבורית במקרה של חנינה או הסדר, ובהן עסקת טיעון ו/או כפיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית; הדיווח ייחס להרצוג אמירה פנימית כי מדובר ב"הזדמנות שאסור לי לפספס". N12
15.1.2026, JDN / "ברקע בקשת החנינה של נתניהו: בית הנשיא פרסם את דוח החנינות לשנת 2025" – בית הנשיא פרסם את דוח החנינות השנתי ל-2025 בזמן שבקשת נתניהו תלויה ועומדת; הדיווח הדגיש שמדיניות החנינות הכללית של הרצוג ממשיכה לפעול לפי מתווים מיוחדים ולפי שיקול פרטני, ולא לפי החלטה פוליטית כללית. JDN
29.3.2026, ישראל היום / "מבקשים השלמות: הרצוג מחזיר את בקשת החנינה של נתניהו למשרד המשפטים" – היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו"ד מיכל צוק, ביקשה ממחלקת החנינות במשרד המשפטים השלמות נוספות, ובית הנשיא הבהיר כי אין בכך כדי ללמד על עמדה כלשהי של הרצוג ביחס לבקשה. ישראל היום
28.4.2026, גלובס / "הרצוג מזמן את הצדדים במשפט נתניהו למגעים – לפני הכרעה בבקשת החנינה" – בית הנשיא פנה ליועמ"שית, לפרקליט המדינה ולסנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, כדי לבחון אפשרות להסכמות או הסדר לפני הכרעה בבקשת החנינה; הדבר מיצב את הרצוג כמי שמנסה לקדם מסלול הסדרי לפני החלטת חנינה. גלובס
13.5.2026, N12 / "הרצוג על סוגיית החנינה לנתניהו: צד אחד אמר שהוא מוכן לבוא לחדר" – הרצוג התייחס פומבית בוועידת הנשיא לנושא החנינה ואמר כי מדובר ב"פיל בחדר"; לפי הדיווח, הוא ציין ש"צד אחד אמר שהוא מוכן לבוא לחדר" והוסיף מסר על הורדת הלהבות. N12
10.6.2026, אמס על בסיס כאן חדשות / "הרצוג מקפיא את בקשת החנינה של נתניהו: אין מענה" – לפי הדיווח, הרצוג הקפיא את המשך הטיפול בבקשת החנינה לאחר שלא התקבלה תגובה לפתיחת הידברות; נכון ל-15.6.2026 אין במקורות שנבדקו החלטה סופית של הרצוג להעניק או לדחות את החנינה. אמס
4.2 הקשרים עם משפחת נתניהו וביבי
16.7.2023, N12 / "לפני יציאת הרצוג לבית הלבן: הנשיא נפגש עם רה"מ נתניהו" – הרצוג ונתניהו קיימו "פגישת עדכון שוטפת" לפני נסיעת הרצוג לוושינגטון; לפי הדיווח הם דנו בראש ובראשונה באיום הגרעין האיראני ובפעילות איראן באזור, כלומר הקשר המוסדי ביניהם נמשך גם בשיא המשבר סביב החקיקה המשפטית. N12
27.3.2023, JDN / "הרצוג שוחח עם רה"מ וראשי האופוזיציה" – לאחר הודעת נתניהו על השהיית החקיקה המשפטית, הרצוג שוחח עם נתניהו, יאיר לפיד ובני גנץ, בירך על פתיחת ההידברות וביקש להקים צוותי עבודה; זהו קשר ישיר בין הרצוג לנתניהו במסגרת ניהול משבר חוקתי־פוליטי. JDN
16.3.2023, חדשות 13 / "המגעים החשאיים בין רה"מ לנשיא: נתניהו היה מעורב בכל פרטי המתווה" – לפי פרסום חדשות 13, נתניהו היה מעורב בפרטי "מתווה העם" של הרצוג, ובפרט בסוגיית הוועדה לבחירת שופטים; הדיווח הציג את הקשר בין השניים כערוץ תיאום פוליטי־משפטי מאחורי הקלעים. חדשות 13
15.3.2023, ערוץ 14 / "הרצוג הציג מתווה פשרה, נתניהו דחה" – לאחר הצגת "מתווה העם", נתניהו ובכירים בקואליציה דחו את המתווה; כלומר הקשר בין הרצוג לנתניהו כלל גם תיווך וניסיון פשרה מצד הנשיא, וגם דחייה פוליטית מצד ראש הממשלה והקואליציה. ערוץ 14
28.7.2024, אייס / "יאיר נתניהו תוקף את הנשיא הרצוג" – יאיר נתניהו תקף את הרצוג ברשתות על נסיעת הנשיא לפריז בזמן האולימפיאדה, על רקע האסון במג'דל שמס; זהו ממצא ישיר על קשר עימותי־תקשורתי בין בן משפחת נתניהו לבין הרצוג בתקופת המלחמה. אייס
13.10.2025, ערוץ 7 / "צפו: נתניהו והרצוג מקבלים את הנשיא טראמפ" – נתניהו, שרה נתניהו, הרצוג ומיכל הרצוג הופיעו יחד בטקס קבלת הפנים לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנתב"ג; מדובר בהופעה ממלכתית משותפת של שתי המשפחות סביב ביקור מדיני הקשור לעסקת החטופים ולסיום המלחמה. ערוץ 7
13.10.2025, אייס / "דונלד טראמפ נחת בנתב"ג, הנשיא קיבל את פניו" – בדיווח צוין כי בטקס נכחו ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה, הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל, וכן איוונקה טראמפ, ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף; הרצוג אמר לטראמפ עם נחיתתו: "Blessed are the Peacemakers, עושה שלום במרומיו". אייס
13.10.2025, חדשות 08 / "מקבלים את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנתב"ג" – השידור החי תיעד את נתניהו ושרה לצד הרצוג ומיכל בטקס קבלת הפנים לטראמפ; זהו ממצא חזותי־אירועי על מגע ממלכתי בין בית הנשיא למשפחת נתניהו, לא קשר אישי פרטי. חדשות 08
10.2025, N12 / "כביש 1 ייחסם, השיירה תעלה לכנסת: הושלמה ההיערכות לביקור טראמפ" – לוח הזמנים לביקור טראמפ כלל טקס בנתב"ג בנוכחות נתניהו והרצוג ונאום בכנסת; בהקשר זה הרצוג ונתניהו פעלו באותה מסגרת ממלכתית סביב הסכם לשחרור חטופים וסיום מלחמה. N12
18.7.2024, N12 / "הנתונים חושפים: כמה באמת עולה לנו אבטחת משפחת נתניהו?" – הדיווח אינו מצביע על מעורבות של הרצוג באבטחת משפחת נתניהו, אך הוא מספק רקע עובדתי לטענות הציבוריות סביב שרה, יאיר ואבנר נתניהו בשנים 2023–2024; אין במקורות שנבדקו עדות שהרצוג היה מעורב בהחלטות אבטחה אלה. N12
4.3 התייחסות להפיכה המשפטית
12.2.2023, N12 / "נאום הנשיא הרצוג: מרכיבי הרפורמה מעלים חשש" – הרצוג נשא נאום לאומה לפני קידום החקיקה בכנסת, אמר כי "רגע לפני התנגשות אלימה, אני מסרב לעמוד מנגד", וקבע כי "מרכיבי הרפורמה מעלים חשש עמוק לפוטנציאל השפעה לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה". N12
12.2.2023, אייס / "הנשיא הרצוג תוקף: הרפורמה מעלה חשש ליסודות הדמוקרטיים של המדינה" – הרצוג הציג עקרונות להידברות: הכנסת היא הריבון, הממשלה מוסמכת לקבל החלטות, שינוי במערכת המשפט הוא לגיטימי, אך יש לשמור על עצמאות ומגוון במערכת השיפוטית; זהו ניסוח מרכזי של עמדתו המאזנת. אייס
15.3.2023, האתר הרשמי "מתווה העם" – הרצוג פרסם את "מתווה העם", שהציג שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, הסדרה של ביקורת שיפוטית, הגבלות על חקיקת חוקי יסוד ועיגון מערכת יחסים מאוזנת בין הרשויות; זהו המסמך המרכזי של הרצוג בנושא החקיקה המשפטית. מתווההעם
15.3.2023, N12 / "הנשיא הרצוג פרסם את מתווה העם" – הרצוג הציג את המתווה כבסיס לדיון ולחקיקה חלופית; לפי הדיווח, במתווה הוצע הרכב של 11 חברים לוועדה לבחירת שופטים, ללא רוב אוטומטי לקואליציה. N12
15.3.2023, וואלה / "הרצוג הציג את מתווה העם למהפכה המשפטית" – הרצוג הזהיר בנאומו: "מי שחושב שמלחמת אחים של ממש היא גבול שלא נגיע אליו – אין לו מושג"; הציטוט משקף את תפיסתו כי המשבר סביב החקיקה עלול להפוך למשבר לאומי־חברתי. וואלה
15.3.2023, ישראל היום / "נתניהו דוחה את מתווה הנשיא" – נתניהו דחה את מתווה הרצוג וטען כי הוא "מנציח את המצב הקיים"; באותו דיווח הובאו תגובות מהקואליציה ומהאופוזיציה, כולל ביקורת חריפה מהליכוד ותמיכה של לפיד, מה שממקם את הרצוג כמתווך שהצעתו נדחתה בידי הממשלה. ישראל היום
29.3.2023, ישראל היום / "המו"מ על פשרה ברפורמה המשפטית: השיחות בבית הנשיא מתחדשות" – לאחר שנתניהו הודיע על השהיית החקיקה, נפתחו בבית הנשיא שיחות בין נציגי הקואליציה, יש עתיד והמחנה הממלכתי; הרצוג שימש מארח ומתכלל של ההידברות. ישראל היום
אפריל 2023, וואלה / "מאמצי הידברות על הרפורמה: הסתיימה פגישה שניה בבית הנשיא" – צוותי הקואליציה, יש עתיד והמחנה הממלכתי נפגשו בבית הנשיא; לפי הדיווח, הצדדים הסכימו על עקרונות בסיס ובהם שאין רצון "להכניע" צד אחר וכי כישלון פירושו הסלמה. וואלה
23.5.2023, ישראל היום / "באופן חריג – הרצוג נפגש עם הצדדים במו"מ" – הרצוג החל להשתתף בעצמו בשיחות ולא רק באמצעות נציגיו, ואמר לצדדים כי "רוב הציבור רוצה בהידברות ובהסכמה רחבה"; הדיווח קשר זאת למחלוקת על הוועדה לבחירת שופטים וללחצים בקואליציה. ישראל היום
29.5.2023, ישראל היום / "הרצוג: השיחות על הרפורמה המשפטית לא תקועות" – הרצוג אמר בכנס הרצליה כי השיחות בבית הנשיא "רציניות מאוד ומעמיקות מאוד" וכי אפשר שהן יימשכו חודשים; הוא הדגיש שיש לעסוק במבנה החוקתי "ובלבד שנשמור על הדמוקרטיה הישראלית". ישראל היום
27.7.2023, JDN / "סביבת נתניהו מעריכה: הנשיא הרצוג סיים את תפקידו כמתווך" – אחרי חקיקת צמצום עילת הסבירות והפיצוץ בהידברות, דווח כי בסביבת נתניהו העריכו שהחזרה לשיחות לא תיעשה עוד בתיווך הרצוג; זהו שלב שבו תפקידו של הרצוג כמתווך נשחק. JDN
4.4 לחטופים
8.10.2023, ישראל היום / "אנחנו במלחמה על הבית, ואנחנו ננצח" – יום לאחר טבח 7 באוקטובר, הרצוג נשא נאום לאומה וקרא להימנע מהפצת שמועות וסרטונים לא מבוססים, לחזק את המשפחות הדואגות ולזכור כי הדרך לניצחון עוברת "רק יחד, כאיש אחד בלב אחד". ישראל היום
10.10.2023, ישראל היום / "נשיא המדינה נפגש עם משפחות החטופים" – הרצוג נפגש בבית הנשיא עם משפחות חטופים ונעדרים, ואמר: "האחריות כולה מוטלת על המרצחים הנתעבים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי… ושיושבו הביתה ללא כל תנאי"; זהו אחד הצעדים הראשונים שלו בנושא החטופים לאחר הטבח. ישראל היום
27.11.2023, ynet / "הרצוג הפגיש את מאסק עם משפחות החטופים" – הרצוג אירח בבית הנשיא את אילון מאסק והפגיש אותו עם משפחות חטופים; בפתח הפגישה אמר כי משפחות החטופים חוות "כאב, צער, ייסורים ועינוי בלתי נגמר" בשל אי ידיעת גורל יקיריהן. ynet
19.12.2023, אמס / "הנשיא הרצוג: מוכנים להפוגה נוספת לטובת שחרור חטופים" – בתדרוך לשגרירים מכ-80 מדינות אמר הרצוג כי ישראל מוכנה להפוגה הומניטרית נוספת כדי לאפשר שחרור חטופים, והדגיש שיש בקרב החטופים תינוקות, נשים, קשישים, חולים ופצועים. אמס
26.3.2024, חרדים10 / "הרצוג: להביא את סינוואר חי או מת כדי שנוכל לראות החטופים בבית" – בטקס חנוכת קמפוס מובילאיי בירושלים אמר הרצוג כי המפתח לעסקה נמצא בידי יחיא סינוואר, והוסיף: "מדינת ישראל תעשה הכל כדי להחזיר אותם הביתה". חרדים10
5.5.2024, מקור ראשון / "הנשיא הרצוג: 7 באוקטובר לא היה שואה" – בטקס יום השואה ביד ושם, הרצוג אמר כי "לא ננוח ולא נשקוט עד שישובו בנות ובנים לגבולם"; הוא קישר בין זיכרון השואה, טבח 7 באוקטובר, המלחמה והחובה להחזיר חטופים. מקור ראשון
5.6.2024, וואלה / "הרצוג למשפחות החטופים: אגבה כל עסקה שתביא לשחרורם" – הרצוג כתב כי הוא "רואה בחומרה פגיעה" במשפחות החטופים, וקבע: "עלינו – כעם וכמדינה – לתמוך בהן, לחבק אותן, ולעמוד לצידן"; הוא הוסיף כי יגבה כל עסקה שתביא לשחרור החטופים. וואלה
אפריל 2024, N12 / "הנשיא הרצוג אירח במשכנו משפחות שכולות" – במפגש עם משפחות שכולות בבית הנשיא אמר הרצוג כי "השבת החטופים והחטופות – גם היא מימוש הציווי ובחרת בחיים"; בכך קשר בין שכול, חטופים, צו מוסרי וחוסן לאומי. N12
מרץ 2024, בית הנשיא / "תקנון אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית" – הרצוג ייסד מסגרת ממלכתית להוקרת אזרחים שפעלו בגבורה ב-7 באוקטובר; בתקנון צוין כי מתקפת 7 באוקטובר גבתה יותר מ-1,200 ישראלים, אלפי פצועים ולמעלה מ-200 חטופים וחטופות. בית הנשיא
7.9.2025, ישראל היום / "נשיא המדינה: מתפללים שהמו"מ יצליח, זו הזדמנות היסטורית שאסור להחמיץ" – בטקס לציון שנתיים לטבח 7 באוקטובר בקיבוץ רעים, הרצוג אמר: "עלינו לעשות הכל כדי לפרוע את החוב המוסרי הקדוש ביותר – להשיב הביתה את כל החטופים"; לפי הדיווח, הוא התקבל גם בקריאות מחאה ממשפחה שכולה. ישראל היום
30.9.2025, חדשון בעברית קלה / "הנשיא הרצוג בריאיון אתמול: התוכנית האמריקנית רצינית וחשובה" – הרצוג אמר בריאיון לרשת ב' על פגישת נתניהו–טראמפ כי הוא "מתפלל ומקווה" שתהיה תוצאה חיובית והסכם "להשבת כל החטופים, סיום המלחמה ושינוי המציאות"; הוא תמך בתוכנית האמריקנית כבסיס למהלך מדיני־ביטחוני. חדשון – משרד החינוך
4.5 לוועדת חקירה ממלכתית
15.3.2025, N12 / "עמית הסכים, נתניהו מתנגד: התגובות ליוזמת הרצוג לוועדת חקירה ממלכתית" – הרצוג הציע כי אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, הרכבה ייקבע בידי נשיא העליון יצחק עמית בהתייעצות עם השופט נעם סולברג; עמית הסכים להצעה, וסביבת נתניהו דחתה אותה. N12
15.3.2025, כלכליסט / "נשיא העליון הסכים לפשרה בנוגע לוועדת חקירה ממלכתית, בסביבת נתניהו מתנגדים" – הדיווח הסביר כי הרצוג ניסה לרכך את התנגדות נתניהו לוועדת חקירה ממלכתית באמצעות שילוב סולברג בהליך בחירת חברי הוועדה; סביבת נתניהו מסרה כי הציבור זכאי לוועדה "אמיתית ולא מוטית פוליטית". כלכליסט
15.3.2025, אתר בית המשפט / "המאבק על ועדת החקירה הממלכתית: הנשיא הרצוג יוזם, עמית הסכים, נתניהו מתנגד" – הדיווח תיאר את היוזמה כפשרה בין דרישת משפחות שכולות, משפחות חטופים ואופוזיציה לוועדה ממלכתית לבין התנגדות נתניהו; לפיד וגנץ תמכו ביוזמת הרצוג, בעוד נתניהו וסמוטריץ' התנגדו. אתר בית המשפט
7.9.2025, ישראל היום / "עלינו להקים ועדת חקירה ממלכתית בהקדם, זו הדרך הנכונה" – בכנס חירום של משפחות "מועצת אוקטובר", שבו השתתפו משפחות חטופים, שורדי שבי ומשפחות שכולות, הרצוג אמר: "עלינו להקים ועדת חקירה ממלכתית. זו הדרך הנכונה וכך יש לעשות בהקדם"; הוא הגדיר את ההימנעות מהקמתה כ"טעות חמורה". ישראל היום
מועד פרסום לא צוין בפתיחת ynet, 2025–2026 / "להתניע בהקדם ועדת חקירה ממלכתית" – הרצוג אמר בטקס ההתייחדות לזכר חללי חיל הגנת הגבולות כי "הדרך היחידה להשיב את האמון – היא על-ידי חקירה ולמידה עמוקה", וקרא לוועדת חקירה ממלכתית "על פי החוק"; הדברים כוללים דרישה לחקירה בלתי תלויה, הפקת לקחים ולקיחת אחריות. ynet
5.12.2025, N12 / "הרצוג בוחן: אחת התמורות לחנינה לנתניהו – ועדת חקירה ממלכתית" – סוגיית ועדת החקירה הממלכתית הופיעה גם בתוך דיווחי החנינה: לפי N12, הרצוג בחן אפשרות שוועדת חקירה ממלכתית תהיה חלק מ"תמורה" או מהסדר רחב סביב בקשת החנינה של נתניהו. N12
21.12.2025, המכון הישראלי לדמוקרטיה / חוות דעת על הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית־לאומית – מסמך המכון הישראלי לדמוקרטיה טען כי המנגנון המתאים לחקר טבח 7 באוקטובר הוא ועדת חקירה ממלכתית, וכי הצעת חוק להחלפת המנגנון בוועדה פוליטית חותרת תחת אי־תלות ומקצועיות; זהו רקע משפטי־מוסדי לעמדת הרצוג בעד ועדה ממלכתית לפי החוק. המכון הישראלי לדמוקרטיה
2026, הכנסת / נייר עמדה על הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית־לאומית – נייר העמדה שהוגש לכנסת תיאר את ועדת החקירה הממלכתית ככלי עצמאי ומקצועי, שבו מרגע הקמת הוועדה בהחלטת ממשלה מינוי החברים מתבצע בידי נשיא בית המשפט העליון; זהו ההקשר המשפטי שבמסגרתו הרצוג דחף להסכמה סביב ההרכב. הכנסת
מאי 2025, התנועה לאיכות השלטון / עתירה מתוקנת לבג"ץ בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית – העתירה לבג"ץ נגד אי־הקמת ועדת חקירה ממלכתית ממקמת את יוזמות הרצוג בתוך הליך משפטי וציבורי רחב יותר נגד הממשלה; לפי מקורות החדשות, בג"ץ נתן לממשלה ארכות להגשת עמדתה בנושא. התנועה לאיכות השלטון
2025, כולה / "שוב נגד הממשלה: נשיא המדינה קורא להקמת ועדת חקירה ממלכתית" – הדיווח מסמן את הקריאה של הרצוג לוועדה ממלכתית כעמדה שמציבה אותו בניגוד לעמדת הממשלה הנמנעת מהקמת ועדה כזו; יש להתייחס למקור זה בזהירות בשל מיסגור פוליטי מוצהר, אך הוא מתעד את הביקורת מימין על הרצוג. כולה
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, אמיר שפרלינג, רונית אנטלר, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, מירב ויזר ואושרי יניב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו