לפי מבקר המדינה, לכ־3.2 מיליון תושבים בישראל, שליש מהאוכלוסייה, אין מיגון תקני מפני טילים. המבקר מתריע על פערי המיגון מאז שנות ה־90, והממשלה אישרה לאורך השנים תוכניות מיגון שתוקצבו בחסר. בדוח שפרסם בינואר 2026 מצא כי יותר ממחצית ממיטות האשפוז בבתי החולים הכלליים שנבדקו אינן מוגנות, וכי כרבע מהתלמידים לומדים בלי מיגון תקני. כחודשיים לאחר מכן יצאה ישראל למלחמה בת 40 יום מול איראן.
לכ־3.2 מיליון תושבים, 33.6% מהאוכלוסייה, אין מיגון תקניכ־42 אלף מהם גרים ביישובים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנוןב־1,378 מקלטים ציבוריים, כ־11.7% מהמקלטים, לא ניתן לשהותרק 37 מתוך 11,776 המקלטים הציבוריים נמצאים ברשויות המקומיות בחברה הערבית56% ממיטות האשפוז ו־41% מחדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים שנבדקו אינם מוגניםסגירת פערי המיגון בבתי החולים מוערכת בכ־4.8 מיליארד שקל; הוקצה כחצי מיליארדכ־466 אלף תלמידים, כרבע מהתלמידים, לומדים בלי מיגון תקניבקרב האזרחים הערבים, לכ־46% אין מיגון תקנימבקר המדינה מתריע על פערי המיגון מאז 1993
שלושה עשורים של אזהרות
- 1993: מבקר המדינה בחן את המקלוט והמיגון של האוכלוסייה האזרחית, ומצא כי התקנות שנקבעו לתפיסת המיגון החדשה לא הוחלו על מבני ציבור. ב־1998 פורסם דוח מעקב (מבקר המדינה).
- 2001: דוח על היערכות יישובי הצפון בעקבות יציאת צה"ל מלבנון (מבקר המדינה).
- דצמבר 2016: דוח על ההיערכות להגנת העורף מפני טילים ורקטות, שנכתב אחרי מבצע צוק איתן, קבע כי לפערים שנמצאו "יש בהם כדי להגדיל את הסיכון לחיי התושבים בעת אירוע לחימה", וכי "פערים אלה גדולים במיוחד ביישובי גבול הצפון בכלל ובערי הצפון בפרט" (מבקר המדינה).
- 2018: דוח על המיגון ברשויות המקומיות הלא־יהודיות בצפון ובדרום מצא כי לכ־46% מתושביהן, כ־550 אלף בני אדם, אין מיגון תקני, לעומת 26% בכלל האוכלוסייה (מבקר המדינה).
- 2020: דוח המעקב על דוח 2016 מצא כי ל־2.6 מיליון תושבים, 28%, אין מיגון, וכי בכ־20% מהמקלטים הציבוריים לא ניתן לשהות. תוכנית "מגן הצפון", שאושרה ב־2018 בהיקף של כ־5 מיליארד שקל, לא תוקצבה (מבקר המדינה).
הדוח של ינואר 2026
"כאשר הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות אינם מתכוננים כראוי בעת שגרה – בפרוץ המשבר אזרחי ישראל נפגעים", כתב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוחות המיוחדים שפרסם בינואר 2026 על המיגון ברשויות המקומיות, בבתי החולים ובמערכת החינוך בזמן המלחמה (מבקר המדינה).
לפי הדוח, לכ־3.2 מיליון תושבים, 33.6% מהאוכלוסייה, אין מיגון תקני, ובהם כ־42 אלף תושבים, 18% מהתושבים, ביישובים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנון. נכון לינואר 2025, ב־1,378 מקלטים ציבוריים, כ־11.7% מהמקלטים, לא ניתן היה לשהות. רק 37 מתוך 11,776 המקלטים הציבוריים נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות בחברה הערבית, ושמונה מהם אינם כשירים (מבקר המדינה). לאורך כביש 85, בכרמיאל ובמכמנים יש 128 מקלטים ציבוריים לכ־56 אלף תושבים, ובנחף, בבענה, בדיר אל־אסד ובמג'ד אל־כרום הסמוכות יש שני מקלטים בלבד לכ־52 אלף תושבים (הכנסת).
בתי החולים
ב־27 בתי החולים הכלליים שנבדקו, 56% ממיטות האשפוז, 41% מחדרי הניתוח ו־43% ממיטות טיפול נמרץ אינם מוגנים, וכ־56% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה במרכזי־העל הקרובים לגבול אינם מוגנים. "פגיעת הטיל האיראני בסורוקה חייבת לטלטל את הממשלה. חייבים לטפל בפערי המיגון בבתי החולים", כתב המבקר, והוסיף: "עולה חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת" (מבקר המדינה).
סגירת פערי המיגון במערכת האשפוז מוערכת בכ־4.8 מיליארד שקל; התקציב הייעודי שהוקצה למיגון בתי החולים במלחמה עמד על כחצי מיליארד שקל, כ־10% מהסכום הנדרש (מבקר המדינה). בחבילת הכספים הקואליציוניים לתקציב 2026 הוקצו, לפי N12, 6 מיליון שקל למיגון בתי חולים (N12). סורוקה, שנפגע מטיל איראני ביוני 2025, נבנה מחדש בין היתר בתרומה של כ־100 מיליון דולר מהנדבן סילבן אדמס (N12).
מערכת החינוך
לפי מבקר המדינה, כ־466 אלף תלמידים, כרבע מהתלמידים, לומדים בלי מיגון תקני, ובקרוב ל־40% מבתי הספר שנדגמו לא כל התלמידים הצליחו להגיע למרחב המוגן בתוך זמן ההתרעה (מבקר המדינה). ל־51% מכיתות גני הילדים ול־46% ממעונות היום אין מיגון תקני. בדיון בוועדה לביקורת המדינה במרץ 2026 מתח ח"כ גלעד קריב ביקורת על ביטול התקציבים למיגון מוסדות לגיל הרך (הכנסת). לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במרץ 2026 ב־14% מבתי הספר לא היה מיגון כלל, וב־24% המיגון היה חלקי, ולא הייתה תוכנית לאומית להשלמת הפערים (ממ"מ הכנסת). 140 מיליון שקל שיועדו למיגון בתי ספר בצפון לא הועברו, והתוכנית הוקפאה (ynet). באוגוסט 2026 דווח כי כ־250 גני ילדים בצפון, מאזור הגבול ועד הקריות, ייפתחו בשנת הלימודים בלי מיגון מלא, משום שהתקציב למיגונם לא הועבר ("כאן").
ב־2007 הורה בג"ץ למדינה למגן מיגון מלא את כיתות האם בשדרות ובעוטף עזה, במקום להסתמך על מעבר למרחבים מוגנים. בתרגיל שנערך במרץ 2007 לא הספיקו כ־43% מהכיתות להגיע למרחבים המוגנים בתוך 15 שניות, ועלות המיגון המלא הוערכה ב־192 מיליון שקל ("הארץ"). הנשיאה דורית ביניש כתבה כי "אין מנוס מן המסקנה כי החלטה זו חורגת ממתחם הסבירות" (ynet).
פערי המיגון
לפי מרכז אדוה, "בעוד שבמשקי הבית השייכים לשלושת העשירונים העליונים, שיעור המתגוררים בבית עם ממ"ד עומד על כ- 60%, במשקי הבית הנמנים על שלושת העשירונים התחתונים, שיעורם עומד על כ- 30% בלבד" (מרכז אדוה). לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, לכ־46% מהאזרחים הערבים, כ־550 אלף בני אדם, אין מיגון תקני, לעומת כ־26% בכלל האוכלוסייה; רק ב־11 מתוך 71 רשויות ערביות שנבדקו יש מקלטים ציבוריים, ולכ־120 אלף תושבי הכפרים הבדואיים הלא מוכרים אין מיגון כלל (המכון הישראלי לדמוקרטיה).
באשקלון, לפי "שומרים", לכרבע מהתושבים אין מיגון ("שומרים"). לפי מבקר המדינה, מתוך 50 מיליון שקל שהוקצו למיגון בעיר, רק תושב אחד בנה ממ"ד (TheMarker).
הצפון
ב־2018 אישר הקבינט המדיני־ביטחוני את תוכנית "מגן הצפון", בהיקף של 5 מיליארד שקל לשנים 2019–2030. לפי נתוני מבקר המדינה שהוצגו בכנסת, עד פרוץ המלחמה הוקצו לה בפועל כ־500 מיליון שקל מתוך כ־2.5 מיליארד שנדרשו, כ־21%. ראש מנהלת מגן הצפון במשרד הביטחון, גיל גלרון, אמר כי עד 7 באוקטובר 2023 נמסרו 196 ממ"דים מתוך יעד של כ־3,000 ביישובים הסמוכים לגבול (הכנסת). ביוני 2026, אחרי המלחמה מול איראן, אישרה הממשלה חבילה של יותר מ־12 מיליארד שקל לצפון, ובה 6.6 מיליארד שקל למיגון כל היישובים במרחק של עד 9 ק"מ מגבול לבנון ("דבר"). לפי נתוני הלמ"ס שפרסמה התאחדות הקבלנים, ב־54% מהדירות במחוז הצפון אין ממ"ד, בדומה לממוצע הארצי (מרכז הנדל"ן).
התיעוד המלא: מחדל המיגון
1. פתח דבר
סוגיית המיגון האזרחי בישראל נעה במשך השנים בין החלטות ממשלה, שיקולי ביטחון, מגבלות תקציב וקצב ביצוע בשטח. מאז 2005 נבנו תוכניות למיגון עוטף עזה ושדרות, ובהמשך גם לצפון הארץ, לאשקלון, לרשויות מקומיות ולמרחבים עירוניים. הקריטריונים שנקבעו היו בעיקר גיאוגרפיים ומדורגים: מרחק מגבול עזה או לבנון, סוג המבנה, זמני התרעה, הערכת איום וסדרי עדיפויות של פיקוד העורף. לצד זאת, דוחות מבקר המדינה ודיוני הכנסת הצביעו לאורך השנים על פערים בין החלטות, תקציבים והרשאות – לבין מיגון שבוצע בפועל.
במרכז הפרשה עומדים הממשלה והקבינט, משרד הביטחון, פיקוד העורף, משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך והרשויות המקומיות. מולם פעלו תושבים, ועדי הורים, רשויות קו עימות וארגוני זכויות, בעיקר בעוטף עזה, בשדרות, בצפון, בפזורה הבדואית, ביישובים ערביים ובשכונות עירוניות ותיקות. בג"ץ התערב במקרה מיגון כיתות האם בשדרות ובעוטף, כאשר קבע כי ההסתפקות במרחבים מוגנים חלקיים אינה סבירה בנסיבות שנבחנו. במקרים אחרים, ובהם עתירות של כפרים בדואיים לא מוכרים ושל תושבים בדרום תל אביב, בית המשפט נתן משקל לשיקול הדעת המקצועי והתקציבי של המדינה.
השאלה העומדת בבסיס התחקיר אינה אם המדינה עסקה במיגון, אלא כיצד עשתה זאת: מי קבע את גבולות הזכאות, מי מימן, מי ביצע, ומה קרה כאשר אחריות הבנייה הועברה מהמדינה לתושב באמצעות סבסוד חלקי. ממצאי התיק מצביעים על מדיניות קיימת אך חלקית, אזורית ומדורגת, שבמקרים מרכזיים לא סגרה את הפער בין האיום, התקציב והצורך האזרחי במרחב מוגן.
2. מיפוי שחקנים ומוסדות
להלן מיפוי "מי עושה מה" בסוגיית המיגון בשנים 2005–2026: הממשלה והקבינט קובעים מדיניות ותקצוב; משרד הביטחון, פיקוד העורף ומשרדי הביצוע מתרגמים לקריטריונים ולפרויקטים; בג"ץ ומבקר המדינה בוחנים סבירות, שוויון וביצוע; רשויות מקומיות וארגוני חברה אזרחית דוחפים להרחבת המענה או מצביעים על פערים מאומת – ראו דוח מבקר המדינה על עוטף עזה מ-ינואר 2006 "מיגון היישובים בגזרת עוטף עזה" ודוח מבקר המדינה מ-ינואר 2026 "מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות".
| שחקן | תפקיד/גוף | עמדה או אינטרס | פעולה מרכזית רלוונטית | מקור |
|---|---|---|---|---|
| ממשלת ישראל / הקבינט המדיני-ביטחוני | קובעי מדיניות ותקצוב | איזון בין איום, תקציב, תקדימים ותעדוף גיאוגרפי | מאי 2005: הממשלה דנה לראשונה במיגון יישובי עוטף עזה אך לפי המבקר לא הכריעה בתקציב; פברואר 2008: החלטה 3192 למיגון דירות בעוטף עזה מאומת | מבקר המדינה, ינואר 2006; מפתח התקציב, 2008 |
| משרד הביטחון | גוף ביצוע ביטחוני | קידום מיגון לפי הערכת איום, מרחק מהגבול ויכולת ביצוע | מרץ 2005: מנכ"ל משרד הביטחון אישר תוכנית למיגון 46 יישובים בעוטף עזה; 2026: הוביל עם פיקוד העורף פריסת מיגוניות בצפון ותוכנית "מגן הצפון" מאומת | מבקר המדינה, ינואר 2006; משרד הביטחון, מרץ 2026 |
| פיקוד העורף | סמכות מקצועית להגנת העורף | קובע אזורי התרעה, כשירות מיגון ותעדוף הצבת מיגוניות | בבג"ץ 71000–08–24 נטען מטעמו כי חלוקת מיגוניות מתבססת על שיגורים, נפילות, מודיעין, תשתיות ומלאי; בג"ץ קיבל את שיקול הדעת הביטחוני מקור-יחיד/רשמי | בג"ץ 71000–08–24, 13 בינואר 2025 |
| משרד האוצר | תקצוב והרשאות להתחייב | שליטה במסגרת התקציבית וקצב שחרור הכספים | 2008: שר האוצר ביקש העברת 277 מיליון ש"ח להרשאה להתחייב למשרד הבינוי והשיכון לממ"דים בעוטף עזה; 2020: ועדת חו"ב הצביעה על פערי נתונים בין האוצר לצה"ל ביחס למיגון הצפון מאומת | מפתח התקציב, 2008; ועדת חוץ וביטחון, 22 בספטמבר 2020 |
| משרד הבינוי והשיכון / עמיגור | ביצוע מיגון דירות | בניית ממ"דים במסלולי מדינה/סיוע לפרטי | יולי 2008: פורסם כי הזכאים בעוטף יכלו לבחור מסלול ממשלתי או מסלול פרטי עם סיוע מדינה; עמיגור ליוותה את הפרויקט בשדרות מקור-יחיד | גלובס, 1 ביולי 2008 |
| משרד החינוך | מוסדות חינוך | אחריות לרציפות חינוכית ולבטיחות תלמידים | 2006–2007: היה משיב בעתירות מיגון מוסדות החינוך בשדרות ובעוטף; בג"ץ חייב מיגון מלא של כיתות האם עד שנת הלימודים תשס"ח מאומת | בג"ץ 8397/06, 29 במאי 2007; Ynet, 29 במאי 2007 |
| בג"ץ / בית המשפט העליון | ביקורת שיפוטית | התערבות נקודתית כאשר ההחלטה אינה סבירה; ריסון בנושאי תקציב וביטחון | מאי 2007: חייב מיגון מלא בכיתות האם בעוטף; יולי 2014–ינואר 2025: בעתירות הכפרים הבדואיים נטה שלא להחליף את שיקול הדעת הביטחוני של המדינה שנוי-במחלוקת | בג"ץ 8397/06; בג"ץ 5019/14; בג"ץ 71000–08–24 |
| מבקר המדינה | גוף ביקורת | בחינת פער בין החלטות, תקצוב וביצוע | ינואר 2006: מצא ליקויים בהיערכות למיגון עוטף עזה; ינואר 2026: דיווח כי כשליש מתושבי ישראל ללא מיגון תקני וכי קיימים ליקויים בתחזוקת מקלטים מאומת | דוח עוטף עזה, 2006; דוח מיוחד, 6 בינואר 2026 |
| ועדות הכנסת: חוץ וביטחון, ביקורת המדינה, פנים וחינוך | פיקוח פרלמנטרי | מעקב אחרי תקצוב, מימוש ופערי רשויות | מאי 2024: ועדת חו"ב דיווחה כי מתוך תקציב 5 מיליארד ש"ח ל"מגן הצפון" מומשו 5.3% בלבד; מרץ 2026: ועדה בכנסת דנה בפערי מיגון בתל אביב מאומת | ועדת חו"ב, 8 במאי 2024; דיון כנסת, 24 במרץ 2026 |
| רשויות עוטף עזה ושדרות | נפגעות ישירות ומפעילות לחץ | דרישה למיגון בתי ספר, בתים ומרחב ציבורי | אוקטובר 2006: הורים ותושבים עתרו נגד סחבת במיגון מוסדות חינוך וביקשו תקצוב מיידי; העתירות הובילו לפסק הדין מ-2007 מאומת | Ynet, 18 באוקטובר 2006; בג"ץ 8397/06 |
| רשויות קו העימות בצפון / פורום קו העימות | רשויות מקומיות תחת איום מלבנון | האצה ותקצוב מלא של "מגן הצפון" | מאי 2024: ראשי רשויות טענו בוועדת חו"ב כי החלטות מיגון 2018 לא מומשו בקצב הנדרש מקור-יחיד | ועדת חו"ב, 8 במאי 2024 |
| הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב / משרדי הפנים והשוויון החברתי | ממשק ממשלתי מול הפזורה | פתרונות נקודתיים מול חסמי תכנון והכרה | אוקטובר 2023–יוני 2024: לפי סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה, המדינה ופיקוד העורף פעלו להצבת מיגוניות בפזורה, אך ארגונים טענו שהמענה חלקי שנוי-במחלוקת | המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2025 |
| תושבי הכפרים הבדואיים הלא מוכרים וארגוני זכויות | קבוצת אינטרס אזרחית | דרישה לשוויון במיגון, התרעה ומרחבים מוגנים | אוגוסט 2024: עתירה לבג"ץ בדרישה לפתרונות מיגון לכפרים הלא מוכרים; ינואר 2025: העתירה נדחתה בעיקרה תוך הסתמכות על שיקול דעת המדינה שנוי-במחלוקת | האגודה לזכויות האזרח, 2024; בג"ץ 71000–08–24, 13 בינואר 2025 |
| פורום דו-קיום בנגב | ארגון חברה אזרחית | תיעוד פערי מיגון בכפרים בלתי מוכרים | נובמבר 2023: נייר עמדה טען כי לתושבים בכפרים הלא מוכרים אין אמצעי מיגון זמינים וכי אין ביכולתם לממן בנייה עצמית מקור-יחיד | פורום דו-קיום בנגב, נובמבר 2023 |
| יישובים ערביים וארגוני מדיניות | קבוצת אוכלוסייה ורשויות מקומיות | טענה לפערי מיגון ביחס לרשויות יהודיות | 2024–2025: המכון הישראלי לדמוקרטיה הציג פערים ביישובים ערביים בצפון ובדרום, כולל מחסור במקלטים ציבוריים ומיגון מוסדות חינוך מקור-יחיד/מחקרי | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 5 בנובמבר 2024; סקירה, יוני 2025 |
| עיריות תל אביב-יפו וחיפה | רשויות מקומיות גדולות | ניהול מקלטים ציבוריים, פתיחה בחירום, תחזוקה והנגשה | תל אביב: פרסמה רשימות מקלטים ופתחה מקלטים במלחמת חרבות ברזל; חיפה: מפרסמת רשימת מקלטים ומרחבים מוגנים עירונית מאומת | עיריית תל אביב-יפו, "מקלטים בעיר"; עיריית חיפה, "מקלטים ומרחבים מוגנים" |
מיפוי קשרים: משרד הביטחון ופיקוד העורף הם הציר המקצועי-ביצועי מול הממשלה והאוצר; האוצר שולט בקצב ההרשאות והתקצוב; משרדי הבינוי והשיכון והחינוך הם משרדי ביצוע לפי סוג המיגון; הרשויות המקומיות הן גם זרוע תחזוקה וגם לוביסטיות של צורכי השטח; בג"ץ התערב בעוטף עזה כאשר מצא פגיעה קונקרטית בתלמידים, אך בפזורה הבדואית נתן משקל גבוה יותר לשיקולי המדינה; מבקר המדינה וועדות הכנסת משמשים כמנגנוני חשיפה ופיקוח על הפער בין החלטות לביצוע מאומת – ראו בג"ץ 2007 מול בג"ץ 2025 והמעקבים התקציביים בכנסת בג"ץ 8397/06, בג"ץ 71000–08–24, ועדת חו"ב, 8 במאי 2024.
3. ציר זמן מתועד
מי עשה מה – לפי שחקן
עצימות לאורך השנים
| תאריך | אירוע | שחקנים מעורבים | מקור |
|---|---|---|---|
| מאי 2005 | מאומת הממשלה דנה לראשונה במיגון יישובי עוטף עזה לאחר ההתנתקות; לפי מבקר המדינה, לא התקבלה באותה ישיבה החלטה תקציבית מלאה. | ממשלת ישראל, משרד הביטחון, צה"ל, יישובי עוטף עזה | מבקר המדינה, "מיגון היישובים בגזרת עוטף עזה" |
| ינואר 2006 | מאומת החלטת ממשלה 154 הקצתה 75 מיליון ש"ח למיגון בתי ספר יסודיים ועל־יסודיים בעוטף עזה. | הממשלה, משרדי הביטחון/אוצר/חינוך, פיקוד העורף | משרד הביטחון, תקציב הביטחון 2008 |
| 29 במאי 2007 | מאומת בג"ץ ווסר חייב מיגון מלא של כיתות האם בשדרות ובעוטף, וקבע שהאיזון התקציבי חרג ממתחם הסבירות; הפסיקה הוגבלה לנסיבות הקונקרטיות. | בג"ץ, משרד הביטחון, משרד החינוך, ועד הורים שדרות | בג"ץ 8397/06 ו־8619/06 |
| 24 בפברואר 2008 | מאומת החלטת ממשלה 3192 קבעה בניית ממ"דים לדירות מגורים ביישובים עד 4.5 ק"מ מגדר עזה. | ממשלת אולמרט, משרד השיכון, פיקוד העורף | מפתח התקציב – מיגון שדרות ועוטף עזה |
| 28 באפריל 2008 | מאומת ועדת הכספים אישרה 277 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב לבניית ממ"דים בעוטף. | ועדת הכספים, משרד האוצר, משרד השיכון | וואלה חדשות |
| 7 בדצמבר 2008 | מאומת החלטת ממשלה 4316 הוסיפה 600 מיליון ש"ח להשלמת מיגון עד 4.5 ק"מ, כולל ממ"ד של עד 9 מ"ר נטו או פתרון חלופי. | הממשלה, משרד השיכון, משרד האוצר, פיקוד העורף | בג"ץ 6887/08 בוגין |
| 19 באוקטובר 2010 | מאומת בג"ץ דחה את עתירת עיריית אשקלון למיגון מוסדות חינוך בעיר, וקבע שמדובר במדיניות ובסדרי עדיפויות תקציביים; לצד זאת העיר על אי־בהירות בסמכויות. | עיריית אשקלון, ועד הורים, הממשלה, משרד הביטחון | בג"ץ 1040/10 עיריית אשקלון |
| 28 באוקטובר 2012 | מאומת החלטת ממשלה 5187 הרחיבה את פרויקט מיגון בתי המגורים בעוטף לטווח 4.5–7 ק"מ, לפי עדיפות פיקוד העורף. | ממשלת נתניהו, משרד השיכון, פיקוד העורף | רשומות/הכנסת – תיאור שלבי המיגון |
| 20 ביולי 2014 | מאומת בפסק דין חלקי בעתירת הכפרים הבדואיים, בג"ץ לא חייב הצבת מיגוניות בפזורה, בנימוק של שיקול דעת מקצועי ומחסור באמצעים. | בג"ץ, פיקוד העורף, תושבי כפרים בדואיים, ארגוני זכויות | פסק דין בג"ץ 5019/14 – PDF |
| 26 במרץ 2017 | מאומת בג"ץ קבע שהעתירה הבדואית מיצתה עצמה לאחר תוכנית פיקוד העורף, אך לא חייב מיגון פיזי בכפרים הלא מוכרים. | בג"ץ, פיקוד העורף, אל־קסום, נווה מדבר | האגודה לזכויות האזרח – בג"ץ 5019/14 |
| 21 במאי 2018 | מאומת בדיון בכנסת הציג פיקוד העורף פערים בצפון: מעל 150 אלף בתים לא ממוגנים עד 100 ק"מ מגבול הצפון. | ועדת הכספים, פיקוד העורף, רשויות הצפון | חדשות הכנסת |
| 16 ביולי 2018 | מקור-יחיד הקבינט אישר מסגרת של כ־5 מיליארד ש"ח לתוכנית רב־שנתית למיגון הצפון ולמוכנות לרעידות אדמה. | הקבינט המדיני־ביטחוני, נתניהו, ליברמן, כחלון | גלובס |
| 21 בנובמבר 2019 | מאומת הממשלה אישרה את תמ"א 40/א/1 – תוכנית מתאר ארצית להקלת בניית מרחבים מוגנים בצפון. | הממשלה, מינהל התכנון, רשויות הצפון | מפתח התקציב – החלטה 4739 |
| 22 בספטמבר 2020 | מאומת ועדת החוץ והביטחון חשפה פערי נתונים בין האוצר לצה"ל לגבי מספר יחידות הדיור למיגון עד ק"מ מגבול לבנון ועלותן; הוזכרה העברה ראשונית של כ־100 מיליון ש"ח. | ועדת החוץ והביטחון, משרד האוצר, צה"ל, משרד הביטחון | חדשות הכנסת |
| 14 במרץ 2022 | מאומת החלטת ממשלה 1278 קבעה סיוע בפתרונות מיגון דירתיים באשקלון. | הממשלה, עיריית אשקלון, משרד השיכון | מבקר המדינה – דוח חירום 2026 |
| 30 ביולי 2023 | מאומת החלטת ממשלה 852 חיזקה את אשקלון ותיקנה את החלטה 1278; הסיוע לממ"ד הוגבל למבנים שאינם במסלול התחדשות עירונית. | הממשלה, משרד השיכון, עיריית אשקלון | משרד הבינוי והשיכון – התוכנית למיגון דירתי באשקלון |
| 17–26 באוקטובר 2023 | מאומת אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל אושרו תקנות/הוראת שעה לפטור מהיתר להוספת ממ"ד בבתים צמודי קרקע ובמבנים עד שתי קומות. | המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שר הפנים, פיקוד העורף | מינהל התכנון – עדכון אוגוסט 2024 |
| 29 באוגוסט 2024 | מקור-יחיד הוגשה עתירה חדשה לבג"ץ בדרישה לספק פתרונות מיגון לכ־85 אלף תושבי כפרים בדואיים לא מוכרים בנגב. | תושבים בדואים, ארגוני זכויות, המדינה | ynet |
| 6 בינואר 2025 | מאומת מבקר המדינה פרסם דוח שלפיו כשליש מתושבי ישראל אינם מוגנים כראוי; פחות מחצי אחוז מהמקלטים הציבוריים נמצאים ביישובים ערביים. | מבקר המדינה, רשויות מקומיות, פיקוד העורף | מבקר המדינה – הודעת דוח |
| 24 במרץ 2026 | מאומת בדיון בכנסת נמסר כי ל־11% מתושבי תל אביב אין מיגון תקני; צוינו פערים בצפון הישן, נחמני–יהודה הלוי ופלורנטין. | ועדת הכנסת, עיריית תל אביב־יפו, תושבים | חדשות הכנסת |
| 13 באפריל 2026 | מאומת ועדת הנגב והגליל דיווחה כי רק 20% מהזכאים לבניית ממ"ד בטווח 1–5 ק"מ מגבול הצפון קיבלו סיוע. | ועדת הנגב והגליל, מנהלת מגן הצפון, משרד הביטחון | חדשות הכנסת |
| 2 ביוני 2026 | מאומת החלטת ממשלה 4195 אימצה תוכנית האצה למיגון יישובים בטווח 0–9 ק"מ מגבול לבנון, כולל מנגנוני סבסוד והמשך פעילות מנהלת "מגן הצפון". | הממשלה, משרד הביטחון, משרד השיכון, פיקוד הצפון | משרד ראש הממשלה – החלטה 4195 |
4. מעקב כסף, החלטות ואחריות
4.1 ציר החלטות וכסף – מיגון עוטף עזה, שדרות ומוסדות חינוך
| תאריך האירוע | החלטה / תקציב / אחריות | כסף, קריטריון ומנגנון ביצוע | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|
| מרץ–יולי 2005 | מאומת אחרי ההתנתקות, מנכ"ל משרד הביטחון אישר לפיקוד העורף ולפיקוד דרום תוכנית למיגון 46 יישובים עד 7 ק"מ מרצועת עזה; מבקר המדינה קבע כי תהליך האישור וההקצאה נמשך מיוני 2004 עד יולי 2005 והיה "ארוך ובלתי סביר". | התוכנית שאושרה במרץ 2005 נאמדה בכ־334 מיליון ש"ח; הפריסה שתוכננה: 110 מיליון ש"ח בשנת 2005 ו־100 מיליון ש"ח בשנת 2006; בפועל אושר תחילה לשנת 2005 סכום של 70 מיליון ש"ח בלבד, ובהמשך התקבל בפקע"ר תקציב של 85 מיליון ש"ח לשנת 2005. | מבקר המדינה – דוח מיוחד על מיגון עוטף עזה, ינואר 2006; גרסת PDF של דוח מבקר המדינה |
| מרץ–אוקטובר 2005 | מאומת מבקר המדינה מצא עיכוב בהעברת תקציב שכבר הונחה העברתו: מנכ"ל משרד הביטחון הורה במרץ 2005 להעביר "באופן מיידי" 30 מיליון ש"ח לפקע"ר, אך מלוא הסכום הועבר רק באפריל 2005; יתר התקציב הגיע בשלבים עד אוקטובר 2005. | לפי הדוח: 10 מיליון ש"ח הועברו ב־29 במרץ 2005, 20 מיליון ש"ח ב־17 באפריל 2005, 7 מיליון ש"ח במאי 2005, 33 מיליון ש"ח בסוף יולי 2005 ו־15 מיליון ש"ח באוקטובר 2005. | מבקר המדינה – מיגון היישובים בגזרת "עוטף עזה" |
| ינואר 2006 | מאומת בהחלטת ממשלה מס' 154 סוכם על מיגון כל בתי הספר היסודיים והעל־יסודיים ביישובי עוטף עזה. | תקציב נוסף של 75 מיליון ש"ח חולק שווה בשווה בין משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד החינוך; בינואר 2007 נוספו 34.8 מיליון ש"ח להמשך מיגון גני ילדים, כיתות א' וכיתות ספח – 15 מיליון ש"ח מהאוצר, 10 מיליון ש"ח ממשרד הביטחון ו־9.8 מיליון ש"ח ממשרד החינוך. | משרד הביטחון – תקציב הביטחון לשנת 2008, עמוד על מיגון סובב עזה |
| מאי 2007 | מאומת בג"ץ ווסר קיבל את עתירת הורים משדרות ועוטף עזה וקבע כי מיגון בתי הספר בשיטת "מרחבים מוגנים" בלבד אינו סביר בנסיבות האיום; פסק הדין עסק במיגון כיתות האם במוסדות החינוך בשדרות ובעוטף. | בג"ץ דחה את עמדת המדינה שדי במרחבים מוגנים סמוכים לחלק מהכיתות, והורה על מיגון מלא של כיתות האם; ברקע נזכר תקציב של 75 מיליון ש"ח לתוכנית הממשלה מ־2006. | בג"ץ 8397/06 ווסר נ' שר הביטחון – מאגר בג"ץ-AI; ערוץ 7, 8 בפברואר 2007 – ביקורת בג"ץ על מדיניות המיגון |
| פברואר 2008 | מאומת החלטת ממשלה 3192 אישרה בניית ממ"דים בבתי מגורים בעוטף עזה עד 4.5 ק"מ מגדר המערכת; הקריטריונים המרכזיים: בתים צמודי קרקע ובתים בעלי תקרות קלות שנבנו לפני 1992 וללא מיגון. | מרכז המחקר והמידע של הכנסת תיאר כי בשלב זה הוקצבו 240 מיליון ש"ח לשנתיים, ונקבע שימוגנו כ־1,500 דירות לפי תעדוף פיקוד העורף. | מרכז המחקר והמידע של הכנסת – תיאור וניתוח תמ"א 38 והתוכנית להחלפתה, מאי 2021; בג"ץ 7844/07 כהן נ' ממשלת ישראל – נוסח החלטה 3192 |
| יולי 2008 | מקור-יחיד משרד הבינוי והשיכון נערך לביצוע עבודות המיגון עד 4.5 ק"מ באמצעות קבלנים ומנהלת פרויקט בשדרות. | גלובס דיווח ב־1 ביולי 2008 על עבודות בעלות 237 מיליון ש"ח עבור 2,800 יחידות דיור, מהן 630 בשדרות; לפי הדיווח עמיגור ניהלה את הפרויקט, והזכאים יכלו לבחור בין מסלול ממשלתי שבו המדינה בונה לבין מסלול פרטי שבו התושב בונה ומקבל סיוע. | גלובס, 1 ביולי 2008 – משרד השיכון ימגן בתים ליד הגדר |
| דצמבר 2008 | מאומת החלטת ממשלה 4316 הרחיבה את תקצוב השלבים הנותרים במיגון בתי מגורים עד 4.5 ק"מ; ההחלטה התקבלה לאחר התדיינות בבג"ץ. | וואלה דיווחה ב־7 בדצמבר 2008 כי אושרו 600 מיליון ש"ח למיגון עוטף עזה בפריסה לשלוש שנים; בג"ץ בוגין ציטט את החלטה 4316, שקבעה מיגון עד 9 מ"ר נטו או פתרונות חלופיים לרשימת יישובים ודירות שלא נכללו בשלב א'. | וואלה כסף, 7 בדצמבר 2008 – אושרו 600 מיליון שקל למיגון עוטף עזה; בג"ץ 6887/08 בוגין נ' ראש הממשלה – נוסח החלטה 4316 |
| 2010–2011 | מאומת בעתירה נוספת של יישובי עוטף עזה בטווח 4.5–7 ק"מ נטען כי במקום מיגון פיזי הובטח מענה באמצעות כיפת ברזל; המדינה השיבה כי מערכת כיפת ברזל צפויה להיות מבצעית באזור ב־2010 וכי יישובים רחוקים יותר לא ימוגנו פיזית. | בית המשפט עסק בגבול הקריטריוני 4.5 ק"מ מול 7 ק"מ, ובקשר בין המענה התקציבי־פיזי לבין הנחת העבודה על כיפת ברזל. | עו"ד און ליין – בג"ץ 8013/10, מיגון 4.5–7 ק"מ; ynet, 3 בנובמבר 2010 – עוטף עזה לבג"ץ: בלי כיפת ברזל, מיגון עכשיו |
| אוקטובר 2012 | מאומת החלטת ממשלה 5187 הרחיבה את פרויקט מיגון בתי המגורים ליישובים שחלקם או כולם בטווח 4.5–7 ק"מ מגדר רצועת עזה, באותה מתכונת ועל בסיס הקריטריונים של ההחלטות הקודמות. | ההחלטה הקצתה 270 מיליון ש"ח בפריסה לשלוש שנים; משרד האוצר נדרש לפתוח הרשאה להתחייב לטובת משרד הבינוי והשיכון בהתאם לקצב הביצוע. | נספח החלטת ממשלה 5187 בעתירה לבג"ץ, 28 באוקטובר 2012; ישראל היום, 28 באוקטובר 2012 – הממשלה אישרה מיגון נוסף ליישובי הדרום |
| 2012–2017 | מאומת לפי מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תכנית מיגון בתי המגורים בעוטף עזה הסתיימה בסוף 2017, ובשלושת שלביה מוגנו דירות ב־42 יישובים בארבע מועצות אזוריות ובעיר שדרות. | המקור מציין כי מדובר בהחלטות 3192, 4316 ו־5187; מספר הדירות הכולל מופיע במסמך המקור אך בטקסט שחולץ מתוצאת החיפוש חסר המספר המדויק ולכן לא נרשם כאן מספר סופי. | מרכז המחקר והמידע של הכנסת – תיאור וניתוח תמ"א 38, מאי 2021 |
4.2 חוזים, ספקים ומי הרוויח מהביצוע – עוטף עזה
| תאריך | התקשרות / מכרז | גורמים שקיבלו תפקיד ביצועי או כלכלי | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|
| מרץ 2008 | מאומת משרד הבינוי והשיכון פרסם מכרז 10/08 להקמת מאגר "קבלני מדף" לעבודות תכנון וביצוע ממ"דים בשדרות וביישובי עוטף עזה. | לפי הכרעת הדין בתיק ההגבלים, המכרז נועד ליצור מאגר שממנו ייבחרו קבלנים בשלב ב'; חברת עמיגור הייתה מעורבת בניהול/מימוש הפרויקט מטעם משרד השיכון. | הכרעת דין – ת"פ 22847–12–10, מדינת ישראל נ' בובליל, באתר gov.il; מינהל הרכש – תכנון וביצוע ממ"דים ביישובי עוטף עזה שלב ב' |
| 2010–2022 | מאומת פרשת קרטל/החרמת מכרז עוטף עזה: הוגש כתב אישום נגד התאחדות הקבלנים וחברות קבלניות בגין תיאום אי־הגשת הצעות למכרז המיגון; בערעור פלילי בבית המשפט העליון בשנת 2022 נדחו הערעורים העיקריים. | בית המשפט העליון קבע כי המכרז נועד להוציא לפועל את החלטת הממשלה מפברואר 2008 למיגון דירות בעוטף עזה וכי החרמת המכרז חייבה פרסום מכרז חדש ועיכבה את מיגון היישובים. | ע"פ 207/20 – פסק דין בית המשפט העליון, gov.il; אפיק משפטי – ע"פ 207/20, 3 במאי 2022 |
| אוגוסט 2014–דצמבר 2015 | מאומת פטור ממכרז למיגון עוטף עזה שלב ד' ניתן לעמיגור 2000 (99) בע"מ. | היקף ההתקשרות: 35,500,000 ש"ח; תקופת ההתקשרות: 27 באוגוסט 2014 עד 31 בדצמבר 2015; עילת הפטור: תנאים זהים להתקשרות הראשונה ושמירת אחידות מטעמי חיסכון ויעילות. | מינהל הרכש – פטור 557163, מיגון עוטף עזה שלב ד' |
| 2008–2012 | מאומת ההבדל הביצועי בין ממ"ד במסלול ממשלתי לבין ממ"ד במסלול פרטי כבר הופיע בפרויקט עוטף עזה: במסלול הממשלתי המדינה/עמיגור ניהלו תכנון וביצוע, ובמסלול הפרטי התושב בנה בעצמו וקיבל סיוע. | גלובס תיאר ביולי 2008 שני מסלולים – בנייה על ידי המדינה מול בנייה עצמית בסיוע; בהמשך, פרשות המכרזים והפטורים ממכרז מראות שהמסלול הממשלתי יצר התקשרויות ביצוע עם עמיגור וקבלנים, בעוד המסלול הפרטי העביר את נטל התיאום, הביצוע והסיכון התזרימי לתושב. | גלובס, 1 ביולי 2008 – מסלול ממשלתי ומסלול פרטי; ת"פ 22847–12–10 – מכרז קבלני המדף |
4.3 צפון הארץ – החלטות, תקציבים, פערי ביצוע ואחריות
| תאריך | החלטה / דיון / ביקורת | סכום, יעד, ביצוע או כשל | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|
| אפריל 2018 | מאומת ועדת הכספים אישרה העברות תקציביות שכללו 175 מיליון ש"ח לחיזוק ומיגון מבנים אזרחיים בצפון. | התקציב נועד לחיזוק ומיגון מוסדות חינוך, בריאות ורווחה בצפון וברמת הגולן, שיפוץ מקלטים, הקמת מיגוניות והשתתפות במיזמי בנייה ברשויות בצפון. | הכנסת, ועדת הכספים, 16 באפריל 2018 |
| מאי 2018 | מאומת פיקוד העורף הציג בכנסת פערים גדולים במיגון הפרטי בצפון. | בדיון נמסר כי עד 100 ק"מ מגבול הצפון יש מעל 150 אלף בתים לא ממוגנים; מיגון כלל הבתים נאמד ב־5–6 מיליארד ש"ח; בטווח של עד ק"מ מהגדר זוהו 413 בתי אב ללא ממ"ד, בטווח 1–4 ק"מ 4,250 בתים, ובטווח 4–9 ק"מ 12,160 בתים. | הכנסת, ועדת הכספים, 21 במאי 2018 |
| יולי 2018 | מאומת הקבינט המדיני־ביטחוני אישר את החלטה ב/302 – תוכנית רב־שנתית למיגון העורף, בדגש על הצפון, לשנים 2019–2030. | המסגרת שנקבעה: 5 מיליארד ש"ח; הקבינט הטיל על משרד האוצר ומשרד הביטחון להצביע בתוך 21 יום על מקור תקציבי של 500 מיליון ש"ח לביצוע בשנים 2018–2019, ועל צוות בראשות המל"ל להציג בתוך 60 יום תוכנית מפורטת. | גלובס, 16 ביולי 2018 – הקבינט אישר 5 מיליארד שקל למיגון הצפון; הכנסת, ועדת החוץ והביטחון, 22 בספטמבר 2020 |
| 2018 | מאומת שינוי תקציבי ייעודי יצר מסגרת מעקב תקציבית לתוכנית "מגן הצפון". | בפנייה תקציבית 16–005 נרשמה תוספת הרשאה להתחייב; 25 מיליון ש"ח בהוצאה נטו ו־150 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב הועברו לתוכנית שבה ירוכז תקציב מיגון הצפון לשם מעקב ובקרה. | מפתח התקציב – תוספת הרשאה להתחייב, תוכנית מגן הצפון |
| מרץ 2019 | מאומת ועדת הכספים אישרה העברת כ־693 מיליון ש"ח למיגון וביטחון יישובים מפני טילים. | התקציב הוצג כחלק מתוכנית רב־שנתית למיגון הצפון, לרבות שיקום מקלטים ציבוריים, מיגון מוסדות ציבור, פיזור מיגוניות, מיגון מוסדות חינוך, בריאות ורווחה והקמת מיגון במיזמי בנייה קיימים. | הכנסת, ועדת הכספים, 25 במרץ 2019 |
| ספטמבר 2020 | שנוי-במחלוקת ועדת החוץ והביטחון מצאה פערי נתונים בין משרד האוצר לצה"ל על מספר יחידות הדיור למיגון עד ק"מ מגבול לבנון ועל העלות הממוצעת ליחידה. | לפי האוצר, בדיון קודם הוצגו 2,048 יחידות דיור בעלות כ־250 מיליון ש"ח ועלות של כ־100 אלף ש"ח ליחידה; לפי משרד הביטחון/עמיגור, סקר בשטח מצא צורך למגן 3,080 יחידות, ועלות ממוצעת לאחר שיח עם קבלנים עמדה על כ־130 אלף ש"ח ליחידה. | הכנסת, ועדת החוץ והביטחון, 22 בספטמבר 2020 |
| ספטמבר 2020 | מאומת באותו דיון נמסר כי התקבלה החלטה להעביר כ־100 מיליון ש"ח ראשוניים למיגון חלק מהמבנים הפרטיים עד ק"מ מגבול לבנון. | ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף אמר כי בתקציב שהועבר ניתן לבצע מיגון של כ־630 יחידות דיור בשבעה מתוך 21 יישובים עד ק"מ מהגבול, לפי סדר עדיפות מקצועי. | הכנסת, ועדת החוץ והביטחון, 22 בספטמבר 2020 |
| ינואר 2024 | מאומת מבקר המדינה פרסם ביקורת מעקב על מוכנות המדינה לרעידת אדמה ומיגון העורף, וקבע כי עד 2022 אותר מקור תקציבי חלקי בלבד ליישום החלטה ב/302. | לפי המבקר, עד 2022 משרד האוצר בשיתוף רח"ל ופקע"ר איתרו מקור תקציבי של 890 מיליון ש"ח בלבד – 18% מתוך 5 מיליארד ש"ח; עוד עלה כי מומשו 186 מיליון ש"ח למיגון בתים פרטיים בצפון ורק 7 מיליון ש"ח מהם שימשו לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. | מבקר המדינה, הודעת דוח שנתי – ינואר 2024 |
| מאי 2024 | מאומת ועדת החוץ והביטחון דנה במימוש "מגן הצפון" ומסרה כי 5.3% בלבד מתקציב התוכנית מומש בפועל. | לפי הנתונים שנמסרו לוועדה: בשנים 2019–2023 נחתמו הזמנות בסך 530 מיליון ש"ח; מתוך 3,269 יחידות דיור הנדרשות למיגון בטווח 0–1 ק"מ מגבול הצפון הסתיים מיגון של 321 יחידות בלבד – 9.8%. | הכנסת, ועדת החוץ והביטחון, 8 במאי 2024 |
| דצמבר 2024 | מאומת משרד הביטחון, פיקוד העורף ומשרד האוצר חתמו על הסכם להאצת "מגן הצפון". | ההסכם בהיקף 1.2 מיליארד ש"ח כלל 875 מיליון ש"ח למסלול "מימוש עצמי" עבור כ־10,000 ממ"דים ב־28 יישובים במרחק 1–5 ק"מ מגבול לבנון, באמצעות מענק של עד 132 אלף ש"ח; במקביל הוכנה הקמת כ־1,700 ממ"דים ב־21 יישובים בטווח 0–1 ק"מ מהגבול בביצוע המדינה. | משרד הביטחון, 1 בדצמבר 2024 – האצה משמעותית בפרויקט מגן הצפון |
| דצמבר 2025 | מאומת מבקר המדינה פרסם דוח מיוחד על מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, ובו נתוני תקצוב ומימוש "מגן הצפון" עד 2024/2025. | לפי הדוח: בשנים 2019–2024 תוקצב פקע"ר בפועל ב־1.406 מיליארד ש"ח למימוש "מגן הצפון", אף שלפי החלטה ב/302 היה צריך להקצות 3 מיליארד ש"ח בתקופה זו; עד סוף 2024 מומשו בתשלומים 733.69 מיליון ש"ח – כ־52% מהתקציב שהוקצה בפועל. | מבקר המדינה – מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, דצמבר 2025 |
| דצמבר 2025 | מאומת הוועדה לביקורת המדינה דנה בכך שרק חלק קטן מתושבי הצפון מימשו את הסבסוד לבניית ממ"ד במסלול עצמי. | בדיון נמסר כי רק כ־1,500 מתוך 10,000 זכאים לסבסוד ממשלתי של 132 אלף ש"ח ביצעו בפועל; ראש מנהלת "מגן הצפון" מסר כי עד פרוץ המלחמה נבנו 197 ממ"דים בלבד, וכי היעד בקו 0–1 ק"מ הוא 3,000 ממ"דים. | הכנסת, הוועדה לביקורת המדינה, 29 בדצמבר 2025 |
| אפריל 2026 | מאומת בדיון בכנסת עלה כי במסלול 1–5 ק"מ מגבול הצפון מומשו רק כ־20% מהתקציב/הזכאויות, לפי הצגת הוועדה. | ראש מנהלת "מגן הצפון" מסר כי עד אוקטובר 2023 התקבלו במנהלת כ־260 מיליון ש"ח שכיסו רק את יישובי 0–1 ק"מ; באפריל 2024 הועברו 868 מיליון ש"ח ליישובי 1–5 ק"מ לבניית כ־10,000 ממ"דים עצמאית; יו"ר הוועדה עודד פורר אמר בדיון, ב־13 באפריל 2026 בכנסת: "הפטנט שבו חושבים שנבנה 10,000 ממ"דים כשנותנים לאזרח רק 60% מהתקציב – לא עובד". | הכנסת, הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, 13 באפריל 2026 |
| יוני 2026 | מאומת החלטת ממשלה 4195 אימצה תוכנית להשלמה ולהאצה של המיגון ביישובים בטווח 0–9 ק"מ מגבול לבנון. | ההחלטה קבעה סבסוד "ביצוע עצמי" של 182 אלף ש"ח לזכאים עד סוף 2027, ו־132 אלף ש"ח לזכאים עד סוף 2028; הקצתה 286 מיליון ש"ח לשנים 2027–2030 למסלול 1–5 ק"מ, 1.625 מיליארד ש"ח לשנים 2026–2030 למסלול 5–9 ק"מ, ו־30 מיליון ש"ח לשנים 2026–2031 לפעילות מנהלת "מגן הצפון". | החלטת ממשלה 4195, 2 ביוני 2026; מרכז המחקר והמידע של הכנסת – החלטה 4195 למיגון הצפון, 15 ביוני 2026 |
4.4 מסלול פרטי מול מסלול ממשלתי – ממצא כספי ואחריותי
- מאומת בעוטף עזה, המודל הממשלתי כלל ביצוע באמצעות המדינה/עמיגור וקבלנים, ואילו במסלול הפרטי בעל הדירה נשא באחריות הבנייה וקיבל סיוע; בצפון 2024–2026 המדינה הבחינה בין קו 0–1 ק"מ, שבו משרד הביטחון/פקע"ר נערכו לביצוע ממ"דים, לבין קו 1–5 ק"מ ו־5–9 ק"מ, שבהם הסיוע הוגדר בעיקר כסבסוד לביצוע עצמי. גלובס, 1 ביולי 2008; משרד הביטחון, 1 בדצמבר 2024; החלטת ממשלה 4195
- מאומת בצפון, הבעיה הכספית המרכזית של מסלול "ביצוע עצמי" היא פער בין עלות הבנייה בפועל לבין גובה המענק: ב־2020 הוצגו בכנסת הערכות שונות של 100 אלף ש"ח או 130 אלף ש"ח ליחידה, ב־2024 נקבע מענק של עד 132 אלף ש"ח, וב־2026 הועלה המענק ל־182 אלף ש"ח לזכאים עד סוף 2027. הכנסת, 22 בספטמבר 2020; משרד הביטחון, 1 בדצמבר 2024; החלטת ממשלה 4195
- מאומת לפי הדיון בכנסת באפריל 2026, מסלול שבו המדינה נותנת סבסוד חלקי ולא מבצעת בעצמה יצר קצב מימוש נמוך: הוועדה דיווחה שרק 20% מהזכאים בטווח 1–5 ק"מ קיבלו סיוע/מימשו בניית מרחב מוגן, בעוד שבקו 0–1 ק"מ משרד הביטחון דיווח על מאות ממ"דים שנמסרו או נמצאים בבנייה. הכנסת, 13 באפריל 2026
4.5 פיקוח וביקורת – מבקר המדינה, בג"ץ והכנסת
| גוף פיקוח | קביעה מרכזית | משמעות אחריותית | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|
| מבקר המדינה, ינואר 2006 | מאומת במיגון עוטף עזה אחרי ההתנתקות נמצאו עיכובים בהקצאת כספים, תקצוב חסר מול תוכנית מינימלית, והיעדר תיעוד מספק לשיקולים שהביאו לאישור 70 מיליון ש"ח בלבד לשנת 2005. | האחריות הישירה יוחסה לממשק פקע"ר–משרד הביטחון–משרד האוצר; המבקר קבע כי העיכוב במימוש נבע בעיקר מליקויים בהקצאת כספי תקציב המדינה. | מבקר המדינה – מיגון היישובים בגזרת עוטף עזה, ינואר 2006 |
| בג"ץ, מאי 2007 | מאומת בג"ץ התערב בהחלטת הממשלה לגבי מיגון מוסדות חינוך בעוטף עזה וקבע כי ההסתפקות במרחבים מוגנים חלקיים אינה סבירה ביחס לאיום ולזמן התרעה של כ־15 שניות. | זו אחת מנקודות ההתערבות החריגות של בג"ץ במדיניות מיגון: בית המשפט לא החליף את כלל מדיניות הביטחון, אך חייב שינוי ביחס למוסדות חינוך. | בג"ץ 8397/06 ווסר נ' שר הביטחון |
| בג"ץ, דצמבר 2008 | מאומת בבג"ץ בוגין, לאחר שהממשלה קיבלה את החלטה 4316 למימון המשך המיגון עד 4.5 ק"מ, בית המשפט דחה בקשה למנגנון מעקב שיפוטי וקבע כי אינו מפקח על ביצוע החלטות ממשלה כאשר נקבע מנגנון פנימי. | בג"ץ תרם ללחץ שהוביל להחלטה תקציבית, אך סירב להפוך לגוף מעקב ביצועי של פרויקט המיגון. | בג"ץ 6887/08 בוגין נ' ראש הממשלה |
| מבקר המדינה, ינואר 2024 | מאומת המבקר קבע שב־2022 אותר מקור תקציבי של 890 מיליון ש"ח בלבד מתוך 5 מיליארד ש"ח להחלטה ב/302; כמו כן, הליכי אישור נספחי מיגון בפיקוד העורף נמשכו 3–4 חודשים אף שפקע"ר הגדיר יעד של 18 ימים. | האחריות חולקה בין משרד האוצר, רח"ל, פקע"ר, מינהל התכנון ומכוני הבקרה; הכשל אינו רק בתקצוב אלא גם ברגולציה וביכולת ביצוע. | מבקר המדינה – דוח שנתי ינואר 2024 |
| מבקר המדינה, דצמבר 2025 | מאומת נכון לינואר 2025 לכ־3.2 מיליון תושבי ישראל, שהם 33.6%, אין מיגון תקני; ל־42,000 תושבים ביישובים עד 9 ק"מ מגבולות סוריה ולבנון אין מיגון תקני; ב־1,378 מקלטים ציבוריים, כ־11.7%, לא ניתן לשהות. | המבקר דרש תוכנית לאומית מתוקצבת, מיפוי עדכני ברשויות, בקרה על מקלטים משותפים, ועדכון מפתח המיגון במוסדות חינוך. | מבקר המדינה – מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות |
| הכנסת, מרץ–אפריל 2026 | מאומת ועדות הכנסת קיבלו דיווחים על מחסור בתקציבים, בירוקרטיה, חוסר מימוש של תוכניות קיימות ופערים חריפים ברשויות חלשות, בחברה הערבית והבדואית וביישובי הצפון. | בדיון ב־9 במרץ 2026 בכנסת נאמר: "אנחנו יושבים על חבית חומר נפץ"; בדיון ב־30 באפריל 2026 האוצר העביר לראשונה פירוט הקצאות מהחלטת 2018, והוועדה דרשה יעדים כמותיים ולוחות זמנים. | הכנסת, הוועדה לביקורת המדינה, 9 במרץ 2026; הכנסת, 30 באפריל 2026 – פירוט מימוש הקצאות החלטת 2018 |
4.6 הפזורה הבדואית, החברה הערבית ורשויות מוחלשות
| תאריך | אירוע / תקציב / פסיקה | ממצא כספי או אחריותי | ודאות ומקור |
|---|---|---|---|
| מרץ 2017 | מאומת בג"ץ 5019/14 דחה עתירה של תושבי הפזורה הבדואית בנגב שדרשו פתרונות מיגון פיזיים וטענו לאפליה. | בית המשפט קיבל את עמדת המדינה כי ההחלטות נשענות על שיקולים מקצועיים וביטחוניים ולא הוכחה אפליה; נשמרה אפשרות לשוב בעתיד אם ישתנו הנסיבות. | בג"ץ 5019/14 לבאד אבו עפאש נ' מפקד פיקוד העורף |
| אוקטובר 2023 | מאומת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי פרסם מבחן תמיכה 15/2023 לרשויות בדואיות בנגב לטובת מיגוניות וציוד חירום. | התקציב הכולל: 26 מיליון ש"ח; הרשויות הזכאיות: רהט, חורה, כסייפה, לקיה, ערערה בנגב, שגב שלום, תל שבע, אל קסום ונווה מדבר; כל רשות יכלה לבקש בין 2.88 מיליון ש"ח ל־4 מיליון ש"ח. | משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – מבחן תמיכה 15/2023 |
| ינואר 2024 | מקור-יחיד דוח השקיפות של צה"ל/פיקוד העורף למלחמת חרבות ברזל הציג אמצעי מיגון זמניים ובהם Hesco לתושבי הפזורה הבדואית. | המקור מציין שמדובר במתחם מיגון המותאם לכמות רבה של אנשים, אך אינו מציג עלות, פריסה מלאה או מספר כפרים שקיבלו מענה; לכן אין לציין סכום. | [צה"ל – דוח השקיפות, מיגון, נתונים ל־9 בינואר 2024](https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7
6. הטיעון הנגדי (steelman), ראיות-נגד ומחלוקות
- טענה נגדית: הממשלה כן קבעה קריטריונים אופרטיביים למיגון עוטף עזה: החלטה 3192 מפברואר 2008 מיקדה את מיגון דירות המגורים ביישובים עד 4.5 ק"מ מגדר עזה, בממ"ד עד 9 מ"ר או פתרון חלופי; בג"ץ 6887/08, ינואר 2009, הציג זאת כתוכנית ממשלתית קונקרטית ולא כהתעלמות. בג"ץ 6887/08, בגץ-AI מאומת
הפרכה/הקשר: אותו קריטריון יצר גבול קשיח: דברי ההסבר להצעת חוק מ-2014 מתארים שלב א' עד 4.5 ק"מ, ובהמשך שלב ג' רק ל-4.5–7 ק"מ לפי עדיפות פיקוד העורף; כלומר, המענה לא היה כלל-ארצי ואף לא מיידי לכל טווח האיום. רשומות/כנסת, 2014 מאומת
- טענה נגדית: בג"ץ לא קיבל גישה שלפיה כל פער מיגון מחייב צו שיפוטי: בבג"ץ ווסר על מוסדות החינוך בעוטף עזה נקבע כי בענייני מומחיות ביטחונית והקצאת משאבים היקף הביקורת מצומצם. בג"ץ 8397/06, בגץ-AI, מאי 2007 מקור-יחיד
הפרכה/הקשר: למרות הריסון, בג"ץ כן הוציא צו מוחלט למיגון מלא של כיתות האם והספח לאחר ניסוי שבו בכ-43% מהכיתות הלא-ממוגנות לא הספיקו כל התלמידים להגיע למרחב מוגן בתוך 15 שניות. פסקדין, 2007 מאומת
- טענה נגדית: המדינה הקצתה תקציבים משמעותיים לעוטף עזה עוד לפני 2008: תקציב הביטחון 2008 מתאר החלטת ממשלה 154 מינואר 2006 למיגון בתי ספר בעוטף, בתוספת 75 מיליון ש"ח, ובהמשך 34.8 מיליון ש"ח לגני ילדים וכיתות צעירות. תקציב הביטחון 2008, משרד הביטחון מאומת
הפרכה/הקשר: מבקר המדינה מצא שב-2005, לאחר ההתנתקות, הממשלה לא דנה במלוא התקציב הנדרש למיגון 46 יישובי עוטף עזה, וכי ההיערכות נשענה על החלטות חברתיות-כלכליות שלא עסקו ישירות במיגון. מבקר המדינה, דוח ההתנתקות/עוטף עזה מאומת
- טענה נגדית: בצפון קיימת מדיניות ממשלתית רחבה: החלטת הקבינט מיולי 2018 אישרה מסגרת של 5 מיליארד ש"ח לשנים 2019–2030 למוכנות העורף, וב-2026 התקבלה החלטה 4195 להשלמה והאצה של מיגון יישובי 0–9 ק"מ מגבול לבנון. החלטת ממשלה 4195, יוני 2026 מאומת
הפרכה/הקשר: בדיון ועדת החוץ והביטחון במאי 2024 נטען כי החלטת 2018 לא בוצעה הלכה למעשה, וכי הפינוי בצפון עלה למדינה סכומים גבוהים בשל פערי המיגון שלא נסגרו. ועדת החוץ והביטחון, הכנסת, מאי 2024 שנוי-במחלוקת
- טענה נגדית: הממשלה ופיקוד העורף יכולים לטעון שמיגון מלא לכל בית אינו ישים מיידית ולכן נבחרו מנגנוני סבסוד מדורגים: החלטת 4195 מ-2026 מבחינה בין 0–1 ק"מ, 1–5 ק"מ ופתרונות חלופיים כשאין אפשרות לבנות ממ"ד תקני. החלטת ממשלה 4195, יוני 2026 מקור-יחיד
הפרכה/הקשר: בוועדת החוץ והביטחון בספטמבר 2020 עלה כי לאוצר ולצה"ל היו נתונים שונים על מספר יחידות הדיור הזקוקות למיגון עד קילומטר מגבול לבנון ועל העלות – 2,048 מול 3,080 יחידות – פער המעיד על בעיית תכנון וביצוע. כנסת, ספטמבר 2020 מאומת
- טענה נגדית: לגבי הפזורה הבדואית, בג"ץ 5019/14 דחה טענה לאפליה וקבע שהחלטות מיגון מצויות בליבת שיקול הדעת המבצעי של גורמי הביטחון. בג"ץ 5019/14, בגץ-AI מקור-יחיד
הפרכה/הקשר: בעתירה המאוחרת על הכפרים הלא-מוכרים בנגב, פסק הדין שפורסם ב-2025 מתאר כי עניין המיגון לא נפתר בשנים שחלפו מאז צוק איתן ומאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. פסק דין כפרים לא מוכרים, 2025 מאומת
- טענה נגדית: ברשויות מקומיות, האחריות אינה רק של הממשלה: חוק ההתגוננות האזרחית מטיל חובות גם על רשויות ובעלי נכסים, ומבקר המדינה מציין כי פיקוד העורף הוא הרשות המוסמכת לדרישות ההנדסיות, אך תחזוקת מקלטים משותפים תלויה גם בדיירים וברשויות. מבקר המדינה, מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות, 2026 מאומת
הפרכה/הקשר: הכנסת אישרה בדצמבר 2024 בקריאה טרומית תיקון לפיקוח על מקלטים משותפים לאחר שבמלחמת חרבות ברזל התגלה חוסר מוכנות במקלטים ביתיים משותפים; כלומר, חלוקת האחריות עצמה הותירה פער אכיפה. מליאת הכנסת, דצמבר 2024 מאומת
- טענה נגדית: בתל אביב יש מערך עירוני פעיל: במרץ 2026 מנהל מחלקת המיגון בעירייה מסר בכנסת כי המקלטים הציבוריים נפתחים אוטומטית עם אזעקה, הוצבו 20 מיגוניות, ול-89% מהתושבים יש מיגון תקני. כנסת, מרץ 2026 מקור-יחיד
הפרכה/הקשר: אותה ישיבה מציינת כי ל-11% מתושבי תל אביב אין מיגון תקני, וכי קיימים קשיי אכיפה ותחזוקה במקלטים; לכן גם בעיר חזקה המענה אינו מלא. כנסת, מרץ 2026 מקור-יחיד
- טענה נגדית: חיפה מציגה רשימות מקלטים, מיגוניות, חניונים ומרחבים מוגנים ציבוריים, ומבהירה לתושבים את מדרג המיגון ואת אחריות הדיירים למקלטים משותפים. עיריית חיפה, 2026 מקור-יחיד
הפרכה/הקשר: בדיון הכנסת במרץ 2026 נטען כי בחיפה זמן ההתרעה הוא כדקה, אך ההגעה למקלטים ציבוריים אורכת זמן רב יותר, וכ-25% מבתי הספר ללא כל מיגון; טענה זו עומדת אם לא תימצא בדיקה רשמית עדכנית הסותרת אותה. כנסת, מרץ 2026 מקור-יחיד
- טענה נגדית: לגבי החברה הערבית, המדינה יכולה לטעון שננקטו פעולות מיפוי, תקצוב והשמשה: בדיון ועדת הביקורת באפריל 2026 נמסר לראשונה פירוט מימוש הקצאות החלטת 2018, והדיון עסק גם במיגון החברה הערבית והבדואית. כנסת, אפריל 2026 מקור-יחיד
הפרכה/הקשר: המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר 2024, הסתמך על דוח מבקר המדינה מ-2018 שלפיו 46% מתושבי החברה הערבית – כ-550 אלף איש – חיו במגורים ללא מיגון תקני, לעומת כ-26% בכלל האוכלוסייה. המכון הישראלי לדמוקרטיה, נובמבר 2024 מאומת
סיכום מאזן-הראיות
מאזן-הראיות אינו תומך בטענה שהממשלה התעלמה לחלוטין מנושא המיגון: נמצאו החלטות ממשלה, פסיקות, תקציבים, תוכניות אזוריות ומנגנוני סבסוד, בעיקר בעוטף עזה ובצפון. עם זאת, הראיות הנגדיות לתזה אינן מוחקות את ליבת המחדל: הקריטריונים היו גאוגרפיים ומדורגים, הביצוע נמשך שנים, נותרו פערים ברשויות ערביות ובפזורה הבדואית, בצפון נרשמו עיכובים בין החלטת 2018 לביצוע, ובערים חזקות כמו תל אביב וחיפה עדיין קיימות אוכלוסיות ללא מיגון תקני. לכן יש לסייג את התזה: לא מדובר בהיעדר מדיניות מוחלט, אלא במדיניות חלקית, אזורית, תקציבית ומדורגת, שבמקרים מרכזיים לא הדביקה את התפתחות האיום ואת צרכי האוכלוסייה.
7. צירי מיקוד מיוחדים
7.1 – עוטף עזה
- מאומת 2005–2008, מעבר מקריטריוני חירום חלקיים לתכנית מיגון דירות: דוח מבקר המדינה על "מיגון היישובים בגזרת עוטף עזה – החלטות ויישומן" קבע כי תהליך אישור והקצאת התקציב למיגון לאחר ההתנתקות נמשך מיוני 2004 עד יולי 2005 והיה "ארוך ובלתי סביר", וכי הממשלה לא דנה במועד הראשון בתקציב הכולל הנדרש למיגון. בהמשך, החלטת ממשלה 3192 מ־24 בפברואר 2008 קבעה מיגון דירות בטווח עד 4.5 ק"מ מגדר רצועת עזה באמצעות ממ"ד של 9 מ"ר; החלטה 4316 מ־7 בדצמבר 2008 הרחיבה את תקצוב השלבים הנותרים. מקורות: מבקר המדינה, ינואר 2006, "מיגון היישובים בגזרת עוטף עזה"; מזכירות הממשלה/משרד רה"מ, דצמבר 2008, החלטה 4316 – מיגון דירות מגורים בעוטף עזה. (library.mevaker.gov.il)
- מאומת הקו המשפטי של בג"ץ: התערבות רק כשמדיניות המיגון חורגת ממתחם הסבירות: בבג"ץ ווסר/ועד ההורים שדרות, פסק הדין מ־29 במאי 2007 קבע כי מיגון בתי הספר בשיטת "מרחבים מוגנים" במקום מיגון מלא היה "החלטה בלתי-סבירה" בנסיבות איום של 15 שניות התרעה; לעומת זאת, בפסק דין מ־2011 על פריסת כיפת ברזל ומיגון מעבר ל־4.5 ק"מ, העליון דחה את העתירה וקבע כי לא הוכחה הבטחה שלטונית מחייבת לפרוס כיפת ברזל או מיגון מעבר לקו שנקבע. מקורות: פסקדין, מאי–יוני 2007, בג"ץ 8397/06 ו־8619/06 – מיגון כיתות בעוטף; פסקדין, 2011, העליון דחה עתירה לפרוס כיפת ברזל מעבר ל־4.5 ק"מ. (psakdin.co.il)
7.2 – שדרות
- מאומת בתי ספר וגני ילדים: שדרות הייתה מוקד ההתערבות השיפוטית המובהקת ביותר: ביוני 2006, לאחר נפילת קסאם בשטח בית ספר בשדרות, שר הביטחון עמיר פרץ הודיע על מיגון בתי הספר בעוטף; במאי 2007 בג"ץ הורה למגן את כל כיתות האם בשדרות ובעוטף במיגון מלא. הנתון המרכזי שהובא בפסק הדין: בניסוי מרץ 2007, בכ־43% מהכיתות הלא־ממוגנות לא הצליחו כל התלמידים להגיע למרחב מוגן בתוך 15 שניות. מקורות: ynet, מאי 2007, "בג"ץ: על המדינה למגן את כל הכיתות בעוטף עזה"; פסקדין, יוני 2007, בקשת המדינה לתיקון פסק הדין בעניין מיגון הכיתות. (ynet.co.il)
- שנוי-במחלוקת מימון וביצוע: המדינה הציגה תכניות, תושבים וראשי רשויות טענו לסחבת ואפליה: בפברואר 2008 פורסם כי הממשלה אישרה 327 מיליון ש"ח למיגון שדרות ועוטף עזה, כולל 14 בתי ספר חדשים; ביולי 2008 ראשי עוטף עזה ושדרות דרשו מראש הממשלה להשלים מיגון לכל היישובים בטווח 4.5 ק"מ, ובוואלה צוטטו בכותרת: "ללא מיגון – זו הפקרות של ממש" – 8 ביולי 2008, וואלה. במקביל, בגלובס דווח ביולי 2008 על שני מסלולים: מסלול ממשלתי שבו המדינה מבצעת את הבנייה, ומסלול פרטי שבו הדייר בונה ממ"ד בעצמו ומקבל סיוע מהמדינה; זהו מקור רלוונטי להבדל בין ממ"ד פרטי לבין ממ"ד בביצוע המדינה. מקורות: חדשות 13, פברואר 2008, אישור מיגון שדרות ויישובי עוטף עזה; וואלה, יולי 2008, ראשי עוטף עזה לרה"מ: "מפקירים אותנו"; גלובס, יולי 2008, מסלול ממשלתי ומסלול פרטי למיגון בתים. (13news.co.il)
7.3 – הפזורה הבדואית בנגב
- מאומת 2014–2017, עתירות בג"ץ והיעדר מיגון פיזי בכפרים מוכרים ולא־מוכרים: ב־16 ביולי 2014 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה דחופה לבג"ץ נגד מפקד פיקוד העורף ואחרים בדרישה להציב אמצעי מיגון בכפרים הבדואיים בנגב; בג"ץ 5019/14 הסתיים ב־2017 בלי צו המחייב הצבת מיגוניות, לאחר שהמדינה הציגה פעולות חלופיות כגון הסברה בערבית, שיפור התרעה, GIS ויחידות סיוע עצמי. בית המשפט קבע שלא הוכחה אפליה, אך ציין כי יש פערי מיגון משמעותיים גם ביישובים ערביים וגם ביישובים יהודיים בטווח 15–40 ק"מ מעזה. מקורות: האגודה לזכויות האזרח, יולי 2014, העדר מיגון בכפרי הבדווים בנגב; בג"ץ-AI, 2017, בג"ץ 5019/14 אבו עפאש נ' מפקד פיקוד העורף. (law.acri.org.il)
- שנוי-במחלוקת עמדת המדינה מול עמדת ארגוני הזכויות: המדינה טענה ב־2014 כי אין חובה חוקית ישירה לממן מיגון לבתי אזרחים וכי בכפרים לא־מוכרים קיים קושי תכנוני ואכיפתי; מנגד, ארגוני זכויות ותושבים טענו כי היעדר מיגוניות, אזעקות וכיפת ברזל מעשי יוצר חשיפה לא שוויונית. ynet דיווח ביולי 2014 כי שופטי בג"ץ דחו דרישה להצבת מיגוניות מיידית לכ־100 אלף תושבים בדואים; בדצמבר 2023 דווח על עתירה נוספת של כפרים בדואיים לא־מוכרים בדרישה למיגון מפני רקטות. מקורות: ynet, יולי 2014, "מפנים להם עורף. אלפי בדואים לא ממוגנים"; ynet, דצמבר 2023, עתירה לבג"ץ: כפרים בדואיים לא מוכרים דורשים מיגון. (ynet.co.il)
7.4 – ערביי ישראל
- מאומת פערי מיגון ברשויות ערביות – צפון, נגב ומוסדות חינוך: המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם באוקטובר 2024–2025 סקירות שלפיהן ביישובים ערביים קיימים פערים במקלטים ציבוריים, בממ"דים ובמיגון מוסדות חינוך, בין היתר בטמרה, פסוטה, רהט ומזרח ירושלים. הסקירה נסמכת גם על דוח מבקר המדינה מ־2018 שקבע כי בבתי ספר עם מבנים יבילים אין אמצעי מיגון ובאחרים שטח המקלטים אינו מספק לכלל התלמידים. מקור: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2024–2025, "פערי המיגון ביישובים הערביים: מחדל מתמשך בעיצומה של מלחמה". (idi.org.il)
- מאומת נתוני מקלטים ציבוריים וחירום: הרשויות הערביות מופיעות כמוקד כשל ממשלי חוזר: גלובס דיווח בנובמבר 2024 כי ל־60% מהרשויות הערביות אין מקלטים ציבוריים כלל, על רקע פגיעות במג'ד אל־כרום וביישובים ערביים בצפון; דוח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות שפורסם ב־2026 מציין פערים משמעותיים בהיערכות הרשויות הערביות למצבי חירום ובאיסוף נתונים על צרכים בזמן מלחמת חרבות ברזל. מקורות: גלובס, נובמבר 2024, "ל־60% מהרשויות הערביות אין מקלטים ציבוריים כלל"; מבקר המדינה, 2026, דוח מיוחד – חירום ורשויות מקומיות. (globes.co.il)
7.5 – אזור הצפון
- מאומת 2018–2024, "מגן הצפון": החלטה רב־שנתית עם ביצוע חלקי: ועדת החוץ והביטחון דיווחה בספטמבר 2020 כי החלטת הקבינט מ־16 ביולי 2018 דיברה על תכנית רב־שנתית עד 2030 בהיקף 5 מיליארד ש"ח למענה הגנתי לתושבי הצפון, אך באותה עת דובר על תקצוב ראשוני של כ־100 מיליון ש"ח בלבד, בעוד מיגון הבתים בטווח עד ק"מ מגבול לבנון הוערך בכ־450 מיליון ש"ח. משרד הביטחון הודיע בנובמבר 2021 על תחילת שלב הביצוע בכפר יובל במסגרת "מגן הצפון". מקורות: הכנסת, ספטמבר 2020, דיון ועדת החוץ והביטחון על מיגון הצפון; משרד הביטחון, נובמבר 2021, "תוכנית מגן הצפון: שלב הביצוע יוצא לדרך". (main.knesset.gov.il)
- מאומת 2024–2026, פער בין החלטות לביצוע בפועל: בדיון ועדת החוץ והביטחון במאי 2024 נמסר כי מתוך 3,269 יחידות דיור הדורשות מיגון בטווח 0–1 ק"מ מגבול הצפון, הסתיים מיגון של 321 יחידות בלבד בשנים 2019–2023 – 9.8%. ביוני 2026 הממשלה קיבלה החלטה להאצה ולהשלמה של מיגון ביישובים בטווח 0–9 ק"מ מגבול לבנון, עם יעד להשלמת מיגון בתים בטווח 0–1 ק"מ עד סוף 2027. מקורות: הכנסת, מאי 2024, דיון במימוש "מגן הצפון"; מזכירות הממשלה, יוני 2026, תוכנית להשלמה ולהאצה של המיגון ביישובים בטווח 0–9 ק"מ מגבול לבנון. (main.knesset.gov.il)
7.6 – תל אביב
- מאומת מודל עירוני: פתיחת מקלטים ציבוריים, אך אחריות פרטית למיגון דירות: עיריית תל אביב־יפו הודיעה באוקטובר 2023, במסגרת הנחיות חרבות ברזל, כי פתחה את כלל המקלטים בעיר; בדף הנחיות אחר העירייה מציינת כי בעיר קיימים 239 מקלטים ציבוריים ו־161 חניונים תת־קרקעיים המשמשים מחסה לשעת חירום, וכי פיקוד העורף אחראי בישראל לבניית מקלטים במרחב הציבורי. מקורות: עיריית תל אביב־יפו, אוקטובר 2023, הנחיות חרבות ברזל; עיריית תל אביב־יפו, 2024–2026, הנחיות לבחירת מרחב מוגן. (tel-aviv.gov.il)
- מאומת דרום־מזרח תל אביב: בג"ץ דחה דרישה להצבת מיגוניות בשכונות ותיקות: בבג"ץ 8592/23, פסק דין מ־29 בינואר 2024, תושבים מכפר שלם, שכונת הארגזים ואזורים סמוכים ביקשו לחייב את פיקוד העורף ועיריית תל אביב להציב מיגוניות בשל היעדר מיגון במבנים ישנים; בית המשפט דחה את העתירה, תוך קביעה שהחלטות פריסת מיגון ציבורי הן מקצועיות־ביטחוניות, ושמיגון הבית הפרטי מוטל ככלל על בעל הנכס. בדיון כנסת מ־24 במרץ 2026 אמר מנהל מחלקת המיגון בעירייה כי ל־11% מתושבי תל אביב אין מיגון תקני, וכי המקלטים הציבוריים בעיר נפתחים אוטומטית בעת אזעקה. מקורות: בג"ץ-AI, ינואר 2024, בג"ץ 8592/23 כהן נ' מפקד פיקוד העורף; הכנסת, מרץ 2026, דיון על מיגון בדרום תל אביב. (bagats.org.il)
8. מה בדקנו ואיך עשינו את זה
- שאלת התחקיר. בדקנו כיצד ממשלות ישראל, מערכת הביטחון, פיקוד העורף והרשויות המקומיות התייחסו בשנים 2005–2026 למיגון אזרחי: ממ"דים בבתים פרטיים ובבתים משותפים, מקלטים ציבוריים ומשותפים, מיגוניות, מוסדות חינוך ומבני ציבור. נקודת הפתיחה העובדתית היא שמבקר המדינה תיאר כבר בדוח על ההתנתקות את תוכנית מיגון עוטף עזה ככזו שכללה ב-2005–2006 פריסה תקציבית ושלבי ביצוע, אך גם פערי החלטה, תקצוב ויישום מבקר המדינה, "מיגון היישובים בגזרת עוטף עזה – החלטות ויישומן". מאומת
- ההשערה הנבדקת – לא מסקנה. ההשערה היא שהמדינה בנתה לאורך השנים מדיניות מיגון לפי קריטריונים חלקיים – טווח מהגבול, סוג איום, סוג מבנה, תקציב, זמני התרעה ויכולת ביצוע – ושקריטריונים אלה יצרו פערים בין עוטף עזה, שדרות, הצפון, הפזורה הבדואית, יישובים ערביים, תל אביב וחיפה. לצורך זה נבדקו מסמכי הכנסת על הגדרת "עוטף עזה" והחלטות הממשלה בתחום 0–7 ק"מ מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 13 בנובמבר 2023, וכן החלטת הממשלה מ-16 ביוני 2026 על האצת מיגון ביישובים בטווח 0–9 ק"מ מגבול לבנון החלטת ממשלה 4195. מאומת
- ניסוח-הנגד החזק. הקריאה הנגדית שנבדקה היא שהמדינה לא פעלה באדישות, אלא ניהלה סדר עדיפויות ביטחוני-מקצועי תחת מגבלות תקציב, קצב בנייה, זמני התרעה, איום משתנה והבחנה בין מיגון פיזי לבין התרעה ויירוט. בג"ץ עצמו הכיר במתח הזה: בפסק הדין בעניין בתי הספר בשדרות ובעוטף עזה מ-29 במאי 2007 נקבע כי בית המשפט אינו מחליף בדרך כלל את שיקול הדעת המקצועי של הרשות, אך באותו מקרה התערב לאחר שנמצא כי חלק מהתלמידים לא הספיקו להגיע למרחב מוגן בתוך 15 שניות בג"ץ 8397/06, ווסר נ' שר הביטחון, פסקדין, 2007. מאומת
- גבולות התחקיר. בתוך התחום: החלטות ממשלה, פסיקה, דוחות מבקר המדינה, דיוני כנסת, הנחיות פיקוד העורף, תוכניות תכנון ורישוי, תקציבים ומנגנוני ביצוע בין השנים 2005–2026. מחוץ לתחום: ניתוח מבצעי של מערכות יירוט, הערכת מודיעין, אחריות פלילית, או אירועים לפני 2005 למעט רקע הכרחי. ההבחנה בין מיגון דירה פרטי לבין מיגון ממשלתי תיבדק מול החלטות מיגון עוטף עזה משנים 2008 ו-2012 כפי שסוכמו במסמך הכנסת/רשומות רשומות הכנסת, הצעת חוק ודיון בהחלטות 4316 ו-5187, ומול נתוני מכרז/התקשרות ממשלתית למיגון עוטף עזה מינהל הרכש, 31 בדצמבר 2012. מאומת
- מפת-הכיסוי: שאלות המשנה. התיק יבדוק: מי קבע את הקריטריונים למיגון; האם הטווחים 0–4.5, 4.5–7 ו-0–9 ק"מ תאמו את האיום; מה חלקם של הממשלה, משרד הביטחון, פיקוד העורף והרשות המקומית; מה היקף הפערים בממ"דים, מקלטים ומוסדות חינוך; ומה קרה לכספים שהוקצו. בסיס הנתונים יכלול את דוח מבקר המדינה "מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות" מבקר המדינה, דיון הכנסת מ-21 במאי 2018 על מיגון הצפון הכנסת, ועדכון ועדת ביקורת המדינה מ-30 באפריל 2026 על מימוש הקצאות מ-2018 הכנסת. מאומת
- אזורי המיקוד. בעוטף עזה ושדרות נבדוק את רצף ההחלטות, העתירות והביצוע; בצפון – את הפער בין תוכניות "מגן צפון" לבין ביצוע בפועל; בחברה הערבית והבדואית – את שאלת השוויון, התכנון והיעדר מקלטים; ובתל אביב וחיפה – את ההבדל בין ערים גדולות בעלות מערך מקלטים עירוני לבין אזורי גבול. על החברה הערבית נמצאו מקורות מחקריים ואזרחיים לצד מקורות רשמיים המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2025, האגודה לזכויות האזרח, 2025, ועל הפזורה הבדואית נמצא דיון כנסת מ-20 בינואר 2026 הכנסת. מאומת
- שיטת העבודה. לכל אזור ולכל סוג מיגון נצליב בין מקור רשמי, מקור ביקורת/כנסת ומקור שטח או עיתונות. נקודת הייחוס הטכנית תהיה מדרג פיקוד העורף ל"הכי מוגן שיש" ולמרחב מוגן במבנה ובמרחב הציבורי פיקוד העורף, 24 ביוני 2025, לצד תקנות מפרטי המקלטים והממ"דים ויקיטקסט – תקנות ההתגוננות האזרחית, והקלות הרישוי לאחר אוקטובר 2023 מינהל התכנון/משרד הפנים, 7 באוגוסט 2024. מאומת
- בדיקת מרחבים עירוניים. לגבי תל אביב וחיפה לא נניח מראש שהיעדר ממ"ד שווה להיעדר מיגון; נבדוק גם מקלטים ציבוריים, חניונים, מוסדות חינוך ומרחבים עירוניים חלופיים. לשם כך ייבדקו רשימות עירוניות רשמיות של תל אביב עיריית תל אביב-יפו – מקלטים בעיר ושל חיפה עיריית חיפה – מקלטים ומרחבים מוגנים ציבוריים, מול ממצאי מבקר המדינה על כשירות ותחזוקת מקלטים ציבוריים מבקר המדינה, דוח מיגון ומקלוט. מאומת
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו